חוק רעש

תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990 (יקרא להלן:"חוק רעש")

בתוקף סמכויותי לפי סעיפים 16,5 ו-18 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, אני מתקין חוק רעש:

1. הגדרות

בחוק רעש -

"יום" - חלק היממה מהשעה 06.00 עד השעה 22.00;

"לילה" - חלק היממה מהשעה 22.01 עד השעה 05.59 למחרת;

"סקלות 'C', 'A' או 'L'" - סקלות השקלול המוגדרות בהתאם לתקן IEC;

"תקן IEC" - תקן מס' 651 של הועדה הבינלאומית לאלקטרוטכניקה (IEC) משנת 1979;

"dB(A)", "dB(C)" או "dB(L)", - מצבי מדידת רעש בסקלות C, A או L;

"תדירויות מרכזיות ב-1/3 אוקטבה" - תדירויות רעש המוגדרות בהתאם לתקן הארגון הבינלאומי לתקינה (ISO) מספר 266 משנת 1965 (להלן - תקן ISO);

"מפלס רעש" - עוצמת רעש הנקבעת כאמור בתקנה 3;

"מפלס רעש שווה ערך" - מפלס הרעש המשתנה המחושב לפי הנוסחה הבאה:

לענין זה, "LAeq, T" - מפלס שווה הערך הרציף בסקלת "A" בפרק זמן T המתחיל ב- t1 ומסתיים ב- t2;

"Lg" - לוגריתמוס לפי בסיס 10;

"Po" - לחץ קול היחוס (20 U Pa);

"(t)(A)P" - לחץ הקול הרגעי בסקלת "A";

"בנין" - כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון והבניה);

"מבנה א'" - בנין המשמש כבית חולים, בית החלמה, בית הבראה, בית אבות או בית ספר;

"מבנה ב'" - בנין באזור מגורים בהתאם לתכנית לפי חוק התכנון והבניה;

"מבנה ג'" - בנין באזור שהמקרקעין בו משמשים למטרות מגורים ולאחד או יותר מהשימושים הבאים: מסחר, מלאכה, בידור;

"מבנה ד'" - דירת מגורים באזור שהמקרקעין בו משמשים למטרות תעשייה, מסחר או מלאכה;

"מבנה ה'" - בנין המשמש למטרות תעשיה, מסחר או מלאכה באזור שהמקרקעין בו משמשים למטרות תעשיה, מסחר או מלאכה;

"מצד מדידה" - "איטי", "מהיר", או "שיא" ("FAST" "SLOW" או "PEAK"), לפי הענין, או מצבים בעלי משמעות זהה המצויינים במד הרעש בשפה אחרת;

"רעש הרקע" - הרעש הנגרם על ידי סך כל מקורות הרעש המצויים בסביבה למעט מקור הרעש;

"רעש עם טון בולט" - רעש שיש בו טונים בולטים ושמדידתו ב-dB(L) בתדירויות מרכזיות ב-1/3 אוקטבה מראה כי מפלס הרעש הנמדד בפס i עולה על הממוצע האריתמטי של מפלסי הרעש הנמדדים בפסים הסמוכים i-l וi+l- בשיעורים אלה:

l5dB - בתחומים מ-25 עד 125 הרץ;

8dB - בתחומים מ-160 עד 400 הרץ;

5dB - בתחומים מ-500 עד 10,000 הרץ;

ובלבד שהמפלס הנמדד בפס i עולה על שני המפלסים בפסים הסמוכים לו i-l וi+l- , כל אחד לחוד;

"רעש התקפי" - רעש בעל הופעה פתאומית ודעיכה מהירה, ומשך קצר, בדרך כלל פחות מ-1 שניה; כגון: רעש פיצוצים וקולות ירי או רעש אחר אשר בהימדדו מתקיים הפרש של-20dB ויותר בין שתי קריאות של מפלסי הרעש המרביים שנמדדו בdB(L), כאשר מכשיר המדידה כוון למצב "שיא" או למצב "איטי";

"רעש פיצוצים בשכיחות נמוכה" - רעש הנגרם כתוצאה מפיצוץ ואשר מתקיימים בו שני אלה:

(1) שכיחותו איננה עולה על 4 פעמים בשבוע;

(2) הוא מתרחש בשעות שלאחר זריחת החמה ולפני שקיעתה;

"רעש בתוך בנין" - רעש שמקורו בתוך הבנין שבו מבוצעת מדידה;

"רעש מצטבר נמדד" - רעש המקור כולל רעש הרקע.

