ביטוח שריפה בארון חשמל

פסק דין

1. ביום 16.1.99 פרצה שריפה בארון החשמל המשמש את דירתו של התובע. כתוצאה מהשריפה, ניזוקה הדירה וכן ניזוקו חדר המדרגות ומספר לוחות חשמל של דירות אחרות בבניין.


2. התובע מבוטח על ידי הנתבעת במסגרת הלוואת משכנתא שנטל בבנק. לכן, פנה כבר למחרת האירוע לסוכנות הביטוח וזו הפנתה אותה לשמאי לביצוע סקר נזקים. השמאי הגיע יום לאחר מכן, ערך סקר ראשוני של הנזק והנחה את התובע להביא הצעות מחיר מבעלי מקצוע על מנת לתקן את כל הנזקים.


3. התובע פעל על פי הנחיית השמאי, הביא הצעות מחיר, אלו אושרו על ידי השמאי והתיקונים בוצעו על ידי בעלי המקצוע.


כאשר פנה התובע לנתבעת לקבל החזר על הסכומים ששילם - ואשר כאמור אושרו על ידי השמאי - נתברר לו לתדהמתו כי הנתבעת מסרבת לכסות מלוא הנזק בטענה כי הפוליסה אינה מכסה כלל נזקי צד שלישי בשל שריפה, ובאשר לנזק שנגרם לרכוש המשותף, הוא זכאי לקבל פיצוי רק לפי חלקו היחסי ברכוש המשותף.


4. עתר התובע לחייב את הנתבעת במלוא עלות הנזק מן הטעם שהסתמך על השמאי מטעמה, ואם היה יודע כי השמאי אינו מוסמך לחייב את הנתבעת, היה פועל בדרך אחרת.


כן טען התובע, כי מעולם לא הוסבר לו מה היקף הכיסוי של הפוליסה, ועד לסירובה של הנתבעת, לא העלה על דעתו כי הוא 'חשוף' לתביעות צד שלישי באשר הפוליסה לא כוללת נזקי צד ג' בשל שריפה.


5. מבחינת הכיסוי הביטוחי, הדין עם הנתבעת.


הפוליסה נשוא הדיון תואמת את הפוליסה התקנית על פי תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח ותכולתן) התשמ"ו - 1986 והיא כוללת אך ורק כיסוי לדירה עצמה ולתכולתה וכן כיסוי לחלק היחסי של הדירה ברכוש המשותף. דהיינו, לפנינו מעין ביטוח 'מקיף' שאינו כולל נזק לצד שלישי.


לפוליסה זו נעשתה הרחבת כיסוי לנזקי צד שלישי בשל נזקי מים לרכוש. הפוליסה - גם לאחר ההרחבה - לא כללה אפוא כיסוי לנזקי צד ג' לרכוש ,כתוצאה משריפה בדירתו של המבוטח.


לכאורה, די בכך כדי לדחות את התביעה. אולם, למרות זאת, לדעתי זכאי התובע לפיצוי לאור המצג שיצרה בפניו הנתבעת בהתנהגותה, כפי שיוסבר להלן.


6. התביעה דכאן מעוררת שתי בעיות יסודיות המשותפות לציבור רחב של מבוטחים.


א.נושא אחד, נוגע להיקף הכיסוי הביטוחי של הדירה.


הפוליסה שנמכרה לתובע, שווקה לו באמצעות בנק למשכנתאות, והתובע לא קיבל, לטענתו, הסבר על היקף הכיסוי הביטוחי. גם ההרחבה שנעשתה לכיסוי נזקי מים לרכוש צד ג', לא נעשתה לבקשת התובע, אלא נעשתה 'אוטומטית' על ידי הבנק.


נראה כי רוב ציבור המבוטחים אינו מודע לכך שהפוליסה התקנית לא כוללת כיסוי של נזקי צד ג'. והיה כי תשאל את המבוטח הסביר אם יש כיסוי ביטוחי לנזק שנגרם לדירתו של שכנו כתוצאה משריפה שפרצה בדירתו שלו, יש להניח כי ישיב בחיוב. אני אומר הדברים בזהירות, כי הנושא ראוי לבדיקה אמפירית. טוב יעשה המפקח על הביטוח אם יבדוק נושא זה, שמא ראוי להוסיף לפוליסה התקנית גם נזקי צד ג' ולמיצער, לחייב את המבטח להציע במפורש ובכתב למבוטח, אופציה להרחיב הביטוח גם על נזקי צד שלישי.


ב. הנושא השני הוא מעמדו של השמאי בעיני המבוטח הסביר.


המבוטח הסביר פונה ב'יום פקודה' אל סוכן הביטוח וזה מפנה אותו לשמאי. השמאי מעריך את הנזק ומאשר למבוטח את סכום הנזק.


מבחינת המבוטח הסביר - וכך טען התובע בפני - סוכן הביטוח והשמאי חד הם. המבוטח לא מבחין בין סמכות השמאי לאשר את היקף הנזק , להבדיל מסמכותו לאשר את הכיסוי הביטוחי.


