מענק עבודה מועדפת

פסק דין 1. בפני תביעה לתשלום מענק "עבודה מועדפת" לפי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק). 2. בכתב ההגנה נטען כי בדין דחה הנתבע את תביעת התובעת למענק לחייל המשוחרר היות והתובעת לא עבדה בסוג עבודה המוגדר כעבודה מועדפת או נדרשת. 3. לאחר בחינת חומר הראיות שהובא בפני להלן החלטתי: אלו העובדות הנוגעות לתביעה שבפני: א. התובעת השתחרר משירותה הצבאי ביום 14.4.98. ב. התובעת עבדה בחברת חשמל החל מיום 17.5.98 בתפקיד טלפנית משמרת במרכזיה של המרכז הטכני בתל-אביב, דהיינו מוקדנית. ג. בקשת התובעת לקבלת מענק לחייל המשוחרר העובד בעבודה נדרשת/מועדפת נדחתה ע"י הנתבע ביום 18.7.99. 4. לא שונה המקרה הנדון בפני מבחינה עובדתית מזה שנדון בפני ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים בעניין דב"ע 02-44/99 יניב יפעת נ' המוסד לביטוח לאומי, שם נקבע כי עבודת התובעת כמוקדנית בחברת חשמל אינה עבודה פקידותית ונתקבלה תביעתה משכך בדבר קבלת מענק (לא פורסם). במקרה דנן טען הנתבע כי עבודת התובעת איננה בבחינת "עבודה מועדפת" ו- "עבודה נדרשת", שכן מוקדנית במרכז הטכני של חברת החשמל איננה עבודה בלתי מקצועית בתעשייה כהגדרת רשימת עבודות מקצוע. 5. התובעת קיבלה בסמוך לשחרורה משרות חובה בצה"ל חוברת המונפקת ע"י המוסד לביטוח לאומי שכותרתה "מענק לחייל משוחרר העובד בעבודה נדרשת (להלן "החוברת") והסתמכה על עמ' 6 לחוברת המציין תחת הכותרת "דוגמאות לעבודות בלתי מקצועיות המזכות במענק" רשימה, שבה מופיעה "חברת חשמל" ללא כל סייג ותנאי המגבילים את זכאות העובדים בחברת החשמל למענק. התובעת הוסיפה כי ידוע לה שחיילים משוחררים שעבדו עימה באותו תפקיד בחברת החשמל קיבלו את המענק לחייל המשוחרר. התובעת העידה כי מוקדנית מקבלת קריאות מצרכנים ומעובדי חברת החשמל ומבצעת הקפצות של עובדים. לדבריה היא "נמצאת בעמדה מסויימת עם מכשיר טלפון ומבצעת את העבודה באמצעות המכשיר". בתוקף תפקידה התובעת קיבלה קריאות חירום של עובדי החברה ושל צרכנים, אשר להם היא עוזרת לפתור בעיות ובמידת הצורך מפנה אותם לטיפול אצל "האיש המתאים" כהגדרתה (עמ' 1 לפרוטוקול). 6. הזכאות למענק "עבודה נדרשת" או "עבודה מועדפת" נתונה בין היתר למי שעבד ב"מפעלי תעשיה, מלאכה ותדלוק", ב"עבודות בלתי מקצועיות", הכוללות ע"פ הדרישה שבתוספת לסעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי (להלן "החוק"): "(10) עבודה בלתי מקצועית בתעשיות המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות עבודה בתחנות דלק ועבודת נקיון, ולמעט עבודה פקידותית." עבודת פקידות מוגדרת במיולון אבן שושן תחת הערך פקידות: "מקצועו של הפקיד. עבודת הפקיד (מזכירות גזברות, ניהול חשבונות, כתבנות, קצרנות וכיוצא בזה)..." בדב"ע נח/ 3-66 אטלס סוכנות להפצת עיתונים בע"מ נ' קוגן נדונו אמנם שאלות שאינן קשורות לעניין הספציפי שבפני, אולם היתה שם התייחסות ל"עבודה פקידותית" באלו המילים: "... היתה זו עבודה פקידותית או מנהלית לרבות גביית כספים, מיון טפסים וכן בדיקתם וספירתם" (ראה עבודה ארצי כח(2), עמ' 146, בעמ' 156-160). ראה גם תב"ע ב"ש נו/ 0-169, חדד איריס נ' המוסד לביטוח לאומי, שם מציינת התובעת כי עבודתה היתה עבודה פקידותית והיא כללה: תיוק מכתבים, תעודות משלוח וחשבוניות וכן היתה אחראית על הסדר והנקיון לרבות הכנת קפה..." (ראה עבודה אזורי כרך ג', עמ' 731). עדות התובעת באשר למהות עבודתה לא נסתרה ולא הופרכה ואינה בגדר עבודה פקידותית כפי שהוגדרה בפסיקה. עבודתה במוקד החשמל כללה קבלת הודעות בטלפון מצרכני חשמל כאשר תפקידה היה לדאוג לאספקת חשמל סדירה לכל הצרכנים וטיפול בתקלות השונות. 7. לאור האמור לעיל, יש לראות את עבודתה של התובעת בגדר עבודה מועדפת ע"פ הקריטריונים הקבועים בתקנות, המזכה בתשלום מענק "עבודה מועדפת". 8. סוף דבר, דין התביעה להתקבל. 9. הנתבע ישא בהוצאות התובעת ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ צמודים כדין מהיום. 10. ניתן לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. עבודה מועדפת / מענק שחרורמענק