פסק דין 1. לפני ערעור על החלטותיה של כב' הרשמת דייגי שניתנו ביום 1.6.99 בתיקי בקשות 12-676/99, 12-675/99, בו נתבקשתי לבטל את החלטותיה של הרשמת. 2. נימוקי הערעור בקצרה הם: א. כב' הרשמת טעתה בכך שלא נתנה החלטה לגופה של הבקשה למתן פרטים נוספים( תיק 12-676/99), וכן כאשר לא נתנה החלטה לגופה של הבקשה להורות על פירוט ועיון במסמכים (תיק 12-675/99). ב. כמו כן טעתה כב' הרשמת כאשר נתנה החלטתה על העברת התיק למותב להוכחות והורתה לצדדים להגיש תצהיריהם, ואף קבעה כי "תם הדיון המוקדם", בעוד שהתיק עדיין לא "בשל" להעברתו למותב. ג. טעתה כב' הרשמת כאשר התעלמה מנימוקי הבקשות בתיקים הנ"ל, והסתמכה על הגשת פלוגתאות ומוסכמות בהחלטתה על סיום הדיון המוקדם והעברת התיק להוכחות. ד. כב' הרשמת טעתה בהתעלמה מכך שב"כ המערערים , עו"ד ויץ הבהירה במבוא למוסכמות ופלוגתאות מטעם המערערים כי אין בהגשת הרשימה כדי להוות ויתור על הבקשה בתיק 12-676/99, וכן התעלמה מהוראות תקנה 46 (ד) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין )התשנ"ב 1991. 3. טענות המשיבה הן: א. צדקה הרשמת בהחלטתה, כי הגיע הזמן לקיים את הדיון להוכחות - לאחר ששני הצדדים עשו לכאורה את אשר היה עליהם לעשות בעניין גילוי המסמכים ומתן הפרטים הנוספים. ב. צדקה כב' הרשמת בהחלטתה כי השלב המקדמי הסתיים, המשיבה השיבה ככל שביכולתה, והגיעה העת להעביר את התיק למותב. 4. בהחלטת כב' הרשמת מיום 1.6.99 בבקשה מס' 12-676/99, בבקשה להורות על המצאת מסמכים, נקבע כי כל סוגי הבקשות המקדמיות כבר נשמעו וניתנו בגינן החלטות, וכי לאור ההחלטה האחרונה מיום 1.11.98 בתיק מס 12-2609/98, תם הדיון המוקדם, ולאור המצאת רשימת המוסכמות והפלוגתאות, ניתנה ההחלטה בדבר הגשת תצהירים, עדויות ותיקי מוצגים, והתיק יועבר להוכחות למותב. 5. מדובר בתביעה שהוגשה לבית הדין ביום 22.5.95! בתביעה זו טרם החל הדיון בהוכחות, בשל הבקשות הרבות שהוגשו בה להליכים מקדמיים. כב' הרשמת דייגי כבר הורתה בשנת 98' כי אין מקום לקיים עוד דיון מוקדם, והתיק יועבר להוכחות בפני מותב. 6. בהחלטת כב' הרשמת מיום 1.6.99 בבקשה מס' 12-675/99, בבקשה להורות על פרוט ועיון במסמכים, יש הפניה להחלטתה מיום 1.11.98 בתיק 12-2609/98. בהחלטה זו תוארה כל השתלשלות הענינים שעברה על התיק ואשר תמציתה ריבוי הבקשה למתן פרטים נוספים, גילויי מסמכים ספציפיים, שאלונים וכד'. כב' הרשמת קבעה עוד ביום 3.5.98 כי ב"כ הצדדים יגישו רשימה מוסכמת של מוסכמות ופלוגתאות בתוך 90 יום ממועד ההחלטה והתיק יועבר להוכחות ללא דיון מוקדם נוסף. על החלטה זו לא הוגש כל ערעור, אך לאחריה - כאמור בהחלטת כב' הרשמת מיום 1.11.98 הוגשו בקשות נוספות ומרובות מטעם הצדדים. 