ביטול עסקה אחרי חתימה על הסכם
החלטה
ההליך
1. כ.י.ד. ערוץ הקניות בע"מ (להלן "המבקשת") מבקשת לאשר כי אין בהסכם שבינה לבין לקוחותיה תנאי מקפח כמשמעו בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג1982-.
לאחר הגשת הבקשה הגיעו הצדדים - המבקשת והיועץ המשפטי לממשלה, להסכמה לגבי רוב סעיפי ההסכם ונותרו רק שני עניינים השנויים ביניהם במחלוקת:
1) אחריות המבקשת לנזק או אובדן הנגרמים למוצר בעת המשלוח, היינו, מעת שהוא נשלח על ידי המבקשת ועד שהוא מגיע לתעודתו - למזמין.
2) תקופת האישור של ההסכם.
2. הסכם המכר הנדון - כללי
עניינו של הסכם מכר זה בעסקת מכר בלתי שגרתית, שבה נמכרים מוצרים ושירותים באמצעות הקרנתם בטלוויזיה - בערוץ הקניות בכבלים. המוכר מציג על מסך הטלוויזיה את המוצר, והציבור הצופה, מוזמן להתקשר עם המבקשת ולהזמין את המוצר. תשלום התמורה מתבצע באמצעות חיוב כרטיס האשראי של המזמין או באמצעות משלוח שיק.
בעת שהוא צופה בהקרנה בטלוויזיה מקבל הצופה - הקונה, פרטים בסיסיים על המוצר, היינו, תיאור המוצר, מחירו, דמי המשלוח ומספר הטלפון של המשיבה. אולם, בעת ההזמנה אין הקונה רואה את המוצר הנרכש, והוא איננו יכול לעמוד, בדרך של בחינה בלתי אמצעית, על טיבו של המוצר ותכונותיו, כפי שהוא יכול לעשות בעסקת מכר רגילה הנרקמת בחנות, כשם שהוא גם איננו רואה את הסכם המכר, ואינו יכול לעיין בתנאיו בטרם יחליט אם אלה מקובלים עליו.
מגבלות אלה מחייבות משנה זהירות והקפדה בבואנו לאשר נוסח החוזה האחיד הנוגע לעסקה כזו.
3. הנוסח המוסכם על הצדדים
לאור אופיו המיוחד של הסכם זה נתייחס בקצרה גם לעיקרי ההסכם שאינם שנויים במחלוקת בין הצדדים.
תיאור המוצר
המבקשת מתחייבת לספק לקונה את המוצר כפי שהופיע על גבי מסך הטלוויזיה, בסמוך לביצוע ההזמנה, ובתנאים שהופיעו על המסך באותה עת.
התחייבות זו כפופה להימצאותו של המוצר במלאי המבקשת. לא נמצא המוצר במלאי בעת ביצוע ההזמנה או בסמוך לה, תמסור על כך המבקשת הודעה טלפונית לקונה תוך זמן סביר ממועד ביצוע ההזמנה.
מחיר המוצר
מחיר המוצר יהא אף הוא המחיר אשר הופיע על גבי המסך.
דמי משלוח
קיימים שלושה סוגי משלוחים: רגיל, מהיר ומיוחד. מחירם של שני סוגי המשלוח הראשונים נקבע בהסכם, ואילו מחיר המשלוח המיוחד יוקרן על מסך הטלוויזיה, אלא אם מוזמן מוצר בגוביינא, שאז יוודע הלקוח על מחיר המשלוח בעת ההזמנה.
מחירו של משלוח מיוחד יכלול גם דמי ביטוח המשלוח. הוא הדבר לגבי דמי המשלוח הרגיל והמהיר אשר מחירם הנקוב בהסכם בשקלים כולל, על פי רשיון ההפעלה, גם את ביטוח המשלוח (ראה סעיף 8.2. לרשיון).
אופן התשלום
התשלום עבור המוצר יבוצע על ידי חיוב חשבונו של הקונה באמצעות כרטיס אשראי. באם ירכוש הקונה את המוצר באחד ממרכזי השירות ללקוח, יוכל הקונה לשלם גם באמצעות שיק אישי.
