בקשה לפסילת נציגי ציבור

החלטה 1. המבקשת הגישה בקשה לפסילת שופט ונציגי ציבור, בה התבקש מותב זה (להלן: "המותב") לפסול עצמו מלישב ולדון בתיק עב 912729/99 שמתנהל בין המשיב 1 / התובע, כנגד המבקשת ומשיבה 2. המשיב 1 מתנגד לבקשה. 2. נימוקי המבקשת: א. קביעת ביה"ד, לפיה דו"ח מבקרת עיריית פ"ת אינו קביל, נעשתה במסגרת הליך שהמבקשת לא היתה צד לו, זאת בשעה, שקביעה זו משפיעה ומשליכה בראש ובראשונה על המבקשת אשר מסתמכת על דו"ח הביקורת. ב. קביעה נחרצת זו של ביה"ד, מבלי שכלל נתן למבקשת אפשרות להשמיע את טיעוניה קודם פסיקתו, גורמת לכך שלא ניתן למבקשת יומה בביה"ד. ג. העובדה שביה"ד בחר לצטט מדו"ח חקירת המשטרה בעניין את המשפט - עפ"יו דו"ח מבקרת העיריה הינו מגמתי ו"הוזמן" על רקע סכסוך אישי - משפט התואם להפליא את טענת משיב 1, הינה עובדה, שיש בה כדי להצביע בבירור על עמדתו החד-צדדית של ביה"ד, על היחס השלילי של ביה"ד לדו"ח המבקרת ועל המשקל המועט שהוא נותן לו. ד. ביה"ד התעלם מכך שהמבקשת כלל לא היתה צד בבקשה לגילוי דו"ח חקירת המשטרה, וכי מעולם לא התנגדה להצגתו. ייחוס התנהגות של חוסר עקביות למבקשת - מסתמכת על דו"ח המבקרת ומתנגדת להצגת דו"ח החקירה, לכאורה - מהווה אף היא דוגמא לעמדה חד צדדית של ביה"ד כלפי המבקשת. ה. קביעות והחלטות קודמות של המותב, גם בהליך הביניים, מעידות על משוא פנים כלפי המבקשת: (1). בנימוקיו לדחיית בקשת צו המניעה הזמני שהוגשה ע"י משיב 1 מציין המותב מפורשות: "אנו נאלצים, עם כך, להכריע רק עפ"י נטל ההוכחה (הלכאורי) ומאזן הנוחות". (2). קביעת המותב כי: "ההורים איימו בהשבתת מערכת החינוך בפ"ת, קיימו הפגנות, הבעירו צמיגים והציבו שלטי מחאה - והכל בעידודה ובתמיכתה של משיבה מס' 2" - קביעה קשה זו של המותב ביחס למבקשת שהינה גוף ציבורי הפועל עפ"י חוק, ואשר עומדת בניגוד להכחשות מפורשות חוזרות ונשנות של המבקשת בכתבי טענותיה במסגרת הליך הביניים, מצביעה באופן ברור על עמדתו השלילית החד צדדית של המותב כלפי המבקשת. (3). אין בכל ההחלטה ולו איזכור קל לעובדה המהותית, שכנגד המשיב 1 תלויה ועומדת אזהרת מנכ"ל, שהינה הסנקציה החמורה ביותר הקיימת במשרד החינוך. 3. נימוקי המשיב 1: א. סעיף 77 א' לחוק בתהמ"ש שאומץ בס' 39א' לחוק ביה"ד לעבודה קובע שעל מנת לפסול שופט יש צורך בקיומן של "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". ב. עפ"י פסיקת ביהמ"ש העליון, רק במקרים חריגים ביותר תתקבל בקשה לפסלות שופט. זאת כאשר "...רק מקום שדעתו של השופט 'נעולה' ואין הוא 'פתוח' לשכנוע ושינוי" (ר' בג"צ 2148/94). ג. חשיפה לראיות שהוכרזו בלתי קבילות - אינה פוסלת את המותב שדן בתיק. (ר' עפ"י 192/87 דמאניוק נ' מ"י; ע"פ 1164/97 יעקבי נ' מ"י). ד. אין להיתפס לאמירה או החלטה של שופט כדי לטעון שיש בהם ביטוי לדעה קדומה, אלא יש לבחון את מכלול הנסיבות. טעות שנפלה בשיקול דעתו של ביה"ד אינה טעם המצדיק פסילת שופט מלישב בדין. ה. אפילו מיוחסת לשופט טעות בסוגיה מרכזית שבמחלוקת בין בעלי הדין - אין בכך כדי להקים עילת פסלות, במיוחד מקום שבו תקיפת השופט נעשית על רקע החלטה דיונית שניתנה על ידו ואין ללמוד ממנה על קיומה כביכול של דעה קדומה. (ר' דב"ע 13-96/98 רשות השידור ואח' נ' כרמלה מנשה). ו. מהחלטתו של ביה"ד לא ניתן ללמוד כלל על קיומה של אפשרות ממשית למשוא פנים ולקיומה של דעה "נעולה", כנדרש עפ"י הפסיקה. נהפוך הוא, דווקא החלטת ביה"ד בהליך הזמני כנגד מר גלבוע (משיב 1) היא הנותנת שדעתו של ביה"ד אינה "נעולה" כנגד המבקשת. ז. עפ"י ההלכה הפסוקה, אחד מהשיקולים בסוגיית פסלות שופט הוא יעילותה של המערכת השיפוטית - אין כל מחלוקת, כי בתיק כה מורכב, אשר נשמעו בו עדויות רבות והוצגו מסמכים רבים, העברת התיק למותב חדש, תפגע ביעילות הדיון, תבזבז זמן שיפוטי יקר ותפגע בסופו של דבר ביעילותה של המערכת השיפוטית. ח. לעניין ייחוס ההתנגדות למבקשת לחשיפת דו"ח סיכום החקירה - כאן יש היתלות בטעות סופר שנכלה בהחלטת ביה"ד, וטעות זו (המופיעה בפרוטוקול) היא שגרמה לייחוס ההתנגדות הנ"ל גם למבקשת - הדרך לתקן טעות זו אינה בהגשת בקשה לפסלות שופט אלא בהגשת בקשה לתיקון טעות סופר, בהתאם לסעיף 81 לחוק בתי המשפט. 