הסכם לבדיקת פוליגרף - נזק למכונית

פסק דין 1. התובע הגיש תביעה על סך 60,165 ש"ח כנגד הנתבעת. עילת התביעה, תאונת דרכים מיום 23.5.98 שגרמה נזק למכוניתו, אשר היתה מבוטחת אצל הנתבעת. התאונה נגרמה כתוצאה מפגיעת מכונית התובע (להלן: "המכונית") בחזיתה במכונית אחרת מאחור. התובע מציין בתביעתו, כי אכן חתם על הסכם לבדיקת פוליגרף (להלן: "ההסכם"), אולם טוען שחרף זאת שנמצא דובר שקר בכל הקשור לטענה כאילו הוסיף לנזקי המכונית, דין ההסכם להיות בטל. בנוסף, חולק התובע על ערך המכונית כפי שקבע השמאי מטעם הנתבעת, לאחר שקבע כי כתוצאה מהנזק, יש להכריז על אובדן כללי, ביחס למכונית. 2. הנתבעת בכתב הגנתה טענה, כי יש לדחות את התביעה, הואיל ובעקבות ההסכם ובדיקת הפוליגרף (להלן: "הבדיקה") נמצאה תביעת התובע שקרית. בכל הקשור להסכם טוענת הנתבעת, כי התובע חתם עליו מתוך רצון חופשי והוא מנוע להתכחש לכך לאחר מכן. כן טענה הנתבעת, כי לא קיים קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לתאונה, וכן הוכחש כל הנטען ביחס לשווי המכונית. 3. לדברי התובע, התאונה אירעה בסמוך לביתו וזאת לפנות בוקר. לא היו נפגעים בתאונה. בהעדר פלאפון, הוא דרדר את המכונית עד חנית ביתו. לאחר מכן נדרש על ידי הנתבעת ו/או מי מטעמה, לגרור את המכונית למוסך שהורו לו, וכך עשה ע"ח הנתבעת. 4. אין חולק, שאכן התובע חתם על ההסכם. ההסכם נושא את חותמת הנתבעת וכן חתימה עליה. מדובר בהסכם סטנדרטי בו מולאו הפרטים השונים, כשמוסכם כי תוצאות הבדיקה יחייבו את שני הצדדים, כי ההסכם וממצאי הבדיקה "ישמשו כראיה מכרעת בפני כל ביהמ"ש או כל ערכאה משפטית" וכי התובע מאשר, כי אם יתברר שתביעתו אינה אמת "הוא מוותר מראש על קבלת פיצוי". מאידך, הנתבעת מאשרת כי אם יימצא כי התובע דובר אמת, ישולם לו המגיע לו לפי הפוליסה. 5. הצדדים חלוקים אודות נסיבות חתימת ההסכם. התובע מצהיר בעדותו הראשית (ת3/) כי חוקר בשם גיל מטעם הנתבעת (להלן: "החוקר") חקר אותו ובתום השיחה "שאל אם אהיה מוכן לעבור בדיקת פוליגרף והשבתי בחיוב". ואזי מיידית הוחתם על ההסכם. לאחר החתימה, הודיעו החוקר כי הוא חייב להבדק. התובע טוען, כי הסתמך על דברי החוקר ולא בחן המשמעות לגופא וכי החוקר לא הבהיר לו המשמעות. בישיבה מיום 21.10.99 התובע טען כי "החוקר אמר לי לקרוא וקראתי מהר אך לא הבנתי את הסעיף שאומר שאני לא יכול להגיע לבית משפט...החוקר אמר לי אם אני מוכן ללכת לבדיקת פוליגרף ואמרתי לו כן. הוא אמר לי שאני חייב לחתום...אם הייתי יודע שזה צריך להגיע לבית משפט בטח שלא הייתי חותם על כלום והייתי רוצה ללכת לעו"ד שייעץ לי..." (4). בחקירתו הנגדית הוא מעיד, כי החוקר "הראה לי מסמך אמר לי לקרוא ולעיין בו ולחתום...הוא לא הקריא בפני את המסמך. אני יודע קרוא וכתוב. אני קראתי את המסמך אבל מהר ויותר סמכתי על המילה שלו וחתמתי" (11). בהמשך מעיד התובע, כי החוקר לא הסביר לו כי אם יימצא דובר אמת, יקבל את כספו וכי כל ששאל אם התובע יהיה מוכן לבדיקה, וכי זאת היתה הפעם הראשונה שנבדק בפוליגרף. החוקר רון זהר, חוקר מגיל חקירות, מעיד כי הוא זה שחתום על האישור בהסכם לפיו התובע "חתם על ההסכם..., לאחר שקרא אותו והבין את תוכנו" (21). בתצהירו כעדות ראשית (נ8/) מעיד החוקר, כי לאור חשדות שהתעוררו אצלו במהלך תחקורו של