חשבונו של הקונה במכירה בכרטיס אשראי יחויב רק לאחר שהמבקשת ווידאה כי המוצר נמצא במלאי ואותו מוצר נמסר לקונה או למי מטעמו, או לאחר שהמוצר נמסר לצד שלישי לשם מסירתו לקונה. בוצעה הרכישה עבור שיק, רשאית המבקשת לעכב את משלוח המוצר לקונה לפרק זמן שלא יעלה על חמישה ימי עסקים מיום קבלת השיק, כדי לוודא שהשיק כובד.
דמי פיגורים
כל תשלום אשר לא ייפרע במועדו, ישא ריבית בשיעור המירבי הנהוג באותה עת בבנק הבינלאומי הראשון בע"מ ביחס לאשראי שיקלי. כן ישלם הקונה למבקשת את הוצאות הגביה, לרבות הוצאות משפטיות, שהוציאה לצורך גבית חוב הקונה, ובלבד שהן סבירות בנסיבות העניין.
אספקה
הקונה רשאי לבחור במשלוח רגיל מהיר או מיוחד. במשלוח רגיל יסופק המוצר לקונה לכל המאוחר בתוך שבעה ימים ממועד קבלת ההזמנה. בתחום תקופה זו יוכל הקונה לבחור את פרק הזמן הרצוי לו במשך היום, בוקר או אחר הצהרים, להגעת המשלוח לביתו.
החזרת מוצרים
הקונה רשאי מכל סיבה שהיא, להחזיר למבקשת את המוצר, בתנאים ותוך התקופה שנקבעו בהסכם. ההסכם, מסדיר נוהלי ביטול העסקה והחזרת כספו של המזמין.
ביטוח מחיר
ההסכם מפרט נוהל של מכירה מיוחדת, שבו מבטיחה המבקשת כי אם יביא המזמין בתוך 30 יום מיום המסירה, ראיות סבירות לכך שמוצר זהה מוצע למכירה לקהל במחיר נמוך מהמחיר ששילם למבקשת (לא כולל דמי משלוח ומע"מ), תשיב לו המבקשת את ההפרש בין אותו מחיר לבין המחיר ששולם על ידי הקונה למבקשת.
טיפול/שירות למוצר
המבקשת רשאית להודיע לקונה כי הטיפול או השירות למוצר שנקנה יינתנו בידי גוף, אשר נוהג באופן רגיל לתת שירותים כאלה, ואם אותו גוף נותן תעודת אחריות על מוצר, תספק המבקשת תעודת אחריות כזו לקונה, וזאת בלא לגרוע מאחריותה כלפי הקונה מכוח כל דין.
דחיית מילוי ההתחייבות
ההסכם מקנה לשני הצדדים את הזכות לדחות את מילוי התחייבויותיהם על פי ההסכם, ככל שהסיבה לכך נעוצה בעיכוב עליו אין להם שליטה, דוגמת כוח עליון, מלחמה וכיוצב'. כן נקבעו הוראות הנובעות מעיכוב כזה, דוגמת מתן אפשרות לבטל העסקה ועוד.
לאחר שבחנו את סעיפי ההסכם, הרשיון שהוענק למבקשת וההסכמות שהושגו בין הצדדים על נימוקיהם, הגענו לכלל מסקנה שתנאי ההסכם המוסכמים סבירים ואין בהם תנאי המקפח את הלקוחות, וזאת בכפוף לשני נושאים שלגביהם אנו מבקשים הבהרות נוספות, כאמור בסעיפים 4 ו- 5 להחלטה זו.
4. דמי פיגורים
לגבי סעיף זה נבקש לקבל הבהרה לגבי שיעורי הריבית, בכלל זאת, השיעור המרבי של ריבית לאשראי שיקלי, הנוהגים כיום בבנק הבינלאומי הראשון. על הצדדים להבהיר האם מדובר באשראי רגיל, או שאשראי זה כולל גם אשראי על משיכות חריגות בלתי מאושרות וכיוצ"ב.
