פסק דין בפני תביעה כספית בסך 32,269.29 ₪. התביעה הוגשה כנגד שלושה נתבעים. נתבעת 1, חברה העוסקת, בין היתר, בארגון טיסות שכר. נתבעים 2 ו- 3, אשר לטענת התובע, הציגו עצמם כמי מטעם נתבעת 1 וכמי ששיווקו את הכרטיסים. לנתבע 2 לא בוצעה מסירה ודיון ההוכחות התנהל כנגד נתבעים 1 ו- 3 וכנגד צדדי ג', אשר להם נמסרה הודעת צד ג' על ידי נתבעת 1. א. טענות התובע 1. ביום 15.9.98 רכש התובע מנתבעים 2-3 (להלן - "הנתבעים"), כרטיסים עבור שלושת ילדיו, לטיסה שהייתה מיועדת ליום 17.9.98 לוורנה שבאוקראינה וחזרה בטיסה שהייתה מיועדת ליום 24.9.98. מטרת הנסיעה הייתה הגעה לאומן, כדי להתפלל בתקופת החגים בסמוך לקברו של רבי נחמן מברסלב, מה שהיה חשוב לילדיו הנמנים על הזרם החרדי. הנתבעים הציגו עצמם כנציגיה של נתבעת 1, העוסקת בארגון טיסות שכר, כפועלים מטעמה בכל הנוגע לשיווק כרטיסים אלה והתחייבו לטפל בקבלת ויזה מממשלת אוקראינה עבור ילדיו של התובע. 2. על הכרטיסים המצורפים לכתב התביעה, מופיע שמה של נתבעת 1, כמי שמשווקת ומארגנת את הטיסות. יתרה מכך, משהתברר כי קיימת בעיה ליציאת ילדי התובע בטיסה, מנהל מטעמה התייצב בשדה התעופה ובין השאר, מסר לתובע כרטיס ביקור שלו. 3. במועד הטיסה, למרות שילדיו היו מצוידים בכרטיסי טיסה לטיסה המיועדת, שמם לא הופיע ברשימת הנוסעים. כמו רבים אחרים, לא הוכנו עבורם ויזות לכניסה לאוקראינה ולאחר המתנה של 16 שעות, הגיעו למקום נציג של נתבעת 1 וקונסול אוקראינה, אך רק לאחד מבניו סודרו מקום בטיסה וויזה, האחרים לא עלו לטיסה ולא מימשו את הכרטיסים אשר תמורתם שולמה כדין. גם הבן שנסע לבד, ללא אחיו, מבלי לדעת את השפה, היה במתח רב ולא נהנה. 4. במענה לפנייתו השיבה לו נתבעת 1, כי נתבעים 2-3 לא היו מעולם נציגיה והכרטיסים ששווקו על ידם, נרכשו מחברת "מונה טורס" והם שהיו האחראים לקשר עם הנוסעים. לגרסתו, נתבעת 1 אחראית, כמי שהפיקה את הכרטיסים, לטיסת בניו ונתבעים 2 ו- 3 אחראים, כמי ששיווקו ומכרו לו את הכרטיסים. 5. התובע לא ביטל מעולם את כרטיסי הטיסה ונתבע 3 הגיע לשדה התעופה, כדי לנסות לפתור את נושא העלאת בניו לטיסה. 6. אחד מבניו היה במועד הגשת התביעה, בגיר בן 19. ב. טענות נתבעת 1 1. לנתבעת 1 לא היה כל קשר עם התובע, לא היה לה חלק בהתקשרות של התובע עם נתבעים 2-3 ו/או מונה טורס, שהיא סוכנת הנסיעות ואין בין נתבעת 1 לבין מונה טורס כל קשר. הנתבעת 1 לא התקשרה עם התובע, לא קיבלה ממנו כל תקבול. כל הסכמה בהקשר עם נסיעה זו ניתנה לנתבעת 1 על ידי מונה טורס, אשר הזמינה אצל נתבעת 1 שני מטוסים שלמים, בני 157 מקומות כל אחד, עבור נוסעיה. נתבעת 1 לא עסקה במכירת הכרטיסים ומונה טורס התחייבה מראש לרכישת כל מקומות הטיסה. משכך, לנתבעת 1 לא היה כל עניין במכירת הכרטיסים. 