הסדר מזונות מן העיזבון בחוק הישראלי מהווה תחליף לשיטת השריון הנהוגה בגרמניה, צרפת, שוויץ, איטליה וסקוטלנד. שיטת השריון מתערבת בחופש המנוח לצוות, ומורה כי זכאים בדרגת קרבה מסוימת ירשו חלק מהעיזבון או נכסים מסוימים, גם אם המנוח הורה בצוואתו על חלוקה אחרת.
שיטת מזונות מן העיזבון, הנהוגה בישראל, אנגליה וניו-זילנד, מעניקה לקרובים מסוימים, אם יוכיחו שהם נזקקים, זכות עצמאית למזונות מן העיזבון.
קיימות גם שיטות משפט המשלבות בין שיטת השריון לבין שיטת מזונות מן העיזבון. בשיטה הבלגית, במידה שנשללה זכותו של בן - הזוג למנה הוא יהיה זכאי לתבוע מזונות מן העיזבון אם יוכיח את נצרכותו. בשיטה האירלנדית, בעוד שבן - הזוג זכאי למנה סטטוטורית, זכאים ילדי המנוח וצאצאיהם למזונות מן העיזבון.
4. שני ההסדרים של שריון ושל מזונות מן העיזבון מגבילים את חופש המנוח לצוות. ההסדר של מזונות מן העיזבון נחשב להסדר, שפוגע במידה פחותה בחופש המוריש לצוות, מההסדר של השריון.
שיטת השריון מקנה זכות ירושה וודאית לקרובי המוריש, שאינה תלויה בשיקול דעת בית-המשפט או במצבם הכלכלי של הקרובים.
שיטת מזונות מן העיזבון מזכה במזונות רק מי שהוגדר כנזקק. הזכאים למזונות תלויים בהכרעת בית-המשפט, ועד להכרעה שרויים בחוסר וודאות.
שיטת השריון מבקשת לשמור על המשכיות ברכוש המשפחתי, בעוד ששיטת מזונות מן העיזבון מבקשת להקנות זכות סוציאלית בלבד.
הסדר מזונות מן העיזבון הינו קוגנטי. הוראת סעיף 65(א) לחוק הירושה מורה:
"הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות לפי פרק זה - בטלה".
הוראת הצוואה שקוימה, בה נקבע שהתובעים לא יירשו דבר - התייחסה לירושה ולא למזונות מן העיזבון, ואפילו היתה הוראה זו גם לעניין מזונות - דינה עפ"י חוק הירושה בטלות.
מאפיין זה תומך בגישה הרואה במזונות מן העיזבון תחליף שריון, וזכות עצמאית, שאינה המשך של המזונות מן החיים.
במשפט הישראלי קיימת מגבלת גיל לפסיקת מזונות מן העיזבון. המזונות ניתנים לילדי המוריש עד גיל 18, ובנסיבות מתאימות גם לתקופה עד גיל 23 (ראו סעיף 57 (א) (2) וסעיף 57 (א) (3) לחוק הירושה ).
קיימות גם שיטות משפט אחרות. במשפט באירלנד ניתנים מזונות מן העיזבון ללא הגבלת גיל, בהתאם למבחנים הקנים שיקול דעת נרחב לבית-המשפט.
בדיני הירושה בישראל, מזונות מן העיזבון כוללים גם הוצאות הכשרת הזכאי למשלח יד (ראו: סעיף 58 לחוק הירושה ).
המחוקק הישראלי ייחד הוראה מפורשת לעניין הוצאות הכשרה למשלח יד, באשר הוצאה זו אינה נכללת מאליה במושג מזונות.
להבדיל ממזונות במובנם הצר, הוצאות הכשרה למשלח יד אינן בגדר קיצבה למחיה אלא אמצעי לאפשר לזכאי לפרנס את עצמו, ולעמוד ברשות עצמו.
לעניין זה נאמר בהצעת חוק הירושה יולי 1952 בעמ' 110-111:
"הכשרה לעבודה מפרנסת מציינת אחת המגמות של מזונות מן העיזבון… הכוונה להכניס את מי שהיה תלוי במוריש למעגל הכללי של אלה המשתכרים לכלכלתם".
הפרמטרים בפסיקת מזונות קטינים מן העיזבון. החוק הישראלי אימץ בדיני מזונות מן העיזבון את "מבחן הנזקקות" (ראו: הוראת סעיף 56 לחוק הירושה ).
בע"א 393/93 פלוני נ' עזבון לויט תקדין עליון 94 (2) 563 הנחה השופט שמגר:
"מזונות מן העיזבון ינתנו אך ורק אם הטוען למזונות אינו יכול לספק את צרכיו ההכרחיים… לכן דין התביעה להיכשל אם התובע מזונות אינו עומד בנטל ההוכחה של נצרכותו".
הפסיקה פירשה את "מבחן הנזקקות" בסעיף 56 לחוק הירושה בפרשנות מצמצמת, וזאת מתוך גישה שיש לצמצם את הפגיעה ברצונו של המוריש, שאינו עוד בחיים, ושהורה להוריש את העיזבון ליורשים שקבע.
בע"א 632/89 סעדון נ' עיזבון סעדון תקדין עליון 90 (3) 681, אישר השופט שמגר דחיית תביעה של מזונות קטין מן העיזבון, באשר הוכח שיש בהכנסתו של הקטין מגימלת שאירים ומקיצבת הביטוח הלאומי כדי כסוי מספיק לצרכיו ההכרחיים.
בע"א 616/87 אנגלמן נ' אנגלמן פ"ד מז (1) 621, דחה השופט ברק תביעת נכדים מן העיזבון, בקבעו שלא התקיים התנאי השני הנדרש עפ"י הוראת סעיף 56 לחוק הירושה , שכן אין הם בגדר "נזקקים".
המבחן בחוק הישראלי בפסיקת מזונות מן העיזבון אינו נקבע לפי מבחן של "תמיכה פיננסית סבירה", שהורה סביר היה מעניק בנסיבות העניין, אלא לפי מבחן של נזקקות טהורה (נזקקות פר - סה).
הפרמטרים לפסיקת מזונות מן העיזבון נקבעו בסעיף 59 לחוק הירושה . הרשימה אינה רשימה סגורה.
חיפוש פנימי באתר