2. רעש בלתי סביר

רעש בלתי סביר לענין החוק הוא כל אחד מאלה:

(1) רעש אשר משכו הכולל ביום הוא כמפורט בטור א' בתוספת הראשונה, ומפלסו הנמדד כאמור בתקנה 5 עולה על הערך המפורט לגבי כל אחד מהמבנים בעמודה יום בטור ב' באותה תוספת;

(2) רעש אשר משכו הכולל בלילה הוא כמפורט בטור א' בתוספת הראשונה, ומפלסו הנמדד כאמור בתקנה 5 עולה על הערך המפורט לגבי כל אחד מהמבנים בעמודה לילה בטור ב' באותה תוספת;

(3) רעש פיצוצים בשכיחות נמוכה הנמדד לפי תקנה 5(ג) ושמפלסו עולה על הערך המפורט לגבי אחד מהמבנים בעמודה יום בטור ב' בתוספת הראשונה.

3. קביעת מפלס הרעש

(א) מפלס הרעש לענין תקנה 2(1) ו-(2) הוא אחד מאלה:

(1) מפלס רעש שווה ערך, בהתחשב בתרומת רעש הרקע כאמור בתקנה 6;

(2) מפלס רעש שווה ערך כאמור בפסקה (1), בתוספת 5dB לרעש עם טון בולט או לרעש התקפי;

(3) מפלס רעש שווה ערך כאמור בפסקה (1), בתוספת 5dB לרעש התקפי עם טון בולט;

(4) הגבוה מבין מפלסי הרעש שווי הערך, הנמדדים בתוך בנין, בשתי השיטות כאמור בתקנה 5(ב), לאחר תיקון לרעש רקע.

(ב) לצורך קביעת מפלס הרעש לענין תקנת משנה (א)(2), יראו רעש עם טון בולט או רעש התקפי הנמשכים רק חלק ממשך הרעש הכולל הנמדד, כמפלס רעש שווה ערך שמשכו הוא אחד מאלה:

(1) כל משך זמן הרעש הנמדד;

(2) משך אירוע הרעש עם הטון הבולט או הרעש ההתקפי בלבד, בתוספת 5dB.

(ג) מפלס הרעש לענין תקנה 2(3) הוא מפלס רעש פיצוצים בשכיחות נמוכה המרבי הנמדד כאמור בתקנה 5(ג).

4. מד רעש

מדידת מפלס הרעש תבוצע באמצעות מד רעש (lntergrating Sound Level Meter) מסוג 1,0 או 2 בהתאם לדרישות תקן IEC.

5. אופן מדידת הרעש

(א) מדידת הרעש לענין תקנה 2(1) ו-(2) תיעשה כך:

(1) מקום המדידה -

(א) בדירת מגורים - בחדרים המשמשים למגורים;

(ב) במקום שאינו דירת מגורים - בחדרים שבהם נמצאים בני אדם דרך כלל;

(2) תנאי המדידה -

(א) במרכז החדר ובמרחק של מטר אחד לפחות מכל קיר ומכשול אחר;

(ב) בגובה שבין 120 ס"מ ו-150 ס"מ מהרצפה;

(ג) כאשר דלתות וחלונות החדר הפונים אל המרפסת וכלפי-חוץ פתוחים לרווחה ודלתות החדר הפנימיות הפונות כלפי פנים הדירה סגורות;

(ד) המיקרופון של מד הרעש יכוון כך שתתקבל במכשיר המדידה קריאה מרבית.

(3) (א) מד הרעש יכוייל סמוך לפני ביצוע המדידה בהתאם להוראות
היצרן; מיד לאחר המדידה תבוצע בדיקת כיול; נמצא הפרש של ldB
או יותר בין קריאות מד הרעש בעת הכיול לפני המדידה ובבדיקת
הכיול שלאחריה, יש לחזור על המדידה;

(ב) מד הרעש יהיה במצב תקין ויכוון -

(1) בהתאם להוראות היצרן;

(2) למצב "מהיר" ובאין מצב "מהיר" - למצב "איטי";

(3) לסקלת "A".

(4) משך המדידה יארך זמן סביר בהתאם לנסיבות הענין ולא יפחת מ-10 שניות.

(ב) לענין תקנה 2(1) ו-(2) - כאשר הרעש בתוך בנין - תיעשה מדידת הרעש בתוך הבנין כאמור בתקנת משנה (א) לעיל וכן תיעשה מדידה נוספת כאשר דלתות וחלונות החדר הפונים אל המרפסת כלפי חוץ - סגורים.

(ג) מדידת הרעש לענין תקנה 2(3) תיעשה כך -

(1) מד הרעש יוצב מחוץ לבנין במרחק של כ7- מטרים ממנו, בכיוון מקור הרעש, ויכוון למצב "איטי" ולסקלת "C".

(2) באין סקלה "C" במד הרעש, הוא יכוון למצב "שיא" ולסקלת תגובה "L".

(ד) מדידת רעש הרקע תיעשה במידת האפשר כאמור בתקנת משנה (א), ובאין אפשרות כזו - לפי שיקוליו המקצועיים של מבצע המדידה ובהתאם להנחיות המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה ולשיטות שיקבע.