5. החתימה על ההסכם ומועד כניסתו לתוקף
לא ברור לנו מהחומר שלפנינו, מה הבסיס לחיובו של הלקוח על פי התנאים שבהסכם נשוא הבקשה, באיזו דרך מובאים תנאים אלה לידיעתו ובאיזה אופן ניתנת הסכמתו לתנאים אלה, ומתי ייחשב ההסכם כנכנס לתוקפו.
בהמשך נתייחס לנושאים השנויים במחלוקת.
6. אחריות המבקשת למוצר הנשלח
על פי סעיף 6(ב) להסכם:
"אחריות המוכר למסירת המוצר הינה עפ"י הוראות חוק המכר תשכ"ח1968-".
לטענת המבקשת, על-פי סעיפים 8(ב) ו- 22 לחוק המכר, תשכ"ח1968- (להלן - "חוק המכר"), עוברת במקרה זה האחריות על המוצר לקונה עם מסירתו של המוצר למוביל.
על פי סעיף 8 לחוק המכר:
"(א) מסירת הממכר תהא בהעמדת הממכר לרשות הקונה.
(ב) היה הממכר חלק מתוך צובר של נכסים, תהא המסירה בעשיית כל הדרוש כדי לאפשר את ייחוד הממכר וקבלתו על ידי הקונה.
(ג) הוסכם על הובלת הממכר על-ידי מוביל, תהא המסירה בהעמדת הממכר לרשות המוביל, ובלבד שהמוביל אחראי כלפי הקונה על פי חוזה ההובלה".
על פי סעיף 22 לחוק המכר:
"(א) אבד או נתקלקל הממכר לפני שהקונה קיבל אותו, משוחרר הקונה מחיוביו, זולת אם אבד או נתקלקל, מסיבה שאין המוכר אחראי לה, אחרי שהמוכר עשה את המוטל עליו למסירתו והקונה הפר את חובתו לקבלו".
(ב) הוסכם על הובלת הממכר והמוכר מסרו למוביל האחראי כאמור בסעיף 8(ג), אין הקונה משוחרר מחיוביו אם אבד או נתקלקל הממכר אחרי שנמסר למוביל מסיבה שאין המוכר אחראי לה".
לטענת המבקשת, מסירת הממכר על פי חוק המכר, איננה דורשת מסירה פיזית של הממכר לקונה.
טענה זו מקובלת עלינו. כך קובע, למשל, ד"ר זמיר בספרו חוק המכר, תשכ"ח1968-, פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג' טדסקי - תשמ"ז1987-:
"...חיוב המסירה איננו דורש העברת ההחזקה בנכס לידי הקונה. חיוב המסירה מושלם גם לפני מעבר ההחזקה בנכס, וגם בלעדיו. במקרה הרגיל נסמכת המסירה בהעמדת הממכר לרשות הקונה (ולאו-דווקא ברשות הקונה), קרי, במתן אפשרות לקונה ליטול את הממכר או לתפוס בו חזקה". (שם, בעמ' 184).
כך גם נפסק בע"א 188/84 "צור" חברה לביטוח בע"מ נ' חדד פס"ד מ(3), 1, בעמ' 9, מפי כב' הנשיא (כתוארו אז) שמגר:
"פרשנותו המקובלת של חוק המכר היא, כי החוק שלנו אינו דורש מסירה פיסית".
לאור כך, השאלה המתעוררת היא, באיזה שלב משלבי העסקה ניתן לראות את המוצר הנרכש כאילו הועמד לרשות הקונה. המבקשת סבורה כי הניתוח הנכון של העסקה הוא, כי עם הזמנת המוצר על ידי הקונה ולאחר שהמבקשת רשמה בפניה הזמנה זו, ארזה את המוצר והעבירה אותו לצד ג', במטרה שזה יבצע את המשלוח אל הלקוח, הרי שבכך העמידה את הממכר לרשות הקונה ובכך יצאה ידי חובת המסירה עפ"י סעיף 8(א) לחוק.
