גמלת ילד נטוש - הבטחת הכנסה

הגישה הרווחת בארץ היא כי דיני ביטוח לאומי הינם דינים סבוכים ומורכבים, על כן אחת הדרכים להעמיק בדינים אלו היא עיון בפסקי דין - להלן פסק דין שניתן ע"י השופטת עפרה ורבנר בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה שעניינו גמלת ילד נטוש עבור קטין - ביטוח לאומי חוק הבטחת הכנסה

הקדמה
מר בנעים הינו סבו של הקטין מיכאל גרובר, יליד 14.7.01 (להלן – מיכאל). מיכאל נולד בארה"ב ואמו אסתר שהינה בתו של מר בנעים (להלן – בנעים) הביאה אותו ארצה בהיותו כבן שנה והשאירה אותו אצל סבו – בנעים, בעוד היא שבה לארה"ב לטפל בגירושיה מאביו של מיכאל. עד היום לא שבה אמו של מיכאל לארץ ובנעים ואישתו מטפלים במיכאל. בנעים קיבל קצבת ילדים עבור מיכאל מ- 8.03, אולם גימלת ילד נטוש עבור מיכאל מכח חוק הבטחת הכנסה, אושרה לבנעים רק מחודש 12.04 ועל כך הוא מלין בתביעה שבפנינו. בנעים מבקש כי בית הדין יורה לנתבע לשלם לו גימלת ילד נטוש עבור מיכאל החל מ- 7.02,(בכתב התביעה מבקש בנעים תשלום מ- 7.6.02 אולם בסיכומים הוא מבקש את הגימלה מ- 7.02) מועד הגעתו של מיכאל לארץ שהינו המועד בו החל בנעים לטפל בו ועד 11.04. ביטוח לאומי בכתב הגנתו טען כי בנעים פנה רק בחודש 12/04 למח' זקנה בסניף חדרה לשם בדיקת זכאותו לתוספת עבור נכדו מיכאל, ואזי הופנה למח' הבטחת הכנסה לבדיקת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה עבור הקטין מיכאל כקטין נטוש

ביטוח לאומי הבהיר בכתב הגנתו כי ב- 13.2.05 הגיש בנעים בשם מיכאל תביעה לקבלת גמלת הבטחת הכנסה כקטין נטוש ותביעתו אושרה מ – 12/04 מועד בו פנה לראשונה למח' זקנה. ביטוח לאומי במכתב הדחיה מ- 19.5.05 הבהיר לבנעים כי בהתאם להוראות סעיף 14 (א) לחוק הבטחת הכנסה ניתן לשלם גימלה רק בעד התקופה שתחילתה באחד לחודש שבו הוגשה למוסד לביטוח לאומי התביעה, למעט נסיבות המפורטות בתקנות והמאפשרות תשלום ממועד קודם

ביטוח לאומי ציין כי בנסיבות המקרה הוא הסכים לראות במועד הגשת התביעה למחלקת זיקנה כמועד הגשת התביעה להבטחת הכנסה ועל כן התשלום הינו מ- 12.04. במאמר מוסגר נציין כי בכתב התביעה הועלה גם נושא מענק לידה אולם התובע זנח נושא זה בסיכומיו, משברור לו כי אין לו זכאות לקבל מענק זה והתמקד בטענותיו באשר לגמלת הבטחת הכנסה עבור קטין נטוש

העובדות
מיכאל גרובר נולד ב – 14.7.01 בארה"ב. אימו של מיכאל – אסתר, הינה בתו של בנעים, הביאה את מיכאל לישראל בהיותו כבן שנה והשאירה אותו אצל בנעים בעוד היא שבה לארה"ב לטפל בגירושיה מאביו של מיכאל. אימו של מיכאל לא שבה לישראל מאז שנת 2002. מיכאל שוהה אצל סבו בנעים מאז שנת 2002. בהתאם לאישור מחלקת הרווחה של עיריית חדרה, מיכאל מטופל היטב, לרבות טיפול רפואי לו הוא נזקק, על ידי סבו וסבתו (עיין נספח א' לת/1). במסמכים ממח' הרווחה צויין כי מיכאל הינו ילד הנטוש על ידי שני הוריו כאשר האב אינו מקיים עימו קשר כלשהו ולדברי המשפחה גם לא מכיר בילד ואילו האם נמצאת בארה"ב מאז שנת 2002 מועד בו הביאה את מיכאל לארץ ושבה לארה"ב, על מנת לטפל בהליך גירושיה

