פגיעה בעבודה - נתפס גבו ולא יכול היה לזוז

פסק דין 1. ביום 11.8.99 הגיש התובע לביה"ד תביעה כנגד החלטת הנתבע מ18.1.99-, הדוחה תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין פגיעה בעבודה שאירעה לו לטענתו ב-15.3.98. 2. בתביעתו לנתבע טען התובע כי הוא עובד כעצמאי בחנות פרחים ועציצים, וכי ביום 15.3.98 בבוקר, בעת שהוציא עציץ גדול וכבד מהחנות לחזית החנות, נתפס גבו ולא יכול היה לזוז. לדבריו, טופל לראשונה ע"י ד"ר נסינג, אורטופד, ב-15.3.98. עוד טען כי לא נכחו עדים וכי עד ליום 7.4.98 לא שב כלל לעבודתו (נ1/). 3. בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה שהוצאה ב16.8.98-, כחודש לאחר הגשת התביעה לנתבע - נטען כי ב15.3.98- בבוקר החל לסבול מכאב גב תחתון לאחר הרמת משא כבד בעבודה (נ2/). 4. בהודעתו לחוקר (להלן : "ההודעה הראשונה") מציין התובע כי ב15.3.98- עת הרים עציץ כדי להוציאו מהחנות, חש כאב גב תחתון, והלך באותו יום לרופא וסיפר לו שהמקרה קרה בעת הרמת עציץ, כי סובל הוא מבעיה בגב מלידה, ולעיתים רחוקות כשהוא מתאמץ - סובל הוא מכאבי גב שעוברים אחרי כמה ימים וכי הפעם לא סבל לפני שהרים את העציץ. הכנסת והוצאת עציצים לחנות זו עבודה שיגרתית שעושה הוא כל יום. אחיו-שותפו לא היה לידו כשנתפס לו הגב, אף כי היה בחנות. משקל העציץ שהרים היה כ30- ק"ג. 5. בהודעתו השניה לחוקר מטעם הנתבע (נ4/) טען התובע כי האירוע קרה ב13.3.98-, אלא שהרופא מקבל רק ביום שלישי ולכן המתין לו עד ליום 15.3.98, וזה התאריך שרשם הרופא, אף שאמר לו כי האירוע קרה יומיים קודם. לדבריו, סבל בעבר מבעיה מסויימת בגב, מלידה, כשנפל מגובה ושבר צלע, ובעבר היו מספר מקרים שסבל מכאבי גב, או שהגב נתפס ליום-יומיים, ואח"כ הכל הסתדר. לדבריו, הרים עציץ של למעלה מ30- ק"ג, כשבד"כ אינו מרים משקל כזה. משעומת עם העובדה כי בהודעתו הראשונה מסר שפנה לרופא באותו יום - הסביר כי התייחס לתאריך כפי שרשם הרופא, דהיינו, 15.3.98. 6. בתצהירו טען התובע כי ביום האירוע, 13.3.98, הרים עציץ כבד במיוחד, וכשהרימו חש בכאבים קשים במיוחד ולא יכול היה לעבוד, ואז הודיע לאחיו שעקב הרמת העציץ כואב לו הגב, ופנה לרופא אורטופד אחרי יומיים. 7. בעדותו בביה"ד מסביר התובע כי בתביעתו (נ1/) ובתעודה הראשונה התייחס למועד בו פנה לרופא, שכן לא זכר את התאריך וסמך על הרישום הרפואי. כשהופנה ע"י חוקר הנתבע לקושי בתאריכים - פנה לרופא, והרופא באישורו - הבהיר הטעות. כשהופנה לכך שבכרטיס רשום "מספר ימים" ולא יומיים לפני 15.3 משיב הוא כי אמר לרופא יומיים, ואינו אחראי לרישומי הרופא. משנשאל שוב ענה - "אני מניח שזה מה שאמרתי לרופא". לדבריו, ב15.3- קיבל תעודה רפואית לנפגע, שאח"כ קיבל העתק ממנה (נ2/), וכי לא היה יומיים אח"כ אצל הרופא. משהופנה לכך שרק ב30.6- רשם הרופא כי בא לקבל טפסים, ומכך עולה כי עד לתאריך זה קיבל חופשת מחלה - משיב הוא כי לא יתכן שהרופא יעבור על החוק. התובע אינו זוכר באיזה יום נפגע. לגרסתו, אולי יום א', שכן הרופא מקבל בימי ג' וה' והוא פנה אליו מיד כשהרופא קיבל. כשהופנה לכך ש15.3- זה יום א' - משיב הוא כי יתכן שנפגע ביום שישי, שכן הוא לא זוכר יום אלא שזה היה ב13.3-. התובע מבהיר כי אמר לרופא שהאירוע קרה כשהרים עציץ ולטעמו אין הבדל בין זה לרישום על משא כבד. 8. בתום עדותו סיכמו הצדדים טענותיהם, והתיק נדחה למתן פס"ד. במאמר מוסגר אציין כי מאחר וחלק מהפרוטוקול נכתב בכתב-יד, יש לשנות מיספור העמודים בפרוטוקול המודפס כך שיחל בעמ' 7 ויסתיים בעמ' 12. 9. לאחר שעיינתי בכל החומר שבפניי - ניתן פסה"ד : א. התובע, עובד עצמאי. נקודת המוצא, איפוא, לבחינת תביעתו ע"י פקיד התביעות ואף ע"י ביה"ד איננה חלילה אם בזדון או בכוונה תחילה הוא פועל או כי מנסה הוא לקבל את שאינו מגיע לו, ואף אין רלבנטיות לשאלה כמה שנים מבוטח הוא כעצמאי והאם תבע בעבר גמלאות, מה נתבע או כמה יקבל מול סה"כ הכנסתו. מנגד, נקודת המוצא אינה אף זו המותווית בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן : "החוק"), קרי : אין החוק מניח כי מה שאירע לעובד עצמאי תוך כדי עבודה, הוא תאונה שאירעה גם עקב העבודה, ומשכך, על התובע, להוכיח את 2 הרכיבים, הן שאירע הנטען תוך כדי עבודתו והן שאירע עקב עבודתו. ב. על רקע האמור יש לבחון תיאור האירוע ע"י התובע: בנ1/ נטען כי האירוע התרחש ב15.3.98- בבוקר וכי קיבל טיפול ראשוני אצל האורטופד ב15.3.98-. דהיינו, כבר בשלב זה היה התובע אמור לאבחן בין מועד הפגיעה לבין מועד פנייתו לרופא. די באמור ובעובדה כי ציין את אותו תאריך, כדי לא לקבל גירסתו כי רשם תאריך הפגיעה לפי רישומי הרופא. התובע לא הרשים כמי שאינו יודע להבחין בין יום האירוע למועד הפניה הראשון לרופא. ג. משהופנה לפער המועדים ראה לפנות לאורטופד כדי לקבל את אישורו (מכתב מ20.12.98- המופנה לבטל"א) - דא עקא, שאין במסמך זה הבהרה לקושי, שלא לאמר ההיפך. הרופא כאמור יודע מדיווחי החולה בלבד, ואין חולק כי התובע פנה לאורטופד ב15.3.98-. אם היה ספק ברישום בכרטיס קופ"ח - מציין האורטופד במפורש כי התובע הלין על כאבים שהחלו "מס' ימים טרם ביקורו". מעניין לציין כי אין מדובר לטעמי ברישום סתמי או מקרי שכן בכרטיס הרפואי ב15.3.98- נרשם "LBP מזה מס' ימים" ולא נאמר מזה יומיים". ד. הרישום בכרטיס ובאישור מעניין במיוחד לאור גירסת התובע לגבי יום האירוע. בהודעתו הראשונה ציין כי המקרה קרה ב15.3.98- ובאותו יום פנה לאורטופד. בהודעתו השניה טען כי האירוע קרה