4. משיבה 2 הודיעה לביה"ד כי אין לה עמדה בבקשה הנ"ל לפסילת המותב, שהוגשה מטעם המבקשת. 5. לאחר שעיינו בכתבי הטענות של הצדדים החלטנו לדחות את הבקשה מן הטעמים דלהלן: א. ביה"ד לעבודה הולך, בסוגיית פסילת שופט, עקב בצד אגודל אחר פסיקת ביהמ"ש העליון בנושא זה. את שופטי ביה"ד לעבודה ניתן לפסול מלשבת בדין רק במקרים קיצוניים ועל פי מבחנים זהים לאלה החלים על שופטים בבתי המשפט. (ר' דב"ע שן4-15, ועד עובדי הייצור באלישרא בע"מ נ' אלישרא מערכות ואח', פד"ע כב' 85 ; דב"ע נב96-2/, ההסתדרות הכללית נ' צים בע,מ, פד"ע נד 371). ב. ההלכה הנוהגת, כפי שהובאה בדב"ע נז96-8 מוטי בטש נ' שוודנט בע"מ, היא כי: "במסגרת המשפטית של הדיון בערעור שלפני, ההלכה היא כי אין לפסול נושא משרה שיפוטית מלהמשיך בדיון, אלא אם קיימים נסיבות מוכחות שעל פיהן יש אפשרות ממשית של משוא פנים או דעה משוחדת של נושא המשרה השיפוטית, ולעניין זה חשד או חשש בלבד אינם מספיקים. הלכה זו פורטה ויושמה בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה (ר' דב"ע נב/96-2 ההסתדרות הכללית ואח' - צים חברת השיט הישראלית בע"מ, פד"ע כד 371, 373). ג. כמו כן, נכתב בסעיף 11 לדב"ע הנ"ל: "החלטותיה של השופטת, שעליהן הצביעו ב"כ המערערים בפיסקאות 4 עד 10 להודעת הערעור, הינן מסוג ההחלטות אשר ניתן להשיג עליהן בדרך של בקשת רשות ערעור והליך ערעור ככל שתינתן הרשות לכך. טבעי הוא כי לעתים צד להליך הוא בדעה שהחלטה דיונית או החלטת ביניים של בית הדין, היא מוטעית. התרופה לכך הינה הליך הערעור על סייגיו, אך לא בדרך של בקשת פסילה. יש להעלות בקשת פסילה רק כאשר ניתן להצביע בצורה ברורה על אפשרות ממשית של משוא פנים או דעה משוחדת של נושא המשרה השיפוטית. כאמור לעיל, לא נראה לי כי בעניין שלפני אכן ניתן להצביע בצורה ברורה על אפשרות כאמור.". ד. "לא אחת גם פסקנו, כי אם במסגרת ההתייחסות לכשרות הראיות או לקבילותן, ניתנת על ידי ביהמ"ש החלטה אשר אינה נראית לבעל דין, אין בכך לכשעצמו כדי ליצור יסוד, להעלאתה של טענת פסלות". ה. "ההלכה הנוהגת בעניין פסלות נושא תפקיד שיפוטי, הן בבתי הדין לעבודה והן בבתי המשפט היא, כי אין לקבל טענת פסלות אלא אם קיימות נסיבות מוכחות שעל פיהן קיימת אפשרות ממשית למשוא פנים בניהול משפט או לדעה "נעולה" של נושא התפקיד השיפטי. קיומו של חשש או חשד בלבד אינם מספיקים כדי להביא לפסילה. המבחן בכגון דא הוא אובייקטיבי." ו. לגבי טענת המבקשת כי יוחסה לה ההתנגדות לחשיפת דו"ח סיכום החקירה - במקרה זה, נתלית המבקשת בטעות סופר שנפלה בהחלטת ביה"ד: בעמ' הראשון להחלטה נרשם (בטעות) כי כל שלושת הנתבעים מיוצגים ע"י הפרקליטות, שעה שברור כי רק המשיבה 2 מיוצגת ע"י הפרקליטות. טעות זו היא שגרמה לייחוס ההתנגדות לחשיפת הדו"ח גם לעיריה. החלטתנו בבקשת המשיב 1 לגילוי מסמך ספציפי הינה החלטה דיונית מובהקת. גם אם טעינו בהחלטתו הדיונית, הרי שעפ"י הפסיקה שהובאה בהרחבה לעיל - אין בכך כדי לשמש עילה לפסלות המותב. כל הנימוקים שהעלתה המבקשת מתאימים, אולי, להליך של ערעור, אך אין בהם כדי לפסול את המותב. (מעבר לצריך לענייננו יצויין, כי הבקשה לצו זמני נדחתה בעיקר על יסוד טענותיה של המבקשת בעניין דו"ח המבקרת. לפיכך תמוהות טענותיה של המבקשת כי המותב גיבש עמדה המנוגדת לעמדתה). פסלות שופטנציגי ציבור (בבית הדין לעבודה)