תשלום משכורת באיחור

פסק דין 1. לפני תביעה לפיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורין תשכ"ג - 1963 (להלן - החוק), תמורת הודעה מוקדמת, ושכר עבודה לחודשים פברואר, מרץ 95', פדיון חופשה ודמי מחלה, מתן תלושי משכורת לחודשים מרץ 94', אפריל 95' ופיצוי בגין אי הפרשה לקופת גמל לכל תקופת העבודה, ופיצויי הלנה בגין תשלום משכורת פברואר 94' באיחור. 2. העובדות להן טוען התובע: התובע הועסק על ידי הנתבעת מאז יוני 89' בתפקיד של אחראי עבודות תחזוקה, רכישות, קניות, קריאות מדי מים והשגחה על עבודות הדברה. ביום 22.9.91 קיבל קביעות בעבודתו בתפקיד מחסנאי ועובד תחזוקה. בפועל - מילא התובע תפקיד של מנהל תחזוקה. בנובמבר 93' נתקיימו אצל הנתבעת בחירות מוניציפליות והתחלפו ראש המועצה וחברי המליאה. מאותה תקופה החלה הרעה מוחשית במעמדו ושכרו שהתבטאו במניעת קידומו, הפחתה בשכרו והורדה בדרגה. התובע אף ניסה להעמיד את ראש המועצה לחומרת הפגיעה בו אך לא זכה למענה. לפיכך - הודיע במרץ 95' כי הוא נאלץ להתפטר, וכי התפטרותו דינה כפיטורין. 3. הנתבעת כפרה בטענותיו של התובע וטענה בכתב ההגנה כי התובע לא מונה להיות מנהל תחזוקה, אלא היה עובד אחזקה רגיל. כן טענה הנתבעת כי מהתובע לא נשללו מרכיבי שכר, כיוון שלא היה זכאי להם על פי הגדרת תפקידו: התובע לא עסק בניהול ועל כן לא הגיע לו גמול ניהול. הנתבעת מכחישה כי התובע התפטר בשל הרעה מוחשית וכופרת בזכותו לפיצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת. כן טענה הנתבעת כי התובע קיבל את מלוא שכרו, ואת כל פדיון החופשה שהגיע לו ועוד נותר ביתרת חובה של 15 יום. התביעה לפיצויי ההלנה בגין שכר פברואר 94', התיישנה. לאחר שמיעת העדויות, וקריאת הפרוטוקול המוצגים וטעוני הצדדים אני קובעת כדלקמן: 1. בפני העיד התובע וכן עד הנתבעת. לאחר שמיעת עדויותיהם אני מעדיפה את גירסת הנתבעת על פני גירסת התובע. 2. כבר נפסק כי "מבחינת נטל ההוכחה - הרי 'על העובד להוכיח שהוא מצוי בתוך מסגרת הזכאים לפיצויים... הרוצה להוציא עובד ממסגרת הזכאים לפיצויי פיטורים, עליו הראיה כי יש לשלול מהעובד פיצויי פיטורין" (דב"ע לג3-58/ האוניברסיטה העברית, ירושלים נ' בתיה מינטל פד"ע ה' 65). התובע התפטר מעבודתו, ועליו מוטל הנ טל להוכיח כי התפטרותו דינה כפיטורים. 3. כדי להוכיח כי חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, טוען התובע כי לאחר שהחל לעבוד הועלה לדרגת אחראי בנושא תחזוקה רכש וקניות, ואף תמך דבריו במכתב (נספח ב' לתצהירו) בחתימת ראש המועצה דאז, באדי יאסין. הנתבעת הראתה כי מכתב זה אינו אותנטי, ולא נכתב במועד הנקוב בכותרתו. המכתב כולל גם אחריות לרכב מיצובישי, אשר על פי עדות ראש המועצה נרכש רק באפריל או יוני 90'. גם מספרי הטלפון שהופיעו בשולי המסמך הינם מספרים ישנים, אשר לא היו בתוקף בשנת 89' לפי עדות ראש המועצה. התובע עצמו הודה בחקירתו הנגדית כי יתכן שהתאריך המופיע בראש המכתב אינו נכון (עמ' 2 שורה 1 לפרוטוקול). לא ניתן איפוא לקבל כראיה מכתב אשר התובע עצמו מודה כי אינו נכון. 4. לפי עדות ראש המועצה עבד התובע כאיש תחזוקה, והיה עובד יחיד במחלקת האחזקה. התובע עבד בתור מחסנאי ונדרש לבצע תיקונים בגני ילדים. מאחר שהוא הודה בעצמו כי היה העובד היחיד במחלקת האחזקה (עמ' 2 שורות 9-11 לפרוטוקול) הרי לא יתכן כי היה "מנהל מחלקת התחזוקה". סבירים יותר איפוא דברי ראש המועצה שהעיד כי התובע היה איש אחזקה, וביצע כל עבודה שנדרש לבצע לפי קריאה. כדברי העד - התייחסה הנתבעת לתובע כעובד רגיל. 5. התובע צירף לתצהירו מכתב מיום 22.9.93 (נספח ג') בו מודיע ראש המועצה מר ניסני כי החליט לתת לו קביעות בתפקיד "מנהל תחזוקה". הנתבעת שיכנעה אותי כי גם מכתב זה אינו אותנטי. ביום 4.11.93 נשלח לגיזבר מכתב (נספח ד' לתצהיר התובע) לפיו הוא מתבקש לשנות את תואר המשרה לתובע ל"מנהל מחלקת אחזקה במקום תוארו הנוכחי כעובד אחזקה". אם אכן כבר קיבל התובע קביעות ביום 22.9.93 כמנהל תחזוקה, מדוע נשלח נספח ד' המעיד כי עד למועד כתיבת המכתב היה התובע "עובד אחזקה"? 