6. תרומת רעש הרקע

תרומת רעש הרקע תיקבע באמצעות מדידות כאמור בתקנה 5(ד) כלהלן:

(1) כאשר הרעש הנמדד המצטבר גבוה מרעש הרקע בפחות מ-3dB(A) - תחושב תרומת רעש הרקע בשיטה המקצועית המהימנה והמתאימה ביותר לפי שיקוליו המקצועיים של מבצע המדידה;

(2) כאשר הרעש המצטבר הנמדד גבוה מרעש הרקע ב-3dB(A) עד - תחושב תרומת רעש הרקע לפי טבלת החישוב שבתוספת השניה;

(3) כאשר הרעש המצטבר הנמדד גבוה מרעש הרקע ב- l0dB(A) ויותר - לא תחושב תרומת רעש הרקע.

7. עיון בחומר

ניתן לעיין בתקן IEC ובתקן ISO במשרד לאיכות הסביבה, ירושלים, בשעות העבודה המקובלות.

8. שמירת דינים

הוראות חוק רעש אינן באות לגרוע מהוראות תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשכ"ו-1966, והוראות כל דין אחר.

9. סייגים לתחולה

(א) הוראות תקנה 2 לא יחולו על רעש שמקורו באלה:

(1) מטוס;

(2) רכבת;

(3) כלי רכב;

(4) ציוד בניה כמפורט בתקנות מניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה), התשל"ט-1979 (להלן - תקנות רעש בניה).

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) יחולו הוראות חוק רעש על -

(1) מקום עסק המשמש למכירת כלי רכב, להשכרתם או לתיווך בהם או על עסק המשמש מקום לחניית 25 כלי רכב או יותר במגרש, במיתקן או במוסך, כמשמעותם בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשל"ג-1973.

(2) ציוד בניה כמשמעותו בתקנות רעש בניה, הנמצא ומופעל במקום כלשהו דרך קבע.

10. ביטול

תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התשל"ז-1977 - בטלות.

11. תחילה

תחילתן של חוק רעש ששים ימים מיום פרסומן.

תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (יקרא להלן:"חוק רעש")

בתוקף סמכויותי לפי סעיפים 5, 7 ו-18 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 (להלן - החוק), אני מתקינה חוק רעש:

1. הגדרות

בחוק רעש -

"dB(A)", "בנין", "סקלה A", "מפלס רעש", "מצב מדידה" - כהגדרתם בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990 (להלן - תקנות רעש בלתי סביר);

"אזור מגורים" - אזור שנקבע אזור מגורים בתכנית בנין העיר, בהתאם לדיני התכנון והבניה, וכן אזור המשמש כאזור מגורים למעשה;

"ימי מנוחה" - הימים שנקבעו כימי מנוחה בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948;

"נכס" - יחידה או חלק בבנין, כגון: דירת מגורים, עסק;

"רכב" ו"רכב מנועי" - כמשמעותם בפקודת התעבורה;

2. רעש מרכב, צופר ומשתיק קול

(א) לא יגרום אדם לרעש חזק מרכב מנועי אלא במידה הדרושה להפעלתו התקינה של הרכב.

(ב) בדרך עירונית, כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן - תקנות התעבורה), לא יפעיל אדם ברכב צופר, פעמון, אות או אמצעי אזהרה כיוצא בזה, אלא אם כן -

(1) הדבר דרוש לשם אזהרה מפני סכנה קרובה שאין למנוע אותה אחרת;

(2) הפעלת הצופר, הפעמון או אמצעי האזהרה האמורים אינה נמשכת וחוזרת יותר מן הדרוש לפי הנסיבות.

(ג) הוראות תקנת משנה (ב) יחולו, בהתאמות המתחייבות, גם לענין רכב חירום שחלות עליו הוראות תקנה 62(א) ו-(ב)(1) ו-(2) לתקנות התעבורה.

(ד) לא ינהג אדם ברכב מנועי או בסירת מנוע זולת אם הותקן במפלט הרכב או הסירה משתיק קול או מיתקן אחר, המונע ביעילות רעש נפץ הבוקע מן המפלט.

3. רעש באמצעות מכשירי קול (תיקון: תשס"ב)

(א) לא ישיר אדם, לא יצעק ולא יפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה ולא יקים רעש באמצעות פטיפון, רמקול, מגביר קול או מכשירי קול כיוצא באלה בין השעות 14.00 ל-16.00 ובין השעות 23.00 ל-07.00 למחרת, באזור מגורים באחד מהמקומות האלה:

(1) תחת כיפת השמים;

(2) במקום שאינו תחת כיפת השמים, אולם אינו סגור מכל צדדיו כלפי חוץ, או שדלתותיו, חלונותיו או פתחיו האחרים אינם סגורים כולם;

(3) בבנין שיש בו יחידת מגורים (להלן - בנין מגורים).

