פסק דין 1. הליך זה נפתח כערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים - ולא היא. אי לכך נשמטה מפרוטוקול ביה"ד החלטה על העדרם של נציגי הציבור בדיון אליו הוזמנו. משמדובר בפועל בטיעון משפטי ובהכרעה משפטית, ולא בראיות - ניתן פסה"ד במותב מלא לאחר שנציגי הציבור עיינו בכל החומר שהניחו הצדדים בפנינו. 2. כאמור, ההליך נפתח ע"י התובע כערעור. בערעורו טוען המערער כי נפגע בגבו בתאונה בעבודה מ16.10.99- שהוכרה ע"י ביה"ד, ושלאחריה הגיש תביעה לנכות כללית. ב8.7.98- התלונן המערער בפני הועדה על כאבים באיזור הגב ובאיזור הבטן עקב בקע טבורי ועל טבורי. הועדה קבעה העדר קשר בין החבלה בעמוד השדרה לבקע הטבורי (להלן : "הועדה"). כחודשיים אחר-כך, ב2.99- בעקבות הבקע הטבורי והעל טבורי נבדק התובע ע"י כירורג, שקבע כי החבלה בגב גרמה להתפתחות הבקעים. משכך - הגיש התובע בקשה לדיון מחדש לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז1956- (להלן : "התקנות"). הבקשה נדחתה ע"י פקיד הנתבע בנימוק כי מדובר בהחמרה בבקע טבורי, שהועדה שללה קשר סיבתי בינה לאירוע מ16.10.99-. המערער טוען כי הקשר הסיבתי מוכח באמצעות חוו"ד הכירורג, ומשכך, מדובר בפגימה חדשה, ולפיכך, היה על הנתבע לאשר בקשתו לבדיקה מחדש, ללא קשר לבקע הטבורי אלא להחמרת מצבו באופן כללי, כנובע מהתאונה. 3. משהופיעו הצדדים לדיון טען ב"כ התובע כי הועדה התייחסה לבקע העל טבורי ולא לבקע הטבורי שהוא העיקר. משלא התייחסה הועדה ספציפית לשני הבקעים, יש פגם בהחלטתה ומשכך מדובר בפגימה חדשה שאובחנה רק בניתוח. ב"כ הנתבע טענה כי הבקשה לדיון מחדש התייחסה אך לבקע הטבורי, כשבחוו"ד הכירורג שצורפה לבקשה נכתב במפורש שהקרע אצל התובע המשיך והתפתח עד לבקע טבורי. עוד נטען כי הועדה איבחנה בקע וקבעה כי אינו קשור לתאונה וזוהי החלטה חלוטה וכי אין בפנינו החמרת פגימה שהוכרה או פגימה חדשה - ומשכך, אין מקום לקבל הבקשה לבדיקה מחדש. ב"כ התובע השיב כי הועדה אכן כתבה בקע בטבור אך התייחסה לבקע שמעל הטבור ולפיכך, ולו בשל הספק - יש לקבל התביעה. 4. לאחר עיון בכל החומר שבפנינו - ניתנה הכרעתנו : א. כעולה מדו"ח הועדה, הפגיעה שהוכרה היא חבלה בגב. בפני הועדה התלונן התובע על קרע וכאבים בבטן. הועדה מציינת קיומו של "בקע באיזור האפיגסטרו בינוני ללא הפרעות", וקובעת העדר קשר סיבתי בינו לתאונה. בהמשך קובעת הועדה באבחנתה בקע מעל הטבור, ובמסקנותיה - אין נכות בגין הקרע בטבור, מאחר ואינו קשור לתאונה. לאחר קבלת תוצאות בדיקה בתחום שאינו נשוא ההליך שבפנינו, קבעה הועדה בישיבתה מ17.2.99- כי כל הממצאים האחרים (למעט אלה שהוכרו) אינם קשורים לתאונה (ההדגשה הוספה). ב. ביום 3.11.99 נתן ד"ר ברודסקי לתובע מסמך החמרה עפ"י תקנה 36, ולפיו לאור חוו"ד כירורג, יש קשר בין תאונת עבודה לumbilical Hernia- בגינה נותח. מסמך ההחמרה מתייחס לבקע הטבורי בלבד ולא לבקע העל טבורי, אף כי חוו"ד עליה נסמך מסמך ההחמרה מתייחסת לשני הבקעים, כמקשה אחת. ג. עיון בדו"ח הועדה מלמד כי הועדה אף היא מתייחסת לתופעה בכללותה, ובממצאיה קובעת היא בקע באיזור האפיגסטרו ודנה בבקע בטבור ומעל הטבור - כפגימה אחת. הועדה מציינת במפורש כי כל ממצא אחר שמצאה, מעבר לממצא האורטופדי - אינו קשור לתאונה (ראה מסקנתה בישיבתה מ17.2.99-). ד. העובדה כי התובע טוען כי הבקעים אובחנו רק בניתוח או כי בפני הכירורג הונח אישור לפיו טרם התאונה לא צויין בתיקו הרפואי ממצא של בקע טבורי - אין בה, בכל הכבוד, די. הועדה שקביעתה חלוטה קבעה במפורש כי ממצאי הבקע שמצאה בתובע אינם קשורים לתאונה. משכך, עולה כי הבקעים אובחנו עוד עובר לניתוח, והקשר הסיבתי בינם לתאונה, ובפועל העדרו של קשר כאמור - נקבע עוד ב8.7.98-, ע"י הועדה. אין לקבל טענת התובע בכתב ערעורו כי קביעת הממצא או הקשר בינו לתאונה - לראשונה בחווה"ד - יש בו משום פגימה חדשה המצדיקה הפעלת תקנה 36. ה. קבלת טענתו של המערער כמוה כקביעת מנגנון ערעור בלתי מותנה ובלתי תלוי בזמן על החלטתה של הועדה, שהפכה לפני זמן רב, להחלטה חלוטה. אין בפנינו, כעולה מהחומר שהונח בפנינו - פגימה חדשה שלא אובחנה קודם, או שלא נשלל בינה לתאונה הקשר הסיבתי, ואף לא פגימה שהוכרה ושהוחמרה. לאור כל אלה - דין התביעה להדחות. אין צו להוצאות. לצערנו, בשל עומס בהדפסות התעכבה הדפסת פסה"ד.עמוד השדרה