2. נתבעת 1 הסדירה את הטיסה, מה שנוהל כהלכה, ואין לה כל אחריות לנטען על ידי התובע. נתבעת 1 לא עסקה בארגון רשימת הנוסעים וכל תפקידה היה בהעמדת שני המטוסים לרשות מונה טורס. היא מסרה למונה טורס את כרטיסי הטיסה ללא שמות ואלה מולאו על ידי מונה טורס. 3. במועד הטיסה, הוזעק נציגה לשדה התעופה, לסייע בבעיות שנוצרו והוא עשה זאת מפנים משורת הדין, ומבלי שהייתה לו כל חובה לעשות כן. הוא הביא עמו את קונסול אוקראינה בישראל לסיוע בהשגת ויזות והצלחתם הייתה חלקית, כאשר לחלק מהנוסעים סודרה ויזה בשדה התעופה. בנוסף, נציג נתבעת 1, לפנים משורת הדין, הורה לעכב את יציאת המטוסים בשמונה שעות, כשההוצאות הכרוכות בכך חלו על נתבעת 1. 4. לטענת נתבעת 1, גם אם לתובע ולילדיו, לא היו מקומות בטיסה, הרי שסידורי המקומות היה בשליטת מונה טורס. ילדי התובע לא עלו לטיסה כיוון שלא הייתה בידיהם אשרת כניסה. סידור אשרת הכניסה מוטל על התובע, ובכל מקרה לא על נתבעת 1. 5. בכל מקרה, נתבעת 1 שילמה למוביל האווירי את מלוא תמורת הטיסה, בין אם ילדי התובע נסעו או לא ובין אם הטיסה הייתה מלאה או לא. 6. דרישת הפיצוי של התובע מופרזת, הוגשה לאחר שנים רבות ואין בה ממש. ג. הודעת צד ג' 1. נתבעת 1 שלחה הודעת צד ג' לסוכנות הנסיעות, מונה טורס ולנתבעים 2 ו- 3, לפיה יהיה עליהם לשלם לתובע כל סכום, אם וכאשר ייפסק כזה, לטובת התובע, בשל רשלנותם בביצוע עבודתם, ו/או הצגת מצג לתובע ו/או אי מתן שירות הולם, ו/או הפרת חיובו. 2. לטענתה, הצדדים השלישיים הם שארגנו, שווקו והסדירו את הטיסה והמקומות בה ועליהם היו מוטלים כל החיובים כלפי התובע וילדיו. ד. טענות נתבע 3 וצד ג' 3 1. התובע לא הזמין אצלו כרטיסי טיסה, לא שילם לו כסף עבורם, נתבע 3 לא התחייב לכל סידור שהוא כלפי התובע ואין לו כל קשר להזמנת כרטיסי הטיסה. לגרסתו, הוא לא קיבל על עצמו מעולם, לשווק או לארגן את הטיסות, או להסדיר את הויזות. מי שארגן את הטיסה, הוא נתבע 2, הידוע גם בשם "אושרוביץ" והוא שקיבל את הכספים מכל מי שהזמין אצלו כרטיסי טיסה. לטענת הנתבע 3, הוא היה אחד הנוסעים בטיסה וכמי שנסע בעבד ליעד זה, השתתף בהרגעת הנוסעים בשדה התעופה, אך אין לו כל מחויבות כלפי התובע או בניו. 2. לטענת נתבע 3, נתבע 2 נתן לאחיו של התובע כרטיסי טיסה חינם, כדי שהוא יסדיר ויזות לכל הקבוצה. ה. טענות צד ג' מס' 1 (מונה טורס) 1. מונה טורס לא שיווקה ולא מכרה מעולם לתובע דבר ולא קיבלה ממנו תמורה. נתבעים 2 ו- 3 לא היו מעולם נציגה ו/או עובדיה והיא לא הציגה אותם ככאלה. נתבעים 2 ו- 3, אשר שיווקו את הטיסה, העבירו למונה טורס רשימת שמות הנוסעים אשר שונתה מדי פעם והכל בשליטתם הבלעדית של נתבעים 2 ו- 3. כל שעשתה נציגתה, בשדה התעופה, היה בגדר ניסיון עזרה בלבד. 2. בנוסף, מוכחשים הנזקים הנטענים על ידי התובע. ו. דיון השאלה העובדתית העולה מכתבי הטענות, הינה, האם הנתבעים, או אחד מהם, אחראי כלפי התובע וילדיו, לנזקים הנטענים בכתב התביעה. 