סעיף בצוואה לבטל צוואה קודמת

פסק דין 1. בפניי שתי בקשות לקיום צוואות המנוח: האחת מיום 20.03.93, אשר הוגשה לקיום בתיק ע.ז. 143/98 (להלן: הצוואה הקודמת), השניה מיום 05.05.95, אשר הוגשה לקיום בתיק ע.ז. 3738/97 (להלן: הצוואה ). המנוח נפטר ב- 26.02.97. בסעיף 4 של הצוואה ביטל המנוח את צוואתו הקודמת. מכל מקום, קימא לן, כי צוואה מאוחרת מבטלת מיכללא צוואה קודמת לה, במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת (סעיף 36(ב) לחוק הירושה תשכ"ה - 1965, להלן: חוק הירושה ). 2. המשיבים מתנגדים לקיום הצוואה מהנימוקים הבאים: א. בעת עשיית הצוואה היה המנוח במצב פיזי ונפשי אשר מנע ממנו את האפשרות להבחין בטיבה של הצוואה והוא לא היה כשיר לעשיית הצוואה . ב. הצוואה היא מזוייפת, במילים אחרות, היא איננה רצונו וצוואתו של המנוח, אלא אחר הוא שהתיימר לעשות את הצוואה , כאילו נעשתה ע"י המנוח. ג. הצוואה נעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת של המבקש או מי מטעמו לטובת הנהנים. 3. חובת ההוכחה להראות כי הצוואה אמיתית, ולסתור את הטענות שבפסקה הקודמת נגד הצוואה , היא על המבקש. כל כך למה? משום שהצוואה פגומה מבחינה צורנית. זו צוואה בעדים, שאחת הדרישות הפורמליות לגביה (ככתוב בסעיף 20 לחוק הירושה ) היא: שיצויין במסגרת אישורם של עדי הצוואה , בגוף הצוואה שהמצווה אמר להם ש"זו צוואתו". אכן, הבהירו עדי הצוואה שהצוואה נעשתה מרצונו החופשי של המנוח, אך הם לא ציינו כנדרש בחוק, שהמנוח אמר להם שזו צוואתו. לכן, מוטלת חובת ההוכחה לסתור טענות המתנגדים האמורות, על המבקש (ע.א. 588/82 ראובני נ. ינאי, פד' לט(2), 722, ע.א. 2500/93 שטיינר נ. המפעל לעזרה הדדית של ארגון מרכז עולי אירופה ואח', פד' נ(3) 350,338). אעבור עתה לדון לגופן של טענות ההתנגדות לצוואה . 5. ייאמר מיד, כי הוכח לי, לפחות כנדרש בהליך אזרחי, שהמנוח אכן ידע להבחין בטיבה של הצוואה , הבין את תוכן הצוואה ועשה אותה בידיעת הבנת תוכנה ומטרתה. בין השאר, האסמכתא לקביעתי הנ"ל מצויה בחוות הדעת של פרופ' אליצור הפסיכאטר המומחה מטעם בית המשפט (ב1/), שחות דעתו הוגשה לי ללא שהוא נדרש לחקירה. זו חוות דעת מפורטת ומנומקת, שקולה ומאוזנת ובה קביעה חד משמעית: כי למרות מצבו הפיזי והנפשי של המנוח עובר לעשיית הצוואה , לא נפגמו אצלו כלל ועיקר, יכולת השיפוט וההבנה באשר לטיבה של הצוואה . זאת ועוד, אני מאמין לעדי הצוואה דוד בן שושן, ועו"ד אורי בן שושן כי עובר לעשיית הצוואה היה המנוח בדעה צלולה, הבין ואישר את תוכנה של הצוואה . 