תביעה לתשלום דמי טיפול ארגוני

פסק דין 1. מכח הסכמת הצדדים נמחקות בזאת התביעות בתיקים אלה ושהדיון בהם אוחד כאמור בהחלטת כבוד הרשמת ר. דייגי מיום 7.9.99. 2. התביעות שבפניי הוגשו ע"י התובעת, ארגון מעבידים בענף הבניה, כנגד הנתבעים, לתשלום דמי טיפול ארגוני. הנתבעים בהגנתם טענו כי הינם חברים בארגון מעבידים אחר (התאחדות המלאכה והתעשיה) וכי בעובדה כי מי מהם הרשומים ברשם הקבלנים כקבלן לעבודות חשמל - אין בה כדי להטיל חובת תשלום דמי טיפול ארגוני. אין חולק גם כי "לידתו" של הליך זה בפרסום שנעשה ע"י התאחדות המלאכה והתעשיה במחוז הנגב, פרסום שהציע להצטרף אליו כחברים. הנתבעים טענו כי עוסקים הם כחשמלאים, מסגרים וכו', במלאכה ולא בקבלנות ומשכך מקומם הטבעי בהתאחדות המלאכה וכי זכותם הלגיטימית לבחור לאיזה ארגון להצטרף. משהצטרפו להתאחדות המלאכה - אין מקום לראותם כמחוייבים בדמי טיפול לתובעת. 3. אף שהסכימו הצדדים הדדית על מחיקת התביעות - עמדו הנתבעים על זכותם להוצאות, ומשכך - טענו הצדדים לענין זה. התובעת טענה כי במודעת התאחדות המלאכה היה נסיון "לזנב" בתובעת, בלא קשר לסיווג המקצועי של הנתבעים, ולו נענתה התובעת לפניותיה ביחס לעיסוק המקצועי של מי מהנתבעים - לא היה צורך בתביעה. עוד טענה כי לאחר הדיון בביה"ד, משהובטח לתובעת כי קבלן לא יתקבל כחבר בהתאחדות המלאכה, ניתן היה לסיים ההליך. הנתבעים טענו כי אין מדובר בדיון ראשון בענין זה, ועובר להגשת התביעות שבפנינו הובהר לב"כ התובעת כי כאשר מעסיק מגיש אישור על חברותו בארגון מעבידים אחר - אין מקום לתביעה, וכי העובדה כי מי מהם רשום כקבלן ברשם הקבלנים אינה נותנת לתובעת הזכות לדמי טיפול. עוד נטען כי קבלן בנין לא יתקבל כחבר בהתאחדות המלאכה. משלא היה מקום להגשת התביעות, עתר ב"כ הנתבעים לפסוק שכ"ט לפחות בגובה שכ"ט שנפסק בפסה"ד בענין מצקין (תב"ע (ת"א) נד91-955/, נד51-951/), ובכל תיק ותיק. התובעת הבהירה כי רק בהליך עצמו הובהר כי קבלני בנין לא יתקבלו כחברים בהתאחדות המלאכה ומשכך, אין לומר כי מדובר בהליך סרק. 4. התביעות אוחדו כדי להקל על ביה"ד ולחסוך זמן שיפוטי יקר, עפ"י בקשת ב"כ הנתבעים, ולא בכדי. ענין לנו בענין זהה, כשהנתבעים חברי התאחדות המלאכה והתובעת דורשת מכל אחד מהם דמי טיפול על בסיס אותם הסכמים. אין גם חולק כי להגשת התביעות קדמה פניית התובעת לנתבעים לקבלת פרטים רלבנטיים, ואף קדמה תשובתו של ב"כ הנתבעים דכאן לב"כ התובעת, ב"כובעו", כב"כ התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה מחוז הנגב. ראוי להעיר כי שכה"ט שנקבע בפסה"ד אליו הופנינו (פס"ד שניתן ב23.7.96-) ערכו להיום גבוה יותר, ואין לשכוח כי ענין לנו בעשרות נתבעים. מאידך - הנתבעים מיוצגים יחדיו בענין שאינו מיוחד לנתבע האחד מול אחר ובהכרח אין ראוי כי נאמר שיש לחשב שכה"ט כמינימום מכפלת שכה"ט בפסה"ד (750 ש"ח) במספר התיקים (48) - כעתירת ב"כ הנתבעים. בנסיבות ההליך, כשהצדדים הנצים חלוקים, אזכיר כי התובעת נסוגה בתביעתה מפניה של התאחדות המלאכה, ככל שהובהר כי עונה היא על הגדרת "ארגון מעבידים" וככל שמתקיימים בחבריה (הנתבעים) התנאים הנדרשים. עוד ראוי להזכיר כי מדובר למעשה במחלוקת בין שני ארגונים כשהנתבעים בחרו להמנות על האחד ולא על האחר (התובעת), אף אם עשו כן מטעמים כלכליים גרידא. 5. לאחר ששקלתי כל הנתונים דלעיל ומשנכון נהגו הצדדים משהסכימו למחיקת התובענות - נקבע שכר טרחתם של הנתבעים יחדיו לסך של 11,000 ש"ח בצירוף מע"מ. התובעת תשלם לנתבעים שכ"ט זה בתוך 30 יום. דמי טיפול ארגוני