(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על פעולה המבוצעת אגב חגיגה או שמחה באחד המועדים האלה:

(1) ליל יום העצמאות;

(2) ליל פורים;

(3) ערב יום מנוחה ומוצאי יום מנוחה - עד חצות;

(4) ליל יום ירושלים.

4. תיקונים ושיפוצים

לא יבצע ולא ירשה אדם לבצע, בין השעות 22.00 לבין 07.00 למחרת, עבודות תיקון או שיפוץ בבנין מגורים, ולא יתקין בו מיתקנים משך השעות האמורות.

5. מכונות

לא יפעיל אדם ולא ירשה להפעיל מכונה כמשמעותה בתקנות מניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה), התשל"ט-1979, לצרכי חפירה, בניה או כיוצא באלה, באזור מגורים, בין השעות 19.00 ל-06.00 למחרת ובימי מנוחה, זולת אם הפעלת המכונה דרושה באופן דחוף לשם מניעת סכנה או הפרעה בלתי סבירה לבטחון הציבור, בריאותו או בטיחותו, או להסרת סכנה או הפרעה כאמור.

6. טלטול מכלים

לא יטלטל אדם ולא ירשה לטלטל, בין השעות 22.00 ל-06.00 למחרת ובימי מנוחה, פחי אשפה, מכלים, חביות, בלוני גז וכיוצא באלה, באופן הגורם או העלול לגרום רעש.

7. הודעות ופרסומת

לא יפעיל אדם ולא ירשה להפעיל באזור מגורים מגביר קול או מכשיר כיוצא בו כדי להפנות את תשומת הלב למכירת טובין או קנייתם, לאספקת שירותים, להופעה, להצגה, למתן הודעה או לפרסומת אחרת.

8. חבטת שטיחים

לא יחבוט אדם שטיח, מזרן או חפצים כיוצא באלה, בין השעות 14.00 ל-16.00 ובין השעות 19.00 ל-07.00 למחרת.

9. מערכת אזעקה בנכס

(א) לא יתקין אדם ולא יפעיל, בין בעצמו ובין על ידי אחר, מערכת אזעקה בנכס, אלא בהתאם להוראות אלה:

(1) הפעלת מערכת האזעקה תגרום להפעלה מבוקרת של פעמון האזעקה (להלן - הצופר) למשך 6 דקות לכל היותר, ולאחר פרק זמן זה יחדל הצופר לפעול מעצמו ולא יופעל שנית אלא לאחר שנדרך מחדש באופן ידני או באופן אוטומטי;

(2) הפעלת מערכת האזעקה לא תגרום לרעש שמפלסו, במרחק של מטר אחד ממקור הרעש, וכאשר המדידה נעשית במצב מדידה "מהיר", עולה על -

(1) dB(A) 87 -באזור מגורים;

(2) (dB(A 95 -באזור שאינו אזור מגורים;

(ב) בעל הנכס אחראי לתקינות מערכת האזעקה ולהפסקה מיידית של פעולתה במקרה של קלקול או תקלה.

(ג) בעל הנכס יתקין באופן בולט לעין, ליד דלת הכניסה לנכס, שלט המפרט בכתב ברור וקריא את השם ומספר הטלפון של אדם המוסמך מטעמו לטפל במערכת האזעקה במקרה של קלקול או תקלה ולהפסיק את פעולת הצופר; היה הנכס עסק כמשמעותו בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 - יפרט בעל הנכס בשלט האמור גם את השם ומספר הטלפון של בעל העסק או מנהלו; בעל הנכס יחזיק את השלט במצב תקין וקריא בכל עת.

(ד) מי שנקרא להפסיק רעש הבוקע מצופר הפועל בניגוד להוראת תקנת משנה (א)(1), יעשה כן בכל ההקדם ובפרק זמן שלא יעלה על 30 דקות, וזאת בכל שעות היממה ובכל ימות השנה.

(ה) לא הופסקה פעולת צופר כעבור פרק הזמן האמור בתקנת משנה (ד), רשאי שוטר או מי שהשר לאיכות הסביבה הרשהו לכך, לנקוט צעדים הדרושים להפסקת פעולות הצופר וההוצאות הכרוכות בכך יחולו על בעל הנכס.

(ו) אין האמור לעיל גורע מסמכות לדרוש, על פי דין, מבעל נכס להיות קשור למוקד של חברת שמירה.

