החלטה 1. המשיב הגיש תביעה כנגד המבקשים, בה ביקש לחייבם בתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים, פיצויים בגין הפרת חוזה ועוגמת נפש, בונוסים ודמי נסיעות - תשלומים המגיעים לו, לטענתו מתוקף יחסי עובד - מעביד ששררו בין המשיב למבקשים. 2. המבקשים הגישו בקשה לדחיה על הסף ו/או לחילופין לעכב ההליכים בתיק ולהעביר התביעה לדיון בפני המוסד לבוררות. 3. לאחר דיון בבקשה, שנערך ביום 27.3.00, הודיעו המבקשים כי הם חוזרים בהם מטענותיהם כי לא היו יחסי עובד-מעביד בין המשיב למבקשת 1, וכן כי הם חוזרים בהם מהטענה כי המשיב לא פוטר. לפיכך טוענים המבקשים כי עילות התביעה של המשיב הן בנות בוררות ועל כן יש להעביר את התביעה לדיון בפני המוסד לבוררות מכח חוק הספורט. 4. תמצית נימוקי המבקשים: א. מדובר בסכסוך כספי בין אגודת ספורט לבין ספורטאי. על סכסוך זה חלות הוראות סעיפים 10 ו- 11 לחוק הספורט תשמ"ח - 1988 הקובעות חובת הדיינות בפני מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון. ב. את הסכסוך בין המבקשים למשיב יש לברר בפני המוסד לבוררות של ההתאחדות לספורט ולבית הדין אין סמכות לדון בו. ג. מדובר בחובת בוררות הן מכח החוק הן מכח ההסכם שבין הצדדים, הן מכח התקנון החל על הצדדים. 5. תמצית טענות המשיב: א. השאלות שבמחלוקת נתונות לסמכותו הייחודית של ביה"ד לעבודה ואינן בנות בוררות. ב. תקנון המבקשת אינו "תקנון מוסכם" למצטרפים לשורותיה, אלא תקנון אחיד אשר תנאיו נקבעו באופן חד צדדי ע"י המבקשת, בלא שיש למשיב זכות ו/או יכולת לשנות ו/או לסטות מהתנאים שנקבעו בו; הצטרפות המשיב לשורות המבקשת (כמו גם הצטרפותם של ספורטאים אחרים) מחייבת את המשיב "להסכים" לתקנון המבקשת, בלית ברירה ובכפייה. בכדי להתחרות באופן מקצועני ותחרותי, מחוייב המשיב להצטרף לאגודה וכתוצאה בלתי נמנעת מכך - לקבל על עצמו את תקנונה. ג. סעיף הבוררות בהסכם בטל ו/או ניתן לביטול שכן המבקשת הפרה את ההסכם הפרה יסודית המקנה למשיב זכות לבטלו. ד. לבוררים אין סמכות לדון ולהכריע בסעדים המבוקשים בתביעה, יהיו הבוררים אנשי מקצוע מיומנים ככל שיהיו, והדברים יפים גם אם נקבע בהסכם הבוררות שגם נושאים שאינם ברי בוררות יידונו בבוררות, קל וחומר כשלא נאמר כך בו; תפקידו של הבורר הוא ליתן תוקף לכוונת הצדדים להסכם, ולאו דווקא לדרישות החקיקה. בהליכים בפני בורר דיני הראיות אינם חלים, פרוטוקול הדיון אינו מלא ואין הבורר חייב ליתן נימוקים להחלטתו. כתוצאה מכך, מקום בו חלה חובה ליישם את החוק ואין כל ערובה לכך שהחוק ייושם כאשר הדיון הוא בבוררות. ה. התביעה דנא הוגשה לא רק כנגד האגודה, אלא גם באופן אישי כנגד שניים מחבריה/מנהליה, הם המבקשים 2 ו- 3. סעיף 2 לתקנון הבוררות אינו מתייחס למצב בו הסכסוך הוא בין ספורטאי לאורגן של הקבוצה ו/או של ההתאחדות, וגם בשל זאת אין לבורר סמכות לדון בתובענה שהוגשה כנגדם. 6. לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים אנו קובעים כדלקמן: א. ראשית יש לחזור ולקבוע מושכלות ראשונים. מוסד הבוררות אינו בא להגביל את הגישה להדיין בפני בתי המשפט. ההדיינות בפני בורר פותחת מסלול חילופי למסלול ההדיינות בפני בתי המשפט מתוך מגמה לאפשר למדיינים מסלול גמיש ומהיר יותר,כדי להקל על העומס בתי המשפט ולצמצם את משך זמן ההמתנה של ההדיינות בבי המשפט. סעיף 11 לחוק הספורט מקנה אוטונומיה שיפוטית למוסדות השיפוט הפנימים, שנקבעו בתקנון. סעיף 10(א) לחוק הספורט מחייב התאחדות או איגוד להתקין תקנונים, שיסדירו, בין השאר, את השיפוט הפנימי. על פי סעיף 10(ג) לחוק הספורט, התקנונים האמורים יחייבו את אגודות הספורט, הספורטאים ובעלי התפקידים שבאותו ענף. מלשונם של סעיפים אלה עולה כוונת מכוון של חוק הספורט לרכז ולהסדיר את המחלוקות המתעוררות בענפי הספורט במסגרת מערכת השיפוט הפנימית. מערכת שיפוט פנימית זו באה לידי ביטוי, בין השאר, בסעיפי הבוררות הקיימים בתקנוני מוסדות הבוררות של התאחדות הספורט בישראל והתאחדויות הכדורגל והכדורסל. המעיין, בהוראות חוק הספורט וסעיפי תקנוני המוסדות לבוררות במשולב, מגיע למסקנה, שאכן קיימת מגמה חקיקתית ברורה להחלת "בוררות חובה". (בר"ע 1020/00 אברהם (אבי) כהן נ' מכבי ת"א ואח', טרם פורסם). ב. גם אם ההסכם הוא "הסכם אחיד" כמשמעותו בחוק החוזים האחידים, סעיף הבוררות שבו אינו "סעיף מקפח", למרות שבית הדין העליון של ההתאחדות הוא זה, שקובע מי הם הבוררים. (שם, ס' 9 ז'). ג. משחזרו בהם המבקשים מטענותיהם לעניין העדר יחסי עובד-מעביד בין מבקשת 1 למשיב והודו בטענת המשיב לעניין פיטוריו - נותרו על כנן עילות הסכסוך האחרות שהן בנות בוררות. ד. גם אם הופר ההסכם בין הצדדים - תרופתו של המשיב הינה בפניה למנגנון הבוררות אשר נועד לפתרון המחלוקות והסכסוכים שבין הצדדים, לרבות אלה שמקורם באי כיבוד ההסכם ע"י מי מהצדדים. ה. העילות כנגד מבקשים 2-3 מסתמכות על פק' הנזיקין ועל חוק החוזים, אך בשלב זה לא ניתן, לכאורה, להכריע האם פעלו המשיבים מכח עצמם או כאורגנים של מבקשת 1. (שם, סעיף 9 י"א). ו. העברת הסכסוך לבוררות תואמת את מגמת הפסיקה הגורסת, שמן הראוי למצות הליכי שיפוט פנימיים המנוהלים על ידי אלה שבדרך כלל יש להם הידע והמומחיות הקשורים באותם גופים. 7. לפיכך הננו מקבלים את הבקשה ומורים על עיכוב ההליכים בתובענה. התביעה ככל שהיא נוגעת למבקשת מס' 1 תועבר לדיון בפני מוסדות השיפוט שבהתאחדות לכדורגל. עם מתן פסק הבורר , יודיעו הצדדים לתיק ביה"ד ואזי יוחלט אם יש מקום לדון בהמשך התביעה כנגד המבקשים 2-3. שאלת ההוצאות תישקל לאחר שהצדדים ימציאו לתיק ביה"ד את פסק הבוררים. 8. לעניין בקשת המשיב להחזר האגרה: המשיב לא הצביע על תקנה מתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) שמכוחה ניתן להחזיר את האגרה ששולמה, כולה או חלקה. יישוב סכסוכיםדיני ספורטדיוןבוררות