יחסי עובד ומעביד - מנכ"ל

פסק דין

השופט ע' רבינוביץ


1. המערער הגיש תביעות שונות נגד המשיבה, שנובעות, לטענתו, מקיום יחסי עובד ומעביד בינו לבינה. המערער זנח את רוב תביעותיו, ונותרה רק תביעתו לשכר עבודה בסך 44,800 ש"ח.


2. הפלוגתה היחידה הקיימת בערעור זה, היא האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המערער למשיבה, אשר המערער שימש כמנכ"ל שלה.


3. העובדות לעניין פלוגתה זו אינן שנויות במחלוקת ואלה הן:


(א) במניות המשיבה מחזיקים בחלקים שווים התאגידים הבאים:


1. תעשיות סלוואפלסט ייצור ושיווק חשק בע"מ (להלן: סלוואפלסט).


2. ריי-ליין נציגויות בע"מ (להלן: ריי-ליין).


(ב) המערער ואשתו הם הבעלים של ריי-ליין, כאשר למערער 80% ממניות ריי-ליין ולאשתו 20% ממניותיה.


(ג) ריי-ליין היא, איפוא, בעלת 50% ממניות המשיבה וסלוואפלסט היא בעלת 50% מהמניות הנותרות.


(ד) אין לריי-ליין, או לבעלי מניותיה, המערער ואשתו, כל קשר משפחתי עם מי מבעלי המניות של סלוואפלסט.


(ה) סלוואפלסט וריי-ליין הקימו את המשיבה כדי להגדיל את מכירותיה של סלוואפלסט לשוק הפרטי.


(ו) בהסכם הקמת המשיבה ת1/ (להלן: הסכם ההקמה) נקבע, כי בשנתיים הראשונות מחתימת הסכם ההקמה ישמש המערער כמנכ"ל המשיבה, וכיו"ר הדירקטוריון הפעיל יכהן נציג מטעם סלוואפלסט. בתום השנתיים סלוואפלסט תהיה זכאית לרוטציה בתפקידים הנ"ל, כאשר המערער ישמש כיו"ר הדירקטוריון, ונציג מטעם סלוואפלסט יכהן כמנכ"ל.
בפועל שימש המערער כמנכ"ל המשיבה כל תקופת עבודתו בה.


(ז) המערער סיכם את גובה שכרו עם אביו של בן-ציון קנזן.
בן ציון קנזן שימש כבעל מניות ומנכ"ל בסלוואפלסט, ובהתאם להסכם ההקמה גם שימש כיו"ר הדירקטוריון של המשיבה.


(ח) למשיבה היו עשרים עובדים, והיא נקלעה לקשיים כספיים, עד שהייתה לחדלת פרעון.


(ט) כתוצאה מקשיים אלה העדיף המערער כמנכ"ל המשיבה לשלם את שכר העובדים על פני משיכת משכורותיו שלו, כך שבחודשים פברואר 1995, יולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, עד 12.11.1995, לא משך כלל משכורות.


(י) ממשכורותיו של המערער נוכה מס הכנסה ושולמו דמי ביטוח לאומי, גם בגין החודשים בהם לא משך את משכורותיו. המערער הוא שדאג להעברת תשלומים אלה לשלטונות המס.


(יא) המערער הגיש כתב תביעה כנגד המשיבה לתשלום שכרו בסך 44,800 ש"ח בעד התקופה שבין החודשים פברואר עד נובמבר 1995.


(יב) כתב ההגנה לתביעה שהגיש המערער, הוכן והוגש על ידי המערער בעצמו, והוא גם חתם עליו בשם המשיבה. המערער הוא גם זה שייצג את עמדת המשיבה ביחס לתביעות עובדי המשיבה כנגד המשיבה.


4. נתונים אלה הביאו את בית הדין האזורי בתל אביב (תב"ע נז2-3/; השופט הראשי פליטמן), לדחות את תביעת המערער בנימוק, שלא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המערער למשיבה.


5. בית הדין האזורי נימק את דחיית התביעה במילים הבאות:


"בנסיבות המקרה, על סמך הפרטים שקבלנו לגבי החברה, ועל סמך עדות התובע, ומר בן-ציון קנזן, התרשמותינו הינה כי התובע ניהל את החברה בפועל, כמנכ"לה וכבעליה.