10. מערכת אזעקה ברכב

(א) לא יתקין אדם ולא יפעיל אדם, בין בעצמו ובין על ידי אחר, מערכת אזעקה ברכב מנועי, אלא בהתאם להוראות אלה:

(1) פעולת הצופר לא תימשך יותר מדקה אחת בכל פעם ולא יותר משלוש דקות מצטברות בפרק זמן של חמש דקות; אחרי פרק זמן זה יחדל הצופר לפעול מעצמו, ולא יופעל שנית אלא לאחר שנדרך מחדש באופן ידני או אוטומטי.

(2) מערכת האזעקה מותקנת באופן שתהיה ניתנת להפעלה רק באחד או יותר מאלה: שבירת חלון הרכב, פתיחת מכסה המנוע או מכסה תא המטען או אחת מדלתות הרכב;

(3) הצופר לא יחל בפעולה אלא 15 שניות לאחר פתיחת אחת מדלתות הרכב או דלת תא המטען או מכסה המנוע;

(4) הפעלת מערכת האזעקה לא תגרום לרעש שמפלסו, במרחק של מטר אחד מהרכב עולה על 87dB(A) כאשר המדידה נעשית במצב "מהיר".

(ב) בעל הרכב אחראי לתקינות מערכת האזעקה ברכבו ולהפסקה מיידית של פעולתה במקרה של קלקול או תקלה.

(ג) בעל רכב שברכבו מותקנת ומופעלת מערכת אזעקה יקבע במקום נראה לעין באחד מחלונות הרכב, שלט המפרט, בכתב ברור וקריא, את השם ומספר הטלפון של מי שמוסמך מטעמו לטפל במערכת האזעקה במקרה של קלקול או תקלה ולהפסיק את פעולת הצופר; בעל הרכב יחזיק את השלט במצב תקין וקריא בכל עת; לענין תקנה זו, "שלט" - לרבות מדבקה.

(ד) הוראות תקנה 9(ד) ו-(ה) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לענין אזעקות ברכב.

11. רעש מזגנים ומדחסים

לא יפעיל אדם ולא ירשה לאחר להפעיל מזגן, מדחס או מכשיר כיוצא באלה -

(1) במקום כמפורט בתקנה 3(א)(1) עד (3) ובאופן הגורם לרעש חזק המפריע או עלול להפריע לשכנים;

(2) במקום ובאופן הגורם או עלול לגרום לרעש בלתי סביר כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות רעש בלתי סביר.

12. מניעת רעש מזגן חדש

(א) יצרן או יבואן של מזגן חדש יסמן על גבי המזגן באופן ברור וקריא פרטים בדבר -

(1) ההספק הקולי המרבי של המזגן, כמפורט בתקן ישראלי 994 חלק 3;

(2) המרחקים מהמזגן, מחוץ לבנין, שבהם מפלסי הרעש המרביים לא יעלו על dB(A)40, dB(A)45, dB(A)50, dB(A)55, dB(A)60, dB(A)65, dB(A) 70, dB(A)75 ו-dB(A) 80, כדי לאפשר עמידה במפלסי הרעש הקבועים בתוספת הראשונה לתקנות רעש בלתי סביר.

(ב) לא ישווק אדם, לא יספק ולא ימכור מזגן אלא אם כן צורף אליו ונמסר לידי הצרכן דף הסבר שבו פורטו, בין היתר, הוראות ותנאים טכניים לענין צורת ההתקנה והשימוש במזגן, באופן שלא יגרום להפרת הוראות החוק והתקנות שהותקנו מכוחו.

(ג) לא יתקין אדם מזגן ולא ירשה לאחר להתקין מזגן אלא בכפוף להוראות ולתנאים כמפורט בתקנות משנה (א) ו-(ב).

13. רעש בעלי חיים

המחזיק בעלי חיים בביתו, בנכסו או בחצריו, יחזיקם במקום ובאופן שלא יגרום רעש חזק המפריע לשכנים.

14. מדידת רעש

מדידת מפלס הרעש וקביעתה, לענין חוק רעש, תיעשה בהתאם להוראות התקנות למניעת רעש בלתי סביר, למעט לענין קביעת המרחק של מדידת רעש מערכת אזעקה שתיעשה כמפורט בתקנה 9(א).

15. רעש הנשמע באזור מגורים

האיסורים המוטלים על פי חוק רעש על גרימת רעש באזור מגורים, יחולו גם על גרימת רעש מחוץ לאזור מגורים, אם אותו רעש גורם הפרעה או מטרד באזור המגורים.

16. סייג

הוראות חוק רעש לא יחולו על גרימת רעש שאינו נשמע מחוץ לתחום רשות היחיד של הגורם לו.

17. עונשין

העובר על הוראה מהוראות חוק רעש, דינו - מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או שני העונשים כאחד.

18. ביטול

תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשכ"ו-1966 - בטלות.

19. תחילה

(א) תחילתן של חוק רעש, למעט תקנות 10,9 ו-12 - 60 ימים מיום פרסומן.