1. בתצהירו מפרט התובע, כי לא היה לו כל קשר עם צד ג' 1 וכל שידע הוא, שהכרטיסים הונפקו על ידי נתבעת 1 ואותם רכש מנתבעים 2 ו- 3. לגרסתו, נתבע 2 שהה רק בחלק מהזמן בשדה התעופה ונתבע 3 הוא ששהה כל העת שם, טיפל בתקלות וארגן את הקבוצה. נתבע 3 הוא שהבטיח לפצותו. 2. לעניין נתבעת 1, לטענתו, היא הנפיק את הכרטיסים והסיבה שהסכים לקבלם מנתבעים 2 ו- 3, היא שהכרטיסים הונפקו על ידי חברה מוכרת, כמו הנתבעת 1. 3. לגרסתו, הוא ובניו הגיעו לשדה התעופה במועד, ומעולם לא ניתנה על ידו הוראה למחוק את ילדיו מרשימת הנוסעים. 4. בחקירתו הוא אישר, כי לא היה לנתבעת 1 כל קשר לנושא הויזות, אלא לנתבע 3 וגם בשנה קודמת, ילדיו נסעו באמצעות נתבע 3, אשר הסדיר את כל נושא הטיסה. לגרסתו, הוא שלם את תמורת הטיסה לנתבע 3 בביתו של נתבע 3, מבלי שקיבל קבלה. כאשר נשאל, הכין ראה את רשימת הנוסעים, המוזכרת בסעיף 7 לתצהירו השיב "אני לא מדבר על רשימה פיזית אלא על עלייה למטוס...." (עמוד 3 שורה 4 לפרוטוקול). 5. התובע אישר כי הוא וילדיו לא הגיעו כלל לבידוק הראשוני של כניסת הנוסעים כיוון ששמותיהם לא נכללו ברשימה. רק לאחר שעות, הוספו שמות וכך אחד מבניו צורף לטיסה. הוא השיב, שלמרות שלא היה מקום בטיסה, לאחר מכן נמצא מקום לבנו. לעומת המפורט בסעיף 28 לתצהירו, ולפיו לא היה מקום לילדיו בטיסה, השיב התובע לשאלה " עדיין אתה טוען שאם הייתה לך ויזה לא היה לך מקום בטיסה. ת. אני לא יכול לדעת אם הטיסה הייתה מלאה ש.היה לך או לא היה לך מקום בטיסה ת. אני לא הייתי בטיסה, אני לא יודע. אני חושב על סמך הניירת ועל סמך מה שהיה בשדה שהיו יותר הזמנות מאשר מקומות" (עמוד 3 שורה 23 - עד עמוד 4 שורה 1 לפרוטוקול). 6. התובע אישר כי לא בדק את נושא הוויזה טרם הטיסה, וכך, לדבריו, נהג גם בעבר. לדבריו, מניסיונו, נתבעת 1 מעורבת בשיווק הטיסה. התובע אישר, כי גם אם היו מקומות בטיסה, בניו לא היו יכולים לעלות לטיסה, כיוון שלא היתה בידם ויזה. 7. התובע סתר עצמו לעניין מועד הזמנת כרטסי הטיסה. "ש. זה לא נכון שעשית את ההזמנה יומיים לפני הטיסה ת. ההזמנה שלי התחילה הרבה קודם. יכול להיות שהוספתי כרטיס בזמן האחרון. ש. אתה מודה שהצהרת בשבועה בסעיף 3 לתצהירך , שיומיים לפני הטיסה הזמנת את הכרטיסים. ת. לא שמתי לב שהצהרתי שהזמנתי את הכרטיסים יומיים לפני הטיסה. זו טעות. ..... ש. ראית את כתב ההגנה שבו היה כתוב במפורש שהזמנת את הכרטיסים הרבה לפני כין וביטלת ויומיים לפני הטיסה, קנית כרטיסים חדשים, ואז, אתה לא שם לב, שאתה בצורה יד משמעית אומר מה שמרשי (ב"כ נתבע 3- הוספה שלי) אמר וטועה" ת. את התצהיר הזה כתה עורך הדין שלי ולא הסתכלתי על התאריכים. (עמוד 5 שורות 8 - 18 לפרוטוקול). 