פסק דין 1. נציגי הציבור הוזמנו ולא הופיעו, ולא מסרו נימוק לאי הופעתם. כדי לא לדחות את הדיון הוחלט כי הדיון יתקיים בהעדרם. 2. מרבית העובדות הדרושות להכרעה בהליך זה אינן שנויות במחלוקת והן כדלהלן: א. התובע החל לעבוד בנתבעת ב- 14/12/84 עפ"י חוזה מיוחד, בתפקיד מתאם במוזיאון לתולדות גדרה. (ת1/). ב. בהמשך עבודתו התקבל התובע כעובד מן המנין בנתבעת (ת2/, ת3/). ג. ב- 16.8.89 אישרה הנהלת מועצת הנתבעת לתובע יציאה לחל"ת ל- 3 שנים, החל מיום 28.8.89 (ת4/). ד. ת4/ ניתן לאחר קיום ישיבת המועצה. ה. ב- 2.8.93 ניתן לתובע אישור להארכת החל"ת ל- 3 שנים נוספות עד 28.8.95. האישור ניתן ע"י ראש המועצה (ת5/). ו. במהלך תקופת שהותו של התובע בחל"ת הועבר המוזיאון לתולדות גדרה שבו הועסק התובע כאמור לעיל - לניהולה של עמותת המוזיאון (להלן: "העמותה"). ז. התובע הינו העובד היחיד שהועבר לעבוד מהנתבעת לעמותה. עובדי המוזיאון האחרים נקלטו ישירות לעמותה. ח. ביום 1.9.95 ביקש התובע לשוב לעבודתו במוזיאון, כעובד הנתבעת (ת6/). ט. הנתבעת סירבה להמשיך ולהעסיק את התובע כעובד שלה, והסכימה להמשיך את העסקתו כעובד העמותה. י. בין התובע ונציגי מוע"פ שתמכו בו לבין הנתבעת התנהל מו"מ לגבי הסדרת מעמדו של התובע. ב- 30.10.98 נחתם מסמך בו נאמר: "סוכם כי בזמן שנירה לרנר פורשת לגימלאות יחיאל (התובע - ח.ש.) יכנס במקום נירה כעובד מועצה לכל דבר ותנאי השכר לפי הטבלה המצורפת" (ת18/). 3. הפלוגתא הראשונה הטעונה הכרעה הינה - האם מחוייבת הנתבעת להחזיר את התובע לעבודה כעובד מועצה לאחר ששהה בחל"ת במשך 6 שנים, כמפורט לעיל. 4. תמצית טענות תובע: א. במועד יציאתו לחל"ת היה התובע עובד מן המנין של הנתבעת. ב. ההלכה הפסוקה רואה את החופשה ללא תשלום כהשעית יחסי עובד ומעביד: "מעיקרון ההשעיה עולה כי עם תום החופשה ללא תשלום חוזר המצב לעניין זכויות וחובות לנקודה שבה הושעה חוזה העבודה בכפוף כמובן למוסכם במפורש, באשר עצם החופשה יסודה בהסכם". (דב"ע לה2-6/ דלאל נ' אורט ישראל). התובע, יצא כאמור לחופשה ללא הסכם, כשהודיע למועצה על חזרתו סבר כי הוא חוזר לעבודה עם מלוא הזכויות של עובד רשות מקומית מן המנין. ביום סיומה של החל"ת היה התובע עובד רשות מקומית מן המנין. ג. בשוב התובע מחל"ת - מקומו במוזיאון לא נתפס והוא חזר לעבודתו הקודמת. בהעדר שינויים שמנעו הצבת התובע בתפקידו הקודם - יש להחזיר לו את מלוא הזכויות שהיו לו טרם יציאתו לחל"ת. ד. ב- תב"ע נו3-257/ חיים עמר נ' פרוספר אזרן ראש העיר קרית שמונה, נאמר לגבי אוגדן תנאי שירות "אוגדן זה אינו מצוי בידיעה שיפוטית של ביה"ד ואין הוא חל על הצדדים". התובע הינו עובד רשות מקומית עובר ליום יציאתו לחל"ת. גם בעת שהותו בחל"ת יחסי עובד ומעביד אינם נפסקים. לכן, חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (להלן: "החוקה") חלה עליו ועל הנתבעת, והאוגדן איננו מהווה בסיס להתחייבויות הדדיות כל שהן של הצדדים. ה. על התובע חל "רק האמור במפורש בהסכם הקיבוצי החל על הצדדים" - חוקת העבודה. בסעיף 3 לחוקה נאמר כדלקמן: "עובד רשאי לקבל מן הרשות חופשה לא בשכר לצרכים משפחתיים, להשתלמות מקצועית ולהבראה. הסדר זה טעון אישור מוקדם של הנהלת הרשות". התובע פנה אל ראש הנתבעת בבקשה. מזכיר הנתבעת אישר לתובע לצאת לחל"ת ללא התניות וסייגים. פרק הזמן ליציאה לחל"ת נקבע ע"י הנהלת הנתבעת. מזכיר הנהלת הנתבעת הודיע לתובע כי פרק הזמן של החופשה ללא תשלום יוגבל בזמן. גם הארכת החל"ת הוגבלה בזמן ואושרה ע"י יו"ר הנתבעת. התובע לא עשה דין לעצמו ויצא לחופשה ללא אישור הנתבעת. ה"חוקה" אינה מגבילה בזמן את משך החופשה