פסק דין 1. ביום 9.9.99 הגיש התובע תביעתו לתשלום פיצויי פיטורין לתקופת עבודה מ6/97- ועד 5/99, לאחר שפוטר משסירב להבדק במכונת אמת לאחר שנחשד בגניבת כסף. 2. הנתבעת בהגנתה טענה כי מנהלת היא רשת מסעדות למכירת פיצה, וכי בחודש 5/99 התגלו חוסרים בקופה בסניף בו עבד התובע, ומשכך, זומן התובע שהועסק כמנהל משמרת לשיחה, יחד עם מנהלת המשמרת הנוספת (להלן : "המנהלת") ואח"כ לבדיקת פוליגרף. באותה שיחה אמר התובע שאין מקום לחשדות כנגד המנהלת, ועל אף הסכמתו לבצע בדיקת פוליגרף - נמנע מלהתייצב לבדיקות שתואמו עמו, לא בא לקבל הצ'ק עבור שכר 5/99, עד שבסופו של דבר הודיע כי אינו מוכן להמשיך לעבוד בנסיבות שנוצרו. הנתבעת טענה כי התובע זנח עבודתו והתפטר ללא מתן הודעה מוקדמת. 3. התובע העיד ומטעם הנתבעת העידו מנהל האיזור בנתבעת (להלן : "מנהל האיזור") וכן מנהל הסניף (להלן : "מנהל הסניף"). לאחר ששבתי ועיינתי בכל החומר שבפניי - ניתן פסק הדין : 4. א. הצדדים אינם חלוקם ביחס לתקופת העבודה של התובע בנתבעת או ביחס לשכרו או מעמדו. גם אין חולק כי התובע החל לעבוד בנתבעת כשליח ועם הזמן קודם לתפקיד מנהל משמרת, וכי ב5/99- התגלה חוסר בקופת הסניף בו עבד. עוד מסכימים הצדדים כי התובע לא הגיע לבדיקות הפוליגרף שנקבעו לו (התובע טוען לשתיים, הנתבעת טוענת לשלוש). ב. התובע טוען כי מנהל האיזור הודיע לו על פיטוריו טלפונית בשיחה מ19.5-, בכך שאמר לו שאם לא יגיע לבדיקות הפוליגרף אין לו מה להגיע לעבוד, וכי עליו לסיים המשמרות של אותו השבוע. מנהל האיזור הכחיש פיטורין על ידו או ע"י אחר מטעם הנתבעת, והבהיר כי לא נאמר לתובע כי אם לא יבדק בפוליגרף תופסק עבודתו. מנהל האיזור נותר בעמדתו כי לא פיטר התובע ולא התנה המשך עבודתו בבדיקת הפוליגרף. מנהל הסניף העיד כי לא אמר לתובע להפסיק לעבוד ואף לא כי המשך עבודתו תלוי בפוליגרף. עוד טען כי במענה לדברי התובע לפיהם לא נעים לו לעבוד באוירה כזו - הפנה אותו לסכם הענין עם מנהל האיזור. לא הוצג בפניי מכתבו של התובע אלא רק התשובה לו (ת1/). עולה מת1/ (שנכתב ב29.7.99-) כי התובע טען לפיטורין בעוד שהנתבעת טענה בת1/ כי התובע התפטר, וכי הודיע כי משנדרש להבדק בפוליגרף אינו מוכן להמשיך בעבודתו. עול ההוכחה כי בפיטורין עסקינן - מוטל על התובע. הוברר מעדות מנהל הסניף כי בפועל לא הוחשד התובע בגניבה אלא התובע כמנהל המשמרת, יחד עם מנהלת המשמרת השניה, נתבקשו לבצע בדיקת פוליגרף, וכי מדובר בנוהל שגרתי בסיטואציה שנוצרה, ללא חשד ספציפי. עוד הובהר מעדותו כי לא ביקש להפסיק עבודת התובע וכי אין פרוצדורה כזו נוהגת בנתבעת, מה גם כי הבדיקה נתבקשה לגבי מי שהיה בסניף בעת שנוצר החוסר בקופה, וכי אין מפסיקים עבודתו של עובד, אלא אם הוכחה אשמתו. לא שוכנעתי מעדות התובע כי אכן פוטר, שהרי אם פוטר מדוע ביקשה הנתבעת לבצע בדיקות פוליגרף? עדות מנהל האיזור ומנהל הסניף נשמעו כנות