החלטה 1. בפנינו בקשת המבקשת, (להלן - "הבקשה"), להצהיר, כי כתב התביעה בתיק נשוא החלטה זו, (להלן - "כתב התביעה"), לא הומצא לה בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה, (סדרי דין ), התשנ"ב - 1991, (להלן - "תקנות בית הדין לעבודה"), ועל כן לא הומצא לה כלל . המשיבה 1, (להלן - "המשיבה"), הגישה את כתב התביעה כנגד המבקשת, חברה זרה הרשומה בקליפורניה, בעילה של גרם הפרת חוזה. לטענת המשיבה, המבקשת, יחד עם המשיבה 3, (להלן - "ניו טכנולוג'י"), גרמו להפרת ההסכם שבין המשיבה לבין המשיבים 2 ו- 4. יצויין, כי המשיבה שימשה כנציגה של המבקשת לצורך מכירת מוצריה בארץ. קשריהם העסקיים נותקו והסכם ההתקשרות ביניהן הסתיים ביום 20.5.99. לאחר סיום ההתקשרות בין המבקשת למשיבה, מינתה המבקשת את ניו טכנולוגי לסוכנת של מוצריה בארץ. המשיבה המציאה את כתב התביעה למבקשת במסירה לב"כ ניו טכנולוג'י. ניו טכנולוג'י החזירה את כתב התביעה לבית הדין בנימוק שהיא אינה סוכן או מורשה של המבקשת לקבלת המסמכים המשפטיים. 2. לגבי המצאת - מסירת כתבי בי-דין, הכלל הוא, כי ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית , יש למסור את כתב בי-דין לנמען באופן אישי. עם זאת, נקבעו דרכים חלופיות שנועדו לאפשר המצאה או להקל על ההמצאה מקום שההמצאה האישית קשה או בלתי אפשרית. במסגרת הדרכים להמצאה בדרכים חלופיות, קובעת תקנה 482 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984,( להלן - "התקנה"),שהוחלה על ההליך שבפנינו מכח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה, כדלקמן: "היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב מנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט" . 3. השאלה בענינינו היא, האם ניתן לראות בניו טכנולוג'י "מורשה" של המבקשת, כאמור בתקנה? אם כן, המצאת כתבי בי-דין לניו טכנולוג'י, עבור המבקשת, בוצעה כדין. כבר נפסק, כי אין לפרש את הדיבור "מורשה" כאמור בתקנה, במשמעות הטכנית של "שלוח" בלבד. המבחן הקובע לענין זה הוא מבחן מידת אינטנסביות הקשר בין מי שנטען שהוא מורשה לבין הנתבע הזר, (להלן - "הנתבע"). נדרשת קיומה של דרגה כזו של אינטנסיביות של הקשר שבין המורשה לנתבע, כך שניתן יהיה להניח, כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו. בהקשר זה נקבע, כי סוכן מכירות גרידא, שאין בינו לבין הנתבע שיתוף פעולה עיסקי של ממש, לא ייחשב בגדר "מורשה". כך נפסק לענין המבחן בנדון: "מחד גיסא, לא הייתי רואה 'סוכן מכירות', הקונה טובין מחברה זרה ומוכרם בארץ על חשבונו הוא, הא ותו לא, כ'מורשה, העוסק אותה שעה מטעם האדם בהנהלת העסק', אך מאידך גיסא, ככל שניתן יהיה לדלות מן העובדות יותר סממנים של שיתוף פעולה עסקי בין הנתבע לבין מנהל 'עסקיו' , כן תגבר הנטיה לראות ב'סוכן מכירות', 'מורשה'". (רע"א 39/89GENERAL ELECTRIC CORP נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מב (4), 762, 768). בקביעת דרגת האינטנסיביות לא ניתן לקבוע מסמרות מראש, ויש לבחון כל ענין על פי נסיבותיו הספציפיות. כבר נקבע, כי אפילו במקרה בו נראה, כי קיים הקף יחסים נרחב בין המורשה לנתבע, עדיין גם מסירה למורשה שכזה לא הוכרה כמסירה כדין על פי התקנה: "אמנם הקף העסקים בין המשיבה ופליין קרגו הוא משמעותי, אולם כל חברה פועלת בפני עצמה, מקבלת החלטותיה בתחום ביתה היא, ואין כל ראיה כאילו יש לאחת החברות שליטה על אופן הניהול או הביצוע בתאגיד השני".