ליקוי בברכיים תוצאה של אירוע תאונתי שאירע בעבודה

פסק דין

1. התובע עותר להכיר בליקוי בברכיים תוצאה של אירוע תאונתי שאירע בעבודה בתאריך: 03.01.95, ולחלופין תוצאה של מיקרוטראומה, בגדר תאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן-החוק).

2. בכתב ההגנה נטען כי לתובע לא ארעה כל פגיעה בעבודה ואין קשר בין עבודת התובע ומחלתו שבאה על רקע מצבו הבריאותי הקונסטיטוציונלי.

עוד נטען כי השפעת העבודה על מחלת התובע הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

3. במהלך שלב הבאת הראיות, הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה בדבר מינוי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, וניתנה לב"כ הצדדים האפשרות להגיש למומחה הרפואי חומר רפואי לרבות חוו"ד רפואית. ב"כ התובע הסיר את טענת המיקרוטראומה.

4. בתאריך: 04.02.98, מינה בית הדין את ד"ר אסא לב-אל לשמש מומחה - יועץ רפואי בתיק.

5. עובדות המקרה עליהן הסכימו ב"כ הצדדים ואשר הוצגו בפני המומחה הן:

א. התובע עבד כקצב ובעל אטליז בשוק באור-יהודה החל משנת 1960 ועד שנת 1995.

ב. עבודת התובע כרוכה בפעילות כגון: הרמת בשר, הוצאת בשר מהמקרר תוך

התכופפות, ניקוי ופירוק הבשר.

ג. בתחילת חודש ינואר 1995, במהלך העבודה, הרים התובע בשתי ידיו חתיכת בשר

במשקל 40-45 ק"ג על מנת להוציאה מהמקרר ולפרקה.

תוך כדי התקדמות, החליק ונפל על הידיים והברכיים.

ד. בתאריך: 24.05.95, עבר התובע ניתוח בשתי הברכיים בביה"ח אסף-הרופא.



6. המומחה הרפואי נתבקש להשיב על השאלות הבאות:

א. האם יש קשר בין האירוע בעבודה בחודש ינואר 1995 לבין הפגיעה בברכיים.

ב. האם מחלת התובע באה על רקע מצבו הבריאותי הקונסטיטוציונלי.

ג. האם השפעת העבודה על מחלת התובע הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים

אחרים.



7. המומחה הרפואי, בחווה"ד מיום: 28.02.98, לענין הקשר הסיבתי השיב כי חבלה כתוצאה

מנפילה בנסיבות המקרה "עלולה לגרום לנזק לסחוס המפרקי של פיקות הברך.

אשר על כן, יש להשיב בחיוב לשאלה ולאמור כי יש קשר בין האירוע בעבודה בחודש ינואר

לבין הפגיעה בברכיים".

תשובתו של המומחה לווותה בהסתייגות מפורטת בחווה"ד, תוך סקירת הרישומים

הרפואיים אשר הוצגו למומחה, וכדלקמן:

"לבד מחווה"ד של ד"ר יהושע גושן לא מצאתי במסמכים שהובאו לפני שום איזכור

לחבלה שקרתה לתובע בינואר 1995. חשוב לא פחות, לא מצאתי כל תיעוד או ציון

לנזק כל שהוא שנגרם לברכיו של התובע סמוך לתאריך שצויין כתאריך החבלה".



באשר לחווה"ד של ד"ר גושן, שהוגשה מטעם התובע, מציין המומחה הרפואי כי האמור

בחווה"ד של ד"ר גושן אינו מתיישב עם החומר שהובא בפני המומחה ואין לו כל תימוכין

במסמכים הרפואיים.



בסיכום פרק זה של ההסתייגות מציין המומחה:

"מתוך עיון בתיקו הרפואי של התובע ובמסמכים רפואיים המתייחסים לתקופת המחלה

השייכת איני מוצא כל עדות לאירוע שבו נחבלו ברכיו של התובע".



בתשובה לשאלה ב' לעיל, השיב המומחה:

"מצבו הבריאותי הקונסטיטוציונלי הינו איפוא מצב של בריאות תקינה ואין בו כדי לעשות

את התובע פגיע במיוחד לנסיבות חיצוניות".



בתשובה לשאלה ג' לעיל, השיב המומחה:

"הסבירות שעיסוק מעין זה יבוא לנזק כיווני של סחוס המפרקי בברכיים בעקבות חבלה חוזרת ומצטברת אינה נמוכה ואם אמנם לא עסק התובע בפעילות גופנית נמרצת אחרת באופן סדיר הרי שהשפעת העבודה על מחלת התובע הייתה חשובה יותר מגורמים אחרים".



8. לאחר המצאת חווה"ד הרפואית מטעם המומחה הרפואי ביום: 28.02.98, בקשה ב"כ הנתבע להפנות שאלות הבהרה למומחה. ב"כ התובע התנגד לבקשה.