התובע, חשדות אליהן נתייחס בהמשך, הציג בפני התובע את ההסכם. התובע הסכים להבדק וכי "התובע קרא את הסכם הפוליגרף ואישר כי הוא מבין את תוכנו ואת משמעותו, וחתם..." (סעיף 4). בהמשך מסביר החוקר, כי הסביר לתובע כי אם ייצא דובר שקר, הרי יש בחתימתו משום ויתור על תביעתו. כן הוא מציין "התובע חתם מרצונו החופשי, הבין את משמעות הבדיקה והיה מודע לתוצאות האפשריות של חתימתו, שעה שחתם על ההסכם בפני". בחקירתו הנגדית מציין החוקר כי "אני באופן קבוע לוקח איתי את הטפסים האלה להחתים בפוליגרף. אני יוצא מתוך הנחה שהמבוטח לא יצא דובר אמת" (23). ובהמשך: "בכל בדיקה אני שואל את השאלה האחרונה, אם הבן אדם מוכן להבדק בפוליגרף. ברוב המקרים אני משתדל להחתים...יש הנחיה לשאול לגבי פוליגרף, להחתים לו". החוקר מאשר כי לא שאל את התובע אודות השכלתו אלא שידע כי הוא נהג משאית. הוא לא מצא לנכון לאמר לתובע כי יתייעץ קודם חתימתו מאחר והתובע לא "...אדם אטום, זה אדם שמבין" (24). החוקר חוזר על כך שהקריא לתובע את ההסכם אך הוא נאלץ לחזור בו מאשר טען ביחס לנסיבות החתימה וכאילו זוכר הוא אותן, אלא "ברור שאני לא יכול להגיד מה היה באותו יום כי אני נפגש עם 4 אנשים בממוצע באותו יום. כל מה שאני כותב בתצהירי לגבי נסיבות ההחתמה ומה שאמרתי עכשיו כי זה נוהל העבודה" (שם). לשאלה אם הסביר לתובע שתוצאות הבדיקה אינה קבילה בבית משפט עונה החוקר: "אני חושב שהיא כן קבילה בתביעות אזרחיות...". כן הוא מסביר, שאינו אומר לנחקרים כי אינם חייבים בבדיקה "מאחר ואנשים מהישוב יודעים זאת". 6. טרם שאתייחס לעדות החוקר בכל הקשור לנסיבות חתימת התובע על ההסכם, מהראוי להוסיף את הקשור לנושא "החשדות", כדברי החוקר. בתצהירו מציין החוקר, כי התברר כי לא היו עדים לתאונה, כי חרף זאת שהתובע אמר כי התאונה אירעה לאחר שהוריד חברו לא יכול היה למסור את מספר הטלפון של החבר. כן מציין החוקר, כי התובע הוסיף כי לאחר התאונה "הוא נסע עם הרכב לביתו ולא נזקק כלל לשירותי גרירה". תשובות אלו הן אלו שעוררו אצלו את החשד. והנה מחקירתו הנגדית, בנושאים אלו, עולה כי "אחרי שנפגשתי איתו דיברתי עם הצד השני של התאונה מר אחלופי עזריאל...והוא אישר לי על התאונה" (22). לכך יש להוסיף את מסמך תחקורו של נהג המכונית הנפגעת אשר צורף על ידי הנתבעת, אמנם בטעות, כחלק מנ2/, שם אכן עולה כי בידי החוקר היה אישור נוסף על קרות התאונה, כי המכונית הנפגעת נגררה ועוד. דהיינו, "התגלה" עד לתאונה. גם בנושא הסעת המכונית לביתו של התובע, נאלץ החוקר לחזור בו "זה נכון שהוא אמר לי שהוא דרדר את הרכב וזאת היתה הכוונה שלי...והדגש שהוא לא נזקק לשירותי גרירה". גם ביחס לחבר התובע רק בחקירתו הנגדית מגלה החוקר כי קיבל מהתובע לאחר מספר ימים את מספר הטלפון, שוחח עם החבר אשר אימת גירסת התובע. לא למותר לציין, כי החוקר לא מצא לנכון לבדוק את תנאי השטח בכל הקשור לדרדור המכונית. 