לאור כך, לשיטתה של המבקשת, עולה כי על פי הוראת סעיף 22(א) לחוק המכר, יש לראות את המוצר, כאשר זה ניזוק לאחר שנמסר למשלוח, כאילו ניזוק לאחר שהקונה קיבלו, ועל כן חלה האחריות לנזק על הקונה.
בנוסף, טוענת המבקשת כי חלה על המקרה גם הוראת סעיף 8(ב) לחוק שכן הממכר הוא חלק מתוך צובר של נכסים, ועל כן מתרחשת מסירת הממכר על פי סעיף קטן זה "בעשיית כל הדרוש כדי לאפשר את ייחוד הממכר וקבלתו על ידי הקונה".
איננו מקבלים עמדה זו.
לעניין זה מקובלת עלינו טענת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה לפיה, המשמעות הנכונה של עסקת המכר במקרה זה, היא בהעמדת הממכר לרשות הקונה בביתו.
אין לפנינו עסקה שבה מגיע הקונה לחנות, רוכש את המוצר ומחליט אם לקחת אותו לביתו בעצמו, או לבקש מבעל החנות לשלוח אותו באמצעות מוביל עבור תשלום. כל הגיונה של העסקה הוא בכך שהקונה פוטר את עצמו מהטרחה לכתת את רגליו לחנויות ולשווקים, והוא נהנה מהיתרון שבקבלת הממכר לביתו. לשון אחר, המשלוח והעברת המוצר לביתו של הקונה הוא חלק בלתי נפרד של העסקה. בנסיבות כאלה, אין לומר בשום פנים שמסירת המוצר מתבצעת בהעמדת הממכר לרשותו של הקונה עם מסירתו למוביל. מבחינה זו איננו נזקקים לקונסטרוקציה שלפיה אין חוק המכר חל על העסקה מכיוון שמדובר בעסקה מיוחדת שהוראות חוק זה אינן גזורות למידתה. לשיטתנו, איננו רואים כל קושי בהחלת חוק המכר על העסקה. אלא שהחלת חוק המכר אין משמעה אלא שהעמדת הממכר לרשות הקונה איננה מחייבת מסירה פיזית, ויכול שתתבצע גם כאשר הועמד הממכר לרשות הקונה. ואולם, השאלה מתי ייראה הממכר כאילו הועמד לרשות הקונה היא פועל יוצא של נסיבות העסקה וכוונת הצדדים. ואלה, על פי פירושה הנכון של העסקה, מלמדים כי העמדת הממכר לרשות הקונה בנסיבותיה של העסקה המיוחדת שבפנינו, היא במסירתו לידי הקונה, שכן צפייתם הסבירה של שני הצדדים היא שהמבקשת תבצע כחלק מחיוביה את משלוח המוצר ומסירתו לקונה.
כך גם נקבע בספרו של זמיר הנזכר לעיל:
"...בימינו אנו, ובמיוחד בערים הגדולות, מקובל שבעלי חנויות שולחים סחורה שנקנתה לביתו של הלקוח. נוהג זה כה מקובל עד כי במקרים נאותים ניתן להניח כי המוכר קיבל על עצמו את חובת המשלוח כאמור..." (שם, בעמ' 225).
תוצאה זו נובעת גם מהוראת סעיף 8(ג) לחוק המכר לפיה, במקרה כמו זה שלפנינו, שבו אין המוביל אחראי כלפי הקונה על פי חוזה ההובלה, לא תהא המסירה בהעמדת הממכר לרשות המוביל אלא במסירתה לקונה.
ראה לענין זה בספרו הנזכר של ד"ר זמיר:
"...נובע מכך, שבמקרה הרגיל, שבו המוביל אינו אחראי כלפי הקונה, לא תהא המסירה בהעברת הממכר מהמוכר למוביל, אלא בהעברתו מהמוביל לקונה. בהתאם לכך, מקום המסירה ומועדה יהיו אלה שבהם הוסכם שהמוביל יעביר את הממכר לקונה, ולא אלו שבהם יעבירו המוכר למוביל". (שם, בעמ' 197).
גם הטענה שמדובר במכירה של ממכר שהוא חלק מתוך צובר נכסים כמשמעו בסעיף 8(ב) לחוק המכר איננה מקובלת עלינו.