הוא קבע לעצמו גובה שכרו בשיעור של 12,000 ש"ח, שממנו על פי מצב החברה, היה מושך לעצמו משכורת.
קיום יחסי עובד ומעביד, מחייב כפיפות של העובד לבעלי החברה.
זהו טיבו של יחס העבודה לפיו בידי המעביד פרורגטיבת הניהול הכוללת אפשרות פיטורי העובד, קבלתו לעבודה, וקביעת שכרו בהסכמה עימו.


במקרה שלפנינו, איננו סבורים כי היה מעל התובע איש כלשהו מטעם החברה אליו הוא היה כפוף.
לאמיתו של דבר, היה התובע דרך חברת רייליין בעל החברה הנתבעת, הוא נהג בה מנהג בעלים בענין משיכת שכרו, כך שיש לקבוע כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים."



6. בכתב הערעור, שהגיש המערער, טען את הטענות הבאות:


(א) המערער שימש כמנכ"ל המשיבה מכוח הסכם ההקמה.


(ב) כמנכ"ל היה המערער כפוף לדירקטוריון המשיבה שמנה ארבעה דירקטורים. כשנתיים מהקמת הסכם ההקמה, היה רשאי נציג מטעם סלוואפלסט להחליף את המערער בתפקידו כמנכ"ל המשיבה.


(ג) על שיקים מעל 10,000 ש"ח היה צריך לחתום המערער וגם בן-ציון קנזן, והוא הדין בהתחייבויות שונות של המשיבה. נתון זה מעיד על כפיפות לאחרים.


(ד) מר בן-ציון קנזן היה יו"ר מועצת המנהלים, וזו התשובה לקביעת בית הדין האזורי, לפיה לא היה המערער כפוף לאיש מטעם המשיבה.


(ה) שולמו תשלומים למס הכנסה ולביטוח לאומי.


(ו) קביעת שכרו של המערער נעשתה בסיכום בין המערער ובין מר מרדכי קנזן, מבעלי סלוואפלאסט, ומנהל במשיבה.


(ז) הסיבה לאי משיכת משכורת בפועל, נבעה מתזרים מזומנים שלילי, והעדפת תשלום שכר לעובדים אחרים על פניו.


(ח) המשיבה היא אישיות משפטית נפרדת מן המערער.


7. השאלה, האם "מנהל" בתאגיד יכול שיחשב גם כמי שבינו ובין התאגיד קיימים יחסי עובד ומעביד - זכתה להתייחסות רחבה של הפסיקה כפי שנסקור להלן:


"לית מאן דפליג שהיחסים בין שניים - בין תאגיד לבין פרט יכולים להתקיים במקביל בשני מישורים: יחסים העולים מחברות או ממעמד בתאגיד, ויחסים חוזיים שהם יחסי עובד-מעביד. כך יכול ויתקימו יחסי עובד-מעביד בין פרט לבין חברה, במקביל להיות אותו פרט בעל מניות בחברה או "מנהל" בה.


יחסים מקבילים מכגון אלה אינם הכלל, וקיומם מחייב אפשרות הפרדה מבחינת מהות הקשר המשפטי בין השניים. במיוחד אמורים הדברים ב"מנהל" בחברה שטוענים כי הינו גם "עובד" החברה, מאחר ובמקרה זה יש ליישב ניגוד לכאורה: בר-המרות והנתון למרות, באותו אדם. מכוח קיומו הנפרד והעצמאי של התאגיד - כפילות זאת של יחסים אפשרית, אך תמיד יש לבחון אם היא מעוגנת בעובדות.


משטוענים ליחסים מקבילים כאמור - יש לבחון בכל מקרה ומקרה אם קיימים אמנם יחסים ברי-הפרדה כאמור, או שהעבודה אשר מבצע מי שבו מדובר - אינה אלא נלווית לעולה מחברות בתאגיד או מכהונה כ"מנהל"."

(דב"ע, לד3-60/; עזבון בלה ורי המנוח - "ליארווי", בע"מ פד"ע ו עמ' 13 סעיף 1).


8. יחסים מקבילים אלה יתקיימו, אם בנוסף לחובה ולזכות לעבודה כעולה מחברות בתאגיד, או ממילוי תפקיד של מנהל בתאגיד - קיימת חובה וזכות לעבוד מכוח התקשרות אחרת.


9. במקרה שבפנינו, מקור החובה והזכות של המערער לעבוד קיימת מכוח התקשרות אחרת, שמקורה בהסכם ההקמה, בו נקבע, כי המערער ישמש בתקופה הרלוונטית כמנכ"ל המשיבה.


