פסק דין 1. נציגי הציבור הוזמנו ולא הופיעו, ולא מסרו נימוק לאי הופעתם. כדי לא לדחות את הדיון הוחלט כי הדיון יתקיים בהעדרם. 2. התובע הגיש תביעה לדמי אבטלה. הנתבע דחה את תביעתו וטען כי על פי צו סווג מבוטחים בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995, התובע מסווג כעצמאי, בכל תקופת עבודתו כנהג מונית. הנתבע טען כי אין התובע זכאי לדמי אבטלה מאחר וסווג כעצמאי. 3. מחומר הראיות עולה התמונה העובדתית דלהלן: א. התבוע עבד כנהג מונית במונית השייכת לאחיו. ב. התובע עבד בין 9 ל- 12 שעות ביום. ג. התובע קיבל שכר חודשי ולא השתכר לפי שעה. 4. בצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) התשל"ב - 1972, נקבע כי נהג מונית ייחשב לעניין החוק כעובד עצמאי "בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס של יחידת זמן". 5. התובע אישר בעדותו כי שכרו לא השתלם על בסיס של יחידות זמן. נהפוך הוא: גם כאשר עבד התובע מספר רב יותר של שעות לא היה שינוי בשכרו (עמ' 5 לפרוטוקול). 6. לאור האמור, ועפ"י הצו שתכנו פורט לעיל, יש לראות את התובע כעצמאי. 7. לפיכך התביעה נדחית. פוליסהחברת ביטוחצווים