כאמור לעיל, לפי סעיף 22(א) לחוק המכר:
"אבד או נתקלקל הממכר לפני שהקונה קיבל אותו, משוחרר הקונה מחיוביו, זולת אם אבד או נתקלקל, מסיבה שאין המוכר אחראי לה, אחרי שהמוכר עשה את המוטל עליו למסירתו והקונה הפר את חובתו לקבלו".
מכאן, כי הכלל הוא שכאשר ניזוק הממכר לפני שהקונה קיבל אותו, שהוא, כפי שהראינו לעיל המצב במקרה שלפנינו, חלה האחריות על המוכר. יוצא מכלל זה מתקיים, על פי הסיפא לסעיף 22(א) לחוק המכר, במקום שבו "אבד או התקלקל הממכר מסיבה שאין המוכר אחראי לה, לאחר שהמוכר עשה את המוטל עליו למסירתו והקונה הפר את חובתו לקבלו". לסיטואציה כזו נתייחס בהמשך.
7. אם נכונה הפרשנות האמורה, הרי שניתן היה בעקרון להשאיר על כנה את הוראת סעיף 6(ב) להסכם, שכן ההפניה להוראות חוק המכר תביא בנסיבותיה של עסקה זו לאותה תוצאה, לפיה החבות לנזק שייארע בעת המשלוח תחול על המבקשת, אלא שאיננו רואים כל סיבה להשאיר נושא זה פתוח לויכוח. ראוי לדעתנו שההסכם יכלול מלכתחילה הוראות שתשקפנה באופן ראוי ומלא את מהותה וטיבה של העסקה בלא להותיר בנושא זה שום ספיקות או אי הבנות.
לעניין זה מקובלת עלינו טענת היועץ המשפטי לממשלה, כי הוראת סעיף 6(ב) להסכם המוצע על ידי המבקשת (לפיה "אחריות המוכר למסירת המוצר הינה עפ"י הוראות חוק המכר תשכ"ח1968-"), יש בה כדי לקפח את הלקוחות.
הקיפוח נובע ראשית, מכך שההוראה איננה ברורה, שכן היא מפנה להוראות החוק באופן כללי, בלא לקבוע באופן מפורש על מי חלה החבות, ומה גם שהמשמעות המשפטית העשויה להיות נודעת להחלת הוראות חוק המכר על ההסכם הנוכחי עשויה להיות נתונה במחלוקת. בנושא זה גם אין הדדיות בהוראות ההסכם, שכן בעוד שלגבי האחריות לאובדן או נזק הנגרם למוצר בעת החזרתו למבקשת, ששם מוטלת האחריות על הקונה, ראתה המבקשת להבהיר נושא זה באופן שאיננו משתמע לשתי פנים. היא לא מצאה לנכון לנהוג באותה דרך לגבי הנושא שבפנינו. אי בהירות זו עשויה לגרום ללקוחות רבים שאין בידם לשכור שירותים משפטיים להשלים עם פרשנותה של המבקשת, חרף העובדה שזו איננה משקפת לדעתנו את המצב המשפטי הנכון.
יתר על כן, אם טעינו בפרשנותנו האמורה, ואם פרשנותה של המבקש את הוראות חוק המכר היא הפרשנות הנכונה, דווקא אז יהא הקיפוח של הלקוחות עקב הוראה כזו בולט עוד יותר, שכן במקרה כזה מקובלת עלינו טענת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי הוראותיו של חוק המכר אינן גזורות למידותיה של עסקת המכר המיוחדת שבפנינו, וזה מצריך הסדר פרטני שלא ייגזר מכוח חוק המכר. גם מבחינה זו עשוי ההסכם בנוסחו הנוכחי להטעות, שכן הקונה עשוי להבין מההסכם שחלות עליו הוראות חוק המכר, גם אם הדבר איננו כך.