10. בהסכם ההקמה נכתבו לעניין זה הדברים הבאים:


"בשנתיים הראשונות מחתימת הסכם יכהן כמנכ"ל החברה מר עובד צפניה וכיו"ר הדירקטוריון הפעיל יכהן נציג מטעם סלוואלפסט.


בתום השנתיים, סלוואפלסט תהיה זכאית לרוטציה בתפקידים הנ"ל ומר עובד צפניה יכהן כיו"ר הדירקטוריון ונציג מטעם סלוואפלסט יכהן כמנכ"ל...


מנכ"ל החברה יהיה מופקד על ניהול שוטף של החברה לרבות מדיניות שיווק, בכפוף להוראות הדירקטוריון במסגרת סמכויותיו, כמוגדר להלן. מנכ"ל החברה יעבוד בחברה במישרה מלאה ועיקר זמנו יוקדש לקידום עניני החברה, ובלבד שהחברה תעמוד בהיקף הקניות של המוצרים מסלוואפלסט הקבועים בסעיפים 5.1 ו- 6 דלעיל." (ההדגשות הוספו. ע.ר.).


11. לעניין זכויות החתימה נכתבו בהסכם ההקמה דברים אלה:


"זכויות החתימה בחברה תהיינה כדלקמן:


עד לסך של 3500 $ ארה"ב תהיה זכות חתימה למנכ"ל החברה וחתימתו בצירוף חותמת החברה על כל שטר שיק, חוזה ו/או כל מסמך אחר, בשם החברה, תחייב את החברה, וזאת מיום הקמתה ועד לקבלת החלטה אחרת ע"י דירקטוריון החברה.


על כל התחיבות של החברה שערכה מעל לסך של 3500$ ארה"ב תהיה זכות החתימה לשני דירקטורים מורשי חתימה גם יחד, שאחד מהם מונה ע"י סלוואפלסט והשני מונה ע"י ריי-ליין ורק חתימה משותפת כאמור, בצירוף חותמת החברה על כל שטר, שיק חוזה ו/או כל מסמך אחר, בשם החברה, תחייב את החברה, וזאת מיום הקמתה ועד לקבלת החלטה אחרת ע"י דירקטוריון החברה."



12. מינויו של המערער כמנכ"ל המשיבה מכוח הסכם ההקמה, הוא שיצר את ההפרדה בין תפקידו של המערער כמנכ"ל במשיבה למעמדו כ"מנהל" וכבעל מניות במשיבה באמצעות חברת ריי-ליין שבבעלותו.


13. מבחינה זו יש לראות את מינויו של המערער כמנכ"ל המשיבה בהסכם ההקמה, שמן הסתם אומץ הלכה למעשה על ידי המשיבה, כמי שנכרת בינו ובין המשיבה הסכם העסקה כמנכ"ל המשיבה.


14. הסכם העסקה מעין זה מעיד, בדרך כלל, על קיומם של יחסי עובד ומעביד בין המנהל בתאגיד לתאגיד במקביל ליחסים הנובעים מהחברות בתאגיד, כפי שנקבע לא אחת בפסיקה בין השאר, במקרים הבאים:


1) ע"א 536/65 יעקב כץ נ. חברת "קציף" בע"מ, פ"ד כ(3) 533, 542.


2) דב"ע שן2-11/ ; לוי - מלונות שלום, פד"ע כב 285, 288, 289.


3) דב"ע נב02-33/; ליובין חמדה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 367.


4) דב"ע נד3-128/; אהרון דב קמחי - דיור לעולה בע"מ, פד"ע כח 342, 347, 348.


5) דברים מפורשים בעניין ההפרדה בין מנהל כללי בתאגיד לדירקטור בתאגיד נאמרו בע"א 354/57 ו.ס.ט. בע"מ נ. פקיד השומה; פ"ד יב 109 בזו הלשון:


"אדם יכול להיות מנהל [דירקטור - מ' ג'] חברה ובעת ובעונה אחת גם עובד בשירות אותה חברה, באופן שיחולו עליו הדינים המתאימים לכל אחד משני התפקידים הללו. דבר זה נכון במיוחד לגבי מנהל כללי שתפקידו אינו מתמצא בכך שהוא שייך לחבר המנהלים של החברה, אלא הוא מקדיש את כח עבודתו כולו לניהול עסקי החברה."