7. מטרתם של ההליכים בדבר גילוי מסמכים פירוט ועיון בהם, היא - לייעל את ההליך הדיוני ולפשט אותו. ההליך של גילוי מסמכים שניתן במסגרת סמכויות העזר הנתונות לבית המשפט, נועדו לאפשר לבעל דין לדעת מראש אילו מסמכים רלבנטיים מצויים ביד יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט. סמכות בית המשפט בנושא גילוי מסמכים היא רחבה עד מאוד, לנוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבית המשפט, יש להשתמש בסמכות זו בזהירות. במסגרת שיקול דעת זה אין להורות על גילוי מסמכים "כשאין זה דרוש לשם דיון הוגן בתביעה וכאשר הגילוי עלול לסבך את ברור התביעה ללא צורך"(אורי גורן, סוגיות בסד"א מהדורה 5 עמ' 158 )(המ11/51 דיסקין נ' האפטרופוס על נכסי נפקדים פ"ד ז 822-820) . גילוי מסמכים נועד לאפשר דיון הוגן, הינו להקל על בעל דין שהשיג את הצו להתכונן לניהול המשפט, מטרת הצו היא גם לחסוך בהוצאות, מטרות אלו יעמדו לנגד עיננו במסגרת שיקול דעתנו בבואנו להורות על גילוי מסמכים. 8. במקרה דנן, הפכו ההליכים המקדמיים לעיקר, באופן שהם מתנהלים מזה חמש שנים, מסרבלים את הדיון, מעכבים אותו ואינם תורמים לקידומו. לפיכך - צדקה כב' הרשמת בהחלטותיה כי אין מקום יותר לדוש בבקשות אלה, מה גם שניתן לברר פרטים רבים נוספים בעת החקירות הנגדיות (אשר טרם החלו). 9. לטענת המערערים כי טעתה כב' הרשמת בהתעלמה מהוראות תקנה 46 (ד) לתקנות בית הדין לעבודה(סדרי דין ) התשנ"ב - 1991, אציין כי כב' הרשמת ביססה את החלטותיה מיום 1.6.99 על ההחלטה מיום 1.11.98 בתיק מס 12-2609/98 ,כאשר בהחלטה זו התייחסה כב' הרשמת לתקנה 46 (ד) בהרחבה, (סעיפים 4,5, בהחלטה ). 20. אוסיף ואציין כי החלטת כב' הרשמת מיום 23.8.98 אשר צורפה לערעור ובה נאמר בתמצית כי על ב"כ התובעת להמציא את הפרטים הנוספים הינה החלטה הקודמת לשאר ההחלטות, בהחלטה מיום 1.11.98 בתיק 12-2609/98 סעיף 7 ציינה הרשמת שכן הוגשו מסמכים ופרטים נוספים מצד כ"א מהצדדים אלא שלא נוחה דעתם מהצורה ומהתוכן של התשובות לבקשות. 21. תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דיו )תשנ"ב - 1991 קובעת: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם סבור היה שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". תקנה זו נקבעה בתקנות לאחר שינויין בשנת 1991, ונשאבה מתקנות סדר הדין האזרחי (תקנות 112-118 ) . מטרת צו גילוי המסמכים כעולה מהתקנות הנ"ל היא לאפשר דיון יעיל או חסכון בהוצאות, (תב"ע נו 11-56 תעשיות רדימקס בע"מ נ' אפרים עטיה). 22. נטיית בית המשפט שלערעור היא שלא להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא בנושא זה ( ע"א 364/65 טבשי נ' שקי פ"ד יט (4) 105 ) שיקול הדעת מסור לערכאה הדיונית , היא הערכאה הראשונה, ובדרך כלל ערכאת הערעור אינה מתערבת בשיקול דעת זה כבדבר שבשיגרה. 23. אשר על כן - אני דוחה את הערעור ומותירה על כנן את החלטות כב' הרשמת דייגי מיום 1.6.99. הצדדים יפעלו כאמור בהחלטות, כדי לקיים את הדיון בהוכחות. 24. המערערים ישלמו למשיבה הוצאות הערעור בסך 1,500 ש"ח + מע"מ וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. ניתן היום ט"ז ב אדר א תש"ס, 22 בפברואר 2000 בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים. מותר לפרסום מיום 22/02/2000 ע. פוגל - שופטת סגנית שופט ראשי. ערעור