8. לגרסתו, בחקירתו הנגדית, מי שארגן את הטיסות היה נתבע 3 ולא נתבע 2, אשר אותו ראה לראשונה בשדה התעופה. לשאלה, מדוע בכתב התביעה ציין כי רכש את הכרטיסים מנתבעים 2-3 השיב, כי "תרגמתי את הפרקטיקה לתצהיר" (עמוד 6 שורה 8 לפרוטוקול). ובהמשך השיב "ידוע שלאלישע שור יש אדם נוסף". 9. התובע אישר שלא הכיר את מונה טורס. 10. אחיו של התובע, מר דוד ליאני העיד בפני כי רק בשנת 1996, עסק בהנפקת ויזות לנוסעים לאומן על פי בקשת נתבע 3 ומניסיונו, מארגני הטיסות מוכרים את הכרטיסים במחיר הכולל הסדרת ויזות קבוצתיות, מה שמוזיל את העלות. לגרסתו, הוא לא קיבל כל כרטיס חינם לטיסה ולא התחייב להשיג ויזות. "ש. אתה מעיד שמניסיונך האישי, כמארגן טיסה כזו, מי שמסדר את הויזות הוא המארגן החרדי ולא סוכן הנביעות ת. זה לא מה שאני מעיד. ש. קראת את התצהיר שלך. ת. לא זוכר ש. מפנה לסעיף 3 לתצהירך ת. מי שמוכר את הכרטיסים מטפל בויזות ואמור לסדר את הכרטיסים והויזות. (עמוד 7 שורה 20 -עמוד 8 שורה 1 לפרוטוקול). 11. מר פייבל טוקר, עובד נתבעת 1, הצהיר בפני, כי תפקידה של נתבעת 1 היה לארגן טיסה עבור מונה טורס. נתבעת 1 לא מכרה כרטיסים ומונה טורס התחייבה לרכוש את כל המקומות בטיסה. לגרסתו, ביום הטיסה, הוא הוזעק לשדה התעופה על ידי מונה טורס והגיע, שלא במסגרת תפקידו, כדי לסייע. לשם כך הוא הביא אותו את קונסול אוקראינה בישראל, אשר הסדיר לחלק מהנוסעים ויזה. הוא הסביר שתפקידה של נתבעת 1 הוא לבדוק שהטיסה תצא ותגיע בזמן. לגרסתו, מונה טורס מעבירה לנתבעת 1 את רשימת הנוסעים וזו מועברת אל חברת שירותי הקרקע - לאופר ובהתאם לרשימה נעשית הבדיקה ל"צ'ק אין". הוא אישר, כי בהתאם לרשימה שהועברה אליו על ידי מונה טורס, הטיסה לא הייתה מלאה. הוא השיב, שאת רשימת הויזות, לא מקבלת נתבעת 1. לגרסתו, מונה טורס משלמת לנתבעת 1 את כל התחייבותה, ללא קשר למספר הנוסעים בטיסה. 12. בחקירתו הנגדית הוא הסביר, כי חברת שירותי הקרקע בשדה התעופה, אשר נתנה את שירותי הקרקע, מונחית על ידי רשות שדות התעופה, שלא לבצע "צ'ק אין" למי שאין ויזה. 13. נתבע 3 הצהיר כי לא מכר לתובע ו/או לבניו, כרטיסי טיסה במועד הרלוונטי. לגרסתו, התובע פנה אליו בעניין טיסה לאומן והוא הפנה אותו אל נתבע 2, אשר ממנו רכש התובע את הכרטיסים. לגרסתו, התובע הזמין כרטיסים לאומן כשבועיים לפני ראש השנה, אולם ביטל אותם והזמינם שוב יומיים לפני הטיסה. זמן שהוא קצר לארגון וויזה. מידע זה נמסר לו על ידי נתבע 2. לגרסתו, הוא אישית רכש עבורו ועבור משפחתו שני כרטיסים, אותם קיבל מנתבע 2 וכן, קיבל ממנו קבלה עבור התשלום. לגרסתו, הויזות הוכנו על ידי נציגת מונה טורס בשדה התעופה, בשם מרינה, אותה פגש בשדה התעופה. נתבע 3 הצהיר, כי ילדי התובע הגיעו באיחור להרשמה לויזות. בחקירתו הנגדית השיב כי פרטים אלה נודעו לו מנתבע 2. 