בנעים הגיש תביעה למח' הבטחת הכנסה לקבלת גמלת ילד נטוש עבור מיכאל וזאת בתאריך 13.2.05 ואושרה לו גמלה מ – 12/04. בנעים מקבל קצבת ילדים עבור מיכאל החל מ – 8/03. לטענת בנעים הוא ניגש למוסד לביטוח לאומי מס' פעמים לברר בנוגע לזכויות המגיעות לו עבור החזקת מיכאל ולטענתו נאמר לו שלא מגיע לו כלום (עיין סעיפים 8-16 לת/1). גם בחקירתו הנגדית חזר בנעים על הגירסה כי בסמוך למועד בו הושאר מיכאל אצלו בעוד אמו של מיכאל חזרה לארה"ב, הוא ניגש למוסד לביטוח לאומי לברר את האפשרות לקבל תוספת עבור מיכאל ונאמר לו כי לא מגיעה לו תוספת כזו (עמ' 11 שורות 16-12 לפרוטוקול). בנעים לא ידע לנקוב בשמן של הפקידות עמן דיבר, ואף לא ידע לפרט את המועד המדויק בו פנה לבירור הזכויות

רק לאחר פרק זמן נוסף, משהגיע בנעים לפקידה אחרת, היא הפנתה אותו למחלקת הבטחת הכנסה (עיין עמ' 11 שורה 23 לפרוטוקול). פניותיו של בנעים נעשו למחלקת זיקנה, ותיעוד על פניה למחלקת זיקנה קיים רק ב- 12.04 ולא קודם לכן. נוסיף ונדגיש כי מעדותו של בנעים עולה שבסמוך לחודש 7.02 הוא לא סבר כי מיכאל הינו ילד נטוש מאחר וסבר כי אמו תשוב ותיקח אותו, ורק שחלפו מספר חודשים והיא לא שבה, הוא הבין כי למעשה הילד ננטש ונותר בהחזקתו (עיין עמ' 11 שורות 11-10 לפרוטוקול). בנעים העיד כי במקביל לפניותיו למחלקת זיקנה לצורך בירור האפשרות לקבל תוספת עבור אחזקת הנכד, הוא אף פנה וקיבל קצבת ילדים, אולם הוא אישר כי לא ברר במדור המטפל בקצבאות ילדים את זכאותו לקבל תוספת בדרך של קבלת גימלה כלשהי נוספת, עבור אחזקת הנכד (עיין עמ' 12 שורות 16-13 לפרוטוקול). כעולה מסעיף 18 לתצהירו של בנעים ת/1, קצבת הילדים עבור מיכאל הופקדה תחילה לחשבון בנק על שם אסתר, אמו של מיכאל, כאשר בנעים היה בעל זכות בחשבון והיה מושך את הכסף ורק בשלב מאוחר יותר, ב- 8.03 לערך, לאחר שהקצבה הפסיקה להכנס לחשבון הבנק, פנה למחלקת קצבאות ילדים ומאז הקצבה משולמת לבנעים כאפוטרופוס של מיכאל. בנעים לא פנה למחלקת הרווחה בעירית חדרה, בה הינו מתגורר בסמוך למועד בו הושאר מיכאל אצלו אלא רק כאשר רצה לקבל מינוי כאפוטרופוס של מיכאל

ביטוח לאומי אינו חולק למעשה על כך שלו היה בנעים מגיש תביעה בסמוך לאחר חודש 7.02 לקבלת גימלת הבטחת הכנסה עבור מיכאל כילד נטוש, הוא היה זכאי לכך, אלא טענתו של ביטוח לאומי הינה כי משהתביעה הוגשה רק ב- 2.05, לא ניתן לשלם הגימלה לתקופה קודמת, ולכל היותר ניתן לראות במועד הפניה למחלקת זיקנה ב- 12.04 כמועד הגשת התביעה ולשלם את הגימלה מאותו מועד. ביטוח לאומי אף טוען כי לא ניתן לשלם את הגימלה רטרואקטיבית ולו ל- 12 חודשים, כלשון סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, וזאת לאור הוראות סעיף 14 לחוק הבטחת הכנסה, שהינו החוק הרלוונטי לענייננו משמדובר בגימלת ילד נטוש