8. על אלה יש להביא בחשבון את השיקולים הבאים, התומכים גם הם בהטלת האחריות למוצר בעת המשלוח על המבקשת:
ראשית, בעת השתכללות העסקה, אין לקונה ידיעה על ההסכם. בכך, נמצא הקונה במצב נחות מזה של המבקשת. איננו בטוחים כלל וכלל, שקונה סביר היה מתקשר בעסקה זו, אילו היה יודע כי מוטלת עליו אחריות למוצר בטרם הגיע לידיו. קונה סביר וודאי שהיה מסרב, בנסיבות אלה, לשלם את דמי הביטוח בגין המשלוח (על כך ראה בהמשך). שנית, המבקשת היא המחזיקה במידע הנוגע למצבו של הממכר בעת שזה הועבר על ידה למוביל. המבקשת היא גם השוכרת את שירותיו של המוביל, היא המארגנת את המשלוח ובידה הכוח להסדיר את האחריות החוזית למוצר בעת המשלוח בינה לבין מוביליה. המבקשת גם ערוכה טוב הרבה יותר מלקוחותיה לקיים דין ודברים עם המוביל לאחר אירוע הנזק אודות אחריותו, והוא הדבר לגבי היחסים עם חברת הביטוח. בנסיבות אלה אין זה סביר להטיל על הקונה את העיסוק בנושאים אלה.
9. על פי סעיף 8.2.1. לרשיון של המבקשת:
"בגין משלוח וביטוח משלוח מוצר שנרכש ממנו יגבה בעל הרשיון סכום שלא יעלה על ששה שקלים חדשים בלבד (6 ש"ח)".
המבקשת מנצלת הוראה זו עד תום וגובה את המחיר המרבי עבור המשלוח. מחיר זה כולל גם תשלום עבור ביטוח המשלוח. לא ברור לנו כיצד ניתן להטיל על הקונה את עלות הביטוח של המשלוח, ובה בעת לבקש לחייבו גם באובדן או נזק הנגרמים למוצר בעת המשלוח.
הצדדים לא טענו לפנינו לעניין זה, ולא ברור לנו אם הביטוח שנערך על ידי המבקשת הוא ביטוח רכוש או ביטוח חבות. נראה שכוונת מעניק הרשיון היתה לביטוח רכוש שמטרתו לפצות בגין כל נזק או אובדן שייגרם לממכר בעת המשלוח, ללא קשר עם קיומה של רשלנות. אם הביטוח מתייחס לחבותה של המבקשת כלפי הקונים, ברור שככל שתצומצם חבות זו, כן תפחת חבותו של המבטח, ובהתאם, מסתבר, תופחת גם הפרמיה בה תישא המבקשת. אולם, מה הטעם בגביית דמי ביטוח מהלקוח כאשר הביטוח איננו מקנה לו כל תמורה?
כפי שציינו, הצדדים לא טענו לעניין זה ולא היינו מעלים נימוק זה, אילו בו בלבד היתה תלויה ההחלטה, בלא לשמוע את עמדת הצדדים. עם זאת, כפי שיפורט בהמשך, יש להביא נימוק זה בחשבון במקרים בהם חל הסיפא לסעיף 22(א).
לאור האמור מקובלת עלינו עמדת היועץ המשפטי לממשלה שלא ניתן לאשר את ההסכם כנוסחו הנוכחי. אין בדעתנו לנסח עבור הצדדים את סעיף האחריות. אולם נציין, כי בניסוחו של סעיף זה צריך שתיכלל הוראה המגשימה את המטרה הנזכרת לעיל, דהיינו, כי הסיכון לאבדן או לנזק למוצר הנשלח לקונה יוטל על שכם המבקשת עד לקבלת המוצר בפועל על ידי הקונה.
עם זאת, מקובל עלינו כי ניתן לסייג כלל זה במקרים החריגים הנזכרים בעמוד 4 לסיכומי המבקשת, היינו, במקרה שבו יפר הקונה את חובתו לקבל את הממכר, ומתקיימות הנסיבות האחרות הקבועות בסיפא לסעיף 22(א) לחוק המכר. איננו רואים להיכנס במסגרת זו לשאלה מתי ייחשב הקונה כמפר את חובתו לקבל את המוצר, ולנקוט עמדה לגבי ההצעה הקונקרטית של היועץ המשפטי בסעיף 5 לסיכומיו, שאף היא איננה אלא דוגמא לאחד המקרים בהם ייחשב הקונה למפר את חובתו לקבל את הממכר. הצדדים יוכלו להתייחס לכך בהצעות לתיקון ההסכם שתובאנה על ידם לאור החלטה זו.