14. לטענת נתבע 3, נתבע 2 היה בשדה התעופה, אך עלה לאחת הטיסות. בחקירתו הנגדית השיב, כי נתבע 2 היה אחראי לארגון הויזות ומרינה, מטעם מונה טורס, עסקה בנושא בשדה התעופה. 15. נתבע 3 העיד בפני, כי נתבע 2 לא הציג עצמו כסוכן של נתבעת 1 וגם במודעות אשר פרסם בבני ברק, דרכן נתבע 3 הגיע אליו, לא הוזכר שמה של נתבעת 1. לגרסתו הוא שמע אודות נתבעת 1 ואודות מונה טורס, רק בשדה התעופה. נתבע 3 העיד שחצי מהמקומות בטיסה היו ריקים. 16. מר מליאנץ שלמה הצהיר בפני, כי נתבע 2 הוא בן דודו, והוא הזמין, באמצעות חברה שבבעלותו את המטוסים לטיסות לאומן. את משרדו הוא ניהל בביתו, לשם הגיעו מזמיני המקומות לטיסה. מר מליאנץ הצהיר, כי עזר לנתבע 2 ברישומי מזמיני הטיסות. הוא, כבקי ברזי המחשב, ערך באמצעות המחשב את הרישומים, צילם את הדרכונים והכין את הרישומים שבהסתמך עליהם הוצאו הויזות. עד זה הצהיר, כי מזמיני מקומות הטיסה, שלמו לנתבע 2 בכל אמצעי התשלום האפשריים. לגרסתו, נתבע 3 היה אחד ממזמיני המקומות בטיסה. הוא הצהיר כי נתבע 3 לא ניהל /ואו ערך את הרישומים, לא קיבל כספים ולא היה מעורב בניהול והזמנת הטיסות. 17. לגרסתו, התובע הזמין כרטיסים, ביטל אותם וכיומיים טרם הטיסה הזמינם שוב. לגרסתו, הכרטיסים למטוס השני, אליו ביקש התובע להירשם, נמכרו ללא ויזות והוא אישית הודיע על כך לכל המזמינים ובנוסף, תלה שלט המודיע על כך, בכניסה למשרד. בחקירתו הנגדית הוא הסביר כי אמרו למזמיני כרטיסי הטיסות לטיסה השנייה, שהכרטיסים נמכרים ללא ויזה ושעליהם לארגן ויזה לעצמם. עוד השיב, כי לטיסה הראשונה נמכרו כרטיסים וויזות ולא נמכרו כרטיסים במספר גבוה מהמקומות בטיסה. 18. מר קוט, מטעם נתבע 3, הצהיר כי השתתף בטיסה לאומן וכי לא היו כל בעיות בטיסה שלו. הוא רכש את כרטיסי הטיסה והויזות באמצעות נתבע 2 אשר לו שולמה התמורה. הוא פנה תחילה לנתבע 3 לרכישת הכרטיסים. הנתבע 3 הודיע לו, שאינו מטפל בעניין והפנה אותו לנתבע 2. את הכרטיסים קיבל מנתבע 2 והויזה הייתה ויזה קבוצתית. בחקירתו הנגדית הוא הסביר, כי פנה תחילה לנתבע 3 כיוון שבעבר הוא נסע עם קבוצה שנתבע 3 ארגן. 19. התביעה נגד נתבע 3 כפי שפורט לעיל, בגרסת התובע סתירות בשאלות מהותיות אשר אינן יכולות לדור זו עם זו בכפיפה אחת. התובע לא ידע להסביר, כיצד בתצהירו מפורט כי הזמין את הכרטיסים רק יומיים טרם מועד הטיסה וניסה לטעון שמדובר בטעות. זאת, לעומת עדותו, כי הזמין את הכרטיסים זמן רב מראש. התובע לא ידע להסביר את טענתו בדבר העדר מקומות בטיסה. בהמשך סתר את טענתו, כי ראה את רשימת הנוסעים וטען שלא ראה רשימה פיזית אלא ראה את אלה שעלו למטוס. התובע לא ידע להסביר את טענתו בכתב התביעה, כי רכש את הטיסות מנתבע 3, והשיב כי מדובר בתרגום של פרקטיקה. מדובר בתביעה, אשר הוגשה על ידי התובע, ובה נטען, כי הכרטיסים נרכשו מנתבעים 2-3. בהמשך, לטענתו, תביעתו נגד נתבע 2 מבוססת על "פרקטיקה" . ממכלול העדויות והראיות אשר הובאו בפני, עולה כי עדותו של מר שלמה מליניאץ, הפכה למרכזית בהיותו זה שעבד עם נתבע 2. 