הכרה פגיעה בעבודה ביטוח לאומי - גב ירך

פסק דין

1. התובע עותר להכיר בפגיעה בגב ובירך פנימית ימנית תוצאה של אירוע תאונתי שארע בעבודה ביום 19.8.94 בגדר "פגיעה בעבודה" כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן - "החוק").



2. הנתבע דחה תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה מהנימוק , כי לא הוכח אירוע תאונתי כלשהו לתובע תוך כדי ועקב העבודה, בתאריך 19.8.94, ואשר הביא להתפרצות מחלתו.



3. התובע, יליד 1947, היה בתקופה הרלבנטית בעל עסק לשיפוץ חלפים ברחוב הקישור 3 ביפו.



לגרסת התובע , ביום ה' בתאריך 19.8.94, בעת שהיה בדרכו לצאת מהעסק, החליק על המדרגה הנמצאת על מפתן הדלת האחורית בעסק ביציאה מהעסק ונפל על עכוזו ועל גבו. שותפו לעסק סייע לו לקום והתובע חזר לביתו. לאחר יומיים, ביום א' , משהחמיר מצבו, פנה לטיפול רפואי ובצילומים שנעשו אובחן נמק בעצם הירך .



סעיף 79 לחוק קובע כדלקמן:

"בחוק זה, במבוטח -

' פגיעה בעבודה ' - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;

' תאונת עבודה ' - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו, או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;"





היות והמערער עובד עצמאי לא חלה לגביו חזקת הסיבתיות שבסעיף 83 רישא לחוק, ועליו חובת ההוכחה על פי סעיף 79 לחוק, כי התאונה אירעה "תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו" (ר' דב"ע שם/ 0-117 אברהם ישראל נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע יב 130, עמ' 132).



על מנת שיוכח אירוע כ"תאונת עבודה" על הטוען כך מוטל נטל ההוכחה להביא ראשית ראיה לקיומו של "אירוע תאונתי" בעבודה הקושר את הפגיעה בעבודה (ר' דב"ע לח/ 0-112 כף נ' המל"ל פד"ע טז 93; דב"ע שן/ 0-117 ימין שלום נ' המל"ל (לא פורסם); דב"ע נה/ 0-181 המל"ל נ' נפתלי לפידות (לא פורסם)).



4. לאחר שבחנתי הראיות שבפני מצאתי , כי בדין דחה הנתבע תביעתו של התובע וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן -

א. בטופס תביעת התובע לנתבע (ר' נ/ 1) ציין, כי תאונת העבודה ארעה בתאריך 19.8.94.

יחד עם זאת מועד פנייתו לנתבע נעשה ביום 16.7.95 , קרי כעבור כמעט שנה מאז קרות האירוע המזכה לטענתו (ר' נ/ 1).

לשאלת ב"כ הנתבע מדוע הוגשה התביעה לנתבע באיחור השיב התובע, כי "לאחר שסיימתי תקופה של 180 יום פניתי ליועץ המס, הגשתי את התביעה לתשלום דמי פגיעה. יועץ המס עבר אירוע בלב. לאחר שסיים את המחלה טיפל בענייני. במהלך השנה לא ביררתי. חיכיתי שיועץ המס יגיש אותה." (ר' עמ' 4 לפרוטוקול).

בהודעת התובע בפני חוקר הנתבע נ/ 2 ציין התובע, כי בעת המעידה שותפו לעסק, מר ויקטור דניאל, היה עד למקרה. יחד עם זאת, עת נשאל באותו מעמד אם מר דניאל ממש ראה את המקרה ציין, כי " אני מקווה שראה".

כן מסר בהודעתו לנתבע, כי לאחר הנפילה התרומם בעצמו ולאחר מכן שטף פניו.

לעומת זאת, בחקירתו הנגדית ציין בוודאות גמורה, כי שותפו לעסק היה עד למקרה וכי היה זה הוא שתמך בו לאחר המעידה והרימו מן הקרקע (ר' עמ' 5 לפרוטוקול).

תימוכין לגרסה זו ניתנה בחקירתו הנגדית של שותפו , מר ויקטור דניאל (ר' עמ' 5 לפרוטוקול).

לא אחת נפסק, כי ביסודם של דברים עומדת שאלת אמינות גרסתו של התובע (ר' דב"ע מה/ 0-24 אברהם אזולאי נ' המוסד לביטוח לאומי לקט 46, עמ' 33).

בענייננו, עדיפה עלי עדותו של התובע , כפי שנמסרה בהודעתו בפני חוקר הנתבע . לא השתכנעתי, כי נפגע בעבודה ימתין תקופה כה ארוכה עד אשר יגיש התביעה לנתבע, לא כל שכן ישב וימתין כשנה שלמה לשמוע מיועץ המס המטפל בענייניו. כל זאת על אף תמיכתו של שותפו בגרסתו ואולם, לא מצאתי, כי בכך די כדי להוות בסיס לגרסת התובע וזאת תוך שקילת נסיבות המקרה , כמפורט לעיל ותוך שימת לב לעובדה שהעד מטעמו של התובע הנו גם חברו מעבר לשותפות העסקית (ר' עמ' 6 לפרוטוקול).



ב. בהודעת התובע לנתבע (ר' נ/ 2) ציין, כי פנה לקבלת טיפול רפואי כיום יומיים לאחר האירוע ובעדותו בפני בית הדין ציין, כי "בשבת החמיר המצב וביום א' פניתי לרופא. הרופא שלח אותי לצילומים ואובחן נמק בירך . קיבלתי 180 ימי אי כושר. הלכתי על קביים." (ר' עמ' 3 לפרוטוקול).

בהתאם לאמור לעיל, הרי שבכרטיסו הרפואי של התובע היה צריך להופיע אותו

ביקור בסביבות התאריך 22-23/8/94.

יחד עם זאת, מתצלום כרטיסו הרפואי של התובע (ר' נ/ 3) עולה, כי הפניה הראשונה לרופא הייתה בתאריך 31.8.94 בו נרשם, כי התובע "מגיע כאבים ברגל.. לאחר קפיצה.. כאבי לילה". אין כל אזכור של האירוע שארע בעבודה בתאריך 19.8.94.



בהודעת הנתבע נ/ 2 ציין התובע, כי הרופא המטפל אליו פנה מלא לו דו"ח של תאונת עבודה.

לתיק בית הדין לא הוגשה תעודה ראשונית לנפגע בעבודה ממנה ניתן ללמוד על פנייתו של התובע לרופא מטפל בסמוך לקרות האירוע המזכה לטענתו.

מאידך, לבית הדין הומצאה תעודה ראשונית לנפגע בעבודה מתאריך 6.10.85 ממנה עולה , כי בעבר, עת נפגע התובע מיהר לסור לרופא מטפל עוד באותו יום.

יתרה מכך, ממסמכיו הרפואיים של התובע אשר הומצאו לבית הדין עולה, כי לתובע עבר רפואי עשיר ומתמשך של P.B.L, קרי בעיות גב תחתון. כן עולה, כי התובע עבר מספר ניתוחים ומייפוי עצמות עוד עובר לאירוע המזכה לטענתו.



5. אשר על כן, התביעה נדחית.



6. משלא נתבקשו הוצאות - אין צו להוצאות.

חיפוש פנימי באתר