לא למותר לציין כי בפרקטיקה, נוהגים השמאים להתייחס בחוות דעתם גם להיקף הכיסוי הביטוחי. לכן, נוצר מצג כלפי המבוטח כי כאשר השמאי נותן את אישורו לביצוע התיקון, יש בכך אור ירוק גם מבחינת חברת הביטוח.


השמאי הוא שלוח של חברת הביטוח, גם אם מעמדו כשל קבלן עצמאי. לטעמי, על חברת הביטוח להנחות את השמאים להבהיר מראש כי עניינם מצומצם לבדיקת הנזק ועלות התיקון בלבד וכי האישור מטעמם לא מחייב את חברת הביטוח בנושא החבות והכיסוי הביטוחי. שהרי ממה נפשך: אם אין כיסוי ביטוחי, לשם מה נזקק המבוטח, מלכתחילה, לאישורו של השמאי את היקף הנזק ?



בציבור נוצר מצג בדבר מעמדו של השמאי כשלוח מוסמך מטעם חברת הביטוח, והמבוטח עלול לשנות מצבו לרעה בעקבות אישור שקיבל מהשמאי לתקן את הנזק.


ומהתם להכא.


7. התובע העיד, ועדותו ישרה בעיני, כי פעל כמצוות השמאי, ולא העלה על דעתו כי הלה אינו מתואם עם חברת הביטוח. היה על הנתבעת להסב תשומת ליבו של התובע להעדר כיסוי ביטוחי לנזקי צד שלישי בעקבות שריפה, ולמיצער, להפנות תשומת ליבו כי אישורו של השמאי לא מחייב אותה.


התובע פעל כמצוות השמאי, שלוחה של חברת הביטוח, והשמאי לא הסב תשומת ליבו כי התשלומים לבעלי המקצוע יהיו בסופו של דבר על חשבונו. ובכלל, אם אין כיסוי ביטוחי לנזקים שנגרמו לשכניו של התובע, על מה ולמה טרח השמאי להעריך גם נזקים אלו ?



אציין כי התובע אינו בור ועם הארץ. נהפוך הוא, ככל שהתרשמתי, התובע מייצג את המבוטח הסביר, אם לא למעלה מכך.


8. לטענת התובע, הוא הסתמך על המצג שיצר בפניו השמאי ושינה את מצבו לרעה. בהתחשב בכך שהנזק כבר התרחש במה שינה את מצבו לרעה ?



לשיטתו של התובע, אם היה יודע כי אין כיסוי ביטוחי לנזקי צד שלישי, היה מבקש משכניו להפעיל את הביטוח שלהם ומשפה אותם בגובה ההשתתפות העצמית שהם היו מחוייבים בו. כמו כן, היה מתקן את הנזק בעלויות נמוכות יותר.


אני מקבל דברי התובע בנקודה זו. עם זאת, גם לשיטתו, הוא לא זכאי לקבל מלוא הנזק. גם אם השמאי היה מפנה תשומת ליבו מלכתחילה להעדר כיסוי ביטוחי, היה עליו להוציא מכיסו לתיקון הנזקים.


9. הנזק הכולל שאושר על ידי השמאי עמד על הסך של 18,571 ש"ח . הנתבעת שלמה לתובע תגמולי ביטוח בסכום של 7,203 ש"ח בלבד (כולל חלקו היחסי בנזק לרכוש המשותף) לאחר ניכוי השתתפות עצמית. דהיינו, הפרש של כ - 11,000 ש"ח שהתובע שילם מכיסו.


בהתחשב בכך שהתובע יכול היה לנהוג אחרת, אם היו מודיעים לו מראש כי אין כיסוי ביטוחי לכל הנזק, אני מעמיד נזקו של התובע בגין מחדלי הנתבעת על הסך של 7,000 ש"ח.


10. סופו של דבר שאני מבטל פסק הדין מיום 5.10.99, שניתן בהעדר הגנה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע הסך של 7,000 ש"ח (שבעת אלפים) וכן הוצאות המשפט בסך של 500 ש"ח וזאת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.


11. בשולי הדברים אחזור ואדגיש כי ביססתי את מסקנתי על המצג שנוצר על ידי הנתבעת באשר להיקף ההרשאה של השמאי. לא נדרשתי לשאלה העקרונית, שהועלתה על ידי התובע, כי בעת רכישת הפוליסה, במסגרת הלוואת המשכנתא בבנק, לא הסבו תשומת ליבו שהפוליסה לא כוללת נזקי צד ג' בשל שריפה. נושא זה, הצריך ראיות שלא הובאו על ידי התובע, אך ראוי לגורמים הנוגעים בדבר, לבדוק נכונות הטענה במישור הכללי, מעבר לעניין הספיציפי נושא תיק זה.

חיפוש פנימי באתר