התובע בסיכומיו טוען כי פקידי המוסד לביטוח לאומי אליהם פנה בנעים במהלך התקופה מ- 7.02 ועד 12.04, היו צריכים לייעץ לו בדבר זכויותיו כאשר הם ידעו כי הוא מטפל בנכד ששני הוריו אינם נמצאים בארץ. התובע אף היפנה לפסק דינו של מותב בראשות כב' השופטת קציר בתיק בל 3526/02 יתח אלונה נ' ביטוח לאומי [אתר נבו] אשר בו קבע בית הדין כי למרות הוראות סעיף 14 לחוק הבטחת הכנסה יש לשלם לאלה המחזיקים בילד הנטוש את הקצבה מהמועד בו הם מחזיקים את הילדי. באותו ענין נקבה התובעת בשמה של הפקידה אליה פנתה, ואותה פקידה העידה אף היא בפני בית הדין. להבדיל בענייננו, לא יכול היה בנעים להעיד לאיזו פקידה פנה והמדובר בטענה ערטילאית, שביטוח לאומי אף לא יכול להביא עד כלשהו על מנת לסתור אותה

בנסיבות אלה קשה להשוות בין המקרה בענין יתח אלונה לבין המקרה שבפנינו בשל העדר תשתית עובדתית מספקת מצד מר בנעים. הבדל נוסף בין המקרים הינו שלמשפחת יתח שולמה גימלת ילד נטוש עבור שני ילדים והם לא היו מודעים לכך שעבור השלישי לא משולמת קצבה, כמו כן היתה תקופה שתשלום הקצבה הופסק בגלל הסדר בין משרד העבודה והרווחה לבין ביטוח לאומי שענינו קרובי משפחה המשמשים כמשפחה אומנת. בענין יתח התייחס המותב בראשות כב' השופטת קציר ספציפית לעדותה של פקידת ביטוח לאומי גב' יונקר וציין את הפגמים בהתנהלותה וקבע באופן פוזיטיבי כי מתן הייעוץ של פקידת התביעות היה מוטעה וכי התנהגות פקידת התביעות באותו מקרה שללה מהתובעת את האפשרות להגיש תביעה

אין באפשרותנו לקבוע קביעה זהה בהעדר תשתית עובדתית מספקת מטעם בנעים שלא יכול היה לנקוב בשמה של פקידה/שמו של פקיד, שהטעה אותו ואשר בגין עצתו ודבריו הוא לא הגיש תביעה במועד, כך לגירסתו של בנעים

המסגרת הנורמטיבית
הוראות תקנה 2 (א)(2) לתקנות הבטחת הכנסה תשמ"ב-1982 קובעת כדלקמן:"1... 2. סייגים להוראות סעיף 2 – ילדים (א) תושב ישראל זכאי לגימלה, בכפוף להוראות החוק, אף אם אין מתקיימים בו התנאים שבסעיף 2 לחוק, אם הוא אחד מאלה: (1)... (2) הוא ילד שהוריו נטשו אותו בישראל – ובלבד שאחד מהוריו הוא תושב ישראל – או הוא ילד, שהורהו שהוא תושב ישראל נטש אותו בישראל, והורהו השני נפטר, אינו מתגורר עמו ונבצר ממנו דרך קבע מלמלא חובותיו כלפי הילד, או הוא נעדר – כל עוד אין אוצר המדינה או רשות מקומית נושאים בהחזקתו..." הוראות סעיף 14 לחוק הבטחת הכנסה זו לשונן: "תקופת התשלום (א) גמלה תשולם רק בעד התקפה שתחילתה ב- 1 לחודש שבו הוגשה למוסד לביטוח לאומי התביעה לגמלה, ואולם השר רשאי לקבוע בתקנות נסיבות שבהן תשולם הגמלה ממועד מוקדם יותר ולתקופה שקבע. (ב) בוטל." עיין לענין תקופת תשלום קודמת בהוראת תקנה 6 לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע) תשמ"ב-1982

לא מצאנו בהוראות התקנות אפשרות לתשלום גימלת הבטחת הכנסה לפרק זמן של מספר שנים רטרואקטיבית ולכל היותר ניתן לשלם גימלה גם עבור תקופה קודמת בהתאם להוראות תקנה 6 הנ"ל. סעיף 13 לחוק הבטחת הכנסה קובע כי תביעה לגימלה תוגש למוסד לביטוח לאומי ועובד המוסד שהוסמך לכך יברר את התביעה ויחליט אם תשולם הגימלה ובאיזה שיעור