20. למעט התובע, כל שאר העדים אשר נטלו חלק כזה או אחר, ברכישת הכרטיסים, מפנים את האחריות לנתבע 2, אשר כזכור, ההוכחות אינן מתנהלות כנגדו. מר קוץ העיד בפני כי הכרטיסים והוויזות, נרכשו מנתבע 2. הוא אישר שפנה אל נתבע 3, כמי שעסק בנושא בעבר, אך מכיוון שהאחרון הודיע לו שאינו עוסק עוד בנושא, הוא הופנה לנתבע 2, ממנו רכש את הכרטיסים והוויזות. נתבע 3 העיד כי רכש את הכרטיסים אצל נתבע 2, שילם לו וקיבל קבלה. מר שלמה מליאנץ, בן דודו של נתבע 2 העיד, שעזר לנתבע 2 ברישום ההזמנות, הסדרת הטיסות והכל באמצעות המחשב בביתו של נתבע 2. הוא העיד כי בביתו של נתבע 2 התנהלו השיווק, המכירה, התשלום, הרישום וניהול הטיסות. הוא העיד כי נתבע 3 היה אחד המזמינים של הכרטיסים מנתבע 2. מעדותו עולה, כי נתבע 2 לבדו, שיווק את הטיסות, מכר את הכרטיסים וניהל את הרשימות ולנתבע 3 לא היה כל קשר לכך. עד זה שפך אור גם על נושא הויזות הקבוצתיות. הוא הסביר, כי מי שרכש כרטיסים לטיסה הראשונה, רכש ביחד עם הכרטיס גם ויזה ומי שרכש כרטיסים לטיסה השנייה, רכש אותם ללא וויזה. לגרסתו, התובע רכש כרטיסים טרם הזמנתו מושא תביעה זו, ביטל אותם ורק כיומיים טרם הטיסה ביקש לרכשם שוב. משכך, הוא נרשם לטיסה השנייה, שלגביה, נמכרו רק כרטיסים ללא וויזות, מה שהודע לכל המזמינים הן אישית והן באמצעות מודעה. 21. העובדה שנתבע 3 ומי מטעם נתבעת 1 וצד ג' 1, שהו, מסיבה זו אחרת, בשדה התעופה, ניסו להגיש עזרה למצוא פתרון, אין בה להעיד על אחריותם. מהעדויות שהובאו בפני עולה, כי מדובר בנתבע 3, אשר נהג בעבר לארגן טיסות כאלה, מהיותו חלק מהמגזר החרדי, הכיר חלק מהאנשים ואין פסול בניסיונו לעזור. דברים אלה נכונים גם לגבי נציגי החברות האחרות, אשר ניסו לעשות כמיטב יכולתם בנושא. כדי לבסס את הנטען בתביעתו, על התובע להוכיח קשר ישיר בינו לבין הנתבעים, ברכישת הכרטיסים וביצוע העסקה. 22. מהעדויות שהובאו בפני עולה, כי לפחות שניים מהעדים אשר הובאו ע"י נתבע 3, מר קוט ומר מליאנץ, העידו בפני כי הנתבע 2 הוא אשר שיווק, מכר וביצע את ההזמנות והרשימות של הטסים בטיסות לאומן, מושא תביעה זו. עוד עולה, כי בתביעה מושא תיק זה, הנתבע 3 היה נוסע ככל נוסע אחר, אשר הזמין אצל נתבע 2 את הכרטיסים ונסע באמצעותו לאומן. מר מליאנץ העיד בפני ועדותו לא נסתרה, כי התובע ביטל את הזמנתו הראשונה של הכרטיסים לטיסה לאומן ומשביקש להזמינם שוב, כיומיים טרם הטיסה, הובהר לו, כמו לשאר הנוסעים בטיסה השנייה, שכרטיסים אלה לא כוללים את השגת הויזה. עוד עולה מהעדויות