15. עם זה, כאשר התשתית העובדתית תביא למסקנה, שחרף ההסכם, אין יחסי עובד ומעביד בין החברה למנהלה, לא יועיל ההסכם (דב"ע 02-446/97 רוני דמתי - המוסד לביטוח לאומי; עבודה ארצי לא(1) 242. ע"א 85/86 ישראל דננברג וצביה דננברג נגד שרה וולף ואליעזר וולף, פ"ד מב(3) 465. דב"ע נג02-128/ שלמה טל - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך כו(2) 382.
במקרה שבפנינו, כפי שעולה ברורות מהסכם ההקמה, הייתה כוונה מפורשת של הצדדים, שהמערער יעבוד במשיבה כמנכ"ל שכיר, והוא אכן תיפקד כך בפועל.


16. את חתימתו של המערער על כתבי הגנה, לרבות כתב ההגנה של עצמו בתביעה זו, ניתן להסביר במסגרת פעילותו כמנכ"ל המשיבה .


17. (א) הימנעותו של המערער מלתבוע את משכורותיו בשל מצב הנזילות של המשיבה, אומנם אינה מצביעה בנקודה זו על התנהגות כ"עובד", אך אין לשלול מיניה וביה את דבריו, לפיהם פעל בדרך זו מכוח תפקידו כמנכ"ל.
(ב) גם אם פעל המערער בויתורו הזמני על משכורותיו כבעל מניות, בעל אינטרס קנייני במשיבה, עדיין יש לשקול נתון זה במסגרת הכוללת של הנתונים הקובעים את סיווגו של המערער כ"עובד" או כ"עצמאי".


18. (א) בית הדין האזורי יצא מנקודת מוצא, שהמערער לא היה כפוף לאחר מעליו. בחומר הראיות ניתן למצוא נקודות אחיזה לטענה לכפיפותו של המערער לאחרים. כפיפותו של המערער לאחרים ניתן ללמוד מהנתונים הבאים:


1. המערער לא קבע בעצמו את שכרו אלא בסיכום עם נציג סלוואפלסט.


2. זכות החתימה הבלעדית של המערער בשם המשיבה הייתה מוגבלת עד לסך 3,500 דולר. מעל סכום זה - זכות החתימה הייתה נתונה לשני דירקטורים גם יחד, שהאחד מונה על ידי ריי-ליין, והאחר על ידי סלוואפלסט.


3. בנסיבות הקיימות המשיבה כאישיות משפטית נפרדת, הייתה מעסיקת המערער. (ראה גם הדרה בר-מור "מעמד הדירקטור כ"עובד", שנתון משפט העבודה תשנ"ד - 1994 51, 70 ).


4. יצוין כי במשפט העברי קיימת מחלוקת, האם השותפים הם שכירים זה לזה, וקיימת דעה של הרמב"ן הרשב"א והריב"ש שהשותפין נעשים שכירים זה לזה. (דר' שילם ורהפטיג "דיני עבודה במשפט העברי (כרך א) 35, 36).


5. פסיקה חדשה של בית דין זה סווגה לאחרונה בנסיבות מסוימות, "דירקטור", כ"עובד" לעניין הזכות לדמי אבטלה. (עב"ל 20189/97 המוסד לביטוח לאומי - יוסף צבי גרוסקופף; לא פורסם; ב"ל 300/96 רוני סגיסמן - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי לב (3) 124; ב"ל 20216/97 המוסד לביטוח לאומי- סוהיל אבו סיני, עבודה ארצי, כרך לב (3) 94). פסק דין זה משתלב במגמה המסתמנת בנושא זה.


6. גם בחוק החברות, התשנ"ט - 1999 (ס"ח תשנ"ט 189, 256), קיים תיקון עקיף לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 המאפשר סווג חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד כ"עובדים". תיקון זה גם הוא מהווה תסמין למגמה הקיימת.


19. (א) לאור כל האמור לעיל, נראה שהתמונה הכוללת על פי הנתונים דלעיל ובראי הפסיקה המתפתחת מטה את כף למסקנה, שיש לסווג את המערער כ"עובד".


(ב) סוף דבר הערעור מתקבל. המשיבה תשלם למערער סכום של 44,800 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק שיחושבו מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.


20. אין צו להוצאות.

חיפוש פנימי באתר