(רע"א 6579/93 ברינקס (ישראל) בע"מ נ' FEDERAL EXPRESS BELGIUN N.N. ( טרם פורסם), החלטה מיום 13.2.94 ). עוד נפסק, כי אין בעצם הידיעה שקיבל הנתבע מסוכן כאמור, בפועל ובדיעבד על ההליכים שהוגשו נגדו, כדי להצביע על האינטנסיביות של הקשר בין שניהם: "שאלת בירור תוקפה של ההמצאה איננה יכולה, בדרך כלל, להיחתך על יסוד ראיות בדיעבד על ידיעתו הקונקרטית של הנתבע על דבר ההליך שהוגש נגדו,אלא שיש צורך בהוכחה על קיומם של אותם נתונים אובייקטיביים,העושים את המצאה בת פועל לפי התקנות" (רע"א 39/89GENERAL ELECTRIC CORP נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מב (4), 762). כן נאמר גם ברע"א 572/90 AEG AKTIENGESELLSCHAFT ואח' נ' אלתועש אלקרווויסטה תעשיות בע"מ ואח',פ"ד מד (1) 758: "ואין נפקא מינה לדינא אם בפועל מתקיימת המסירה ונודע למרשה על ההליך שהוגש נגדו, שהרי המבחן לחוקיותה של המצאה, הוא נורמטיבי. אם לא תאמר כן, יצא שדי בהמצאה ישירה בחו"ל לנתבע זר אף ללא נטילת רשות מבית המשפט להמצאה מחוץ לתחום השיפוט." 4. מקובלת עלינו טענת המבקשת , כי אין בכל הסממנים שציינה המשיבה בתגובתה לבקשה, כדי להצביע על שיתוף פעולה הדוק - על אינטנסיביות הקשר העסקי, בין המבקשת לניו טכנולוג'י. שוכנענו, כי ניו טכנולוג'י אינה יכולה להחשב "מורשה" של המבקשת כאמור בתקנה ולפיכך, המצאת כתב התביעה למבקשת באמצעות ניו טכנולוג'י, אינה המצאה כדין לאור התקנה . הראיות עליהן מסתמכת המשיבה בתגובתה לבקשה, בקשר לידיעת המבקשת על ההליך נשוא החלטה זו, אינן מצביעות על כך שבין המבקשת לניו טכנולוג'י מתקיים שיתוף פעולה עסקי אינטנסיבי. המשיבה צרפה לתגובתה לבקשה העתקי התכתבויות בין המבקשת לניו טכנולוג'י, לגבי ההליכים המתנהלים כנגדן בתיק נשוא החלטה זו. (ראה מסמכים נט17/ - סומנו כנספח ג' לתשובת המשיבה). כן התייחסה המשיבה בין היתר לעדות המשיב 2 בדיון בהליך לסעד זמני, ביום 21.7.99, בקשר להתכתבויות עם המבקשת לגבי ההליך. אין די בכך כדי להצביע על אינטנסיביות הקשר בין המבקשת לניו טכנולוג'י. כאמור לעיל, גם אם ניו טכנולוג'י הביאה לידיעת המבקשת את דבר ההליך העומד נגדה, והמבקשת איננה מכחישה זאת, (שהרי עקב כך הגישה את הבקשה), אין בכך משום תשתית מספקת להוכחת קיומו של קשר אינטנסיבי - עסקי הדוק, כנדרש בתקנה ובפסיקה. המשיבה גם התייחסה בתשובתה לבקשה לפרסום של המבקשת באינטרנט, לפיו היא מפרסמת את עצמה ומציגה את כתובתה בישראל באמצעות ניו טכנולוג'י. גם סממן זה כשלעצמו, אין בו כדי להעיד על שיתוף פעולה עסקי - אינטנסיבי בין המבקשת לניו טכנולוג'י. הפרסום המשותף כאמור, אינו מלמד יותר מאשר על אינטרס עסקי משותף לשתי החברות, ואין בו כשלעצמו, כדי להצביע על זיקה משפטית אינטנסיבית לגבי הקשר העסקי בינהן. 5. לאור האמור, בהעדר תשתית ראייתית מספקת להוכחת דרגת האינטנסיביות של הקשר שבין המבקשת לבין ניו טכנולוג'י, הננו קובעים, כי אין לראות את המצאת כתב התביעה למבקשת באמצעות ניו טכנולוג'י כהמצאה כדין על פי התקנה. אשר על כן , הבקשה מתקבלת. המשיבה תשא בהוצאות המבקשת ובשכר טרחת עורך דינה בגין קבלת הבקשה בסך של 1,000 ש"ח בצרוף מע"מ כדין. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים. ניתנה היום, ט' ב אדר א תש"ס, (15 בפברואר 2000), בהעדר הצדדים. נ.צ. מר אברהם נ.צ. מר בקשי א.לקסר - שופטת מסמכיםתקנות בית הדין לעבודהבית הדין לעבודההמצאת כתבי בי דיןכתבי טענות / כתבי בי דין