בקשה להטלת עיקול זמני על כלי רכב

פסק דין 1. בפנינו ערעור במעמד צד אחד, על החלטת כב' הרשמת וולך, מיום 19.6.00, בתיק בש"א 3469/00 ,(להלן - "ההחלטה"), לפיה, נדחתה בקשת המערער להטלת עיקול זמני על כלי רכב שבבעלות המשיבה. (להלן - "הבקשה"). 2. בהחלטה נקבע על ידי כב' הרשמת, כדלקמן: " אין בבקשה חדשה זו כל שינוי נסיבות לעומת אלה שהיו בעת הגשתה, בעת שנדחתה על ידי כב' הרשמת ריכטמן ונימוקי הדחיה שלה יפים גם לענין בקשה זו. הבקשה נדחית". 3. כאמור בהחלטה, הבקשה הוגשה לאחר שבקשה קודמת של המערער לעיקול זמני, נדחתה על ידי כב' הרשמת ריכטמן ביום 27.2.00 בבש"א 1836/00, (להלן - "הבקשה הקודמת"). 4. המערער טען בין היתר, כי שגתה כב' הרשמת קמא בהחלטה בקובעה, כי אין בבקשה כל שינוי נסיבות לעומת הבקשה הקודמת. שינוי הנסיבות כאמור, פורט בסעיפים 3 לבקשה ו- 17 לתצהיר שצורף אליה. כיוון שכך לטענתו, נפלה טעות בהחלטה ולכן יש לקבל את הערעור. 5. לאחר שעיינו בבקשה, בבקשה הקודמת ובכל כתבי בי דין שבתיק, מצאנו, כי אכן יש בבקשה פירוט של נסיבות חדשות שלא היתה כל התייחסות אליהן בבקשה הקודמת. בסעיף 3 לבקשה ובסעיף 17 לתצהיר שצורף אליה מפרט המערער פעולות שהמשיבה נוקטת בהם, המצביעות לכאורה על קשיים כלכליים, כך שלו לכאורה, אם יזכה המערער בתביעתו, הרי שבהעדר צו העיקול הזמני, יקשה עליו לממש את פסק הדין. בסעיף 17 לתצהיר המערער, התומך בבקשה (להלן -"הסעיף"), הוא מפרט : "לאחרונה נודע לי מסוכן הביטוח, כי המשיבה נתנה הוראה לסוכן הביטוח למשוך את הכספים שנצברו לטובתי במהלך תקופת עבודתו בפוליסת ביטוח מנהלים מספר 6362487 וחב' הביטוח אכן העבירה כספים אלו לידי המשיבה . עוד נודע לי משיחה שניהלתי עם עובדי המשיבה, כי מנהל המשיבה פירסם מודעה למכירת כלי הרכב המפורטים בבקשה וכן הודיע לחלקם, כי החל משבוע זה, חלקם יוצא לחופשה יזומה ללא הגבלת זמן , וחלקם יפוטרו. הודעה זו נמסרה לאחר שרבים מעובדי המשיבה נמצאים בחופשות מרוכזות, יזומות על ידי מנהל המשיבה בשל העובדה שמכירות במשיבה ירדו באופן דרסטי. עובדה זו ידועה לי היטב הן מתוקף תפקידי כסוכן מכירות ומשיחות שניהלתי עם רבים מבעלי החנויות שבעבר נהגו לרכוש סחורה אצל המשיבה, אך לאחרונה אינם עושים זאת והן מהעובדה שסוכני מכירות של המשיבה עזבו והמשיבה אינה מעסיקה סוכני מכירות. " הסעיף לא הופיע כלל בבקשה הקודמת. בסעיף 16 לבקשה הקודמת צויין רק חששו של המערער , כי אם יוודע למשיבה דבר הגשת התביעה, היא עלולה להבריח נכסים באופן שיקשה עליו לגבות את חובו מהמשיבה. 6. בשלב מוקדם זה של הדיון , כאשר מדובר בבקשה במעמד צד אחד, נראה לנו, כי די בפירוט שניתן בסעיף כדי להוות בסיס לכאורה התומך בטענת המערער, כי אי מתן צו העיקול הזמני עלול להעמיד בספק או בקשיים את יכולתו לממש את פסק הדין אם ינתן לטובתו. לא מדובר בסעיף זה על חשש בלבד. המערער פירט את מקורות המידע שלו, במידת האפשר, והצביע על הבסיס העובדתי עליו הוא מסתמך בנדון. הלכה פסוקה היא , כי בערעור על החלטה בדבר מתן או אי מתן סעד זמני, הכלל הוא כי ערכאת ערעור אינה מתערבת בדרך כלל בשיקול דעתו של בית הדין קמא, אלא אם כן שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה. (בר"ע 1023/98, יוסף פלד נ' מרכז מתכות נחושתן (1993) בע"מ , טרם פורסם, ניתן ביום 10.1.99.) מצאנו כאמור לעיל, כי בנסיבותיו של המקרה דנן, קיימת הצדקה להתערבות בהחלטה . האמור בסעיף מהווה משום שינוי נסיבות לעומת הבקשה הקודמת. לפיכך, טעתה כב' הרשמת בקובעה, כי אין שינוי נסיבות בבקשה, לעומת הבקשה הקודמת. אשר על כן הערעור מתקבל. הבקשה תוחזר לכב' הרשמת לצורך ביצוע צו העיקול לאחר בדיקת כל רכיבי הבקשה לגופם. תשומת לב כב' הרשמת מופנית לכך שבהחלטה בבקשה הקודמת,לא ניתנה כל התייחסות לרכיב הבקשה שעניינו השלמת הפרשות לביטוח מנהלים, תוך הפניה למסמכים שצורפו בהקשר זה. (סעיף 12 לבקשה). המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ המערער באמצעות הפקסמיליה וכן תעביר את הבקשה לכב' הרשמת לביצוע. עיקול זמנירכבעיקול