6. יתר על כן - המכתב נספח ד' נשלח יום לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, אשר בהם התחלף השלטון במועצה המקומית הנתבעת. מכתבו של מר ניסני מיום 4.11.93, נכתב בחוסר סמכות ובניגוד לאמור בחוק הרשויות המקומיות (בחירות ראש הרשות וסגניו וכהונתם) תשל"ה - 1975, וכן בניגוד למנהל התקין. כאשר סיים ראש רשות את תפקידו - אינו מוסמך עוד למנות אנשים לתפקידים חדשים, והתרשמותי היא כי המכתב אשר נשלח יום לאחר הבחירות על ידי אדם שלא היה מוסמך למנותו - נשלח מסיבות פוליטיות והוא חסר נפקות. העולה מכל האמור לעיל הוא כי במעמדו של התובע לא חלה כל פגיעה. הוא עבד כל השנים כעובד אחזקה, ובתפקיד זה גם המשיך לעבוד. 7. מאחר שהתובע לא היה מנהל, הרי לא היה זכאי לתוספת ניהול. רכיב זה שולם לו שלא כדין, וכאשר נכנס ראש המועצה החדש לתפקידו, ניסה לעשות "סדרים" גם בתוספות אשר שולמו לעובדים בלי שהיו זכאים להם. הרכיב המוגדר במשכורתו כ"שעות עבודה" הוא בעצם תשלום עבור שעות נוספות. בכך הודה גם התובע בעדותו (עמ' 3 שורות 4-6). הלכה פסוקה היא כי עבודת שעות נוספות מותנית במתן אישור לכך על ידי המעביד. עבודת שעות נוספות נעשית על פי צורכי מקום העבודה ולעובד אין זכות קנויה לעבוד שעות נוספות. עיון בתלושי השכר של התובע מעלה כי ממשכורתו הורדה תוספת הניהול אשר שולמה לו שלא כדין, וכן הורדה תוספת בגין שעות נוספות שקיבל התובע עבור ריסוס עונתי, לאחר חלוף העונה. אין בכך פגיעה מוחשית בשכרו של התובע. 8. התובע טען כי לא קודם בתפקידו. מעדות הנתבעת עולה כי הנתבעת קיימה מכרז למשרת מנהל מחלקת רכש ותחזוקה. התובע היה זכאי לגשת למכרז, אך בחר מטעמים שלו, שלא לגשת למכרז, ולפיכך נבחר למשרה זו מועמד אשר ניגש למכרז וזכה בו. אין לתובע להלין אלא על עצמו. 9. התובע לא הצביע על כל התרחשות הסמוכה למועד התפטרותו, שהיה בה כדי להוכיח הרעה מוחשית בתנאי עבודתו. על פי הפסיקה חייב להיות קשר סיבתי וסמיכות זמנים בין ההתפטרות להרעה המוחשית הנטענת. לפיכך - נדחית תביעתו של התובע לפיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת. 10. בכתב התביעה תבע התובע שכר עבודה לחודשים פברואר, מרץ 95'. בתצהירו לא חזר התובע על תביעה זו, ובעדותו הודה כי קיבל את המשכורת עבור פברואר 95'. (עמ' 5 שורה 1). טענותיו של התובע אינן אמינות איפוא, ולפיכך אני דוחה את טענתו כאילו לא קיבל משכורת עבור חודש מרץ 95'. 11. באשר לתביעה לפדיון חופשה - גם כאן סתר התובע את דברי עצמו, כאשר טען כי לא יצא במשך חמש שנים לחופשה כלשהי ומאידך הודה בהמשך עדותו כי יצא לחופשות מאושרות. בתצהיר ובסיכומים זנח ב"כ התובע את הטענות באשר לפדיון חופשה, דמי מחלה, ופיצוי בגין אי תשלום לקופת גמל. התובע לא הביא ראיות לטענות אלה, משלא חזר עליהן כלל בתצהירו ועל כן - אני דוחה את תביעות אלה. 12. גם התביעה לפיצויי הלנה בגין אי תשלום משכורת פברואר 94' במועד - לא נזכרה בתצהיר ובסיכומים. רק מן הטעם הזה יש לדחותה, אך גם מן הטעם כי התיישנה: בתביעה צויין כי השכר שולם ביולי 95', אך התביעה הוגשה ביום 19.12.95 ולפיכך התיישנה. העולה מכל האמור לעיל הוא כי כל תביעותיו של התובע נדחות. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ש"ח + מע"מ וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. משכורת