החלטה 1. לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן, בשנית כנגד המבקשת ביום 15.9.99 בהיעדרה ובהיעדר כתב הגנה. פסק הדין ניתן לפי תקנה 49(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991 (להלן - התקנות). 2. התובעת הגישה תביעה זו לביה"ד ביום 29.9.97 לתשלום יתרת שכר עבודה, פיצויי פיטורין וחלף דמי הודעה מוקדמת. גובה התביעה ביום הגשתה היה 13,508 ש"ח. 3. הנתבעת לא הופיעה לדיון הראשון שהתקיים בביה"ד ביום 29.7.98 ולא הגישה כתב הגנה לפיכך ניתן באותו פסק דין בהיעדר הגנה ובשל אי התייצבות. ביום 27.4.99 התקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין. במהלך הדיון לא חקר ב"כ התובעת את מנהל הנתבעת על נסיבות המסירה ולפיכך, נתקבלה טענת מנהל הנתבעת לפיה, ההזמנה לא נמסרה לנתבעת כדין במקרה זה. תוך התרשמות כי לנתבעת קיימת הגנה לכאורה כנגד המשיבה. בנסיבות אלו בוטל פסק הדין, לרבות החיוב בהוצאות תוך מתן 30 להגשת כתב הגנה מתוקן. 4. ביום 24.8.99 אישר ב"כ הנתבעת את קבלת ההחלטה בדבר ביטול פסק הדין, וביקש מחיקת התביעה או הארכת המועד להגשת כתב הגנה לתקופה של שנה. נימוקי הבקשה שלפני היו שניים: ראשית, נטען כי מנהל הנתבעת חלה במחלת הסרטן וכי עקב מצבו הבריאותי לא היה מסוגל להופיע לדיון. ושנית, נטען כי עו"ד בראל לא הגיע לדיון מאחר וחיכה לתגובת בית הדין למכתב ששלח, בו הוא מבקש מבית הדין למחוק התביעה או לדחות מועד הגשת כתב הגנה לתקופה של עוד כשנה לפחות עד אשר יתייצב מצבו הרפואי של מנהל הנתבעת. 5. כיוון שהתיק היה קבוע להוכחות (כפי שנקבע בהחלטה מיום 28.4.99) ליום 15.9.99, לא ניתנה החלטה המאריכה את המועד להגשת כתב הגנה או מוחקת את התביעה. למרות שלא קיבל ב"כ הנתבעת החלטה כלשהי, הוא לא הגיש כתב הגנה מתוקן, לא הופיע לדיו ןולא הודיע דבר בענין זה. 6. אין ספק כי ב"כ הנתבעת ידע על מועד הדיון, לפי "הודעת הנתבעת", שהוגשה על ידו לבית הדין ביום 24.8.99, אשר בכותרתה מופיע מועד הדיון, אך הוא בחר שלא להתייצב כלל לדיון שנקבע. לפיכך - ניתן פסק דין לפיו יחזור פסק הדין מיום 29.7.98 ויעמוד על כנו, הנתבעת חוייבה בהוצאות נוספות, וניתן לתובעת היתר להמשיך ולפעול במסגרת תיק ההוצאה לפועל. 7. ביום 27.12.99 הגיש מנהל הנתבעת בעצמו "בקשה דחופה לביטול פסק הדין". ביסוד הבקשה עמד מצבו הרפואי של מנהל הנתבעת. על פי ת' 50 לתקנות רשאי בית הדין, לבקשת בעל דין, לבטל פסק דין שניתן בהיעדר הצד המבקש, לשנותו או לאשרו בתנאים שיראו לו בנסיבות הענין. לענין ביטול פסק דין שניתן בהעדר צד אימץ בית הדין לעבודה את פסיקתו של בית המשפט העליון, כדלקמן: "אשר לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, ההרי שהדין וההלכה הם, כי גם שעה שהיו מחדלים מצד בעל הדין או בא כוחו ישמע הדיון לגופו תוך קביעת פיצוי בהוצאות". (דב"ע נב9-155/ סולתם בע"מ נ' אסרף, פד"ע כד' 279). 8. עוד נפסק כי - "שתי נקודות חייב בית הדין לברר בטרם יפסוק בבקשה לביטול פסק דין: ראשית: מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט? שנית: מה הם סיכויי ההגנה של הנתבע - המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט"? (ראה גם: י. זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית) עמ' 738; ע"א 64/53 יששכר כהן נ' שלום יצחקי, פ"ד ח' 395; ע"א 84/81, בר"ע 25/81 צבי גולדפרב נ' אילן גולדפרב קטין ואח' פ"ד לו (3) 253; ע"א 32/83, בר"ע 301/81 יולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431; ר"ע 526/83, יוסף פרושינובסקי נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז(4) 485). 9. השאלה השניה היא העיקר, שכן מקום שבעל דין מראה לכאורה, שמפאת מחדלו יצא פסק הדין, אשר אלמלא מחדלו לא היה ניתן, תהא נטייתו של בית הדין להיעתר לו. אך הין הכוונה שבית הדין יימנע מלדון בשאלה על שום מה לא עשה את המוטל עליו. "אין בית המשפט חייב או אפילו רשאי לעצום את עיניו מפני התנהגותו של בעל דין. בית המשפט מעביר בקשה לבטל פסק דין בכור שני המבחנים, אלא בעשותו כן הוא שם את הדגש על סיכויי המבקש להצליח במשפט, ואשר לסיבת מחדלו של המבקש, תהא מידת רשלנותו אשר תהא, סולחים לו ומפצים בעל דין שכנגד בהוצאות" (ע"א 491/63 מאיר ואנו נ' גרשון פרל פ"ד יח' (1) 497). 10. כך הם הדברים בבעל דין שהתרשל, מה שאין כן כשמדובר בבעל דין שלא התרשל אלא התעלם מדעת מההליך המשפטי (על כך נרמז ב- ע"א 64/53 הנזכר לעיל). ועוד: "כאמור, כלפי בעל דין רשלן המשמיע הגנה לגופו של עניין עשוי בית המשפט להראות יחס סלחני, אך למען בעל דין הבז להליך משפטי אינו חייב בית המשפט לבטל פסק דין שיצא ממנו" (ראה ע"א 491/63 הנזכר לעיל). 11. במקרה שלפנינו, משנוכחנו כי הנתבעת בחרה להתעלם ממועד הדיון אליו הוזמנה כדין, אנו קובעים כי פסק הדין שניתן ביום 29.7.98 יעמוד על כנו. מדובר בתביעה שהוגשה לפני זמן רב מאוד ובבקשה שניה לביטול פסק דין. בנסיבות הענין הענין נראה כי ניתן לנתבעת יומה בבית הדין ואין מקום לגרום לתובע עינוי דין נוסף. לפיכך - אנו דוחים את הבקשה לביטול פסק הדין. בנסיבות הענין - אין צו להוצאות נוספות. תקנות בית הדין לעבודהבית הדין לעבודה