החלטה 1. התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה לתשלום יתרת שכר עבודתו בגין החודשים ספטמבר ואוקטובר 97 . 2. בכתב ההגנה נאמר כי כלל לא העסיק את התובע וכי גם הוא וגם התובע עבדו כעובדים שכירים בחברת א.ס.א.י בניה והשקעות בע"מ ולפיכך לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין התובע. כן הכחיש כי שלם כספים לתובע. 3. ראוי לציין כי קדם להליכים בתיק זה תיק קודם שהגיש התובע כנגד חב' א.ס.א.י בניה והשקעות בע"מ במסגרת תיק 15-13141/98 שהתנהל בפני כב' הרשם אורגיל ותביעתו זו נדחתה ביום 29.4.99 . 4. התובע העיד בבית הדין וטען כי עבד בחודשים ספטמבר ואוקטובר 97. לדבריו סוכם כי יקבל 250 ש"ח ליום. חלק משכרו בסך 1,000 ש"ח קיבל בשיק של חב' א.ס.א.י בסכום זה - ת/ 1 ולדבריו עוד 2,250 ש"ח קבל מהנתבע. עוד מסר כי הנתבע הוא שלקח אותו לעבודה וממנה ונהל את סדורי העבודה בשטח. לדבריו נותרה יתרת שכר שלא קבל ומאחר והנתבע טוען שגם הוא היה שכיר הוא מבקש לקבלה מהנתבע או מהחברה. 5. הנתבע העיד בבית הדין ומסר כי עבד כמנהל עבודה שכיר מטעם חב' א.ס.א.י בניה והשקעות בע"מ והגיש תלושי שכר שלו ומכתב פטורים נ/ 1 ונ/ 2 . במסגרת תפקידו היה מביא את הפועלים ואחראי עליהם ומנהל את רישום הנוכחות באתר אותו מסר בסוף כל חודש ליוסי סידי מנהל החברה. לדבריו, לעתים קבל מסידי שיק ובו מלוא השכר לפועלים והיה פורט אותו ומשלם להם במזומן אך הכחיש מכל וכל כי שלם סכום כלשהו לתובע ישירות מכספו שלו. כן מסר כי התובע מוכר לו כאחד הפועלים וכי השכר שסוכם עמו היה 160 ש"ח ליום ולא כפי שמסר וכי קבל את כל הכסף שהגיע לו. 6. לאחר שעיינתי בכל מסמכי התיק והתרשמתי מבעלי הדין כפי שהופיעו ונחקרו בפני, החלטתי הינה כדלקמן: גירסתו של הנתבע כי הוא עצמו עבד כשכיר בחב' א.ס.א.י בניה והשקעות בע"מ נתמכה בתלושי השכר שהציג נ/ 1 וכן מכתב הפטורין שלו מהחברה נ/ 2 . 7. לכך יש להוסיף כי התובע עצמו בעדותו מסר את הדברים הבאים: "אני הכרתי את הנתבע וגם הכרתי את בעל החברה בשטח שמו יוסי סידי. כמו שזה נראה לי הנתבע היה קבלן וסידי היה בעל החברה. אני רוצה לקבל את הכסף או מהנתבע או מהחברה". 8. עולה מהדברים בברור כי התובע הכיר את החברה ואת מנהלה - זאת ועוד, השיק שניתן לתובע ואשר הוא עצמו הגיש כמוצג מטעמו ת/ 1 , אינו שיק של הנתבע כי אם של החברה א.ס.א.י בניה והשקעות בע"מ ואף בכך יש חזוק לעדות הנתבע כי החברה היא שהעסיקה את התובע ולא הוא משאין זה שיק של הנתבע. אני גם מקבלת הסברו של הנתבע כי היה משלם כספים במזומן לעובדים מתוך שיק של החברה שהיה פורט למזומן ובכך יש להסביר את מתן הכסף במזומן לתובע שניתן לו אכן באמצעות הנתבע ששמש כמנהל העבודה. 9. לאור הנתונים שבפני אני מקבלת את גירסת הנתבע לפיה הוא שמש כמנהל עבודה שכיר אצל חברה בשם א.ס.א.י בניה והשקעות בע"מ ולא העסיק בכל שלב את התובע באופן אישי. משלא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים אין להטיל כל חבות על הנתבע. 10. לאור הדברים שלעיל אין אף צורך להכנס לשאלת זכאות התובע לכספים הנתבעים על ידו, אולם יש להעיר, כי התובע עצמו בעת עדותו התקשה למסור נתונים, ואלה שנמסרו על ידו הוקראו מתוך תיק מסמכים שהביא עמו וכי נתוני גובה השכר ומס' ימי העבודה הוכחשו ע"י הנתבע ששמש כמנהל העבודה במקום. 11. התוצאה, איפוא, כי תביעת התובע נידחית. מששני הצדדים לא היו מיוצגים, התובע ישלם לנתבע הוצאות הדיון בסך 350 ש"ח. בבקשת רשות ערעור ניתן לפנות לנשיא בית הדין הארצי בירושלים תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין. כתב הגנהמסמכים