(ב) תחילתן של תקנות 9, 10 ו-12 - ששה חדשים מיום פרסומן.

תקנות הטיס (רעש כלי-טיס), תשל"ז-1977 (יקרא להלן:"חוק רעש")

בתוקף סמכותי לפי סעיף 30 לחוק הטיס, 1927, אני מתקין חוק רעש:

פרק ראשון: כללי

1. הגדרות (תיקון: תשנ"ו)

בחוק רעש -

"אווירון" - כלי-טיס הכבד מהאוויר, המונע על-ידי מנוע והנתמך בטיסה בעיקר על-ידי כנף קבועה;

"אוירון גדול" - אווירון שמשקלו המרבי המורשה להמראה עולה על 5,700 ק"ג;

"אוירון קטן" - אוירון שמשקלו המרבי המורשה להמראה אינו עולה על 5,700 ק"ג;

"הארגון" - הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית;

"המנהל" - ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהסמיכו;

"יחס עקיפה" - היחס בין מסת האוויר הזורם דרך המעברים העוקפים של טורבינת גז לבין מסת האוויר הזורם דרך תאי השריפה, המחושב בתנאי כוח משיכה מקסימלי כשהמנוע במצב נייח, ובתנאי אטמוספירה תקנית בינלאומית בגובה פני הים;

"כלי-טיס" - כלי או מיתקן המיועד או המשמש לטיסה באוויר, למעט כלי-טיס זעירים (כגון טיסנים וצעצועים) זולת אם קבע השר כי חוק רעש יחולו על כלי-טיס זעירים או סוג כלי-טיס זעירים הגורמים רעש בניגוד לחוק רעש;

"כלי-טיס תת-קולי" - כלי-טיס שאינו מסוגל לבצע טיסה אופקית ממושכת במהירויות העולות על מאך 1;

"כללי כושר אווירי" - תקנות התיעוד וההוראות הכלולות בחלקים 23 עד 35 ל-פ.א.ר.;

"נספח 16 לאמנה" - נספח 16 לאמנה כמשמעותה בחוק הטיס, 1927, על תיקוניו, אם ישראל הודיעה לארגון על הצטרפותה לתיקונים אלה, שעותק ממנו מופקד לעיון במינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה;

"פ.א.ר." - תקנות התעופה הפדרליות של ארצות-הברית של אמריקה שעותק מהן מופקד לעיון במינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה;

"תקנות התיעוד" - תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי-טיס וחלקיהם), תשל"ז-1977.

2. תעודות סוג או תעודת כושר טיסה (תיקון: תשנ"ב)

המבקש תעודת סוג או תעודת כושר טיסה לכלי טיס בהתאם לתקנות התיעוד, יראה למנהל, להנחת דעתו -

(1) כי כלי הטיס עונה על הדרישות הישימות של חוק רעש, בנוסף לדרישות כללי כושר אווירי הישימים לבקשה של תקנות התיעוד;

(2) כי כלי הטיס עומד בכללי כושר אווירי שעליהם התבססה תעודת הסוג של כלי הטיס, בכל התנאים שבהם יש להראות עמידה בדרישות של חוק רעש;

(3) כי כל הנהלים שייקבעו לשם עמידה בדרישות חוק רעש והנהלים והמידע לצוות האוויר שנקבעו כאמור בחוק רעש, תואמים את כללי הכושר האווירי שעליהם התבססה תעודת הסוג של כלי הטיס.

3. איסור הפעלת כלי טיס ללא תעודת רעש (תיקון: תשמ"א, תשנ"ב)

(א) לא יפעיל אדם כלי טיס, שלגביו קיימת חובת עמידה ברמות רעש כמפורט בפרקים 2 עד 6, 8 ו-10 של נספח 16 לאמנה בישראל, אליה או ממנה, אלא אם ניתנה עליו תעודת רעש לפי חוק רעש, או לפי דיני מדינת חוץ שבה רשום כלי הטיס והעונים על הוראות נספח 16 לאמנה, או על הוראות חלק 36 לפ.א.ר.

(ב) תקנת משנה (א) לא תחול על כלי טיס שתוכנן במיוחד למטרות אווירובטיות או לשם כיבוי שריפות או ריסוס ואיבוק בחקלאות.

4. תעודת רעש (תיקון: תשנ"ב)

(א) המנהל רשאי לתת תעודת רעש לכלי טיס הרשום בפנקס רישום כלי הטיס בישראל, אם כלי הטיס עונה על הדרישות הישימות של חוק רעש.

