קצבת פרישה - ערעור על החלטת הממונה על תשלום הגימלאות

פסק דין 1. בפני ערעור על החלטת הממונה על תשלום הגימלאות, מכח חוק שירות המדינה (גימלאות) (נוסח משולב) תש"ל - 1970 (להלן - החוק). בעת פרישתה הודיע הממונה למערערת, כי היא זכאית לקיצבת פרישה בשיעור 32% מהמשכורת הקובעת. 2. המערערת טוענת כי ביולי 68' עד יולי 69' עבדה בשירות לעם במסגרת הסוכנות היהודית והיא זכאית להגדלת הגימלה בשיעור 1%. כן טוענת המערערת כי עבדה בתקופה 5.9.85 - 8.8.87 במשך שנתיים במוסד יהודי ציוני המזכה אותה בתוספת של 1% ובאוגוסט 87' עד יוני 89' עבדה בבית ספר יהודי בארה"ב המקנה לה 1% נוסף. לפיכך - טוענת המערערת כי היא זכאית לגימלה בשיעור 37%. 3. לאחר הגשת הערעור החליט המשיב להגדיל את אחוזי הפנסיה של המערערת ב- 1.67%, בגלל רכישת זכויות פנסיה שלא היתה ידועה למשיב, ושיעור הפנסיה המשתלמת לה הוא 33.67%. 4. הצדדים הגישו טיעונים רק בנושא המנוי בס' 2 לערעור בענין "שירות לעם" שהמערערת טוענת כי בוצע במסגרת הסוכנות היהודית מחלקת הנוער והחלוץ והיא זכאית מכוחו לתוספת של 1% לפנסיה. 5. המשיב הכחיש את טענת המערערת כי עבדה במסגרת מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית, וטען כי על פי האישור שצרפה המערערת לא היתה בגדר "עובדת" הסוכנות אלא מתנדבת בתכנית "שירות לעם". 6. הגדרת "מוסד מוכר" מצויה בסעיף 82 לחוק שירות המדינה (גימלאות) (נוסח משולב), התש"ל - 1970 (להלן - החוק), הקובע: סעיף 82: "מוסד מוכר - מוסד או ארגון שהממשלה אישרה אותו כמוסד לענין פרק זה, באשר תפקידיו, כולם או מקצתם הפכו לשירות משירותי המדינה, ולרבות חלק מגוף כאמור". סעיף זה דן בהכרת שירותם של עובדים שעברו לשירות המדינה מהסוכנות ומוסדות דומים. 7. סעיף 83 לחוק קובע: סעיף 83. (א) - אדם שפרש ממוסד מוכר ועבר לשירות המדינה, תיחשב עבודתו באותו מוסד בשירות לענין חוק זה ותקופת עבודתו במוסד תצורף, כולה או מקצתה, לתקופה עבודתו בשירות המדינה, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות". בס' 83 נקבעו איפוא שני תנאים לצירוף תקופות קודמות: א. הפורש ממוסד מוכר ועובר לשירות המדינה יש להתחשב בתקופת עבודתו במוסד המוכר. ב. חישוב הצירוף ייעשה על פי התקנות, התקנות פורסמו בק"ת 1259, התשכ"ב, עמ' 1242. 8. כפי שנטען בסיכומי שני הצדדים, קובע ס' 143 . 85 לתקשי"ר את אחד הקריטריונים על פיהם מגדיל נציב שירות המדינה שיעור הקיצבה (ע"י הגדלת תקופת השירות) בתוקף סמכותו לפי סעיף 100 (א) לחוק הגימלאות. 9. על פי ס' 143 . 85 הנ"ל ניתן להגדיל שיעור קיצבה באחוז אחד במקרה של עבודה במוסד מוכר שאינה ממלאת אחר תנאי התקנות (בענין מועדים, מועדי העברה וכד'). אני מקבלת את טענת המשיב כי קודם כל, על העובד למלא אחר התנאי הראשון שבס' 83 דהיינו: עבודה במוסד המוכר, פרישה ממנו, והעברה לשירות המדינה. 10. האישורים שצירפה המערערת לערעורה, תומכים בטענת המשיב כי המערערת לא "עבדה" באותו מוסד מוכר, אלא שירתה בו כמתנדבת. אותם אישורים אף מפרטים מדוע לא קיבלה המערערת כל שכר או תגמול או תשלום בגין אותו שירות. המערערת לא קיימה את התנאי של "עבודה" במוסד מוכר כאמור לעיל. 11. זאת ועוד - המערערת לא קיימה את התנאי לפיו עליה לעבור מעבודה במוסד מוכר לעבודה בשירות המדינה. המערערת שירתה ב"שירות לעם" בין השנים 1968 - 1969 כפי שהיא עצמה ציינה בכתב הערעור. לאחר מועד זה, עבדה במקומות אחרים (ראה סעיפים 3 ו- 5 לכתב העירעור) ורק בשנת 1982 עבדה במדינה (ראה סעיף 1 לכתב העירעור). לפיכך - אין לומר כי המערערת "עברה" מאותו שירות, לשירות המדינה, ובין התקופות חל ניתוק מוחלט. 12. באשר ל"חוברת הזכויות" של עובדי משרד החינוך "זכויותיך - הד החינוך", אני מקבלת את טענת המשיב כי זכאות המערערת נקבעת אך ורק על פי החוק והתקנות, ואותה חוברת אינה בגדר מסמך מחייב, אלא מסמך אינפורמטיבי. 13. על פי כל האמור לעיל אני דוחה את ערעורה של המערערת באשר לתקופת שירותה ב"שירות לעם". 14. בנסיבות הענין, מאחר שמדובר בגימלאית, ולאחר שחלק מתביעת המערערת הוכר בשל הגשת הערעור, אני מחייבת את המערערת בתשלום הוצאות למשיב בסך 500 ש"ח, אשר ישולמו תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. 15. ב"כ המערערת יודיע תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין עמדתו לגבי המשך ההליך. 16. לעיון ליום 1.2.2000. ניתן היום כ"ד בטבת תש"ס, 2 בינואר 2000 בהעדר הצדדים. מותר לפרסום מיום 02/01/2000 ע. פוגל, שופטתסגנית שופט ראשי ערעורפרישה