עפ"י החלטת בית הדין מיום: 21.06.98, נתבקש המומחה הרפואי להבהיר תשובותיו לשאלות ב' ו - ג' לעיל ככל שהינן מתייחסות להשפעת האירוע מינואר 1995 על מחלתו של התובע.

כן הובהר למומחה הרפואי כי אין מדובר בטענת מיקרוטראומה או במחלת מקצוע אלא מדובר באירוע תאונתי מסויים שאירע לתובע בינואר 1995 ובנסיבות העובדתיות שהובאו בפניו.



9. בחווה"ד המשלימה מיום: 19.08.98, שב וחזר המומחה הרפואי על תשובותיו לשאלות ב' ו - ג' כפי שהובאו בחווה"ד הראשונה והוסיף כי התייחסותו הייתה לא למיקרוטראומה או למחלת מקצוע אלא "למצב שבו, במסגרת הפעילות השגרתית בעת העבודה יכולים היו לקרות אירועים של חבלה בסחוס המפרקי של הברך".



10. לאחר שהוגשו סיכומי ב"כ הצדדים ובטרם כתיבת פסק הדין הפנה בית הדין מטעמו שאלות הבהרה נוספת למומחה הרפואי וכדלקמן:

א. מהי המחלה ממנה סובל התובע בברכיו ?

ב. האם יש קשר סיבתי רפואי בין האירוע מחודש 01/95 כפי שתואר בהחלטת בית הדין

מיום: 04.02.98, לבין מחלתו הנ"ל.

ג. באם התשובה חיובית, האם השפעת האירוע הספציפי מחודש 01/95 על מחלתו הנ"ל

הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

11. בתשובתו לבית הדין מיום: 26.09.99, קבע המומחה:

"1.א. המחלה ממנה סובל התובע בברכיו הינה אוסטאוארטריטיס של המפרק

הפטלופמורלי ר"ל המפרק שבין עצם הפיקה (PATELLA) לעצם הקולית (FEMUR).

1.ב. יש קשר סיבתי רפואי בין האירוע מחודש 01/95 כפי שתואר בהחלטת בית הדין

מיום: 04.02.98 ובין המחלה הנ"ל.

1.ג. השפעת האירוע הספציפי מחודש 01/95 על מחלתו הייתה בחינת "הקש ששבר את גב

הגמל" משמע, ההשפעה למרות "קלות משקלה" הייתה משמעותית מאוד מבחינת התוצאות בדומה למשל "הגלגלת הרכה".



12. ב"כ הנתבע בסיכומיה טוענת כי המומחה הרפואי כלל אינו קשר את מצבו הרפואי של התובע לנפילה חד פעמית שאירעה לו בחודש 01/95, גם אם הייתה חבלה כזו וזאת בהעדר רישומים רפואיים.



13. מדובר בעובד "עצמאי" שהחזקה עפ"י סעיף 83 רישא לחוק אינה חלה לגביו, ועליו מוטל הנטל להוכיח הקשר הסיבתי בין עבודתו לבין המחלה בה לקה.



בבחינת האמור בחווה"ד הרפואית שהוגשה ע"י המומחה, ד"ר אסא לב-אל, וכפי שצוטט לעיל, עולה שיש קשר סיבתי בין עבודת התובע למחלתו.

מאחר וכך, עובר הנטל על הנתבע להוכיח ההיפך.



יש לציין שעל המומחה הרפואי להתייחס לעובדות כפי שנקבעו ע"י בית הדין ובהסכמת הצדדים, כפי שאכן עשה.

הסתייגויות שהובעו בחווה"ד לענין עצם קרות האירוע אינן ממין הענין שבסמכותו של המומחה הרפואי אליו הועבר הענין למתן חוו"ד בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי.



עולה מחוות דעתו האחרונה של המומחה הרפואי, מיום: 26.09.99, שהאירוע בעבודה בחודש 01/95 היה בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל" וגרם למחלה.

מכאן ניתן לומר שהשפעת העבודה הייתה מכרעת לענין הופעת המחלה במועד בו הופיעה.

גם אם היה לתובע רקע קודם, הרי שניתן לקבוע כי הופעת המחלה במועד בו אובחנה נגרמה כתוצאה מהאירוע בעבודה.

המוסד לא הרים הנטל להוכיח ההיפך, דהיינו שהמחלה הופיעה במועד שהופיע עקב גורם אחר ולא כתוצאה מאותו אירוע בעבודה בחודש 01/95.

14. לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה וקובעת כי התאונה שארעה לתובע ביום: 03.01.95, הינה תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק.

15. הנתבע יישא בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ צמודים כדין מהיום.

ניתן היום, כ"ו בטבת תש"ס, (4 בינואר 2000), בהעדר הצדדים.

ורדה סמט - שופטת

חיפוש פנימי באתר