והראיות שהובאו בפני, כי בשתי הטיסות מושא תביעה זו, היו מקומות פנויים ואם לתובע היו אשרות כניסה לאומן שבאוקראינה, יתכן שהיתה לו אפשרות לעלות לטיסה. לא הוכח בפני, שמי מטעם הנתבעות התחייבו כלפי התובע להשיג לו אשרת כניסה לאוקראינה. התובע לא הצליח להוכיח את תביעתו כנגד הנתבע 3 ואני דוחה אותה. 23. התביעה נגד נתבעת 1 כפי שפורט לעיל, עולה כי הסיבה העיקרית שהתובע וילדיו לא עלו למטוס, הינה שלא היתה בידיהם אשרת כניסה. התובע לא הוכיח, כי לנתבעת 1 היה כל קשר ו/או אחריות להשגת אשרות כניסה לתובע או למי מטעמו. התובע לא הוכיח, כי לא היו מקומות פנויים בטיסה ומשכך, יש להניח שאם היו בידיו אשרות כניסה, היתה לו אפשרות לנצל את כרטיסי הטיסה, אשר הונפקו ע"י הנתבעת 1 ולעלות לטיסה. זאת, לאור העדויות שהובאו בפני, לפיהן, היו מקומות ריקים בטיסה. לעניין אחריותה של הנתבעת 1, לטיסה ו/או למקומות בה, נקבע שלתובע ולילדיו לא היו אשרות כניסה לאוקראינה. עולה מהעדויות שהובאו בפני, כי לתובע לא היה כל קשר עם הנתבעת 1. הוא לא הזמין אצלה כרטיסים, לא התקשר איתה בהסכם, לא רכש ממנה את הכרטיסים ולא שילם לה כסף. גם אם על הכרטיסים מופיע שמה, הרי שאין לתובע כל עילת תביעה נגד נתבעת 1 ובודאי שלא בגין אי השגת ויזה. התובע, לא הוכיח כלל, כי שילם עבור השגת הויזה וזאת, כעולה מעדותו של שלמה מליאנץ. אך גם אם היה מוכיח זאת, הרי שבודאי אין לו טענה כזו נגד הנתבעת 1. כאמור, משהוכח שבטיסות היו מקומות פנויים, הרי שאין לו כל עילה נגד נתבעת 1. אני מקבלת את טענת נתבעת 1, שבשני המטוסים היו מקומות פנויים רבים והראיה, שאחד מבניו, אשר הושגה לו ויזה, עלה לטיסה. אני מקבלת את טענת נתבעת 1, לפיה התובע עצמו העיד, שלא היתה באפשרותו להגיע לבידוק טרם העליה למטוס, מהסיבה שלא היתה בידיו אשרת כניסה. לאור המפורט לעיל, אין לי אלא לדחות את התביעה נגד הנתבעת 1. 24. משאני דוחה את התביעה נגד נתבעת 1, אין צורך לדון בהודעות צד ג'. 25. לאור המקובץ בפסק דיני זה, התובע לא הוכיח כי רכש מנתבעת 1 ומנתבע 3, את כרטיסי הטיסה וכפועל יוצא, הוא גם לא הוכיח כי הזמין באמצעותם את אשרות הכניסה לאוקראינה. לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה כנגד נתבעים 1 ו- 3 ואת הודעות צד ג'. התובע, ישלם לכל אחד מהנתבעים שכ"ט בסך 3,500 ₪ בצירוף מע"מ. הנתבעת 1 תשלם לצד ג'1, הוצאות ושכ"ט בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ. 26. התובע יודיע עד ליום 1.12.05 לגבי המשך ניהול ההליכים נגד הנתבע 2. בהעדר הודעה תימחק התביעה נגדו מחוסר מעש. נקבע לעיון ליום 1.12.05. ניתן היום ז' בתשרי, תשס"ו (10 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים. פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת נופשסוכני נסיעות (תביעות)תפילה