(ב) תעודת רעש תכלול פרטים אלה לגבי כלי הטיס:

(1) מדינת הרישום;

(2) המספר הסידורי של הייצור;

(3) סוג ודגם לפי כינוי היצרן;

(4) הצהרה בדבר שינויים והתקנות נוספים שנעשו בו למטרת עמידה בדרישות הרעש הישימות;

(5) המשקל המקסימלי בהמראה ובנחיתה שבהם אומתה עמידה בדרישות הרעש הישימות;

(6) היה כלי הטיס מסוג שהוגשה על אב-הטיפוס שלו בקשה לתעודת כושר טיסה, או שננקט לגביו במדינת חוץ תהליך דומה ביום 6 באוקטובר 1977 או לאחריו - רמות הרעש וגבולות אמינות של 90 אחוזים ((90% confidence limits שלהן, בנקודות התיחסות שבהן אומתה עמידה בדרישות הרעש הישימות.

5. הכרה בתעודת רעש שניתנה על-ידי מדינת חוץ

המנהל רשאי להכיר בתעודת רעש שניתנה על-ידי מדינת חוץ בעלת האמנה, אם הדינים שלפיהם ניתנה התעודה עונים על הוראות נספח 16 לאמנה, או על הוראות חלק 36 לפ.א.ר.

6. השעיית תעודת רעש או ביטולה

המנהל ישעה את תקפה של תעודת רעש שניתנה על-ידו או יבטלה אם כלי הטיס חדל מלעמוד בדרישות הרעש הישימות; לא יבטל המנהל את השעיית התעודה ולא יתן תעודה חדשה אלא אם מצא לאחר בדיקה מחדש כי כלי הטיס עומד בדרישות הרעש הישימות.

פרק שני: תקני רעש ופטורים (תיקון: תשנ"ב)

7. תחולה (תיקון: תשנ"ב)

הוראות נספח 16 לאמנה או חלק 36 לפ.א.ר, על עדכוניהם מזמן לזמן, בדבר רמות הרעש, מדידתן והערכתן יחולו, בהתאמה, על כלי טיס שלגביו מבוקשת תעודת סוג, תעודת כושר טיסה או תעודת רעש כאמור בתקנות 2 ו-4.

8. תחולת פרקים 2 ו-3 לספר I בנספח 16 או חלק 36 לפ.א.ר. (תיקון: תשנ"ב)2

(א) החל ביום 1 באפריל 1995 לא יופעל אוירון סילון תת קולי שבו מותקן מנוע בעל מנת עקיפה נמוכה מדרגה 2, לישראל או ממנה, אלא אם כן הוצאה לגביו תעודת רעש המאשרת כי נתקיים בו אחד מאלה:

(1) תקני רעש כמפורט בחלק השני של פרק 3 לספר I בנספח 16 לאמנה או כמפורט בחלק 36 לפ.א.ר.;

(2) לגבי אוירון שביום הפעלתו טרם חלפו 25 שנים מיום שהוצאה לו לראשונה תעודת כושר טיסה - תקני רעש כמפורט בחלק השני של פרק 2 לספר I בנספח 16 לאמנה או כמפורט בפרקים המקבילים בחלק 36 לפ.א.ר.

(ב) החל ביום 1 באפריל 2002 לא יופעל אוירון סילון תת-קולי שמשקלו המורשה להמראה עולה על 34,000 ק"ג או בעל תצורה של יותר מ-19 מושבים אלא אם כן תקני הרעש שאושרו לו בתעודת רעש הם כאמור בתקנת משנה (א)(1).

9. מתן פטור (תיקון: תשנ"ב)2

(א) המנהל רשאי, לאחר שהתייעץ עם רשות שדות התעופה, לתת למפעיל, כהגדרתו בתקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981, פטור מהוראות תקנה 8 בתנאים כמפורט להלן:

(1) לאוירון שמפעילה מדינה מתפתחת בטיסות לישראל וממנה, ובלבד שהאוירון -

(א) הוא אוירון סילון תת-קולי בעל תעודת רעש כמפורט בחלק השני של פרק 2 לספר I בנספח 16 לאמנה או כמפורט בפרקים המקבילים בחלק 36 לפ.א.ר;

(ב) הופעל לישראל וממנה במשך 12 חודשים לפחות לפני יום 31 בדצמבר 1991.

(ג) היה רשום בפנקס רישום כלי הטיס באותה מדינה והוא ממשיך להיות מופעל בידי מפעיל מאותה מדינה;

פטור לפי פסקה זו יינתן לשנה אחת בכל פעם ולא יותר מלשלוש שנים בסך הכל, ובלבד שלא יינתן פטור כאמור לגבי אוירון שביום מתן הפטור חלפו 25 שנים מיום שהוצאה לו לראשונה תעודת כושר טיסה;

(2) לאוירון המופעל בידי מפעיל שהוכיח כי לא ניתן מבחינה טכנית או כלכלית לטוס לשדה תעופה מסוים אלא באותו אוירון; פטור לפי פסקה זו יינתן רק עד יום 1 באפריל 1997;

