תביעה לתשלום דמי אבטלה - עובד עצמאי נגר
פסק דין
1. זוהי תביעה לתשלום דמי אבטלה לתקופת אבטלה לתקופה מיום 1.10.98 מכח סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן- החוק).
הנתבע דחה את תביעתו של התובע בנימוק, כי מדובר בעובד עצמאי וכי לא התקיימו יחסי עובד - מעביד בינו לבין חברת פנינת השלטים בע"מ (להלן - החברה).
2. העובדות הנחוצות להכרעה בתיק עולות מעדותו של התובע, תלושי שכרו של התובע (ת1/), שאלון בדבר יחסי עובד מעביד שמילא התובע (נ1/), טופס תביעתו לנתבע (נ2/) והסכם להעברת מניותיו של התובע בחברה (נ3/).
החברה שעסקה בפרסום ושלטי חוצות הוקמה על ידי התובע שהיה בעל 99% ממניותיה כשאחוז אחד היה בבעלותה של רעייתו גב' פרלה זרקו. התובע, נגר במקצועו, עבד בחברה יחד עם בנו שמואל זרקו וכן שני עובדים שכירים זמניים.
שכרו ברוטו של התובע, כעולה מתלושי השכר נע בין 7270.35 ש"ח (בחודש ספטמבר 97) לבין 8908.22 ש"ח ( בחודש ספטמבר 98) כשבמהלך אותה תקופה הועלה שכרו מידי פעם.
שכרו של התובע שולם מידי חודש ב- 3 או 4 בחודש אם כי לפעמים היה מקבל חצי מהשכר ולאחר כשבועיים שלושה את היתרה. על אף ששכרו שולם בשיקים לא הציג התובע את העתקם או את אישורי ההפקדות של הסכומים הנ"ל בחשבונו.
התובע לא קיבל חופשה שנתית ולא פיצוי פיטורים . מתלושי השכר עולה כי לא הופרשו הפרשות כלשהן לקופת גמל. התובע מעיד כי לא קיבל דמי הבראה למרות שבתלושי חודש ספטמבר 98 מופיע סכום של 260 ש"ח כדמי הבראה.
לא היה כל הסכם העסקה בינו לבין החברה או פרוטוקול אחר המסדיר את עבודתו של התובע בחברה. התובע היה שותף בקביעת שכרם של עובדי החברה וכן בקבלת עובדים ובפיטוריהם.
בשל מצבה הכלכלי הקשה של החברה העביר התובע את מניותיו בה לבנו שמואל זרקו ללא תמורה (נ3/). מר שמואל זרקו ניהל את החברה כ- 14 חודש נוספים וסגר את העסק.
על טופס התביעה למוסד (נ2/) לרבות על חלק "אישור המעביד על השכר" חתם התובע עצמו.
3. שאלת זכאותו של בעל "חברת יחיד" לדמי אבטלה נדונה בעב"ל 20182/97 המוסד נ. גרוסקופף ובעב"ל 34/95 דב"ע נו/ 0-34 שלמה חיון נ. המוסד (טרם פורסמו). הכללים העולים מפסקי הדין הנ"ל הינם בתמצית אלו:
לצורך הכרעה בשאלה האם בעל חברה הינו גם עובד החברה יש להעזר במבחנים באים:
א. האם ניתן לאבחן בין תפקידו ופעילותו של האדם כ"עובד" לבין פעילותו
כדירקטור, בעל מניות או קרוב משפחה.
ב. האם הסדר העבודה בחברה היא אמיתי או פיקציה.
ג. האםניתן לקבוע מה היה "שכרו" של האדם כ"עובד".
בנסיבות שבפנינו אף שהוצגו תלושי שכר, לא הוכח כי שכר זה שולם בפועל ולא הוכחו מועדי התשלום. שינויי השכר במהלך תקופה העבודה אינם קשורים לתוספת היוקר ולא ניתן הסבר להעלאת השכר, אם כי בצורה מתונה, מספר פעמים במהלך שנת העבודה.
בין התובע לחברה לא נחתם חוזה העסקה כלשהו והוא לא קיבל סכומים המאפיינים יחסי עובד - מעביד כמו פיצויי פיטורים ופדיון חופשה שנתית. אף לגבי דמי הבראה נתגלתה סתירה בין עדותו לבין תלושי השכר שהציג. התובע היה זה שקבע למעשה את תנאי שכרם של העובדים האחרים ואף קיבלם לעבודה ופיטרם.
נוסיף ונציין כי ניתוק הקשר שבין התובע לחברה לא נעשה ולא גם לכאורה, בדרך של פיטורים או התפטרות אלא בצורת העברת מניות לבנו של התובע שהמשיך להפעילה עוד למעלה משנה.
לא מצאנו כי מוסדות החברה הופעלו בדרך כלשהי ובפועל היתה החברה פיקציה רשומה על נייר בלבד וללא משמעות כלכלית.
ממכלול הנתונים דלעיל עולה, כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין החברה ועל כן אין הוא זכאי לדמי אבטלה.
4. התביעה נדחית.
אין צו להוצאות.
ש. טננבוים, שופט
חיפוש פנימי באתר