ואמינות ולא שוכנעתי כי מי מהם אכן פיטר התובע. לאור אלה - משלא הוכח להנחת דעתי כי התובע פוטר - אין לקבל תביעתו. ג. הנתבעת טענה כי כשעובד מפוטר - ניתן לו מכתב פיטורים, וכשעובד מתפטר - ניתן לו מכתב הפסקת עבודה (עדות מנהל הסניף). אין חולק כי לתובע לא ניתן מכתב פיטורין ובפועל, בסמוך להתרחשות העניינים - טענה הנתבעת כי התפטר ואף הלינה על כך כי לא נתן הודעה מוקדמת (ת1/). עם זאת, ברור מת1/ כי הנתבעת לא ניסתה להשיבו לעבודה - מחד, ואף לא כי התובע ניסה להניא הנתבעת מפיטוריו-כטענתו. מעבר לכך, כעולה מתביעתו, רק ב22.7.99- פנה לנתבעת לדרוש פיצויי פיטורין (ות1/, כנראה, מענה לפנייה זו). מעדותו של מנהל הסניף עלה כי החשד לא הופנה ספציפית לתובע, וכך עולה אף מעדותו-הוא. עם זאת, התובע בדבריו הפנה אצבע מאשימה לעצמו, באומרו כי אין צורך שמנהלת המשמרת תבדק בפוליגרף. מאידך, סירב להבדק בעצמו ובכך העלה עוד יותר החשד כלפיו. למרות חשדות אלה - לא נתבקש התובע שלא להמשיך בעבודה, ונהגו כלפיו כפי שנהגו כלפי מנהלת המשמרת. התובע אף נתבקש, כנגד רצונו, להמשיך ולעבוד במשמרות באותו שבוע בו התגלה החוסר בקופה - התנהגות/רצון זה של הנתבעת אינו מתיישב עם טענת פיטורין, ודאי לא לאלתר. לו אכן התייחס החשד ספציפית לתובע - היתה מופסקת מיידית עבודתו, ולא היה מתבקש להמשיך לעבוד כשהמפתח לסניף והמפתח לקופה - בידיו. כך גם האחריות לכל המשמרת לא היתה נשארת בידיו. גם בכך יש כדי להבהיר כי אין עסקינן בפיטורין. ד. התובע טוען כי לא קיבל שכר 5/99 במועדו. אין מדובר בעילת תביעה אלא בטענה, שהועלתה על ידו כדי להוכיח - להסביר טענת פיטורין. דא עקא, כי במענה לשאלותיי הסביר התובע כי את נ1/ (דו"ח שעות עבודתו בחודש 5/99) הגיש לנתבעת רק ביוני או ביולי. משכך - אין תימה כי לא קיבל שכר העבודה ב10.6.99-. אין גם ללמוד מהעובדה כי נדרש לבוא לסניף לקבלת שכ"ע זה. הסבר הנתבעת, לפיו כך נוהגת היא כדי להבטיח החזר מדים, מפתחות וכו' - הגיוני ומתקבל על הדעת. ה. מעניין לציין כי התובע לא תבע דמי הודעה מוקדמת. ואף כי טען שתבע - טוען הוא לשכר חודשי של 2,360 ש"ח ולתקופת עבודה של שנתיים, ובהתאם תבע 4,720 ש"ח פיצויי פיטורין. עובדה זו תמוהה במיוחד לאור העובדה כי כעולה מנ1/ ומעדות התובע - התובע עבד לאחרונה ביום 20.5.99 ולא קבע לעצמו משמרות לשבוע שאחר-כך - גם צירוף אלה אינו מלמד על עובד שפוטר אלא על עובד שהפסיק עבודתו, בתחושה כי אינו יכול להמשיך לעבוד תחת "העננה שריחפה מעל ראשו בסניף". ו. לאור כל אלה - נדחית התביעה. אעיר כי ככל שעולה מהעדויות שבפניי התובע "הבין" כי פוטר והנתבעת "הבינה" כי התפטר, והפסקת העבודה בפועל "התאימה" ל2- הצדדים. משכך - בנסיבות ההליך, כשאין מדובר בעובד שהואשם ע"י המשטרה או הורשע בדין ושהחליט לחדול מעבודתו בנסיבות שתוארו - לא ראיתי לחייב בהוצאות. גניבה (בעבודה)פיטוריםפוליגרף (מכונת אמת)