ב13.3.98-, שכן הרופא מקבל רק ביום שלישי והוא המתין עד ה15.3- לרופא, וזה רשם 15.3 ולכן בטעות כך רשם גם הוא את יום האירוע. כשעומת עם גירסתו בהודעתו הראשונה כי ביום הפגיעה פנה לרופא - מסביר הוא כי בכל התעודות שנתן הרופא רשום 15.3 וכי הוא התייחס לתאריך זה. דא עקא, כי תשובתו בהודעה היא לענין עובדתי שאינו פונקציה דוקא של תאריך, דהיינו, האם באותו יום או ביום אחר פנה לרופא. בחקירתו הנגדית טען שלא זכר התאריך אלא סמך על הרישום הרפואי. ואם אינו זוכר התאריך, וסומך הוא על הרישום הרפואי - מדוע סומך הוא רק על רישום התאריך (15.3) ואינו סומך על רישום התיאור "מזה מס' ימים?! - לכך אין מענה. אח"כ השיב שהאירוע קרה ב13.3- וכי כך אמר לרופא, אח"כ אמר שהסיטואציה אצל הרופא אינה זכורה לו, ואח"כ "אני מניח שזה מה שאמרתי לרופא". ובהמשך - אולי נפגע ביום א', אינו זוכר, ופנה לרופא מיד כשניתן היה, והרופא מקבל בימי ג' ו-ה'. כשעומת עם כך שהביקור אצל הרופא הוא ביום א' - משיב הוא כי אם כך, אז יתכן שהפגיעה היתה ביום שישי. מעניין לציין, כי בהודעתו השניה לאחר בדיקה שעשה - "הרופא מקבל רק ביום שלישי ואז המתנתי עד ה15.3.98-" (עמ' 1 לנ4/). דהיינו, גם בשלב זה ולאחר בדיקתו סבור הוא כי האירוע קרה ביום א'. רק בביה"ד הוברר שהרופא בכל זאת מקבל ביום א', שכן ה15.3.98- היה יום א'. גם לאי התאמה זו - אין הסבר. ה. ככל שהאישור הרפואי מתייחס ל"טעות של הרופא" ברישום התאריך - אין כל תיקון באישור זה, ומכל מקום, לא כגירסת התובע. הרופא מאשר כי נתן לתובע חופשת מחלה מתאריך ביקורו (15.3) ולא מהיום בו החלו כאבי הגב, אך מציין כי מדובר בכאבים שהחלו מס' ימים טרם ה15.3- ולא החלו יומיים טרם ביקורו. לכל היותר "התיקון" יכול שיתייחס לתאריך הפגיעה בנ2/, אך אינו תומך ובפועל - שולל - טענת התובע כי מדובר ביומיים טרם לביקור ולמצער אף לא כי כך טען בפני הרופא. ו. כעולה מהכרטיס הרפואי, אכן נרשמה לתובע חופשת מחלה רק ביום 17.3.98 בתחולה מ15.3.98-. בניגוד לטענת התובע, התובע אכן ביקר אצל האורטופד יומיים לאחר ה15.3- - הרישום מנוגד לעדות התובע לפיה לא יתכן כי לא קיבל כל אישור ב15.3- או כי חזר לרופא יומיים אח"כ (עמ' 3). ז. תיאור האירוע אף הוא שונה בגירסאות השונות - בנ1/ נתפס הגב בעת שהוציא עציץ מתוך החנות לחזית החנות. בכרטיס הרפואי - "מאמץ בעבודה". בתעודה ראשונה (נ2/), שהוצאה כאמור רק ב16.8.98- שעל פניה אין לראות כי העתק היא - נרשם לאחר הרמת משא בעבודה". גם באישור הרפואי צויין כי מדובר בהרמת משא. בהודעתו הראשונה - המקרה קרה כשהרים עציץ מאוד כבד, וכי משקל העציץ כ30- ק"ג. במאמר מוסגר ראוי לציין כי התובע אישר כי זו עבודתו השיגרתית וכי מידי יום מוציא ומכניס הוא עציצים