דרכי הגשת התביעה נקבעו בתקנה 7 לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע) ותקנה זו קובעת כי התובע גימלה יגיש תביעה על גבי טופס שקבע לכך המוסד לביטוח לאומי בצירוף כל המסמכים והאישורים הרלוונטים להוכחת התביעה. נציין כי החובה להגיש תביעה מעוגנת גם בהוראות אחרות שבחוק הביטוח הלאומי, לגבי גמלאות נוספות (עיין סעיף 297 לחוק הביטוח הלאומי וכן תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגימלה ואופן תשלומה) תשנ"ח-1998

עיין גם בעב"ל 162/07 אורי מור נ' המוסד לביטוח לאומי [אתר נבו] בפסק דינו של השופט צור שניתן על דעת כל חברי המותב ואשר בו נפסק: "הוראות אלה שבחוק ובתקנות משקפות הסדר מובנה ומחייב לפיו תשלום של גמלה מכח החוק מותנה לא רק בהגשת תביעה לגמלה אלא גם בהחלטת הגורם המוסמך לכך (פקיד תביעות) בדבר עצם הזכאות לגמלה ושיעורה. מדובר בזכות על פי חוק שדרך מימושה קבועה בחוק או בתקנות שהותקנו מכוחו. יותר מכך, מדובר בזכות שמימושה כרוך בקבלת החלטה מהותית – מעין שיפוטית של הגורם המוסמך ופשיטא שהחלטות מסוג שכזה מתקבלות על יסוד מסמך תביעה מפורט ומסודר המוגש למוסד כנדרש (ראו גם עבל 1096/04 המוסד לביטוח לאומי נ. בדעאן [אתר נבו] סעיף 7 לפסק: עב"ל 1069/04 – ביתן – המוסד לביטוח לאומי [אתר נבו] בסעיף 5(ו) לפסק). ובהמשך:"... עצם העובדה כי בידי המוסד מצוי מידע כלשהו הנוגע לזכאי לקיצבה שמקורו במוסד או בגורם שלטוני אחר (למשל – מס הכנסה), אינה מלמדת שהגשת תביעה לגמלה הינה מהלך מיותר או בלתי נחוץ. אדרבה, כללי מינהל תקינים מחייבים את המוסד לשלם כספי ציבור על בסיס תביעה מסודרת לגמלה בה מוכיח המובטח רצונו לקבל אותה והיא נבדקת כראוי ובמידת הצורך מאומתת בעזרת מידע אחר או נוסף הקיים במוסד

סוף דבר
שקלנו האם יש מקום לחייב את ביטוח לאומי לשלם גימלת הבטחת הכנסה עבור מיכאל כילד נטוש לידי סבו בנעים מ- 8.03 מועד בו מקבל בנעים עבור מיכאל את קצבת הילדים דהיינו מועד ממנו יודע ביטוח לאומי כי למעשה מי שמגדל את מיכאל הינו בנעים, אולם מאחר וגם הזכאות לגימלת ילד נטוש מותנית בקיומן של הוראות נוספות של חוק הבטחת הכנסה אשר על פקיד התביעות לבחון אותן בטרם תקבע הזכאות לגימלת ילד נטוש שכן לשון התקנה הנ"ל קובעת כי תושב ישראל זכאי לגימלה, בכפוף להוראות החוק, אם הוא ילד שהוריו נטשו אותו בישראל, וכמו כן קיימים תנאים נוספים שיש לבחון ובהם היותו של אחד ההורים תושב ישראל, אי מימון על ידי אוצר המדינה או רשות מקומית של החזקתו ועוד, לא ניתן אוטומטית ובלא הגשת תביעה לגימלה ובחינת תנאי הזכאות לאשר את הזכאות לגימלת ילד נטוש, מהמועד שבו מקבל בנעים עבור מיכאל את קצבת הילדים

אשר על כן ומאחר ולא הוצבה בפנינו תשתית עובדתית המצביעה על כך כי בנעים הגיש תביעה לקבלת גימלת ילד נטוש במהלך שנת 2002 או 2003 או כי הוטעה בהטעיה שיש בה כדי חוסר תום לב על ידי פקיד/ה של ביטוח לאומי, וכלל לא ברור באיזה תאריך פנה בנעים לנתבע לבירור הזכויות, למי פנה, מה שאל בנעים את הפקיד/ה אליו פנה, ומה קיבל תשובה, הרי דין התביעה בתיק שבפנינו לקבלת גימלת ילד נטוש לתקופה הקודמת ל- 12.04, להדחות, על יסוד לשון החוק, כפי שפורטה לעיל. אין צו להוצאות. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה

חיפוש פנימי באתר