החלטה 1. בפני בקשה לביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד (להלן: "הבקשה"), ואשר במסגרתו המשיב הצליח לעקל אצל בנקים שונים סך של 1,200,000 ש"ח. 2. הרקע לבקשה א. ביום 7.11.99 הגיש מר מרדכי שנקר (להלן: "המשיב"), תביעה כנגד סנטוריום כפר גנים בע"מ ואח' (להלן: "המבקשת"), תביעה כספית לבית דין זה (תיק בית דין אזורי ת"א 913681/99), ובו ביקש לחייב את המבקשת ואחרים לשלם לו סך של 1,566,606 ש"ח לפי הפרוט כדלקמן: הפרשי שכר 815,033 ש"ח, הפרשי פיצויי פטורים 377,797 ש"ח, שווי מתנות 15,000 ש"ח, פדיון חופשה 68,725 ש"ח, משכורת 18,740 ש"ח, הפרשות לתגמולים 49,979 ש"ח, הפרשות לקרן השתלמות 51,257 ש"ח, אחזקת רכב 169,668 ש"ח, הבראה 406.70 ש"ח. סה"כ 1,566,606 ש"ח. ב. המשיב, יליד 1911, הקים ביחד עם הנתבעים 2-4 בשנת 1954 חברה פרטית המפעילה בית חולים למחלת עצבים ונפש בכפר גנים שליד פתח תקוה. ג. המשיב ביחד עם הנתבעים 2-4 הם בעלי המניות ומנהליה של החברה הנ"ל. ד. החל מדצמבר 91' החלה המבקשת לטענתו, להפר את הסכם העבודה עימו, ולקפח אותו לעומת שאר בעלי המניות. ה. במקביל להגשת התביעה הגיש המשיב בקשה לעיקול זמני בגובה התביעה (תיק בש"א 202006/99), בקשה זו נדחתה על הסף ביום 12.11.99, שכן המשיב לא צרף כתב התחייבות כאמור בחוקה 360(ב) לתסד"א - התשמ"ד - 1984. ו. ביום 16.11.99 המציא המשיב התחייבות כאמור לעיל ועיקול זמני על סך 1,520,000 ש"ח ניתן כמבוקש ביום 18.11.99 (תיק בש"א 202147/99). ז. ביום 22.12.99 פנתה המבקשת בבקשה לבטל את צו העיקול הזמני שניתן ביום 18.11.99. ח. דיונים בבקשה הנ"ל התקיימו בימים 26.12.99, 6.11.00. ט. מטעם המבקשת הוגשה רשימת אסמכתאות שסומנה 1-33 וכן נ1/ תקנות ההתאגדות של המבקשת, והודעה על קבלת החלטה מיוחדת שלא מן המנין מיום 15.9.76. י. מטעם המשיב הוגשו 3 פסקי דין ע.א. 435/88, המר' (נצרת) 599/88, ע"א 217/63. 3. עיקר טענות המבקשת א. דינו של העיקול הזמני להתבטל שכן לא הוכחו אף לכאורה, יחסי עובד מעביד בין המבקשת למשיב. ב. המשיב לא הצליח להוכיח קיומו של הסכם עבודה ביניהם. ג. המשיב לא הצליח להוכיח את שעור הסכומים המגיעים לו מכח הסכם עבודה שכולל סעיף הצמדה. ד. המשיב לא הצליח להוכיח כי אם צו העיקול לא ינתן עלולה להיות הכבדה על ביצוע פסק דין לטובתו. ה. בהתאם לתקנות ההתאגדות של המבקשת צריך רוב של 75% של בעלי מניות למכירת החברה. ו. מצבה הפינססי של המבקשת יציב ואין כל חשש כי פסק דין שינתן כנגדה לא יבוצע. ז. מערכת היחסים בין הצדדים הינה מערכת יחסים מתחום דיני החברות ולא דיני העבודה,לבית הדין אין סמכות לדון בתביעה, אלא לבית משפט המחוזי בתל אביב, שכן המדובר בסכסוך כספי בין בעלי מניות ותו לא. 4. עיקר טענות המשיב א. יש מקום להשאיר על כנו את צו העיקול הזמני ולא לבטלו. ב. שררו יחסי עובד ומעביד בין המבקשת למשיב. ג. אם לא יינתן צו העיקול הזמני תהיה הכבדה על ביצוע פסק הדין לטובת המשיב. ד. המשיב נוצל במשך תקופה ארוכה על ידי הנתבעים 2-4 והעלימו ממנו כספים מן החברה. ה. הכספים המעוקלים אינם משמשים לניהול שוטף יום יומי של הסנטוריום אלא מהווים עתודה, הם מופקדים בחשבון בנק והם לא יכולים לפגוע בנתבעים 2-4. ו. אי מתן הצו יכול לגרום לכספים אלו להעלם, ואז יהיה קשה למשיב להפרע מהמבקשת, מבלי שהדבר יגרום להפרעות בניהול הסדיר של המבקשת ופגיעה בחולים ובעובדים. ז. אם לא יינתן הצו, המבקשת תפסיק לפעול כעסק חי תוך זמן קצר מאד ואז המבקשת תפורק ולא יהיה למשיב ממי להפרע. ח. העתודות הכספיות של המבקשת לאורך תקופה של 4 שנים הינם לפחות כפל הסכום שנתפס בעיקול. 5. ההכרעה א. אחרי שחזרתי ועיינתי בכתב התביעה, בבקשה לעיקול, בבקשה לבטול העיקול, בנספחים לבקשת הנ"ל לרבות תצהירו של מר רון פיש, בחקירתו הנגדית ובסיכומי הצדדים הנני מחליט כי יש מקום לבטל את צו העיקול הזמני. ב. שוכנעתי כי בחקירתו הנגדית של מר רון פיש, לפחות בשלב לכאורי זה של סעד ארעי, של עיקול זמני, הצליחה ב"כ המבקשת לטעת ספק בגירסתו הראשונית של מר רון פיש, כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המשיב למבקשת. ג. אשר על כן, הבקשה מתקבלת מנימוקי המבקשת. ד. הוצאות הליך זה ילקחו בחשבון לפי התוצאות בתיק העיקרי. ניתן היום ד' בשבט תש"ס, (11 בינואר 2000), בהעדר הצדדים. ח. אורגיל, רשםבמעמד צד אחדעיקול זמניצוויםעיקול