תקנה 7 (3) לתקנות הבטחת הכנסה

פסק דין 1. לפני תביעה לגימלת הבטחה הכנסה על פי חוק הבטחת הכנסה תשמ"א - 1981 (להלן - החוק). 2. תביעתו של התובע שהוגשה לנתבע ביום 4.11.99, נדחתה על פי הוראות תקנה 7 (3) לתקנות הבטחת הכנסה תשמ"ב - 1982 (להלן - התקנות), משום שבבת זוגו של התובע לא נתקיימו תנאי הזכאות כנדרש על פי החוק. 3. התובע טען כי הוא חי בנפרד מאשתו, אינו מצליח למצוא עבודה, הוא גר אצל הוריו ואין לו שום תמיכה. מעדות התובע עולה כי עד לפני שלושה חודשים (ממועד הדיון - 5.6.2000) הוא גר עם אשתו, העובדת ומשתכרת לפרנסתה. אשת התובע משלמת את המשכנתא על הדירה המשותפת, המים, החשמל מיסי עיריה וכל שאר ההוצאות. כאשר התובע גר בביתו, הוא אוכל ומכבס בבית. 4. גם מהמסמכים שהוגשו על ידי הנתבע עולה כי התובע ואשתו גרים תחת קורת גג אחת: בהצהרת התובע שניתנה לנתבע יחד עם התביעה להבטחת הכנסה (נ1/) הצהיר התובע בנובמבר 99' כי חזר לגור עם אשתו כיוון שאין מקום בשבילו בבית הוריו. מעדות התובע עולה כי איש מבני הזוג לא הגיש תביעה למזונות כנגד השני. 5. ס' 1 לחוק קובע כי "בני זוג" הם - לרבות איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף. יש לציין כי לבני הזוג שלושה ילדים. ת' 7 לתקנות קובעת כי יש לראות זכאות בנפרד של כל אחד מבני זוג אם הם חיים בנפרד שלא תחת קורת גג אחד, בן הזוג האחד אינו מכלכל את בן זוגו תקופה של 30 ימים רצופים לפחות, ובן הזוג הגיש לבית משפט או לבית דין תביעה למזונות. 6. בתובע לא נתקיים אף אחד מהתנאים הללו. הוא לא הוכיח כי הוא גר בנפרד מאשתו, לדבריו - אשתו מפרנסת אותו ולא הוגשה כל תביעה למזונות. לפיכך - יש לדחות את תביעת התובע על פי החוק והתקנות. התביעה - נדחית. אין צו להוצאות. ניתן היום ח' בסיון תש"ס, 11 ביוני 2000 בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים. הבטחת הכנסה