(3) לאוירון שמפעילה מדינה בה ניתן פטור דומה לאוירון הרשום בישראל;

(4) לאוירון שאין מתקיים בו האמור בתקנה 8(א) ובלבד שהמפעיל הוכיח כל אלה:

(א) ניתן להתקין באוירון ציוד המשתיק רעש (להלן - הציוד) כך שהאוירון יענה על דרישות הפרק השלישי לנספח 16 לאמנה;

(ב) הציוד ניתן להשגה לאחר שנוסה ונמצא מתאים;

(ג) המפעיל הזמין את הציוד לפני יום 1 באפריל 1994;

(ד) התקנת הציוד תסתיים לפני יום 1 באפריל 1997;

(5) לאוירון של מפעיל שהוכיח כי הזמין אוירון שמתקיים בו האמור בתקנה 8(א)(1) לפני יום 1 באפריל 1994, וכי היצרן לא יוכל למסור לו את האוירון המוזמן לפני יום 1 באפריל 1995; פטור כאמור בפסקה זו יינתן למפעיל כנגד כל אוירון שהזמין ושנתקימו בהזמנה התנאים האמורים;

(6) לאוירון שלא נכלל בפסקאות (1) עד (5) אם הוא -

(א) בעל שיטת הפעלה מיוחדת;

(ב) מופעל לצרכי אחזקה ותיקון שלא למטרות רווח;

(ג) בעל חשיבות מבחינה היסטורית.

10. החלפת צי אוירונים (תיקון: תשנ"ב)

מפעיל צי אוירונים מן הסוג האמור בתקנה 8(א) יידרש להחליפו בשיעור שנתי של 10% ובלבד שיקבל פטור כאמור בתקנה 9 לגבי כל אוירון שהוא מפעיל שאין מתקיים בו האמור בתקנה 8(א).

11. - 12. (בוטלו) (תיקון: תשנ"ב)

14. - 16. (בוטלו) (תיקון: תשנ"ב)

סימן ז': (בוטל) (תיקון: תשמ"א)

17. (בוטלה) (תיקון: תשמ"א)

פרק שלישי: הגבלות ומידע לתפעול

18. נהלים ומידע אחר (תיקון: תשנ"ב)

המבקש תעודת סוג או תעודת כושר טיסה לכלי טיס יקבע באישור המנהל, נהלים ומידע המיועדים לצוות האוויר של וכלי הטיס לשם השגת הפחתת רעש בהתאם להוראות נספח 16 לאמנה המתייחסות לסוג כלי הטיס, שאותו כלי טיס נמנה עליו, לרבות רמות רעש שהושגו בעת הליכי תיעוד סוג כלי הטיס.

19. ספר עזר סימונים ושלטים

(א) ספר עזר לטיסה יכיל נוהלים ומידע אחר שנקבעו כאמור בתקנה 18; לא נדרש ספר עזר לטיסה, יסופקו הנוהלים והמידע בשיטה משולבת, שאישר המנהל, של הוראות בכתב, סימונים ושלטים.

(ב) במקרה של אווירון גדול תת-קולי בקטגוריה "תובלה" ואווירון המונע במנוע טורבו-סילוני, שערכי משקלו, אשר נלקחו בחשבון כדי להראות עמידה בדרישות רעש בהמראה או בנחיתה כאמור בחוק רעש, נמוכים יותר מהערכים המקסימליים של המשקל בהמראה או בנחיתה, הכל לפי הענין, העונים על דרישות כושר אווירי הישימות, ייקבעו אותם משקלות נמוכים יותר כהגבלות תפעוליות בפרק ההגבלות התפעוליות של ספר העזר לטיסה של אותו אווירון.

(ג) במקרה של אווירון קטן המונע בפרופלר, שמשקלו, אשר שימש כדי להראות עמידה בדרישות הרעש של חוק רעש לגבי מעבר-מעל ((overflight, נמוך מהמשקל המקסימלי שנקבע בהתאם לדרישות כושר אווירי הישימות, בשיעור העולה על משקל הדלק הנחוץ לביצוע הניסוי, ייקבע אותו משקל נמוך יותר כהגבלה תפעולית בפרק ההגבלות התפעוליות של ספר העזר לטיסה, בהוראות בכתב או בשלט מאושרים.

(ד) לא ייקבעו הגבלות תפעוליות לפי חוק רעש, אלא כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג).

פרק רביעי: הוראות שונות

20. תחילה

תחילתן של חוק רעש היא ששה חדשים מיום פרסומן, למעט תקנה 3(א) שתחילתה לאחר שנתיים מיום הפרסום.

20א. עונשין (תיקון: תש"ם)

העובר על הוראה מהוראות חוק רעש, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 1,000 שקלים או שניהם כאחד.

חיפוש פנימי באתר