לחנות. בהודעתו השניה - "בעקבות הרמת העציץ". בתצהירו חש בכאבים תוך כדי הרמת עציץ, "עציץ כבד במיוחד" (ס' 4). לא בכדי נשאל התובע בענין זה, שכן רכיביה העובדתיים של הפגיעה חשובים הם. בחקירתו הנגדית טוען הוא כי הרים עציץ כבד (עמ' 4), כי מדי יום מוציאים לפחות 100 עציצים, כדים וכו' (עמ' 5), כי מדובר בעציץ של כ30- ק"ג אותו הוריד מגובה, וכי הרגיש הכאב אחרי שהוריד העציץ (עמ' 5). כשהופנה לרישום בנ2/ השיב כי מאמץ והרמה/הורדה זה היינו הך, וכך גם עציץ מול משא או משא כבד (עמ' 6). מעניין לציין כי בענין זה אין התובע מסביר כלל את השוני בגירסתו מול גירסתו הראשונית (נ1/) ממנה עולה כי הגב נתפס בעת שהוציא העציץ מהחנות, לחזית החנות, ולא בשלב הרמת העציץ/הורדתו בתוך החנות! משכך - אין גם לקבל גירסת התובע בסיכומיו, לפיה בכל ההזדמנויות טען כי האירוע אירע בעת הרמת עציץ כבד. ראוי לציין עוד כי בפני הרופא כעולה מהכרטיס הרפואי אין גירסה בדבר עציץ או משא גדול וכבד, אלא רק משא. תמוה בהקשר זה כי התובע לא טרח להעיד את אחיו, שהיה עמו בחנות, ושקרוב לודאי ידע במה עסק התובע כשפקדו אותו הכאבים, ומתי כך קרה; ואם מדובר בכאבים שמנעו ממנו המשך העבודה - הכיצד לא פנה לאורטופד, ודאי כשאינו זוכר אם טופל גם בעבר ע"י האורטופד ד"ר נסינג. תמוה גם כי לאח סיפר רק שנתפס הגב ולא סיפר כי כך קרה תוך כדי פעולה מסויימת בעבודה. ח. אף שנושא האישורים הרפואיים לא הוברר דיו, ותמוה כי נ2/ איננו העתק של תעודה שניתנה (כגירסת התובע) ע"י האורטופד עוד בחודש מרץ - ראוי לציין למען הדיוק כי האורטופד הוציא תעודות נוספות כבר ב24.3.98- וב31.3.98- ומכך אין אלא להסיק כי אכן קודם לכן, הוצאה תעודה ראשונה כטענת התובע. אכן צודק הנתבע בתהייתו באשר לרישום בכרטיס מ30.6- לפיו בא התובע לבקש אישורי מחלה, אך תמוה גם כי ב30.6.98- יוציא האורטופד תעודה נוספת לנפגע, למועד הקודם ל2- תעודות שהוצאו במרץ במועדיו. תמוה גם כי נ2/ חופף במועדיו את 3 התעודות שהוצאו. ט. אכן אין לתובע שליטה על רישומי וניסוחי האורטופד אך לא שוכנעתי "בזכרונו" כי פגיעתו אירעה יומיים קודם דוקא, מול העדר זכרונו לפרטים האחרים כמפורט לעיל, ומול הרישום הברור כי אישורי מחלה ניתנו רק ב17.3-. בל נשכח גם כי ב"קביעת" מועד הפגיעה סומך התובע על רישומי הרופא. יצויין עוד כי אם אכן מדובר ביום ו' ודאי וודאי תמוהה העדר עדותו של האח, שכן יום ו' ודאי יום עמוס הוא בחנות פרחים, ואם נותר האח לעבוד בעצמו - ודאי היה זוכר אירוע כאמור. י. לאור כל האמור - ומשלא שוכנעתי כי ביום 13.3.98 אירע לתובע אירוע בעבודה שגרם לפגיעה הנטענת, משמועד האירוע אינו ברור ומשאופי פעולתו של התובע אף הוא אינו ברור - נדחית התביעה. אין צו להוצאות. תאונת עבודה