עם זאת, נבקש להעיר שיש להביא בהקשר זה גם את הוראות חוזה הביטוח, בין זה הקיים, ובין זה שניתן לצפות באורח סביר שיירכש על ידי המבקשת, שהרי הקונה משלם עבור ביטוח זה, ואין כל סיבה להטיל עליו את הסיכון לנזק, אפילו נגרם זה לאחר, או עקב הפרת החובה לקבל את הממכר, אם זה מכוסה, או יכול שיהא מכוסה על פי חוזה ביטוח סביר וכנגד פרמיה סבירה, האמורה להיכלל במחיר המשלוח.
10. תקופת אישור החוזה האחיד
לטענת המבקשת, אישור נוסח החוזה כמתבקש צריך לחול עד לתום תקופת הרשיון הנוכחי של המבקשת, היינו, עד ליום 31.12.2001. לטענתה באופן כזה יהא סיפק בידה לבחון את טיבו של החוזה ויעילותו, וכמובן לתרום ליציבות ההסדר. ב"כ המבקש טוען בהקשר זה כי עד כה התקבלו אך תביעות מועטות נגד המבקשת, ואותו חלק שזכה לבירור משפטי נדחה, דבר המראה על פניו כי "העניינים פועלים כשורה".
נציגת היועץ המשפטי המשיבה גורסת כי הסכם זה הינו חדש בתחומו, תחום שבו חלות התפתחויות בקצב ניכר, ולאור זאת אין לחתום את הגולל על טענות קיפוח אפשריות למשך זמן רב, בעקבות אישורו, אלא לאשרו למשך שנתיים, בהם ניתן יהא לעמוד על מגרעותיו של ההסדר הנוכחי, ובמידת הצורך לשנותו. המשיבה אף צירפה לסיכומיה מקרה בו הורשעה המבקשת בבית משפט השלום בתל אביב בשתי עבירות על סעיפים 2 ו- 3 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א1981-.
עניין זה ייקבע סופית עם תיקון ההסכם ואישורו. עם זאת, נציין כבר עתה איננו רואים רואים מקום לקבוע את תוקף ההסכם עד לתום תקופת הרשיון. אנו סבורים שצודק היועץ המשפטי לממשלה בטענתו כי בהתחשב בכך שמדובר בסוג מכר חדש, הניחן במאפיינים מיוחדים, במיוחד בשל כך שהוא מתבצע באמצעות הטלוויזיה, שהוא תחום דינמי המתפתח בקצב מהיר בסוג מכר חדש, לא יהא זה ראוי לאשר את ההסכם לתקופה ארוכה מדי ויש לשמור על האפשרות לשנות את הוראותיו של ההסכם בהתאם לניסיון שיצטבר משך התקופה הקרובה. בהתחשב בכך שתוקפו של הרשיון הוא עד לסוף שנת 2001, אנו סבורים שיש לאשר את ההסכם לתקופה של שנתיים מיום אישור ההסכם (בהנחה שזה יאושר, לאחר תיקונו, בקרוב). תקופה זו תותיר מחד, תקופה ראויה לבחינת ההסכם (ומה גם שחלפו כבר מספר שנים מאז הופעל ההסכם הנוכחי, שגם ממנו ניתן להפיק לקחים), ומאידך, תותיר תקופה סבירה עד לתום תקופת הרשיון לשם הכנסת שינויים באם יידרשו כאלה.
11. לאור האמור, איננו מוכנים לאשר בשלב זה שאין בהסכם תנאים מקפחים. לאור כך אנו נותנים, בשלב זה, לאמור לעיל, תוקף של החלטה, כך שהמבקשת תוכל לחזור ולפנות לבית הדין, בלא שתאלץ לצורך כך להגיש בקשה חדשה, ולבקש את אישור ההסכם.
חיפוש פנימי באתר