ללא תשלום. מכאן, שאין נגזרת כל מגבלה גם מן המקור המשפטי החזק היחיד הרלוונטי לעניין זה. ו. החל"ת אושר ע"י הנתבעת והנתבעת חייבת להשיב את התובע לעבודתו בתום החופשה שאושרה לו על ידה. 5. תמצית טענות נתבעת: א. התובע יצא לחופשה ללא תשלום בהתאם לאישור מוקדם של הנהלת המשיבה מס' 2 ושל העומד בראשה. ב. חל"ת רואים כהשעיית חוזה העבודה ומכך עולה הדבר כי עם תום החופשה ללא תשלום חוזר המצב לקדמותו לנקודת הזמן בה יצא העובד לחל"ת, לעניין חובותיו וזכויותיו של העובד. עניין ה"סיכון" שביציאה לחל"ת נידון בדב"ע מס' שם27/ תדיראן תעשיות ישראל פד"ע י"א - 334 - "משמעותה של החל"ת תהיה תלויה, בין השאר, בפרק הזמן שנקבע לחופשה, כך שעובד היוצא לחופשה של שנים מסתכן בכך, שעם שובו לא תהיה אפשרות להמשיך בתפקידו הקודם". ג. עפ"י סעיף 5.13.13 (ב) לאוגדן תנאי שירות: "לא תאושר חל"ת לתקופה ארוכה מהתקופה שבה שירת העובד עד לתאריך תחילת החופשה". אומנם האוגדן אינו מהווה תחליף לנוסח המקורי והמחייב של הוראות החוק, הסכמי העבודה ושאר הנורמות המחייבות, אך אלו הכללים הנהוגים במרכזי השלטון המקומי, ולא ישוער כי התובע לא הכיר את האוגדן מאחר ועבד מספר שנים וחזקה שבעובדה היא כי כל עובד מכיר ויודע על קיומו של אוגדן שכזה. התובע הועסק אצל הנתבעת החל מ- 14.12.84 ועד 8/98, כלומר לכל היותר כ- 5 שנים ולפיכך כשלקח חל"ת לתקופה של למעלה מ- 6 שנים נטל על עצמו את הסיכון שלא יוחזר למשרה שבה הועסק טרם חופשתו ואין לו על מה להלין. ד. בין התובע לנתבעת לא נחתם הסכם אישי והתובע יצא לחופשה ללא הסכם. לא כל תנאי הרצוי לאחד הצדדים לחוזה או שהינו תנאי סביר מבחינת אחד הצדדים, הינו בגדר תנאי מכללא. ה. הוצע לתובע מקום עבודה באותו השכר שהרוויח, למעט אחזקת רכב. כמו כן, כל עובדי המוזיאון הינם עובדי העמותה ואין זה סביר שמר אברהמי ששהה בחופשה ממושכת מאד יחזור בלי ששינויי המדיניות יחולו עליו. ו. בזמן שאישר ראש הרשות את החל"ת לא ציפה שתוכנית ההבראה תימשך לתקופה ארוכה כל כך ותכלול גם את משרת מנהל המוזיאון, ומשום כך, למרות כל הרצון הטוב, לא ניתן לקלוט את העובד במסגרת המועצה ועל התובע להמשך בעבודתו ומשכורתו תשולם לו ע"י מתנ"ס גדרה. 6. דין התביעה להתקבל מן הטעמים דלהלן: א. כפי שנטען ע"י התובע בסיכומיו - משניתן לתובע ע"י המועצה אישור לחל"ת - מהווה אישור זה הסכם בין התובע לנתבעת, עפי"ו מאשרת הנתבעת לתובע להעדר מעבודתו לתקופה הנקובה באותו אישור. בד בבד מתחייבת הנתבעת, מעצם מתן ואישור ליציאה לחל"ת - להשיב את התובע לעבודה בתום החל"ת. ב. הסתמכות הנתבעת על אוגדן תנאי השירות איננה נכונה: ראשית, אוגדן תנאי השירות הינו קובץ הוראות חד צדדיות ואין הוא מהווה מקבץ נורמטיבי המחייב את הצדדים לו. שנית, הוראת האוגדן מחייבת את הנתבעת ולא את התובע: ההוראה קובעת כי "לא תאושר חופשה ללא תשלום לתקופה ארוכה מהתקופה שבה שירת העובד עד לתאריך תחילת החופשה". (הדגשה שלי - ח.ש.). כלומר: המועצה היא שאיננה רשאית לאשר חל"ת לתקופה ארוכה מזו ששירת העובד. המועצה היא שטעתה באישור חל"ת ארוך לתובע - ומה לה כי תלין על התובע? ג. הנתבעת קשורה בהתחייבותה לתובע, להחזירו לעבודה כעובד שלה בתום תקופות החל"ת שאושרו לו - ועליה לקיים התחייבות זו. אם חפצה הנתבעת לנתק את ההתקשרות שבינה לבין התובע - עליה לעשות זאת בדרך שמתוה הדין, ולא בדרך של התנערות חד צדדית מהתחייבותה האמורה. 7. לפיכך אני קובעת כי על הנתבעת להחזיר את התובע לעבודתו כעובד מן המנין על מלוא זכויותיו. 8. הנתבעת תשלם לתובע הוצאות בסך 1,500 ש"ח + מע"מ, צמודים כדין החל מהיום. חופשה ללא תשלום