6. עולה מעדות עדי הצוואה , כי לא יתכן שהמדובר בצוואה מזויפת הרי המנוח חתם על הצוואה בפני עדי הצוואה במו ידיו, לאחר שהם לדבריהם המהימנים עליי, ערכו את הצוואה לפי רצונו של המנוח. מעבר לנדרש, אציין כי מלבד הערכתה הבלתי מוסמכת, והאינטרסנטית של המתנגדת שושנה סופר, לא הובאה שום ראיה לטענה שהצוואה או חתימת המנוח על הצוואה מזויפת. גם למעיין שאיננו מומחה להשוואת כתבי יד, נראה כי לכאורה חתימתו של המנוח בצוואה הקודמת ובצוואה הן ממש זהות, ולא נראה כי זויפה חתימת המנוח. לכן, לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הטענה כי הצוואה זויפה או כי חתימתו של המנוח על הצוואה זויפה. 7. מהימנת עליי עדותו של עד הצוואה דוד בן שושן, שאליו פנה המנוח לטפל בהכנת הצוואה . עד זה שעסק במתן שירותים לעורכי דין, יצר את הקשר בין המנוח ועו"ד אורי בן שושן (בנו של העד) למטרת עריכת הצוואה לפי בקשת המנוח. אני מאמין למבקש כי הוא לא ידע דבר על הצוואה בעת עשייתה, ונודע לו עליה מהמנוח רק סמוך לפטירתו (ת5/). הצוואה עצמה מעידה שלמבקש לא היו כוונות זדוניות. לו נצל המבקש השפעותיו של המנוח, יכול היה להשפיע עליו לשלול כל זכות מהמתנגדים, לעומת זאת, מורה המנוח מפורשות בצוואה כי יש להחזיר למתנגדים הלוואה שהעניקו לו בסך 60,000 ש"ח לצורך רכישת הדירה. נכון אומנם שהמבקש סייע למנוח שהיה חולה ונכה, ויתכן שמסיבה זו החליט המנוח להעניק עיקר עזבונו למבקש וגם לאחותו ברבי ג'וליה שסייעה לו. ביחד עם זאת, יודגש כי המנוח לא היה בשליטתו של המבקש, ולא נשלל רצונו החופשי לעשות צוואתו כרצונו. עולה מעדותה של שושנה אנקורי (ת2/ ) שהיה בלבו של המנוח נגד המתנגדים, לאחר שהוא סבר כי הם לא נהגו כלפיו בהגינות, אולי זו הסיבה שהמנוח שינה את צוואתו לרעתם (אך לא הדיר אותם כאמור, לחלוטין. מסקנה דומה עולה מעדותו של דיזי סילם (ת3/). העדויות של שושנה אנקורי ודיזי סילם מהימנות עליי. עובר לעשיית הצוואה , נוצר נתק בין המנוח והמתנגדים, ואולי גם זו סבה לכך שהוא שינה צוואתו לרעתם (ראה ת4/ עדות מרלן אהרון). מכל מקום, השתכנעתי כי הוכח שהמבקש לא הפעיל השפעה בלתי הוגנת על המנוח לעשיית הצוואה . אדרבא, דווקאה הצוואה הקודמת, שנעשתה לטובת המתנגדים, נראית על פי תוכנה וסגנונה ככזו שנעשתה לאחר משא ומתן, וכנראה לא משוחררת מלחצים של המתנגדים על המנוח. 8. לשיטה אחרונה: אני דוחה ההתנגדות לקיום צוואת המנוח מיום 05.05.95, שהוגשה לקיום בתיק ע.ז. 3738/97, ויש לקיימה. במקביל, אני דוחה את הבקשה לקיום צוואת המנוח מיום 20.03.93 (הצוואה הקודמת שבתיק עז. 143/98), ומחייב אני את המתנגדים לשלם למבקש את הוצאות המשפט וכן הוצאות שכר טירחת עו"ד בסך של 3,000 ש"ח בצרוף מע"מ כחוק. כב' השופט הרשם ינפיק צו קיום צוואת המנוח בתיק עז. 3738/97 מיום 05.05.95, כמבוקש. צוואהירושה