פסק דין 1. התובע עותר לתשלום דמי פגיעה בגין האירוע בעבודה מיום: 24.05.98. 2. הנתבע דחה תביעת התובע מהנימוק שהתובע לא היה רשום במשרדי הנתבע כעובד עצמאי במועד הפגיעה ואף לא עשה המוטל עליו כדי להירשם, ובהתאם להוראת סעיף 77 (א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן-החוק). 3. העובדות הצריכות לענין הן: א. בתאריך: 24.05.98, לקה התובע באוטם שריר הלב, במהלך עבודתו כסוכן עצמאי למכירת מוצרי מזון. ב. התובע נרשם כעצמאי בשלטונות מע"מ בתאריך: 28.04.98. עובר להיותו עצמאי, שמש התובע כנהג שכיר בחברת הסעות ועד ליום: 30.04.98. ג. הדיווח על שינוי סיווג לעצמאי הוגשה לנתבע, ע"י התובע, רק בתאריך: 15.07.98. ד. התובע נרשם במחלקת הגביה במוסד, כעובד עצמאי, החל מתאריך: 01.05.98. 4. סעיף 77 (א) לחוק קובע : "לגבי עובד עצמאי תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם". לענין זה נפסק: "מטרת הצורך ברישום של עובד עצמאי לפי סעיף 77 לחוק, כתנאי מוקדם לקבל גמלה של נפגע בעבודה, הוא למען תהא בידי המוסד תמונה שלמה, ככל האפשר, של ציבור המבוטחים המתווסף אליה, ולמען יוכל המוסד להבטיח כי דמי הביטוח ישולמו". (דב"ע נד0-268/ אהרון פואד נ' המוסד, פד"ע ו', 65; דב"ע מח0-14/ אריה שטרר נ' המוסד, פד"ע כ', 326; דב"ע נה0-37/ ראייד פאלח נ' המוסד, פד"ע כח', 277). בעניננו, מאחר והבקשה לשינוי סיווג מעמד הוגשה למוסד ביום: 15.07.99, הרי שבמועד הפגיעה בתאריך: 24.05.98, לא היה התובע רשום במוסד כ-"עובד עצמאי". 5. טענת התובע כי התכוון להירשם כעצמאי במוסד בסוף החודש הראשון לפעילות העסק ולשלם את דמי הביטוח כמתחייב, וכי אין מדובר באקט פיקטיבי שמטרתו קבלת דמי פגיעה אין בה כדי לסייע בידי התובע. "קנה המידה לפיו אומדים את פעלו של המבוטח (עשיית "המוטל עליו") אינו תום הלב, או העדר כוונה להשתמט מחובת הרישום ו/או חובת התשלום ואף לא פעולה סידורית בגוף כל שהוא שאינו המוסד". (דב"ע נד0-268/ לעיל). גם העובדה ששולמו עבור התובע דמי ביטוח ע"י המעביד בתקופת היותו שכיר, אינה מעלה ואינה מורידה לעניננו, שכן מי שרשום כ-"עובד שכיר" אינו יכול להיחשב כמי "שעשה את המוטל עליו כדי להירשם כ-"עובד עצמאי", לענין סעיף 77 לחוק. דרישת המוסד לתשלום דמי הביטוח החל מתאריך: 01.05.98, נעשית על סמך ביטוחו במוסד כעצמאי ממועד זה וללא קשר לתשלום דמי פגיעה. 6. לאור האמור לעיל, מאחר ובמועד הפגיעה 24.05.98, התובע לא היה רשום כ-"עובד עצמאי" ואף לא עשה את המוטל עליו כדי להירשם, הרי שלא התקיימו בו התנאים כדרישת סעיף 77 (א) לחוק, ובדין נדחתה תביעתו ע"י המוסד. 7. התביעה נדחית. 8. ניתן לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. ניתן היום, י' בשבט תש"ס, (17 בינואר 2000), בהעדר הצדדים. ורדה סמט - שופטתביטוח לאומי