7. לא בכדי מצאתי לנכון לפרט את הקשור בעדות החוקר. מהראוי כי חוקר המופיע בפני בית המשפט יפרוס בפני בית המשפט, את מלוא היריעה ולא ינסה להסתיר מידע מבית המשפט. כך, היה על החוקר לגלות וכבר בתצהירו כעדות ראשית, את כל אשר התגלה בחקירתו הנגדית, אף אם יש בו כדי לתמוך בגירסת התובע. עצם הסתרת כל המפורט לעיל, מערערת את אמינותו של החוקר. בנוסף, מחקירתו הנגדית של החוקר עולה כי אינו יכול כלל לזכור הנסיבות בכל הקשור לתובע, אלא מדובר בנוהלי עבודה בלבד. לא בכדי מציין החוקר כי עתה הוא נזקק להקליט חקירות שכאלו. אם לא די בכך, מחקירתו עולה כי הוא מנסה להחתים כל נחקר, ללא קשר לחשדות אלו או אחרים ולכן הוא שואל את הנחקר אם הוא מוכן להבדק. לא למותר להזכיר, כי קרוב לודאי כי החוקר כלל לא הסביר לתובע כל הקשור לקבילות הבדיקה מאחר והוא עצמו סובר כי בדיקה שכזו קבילה. כן עולה כי הוא סובר כי כל אדם מהיישוב יודע כי אינו חייב להבדק ועל כן ברור שלא הציג זאת בפני התובע. מול עדותו זאת של החוקר עומדת עדות התובע. התובע לא ניסה להסתיר בפני החוקר תאונות קודמות שעברה המכונית, למעשה תיאר בפניו אף את מצב המכונית ואני נותן אמון בדבריו כי כל שאירע בכל הקשור לחתימת ההסכם, כי החוקר שאלו אם הוא מוכן להבדק, כי ענה בחיוב וכי בנוסף לכך החוקר לא הסביר לו מאומה. 8. אכן, מעת שאדם חתם על הסכם, אין הוא רשאי לטעון כי לא נעשה דבר מאחר ולא הבין אשר חתם. ראה לאחרונה ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו ואח' (ט.פ.). אולם מאידך, זכאי חותם על הסכם לטעון לבטלותו מחמת פגמים בכריתתו. דומני, שבנסיבות דנן חל האמור בע"א 551/89 מנורה חב' לביטוח בע"מ נ' סדובניק, פ"ד מו (3) 158 בעמ' 164, וכן התנאי בע"א 61/84 ביאזרי ואח' נ' לוי, פ"ד מב (1) 446 וכן בפסקי הדין שצויינו בסיכומי התובע. אמנם, כל מקרה לנסיבותיו. לא בכל מקרה ימהר בית המשפט להורות כי ההסכם בטל. אולם במקרה דנן, יש להורות כאמור לרבות לאור האמור בהסכם עצמו ובדברי החוקר. לא מקובל עלי כי חוקר חברת הביטוח לאחר שיחה קצרה, יחתים את הנחקר על הסכמה ואף מבלי לפרט בפניו מה הן החשדות המיוחסים לו. במיוחד לא מקובל, כי החוקר יאשר כדבר שבשגרה, כאילו התובע הבין את משמעות חתימתו וכי הוסבר לו תוכנו, למרות שלכאורה עולה כי אין הדברים כך. יתר על כן, על נציג המבטחת או החוקר להסביר למבוטח, כי אין הוא חייב לבצע את הבדיקה מחד, אולם, מאידך מה יהיו תוצאות הסכמתו לכל דבר ועניין. זאת חובת הגילוי הנדרשת ואשר בהעדרה, אין לקבל את תוצאות הבדיקה כחלק מחומר הראיות. 9. אולם, גם אם הייתי מקבל את עמדת הנתבעת בכל הקשור לתקפות ההסכם ובהתאם קבלת תוצאות הבדיקה כחלק מחומר הראיות, מהראוי היה לקבל את התביעה. אמנם, הצדדים ציינו בהסכם כי תוצאות הבדיקה יהוו ראיה מכרעת. אולם, אין הדבר מחייב את בית המשפט. בענייננו, לא מדובר בשאלה שקשה לבחון התשובה ללא תוצאות הבדיקה, כגון בגניבת רכב והשאלה אם המבוטח מעורב אם לאו. במקרה דנן לפי הבדיקה נשלל כאילו התובע ביים את התאונה. כל שנטען עתה, כי התובע הגדיל את הנזקים שנגרמו בתאונה. הבסיס היחידי לחשד זה יכולתו לדרדר את המכונית ממקום התאונה ועד לביתו. בנוסף לכך, לא מצאה לנכון הנתבעת להביא כל עדות אשר יש בה לשלול אפשרות דרדור שכזו, ואין בדברי השמאי מטעמה לתמוך בכך, כנטען על ידי הנתבעת. יתר על כן וכאמור, החקור אף לא מצא לנכון לבדוק אם אכן תנאי השטח מאפשרים דרדור המכונית. יתר על כן, לא הובאה כל עדות לרבות על ידי השמאי שבדק את המכונית, איזה נזק אינו סביר כי יארע בגין התאונה כפי שתיארה התובע. דהיינו, גם אם יש בפנינו את הראיה של תוצאות הבדיקה, בנסיבות דנן אין די בראיה זאת על מנת לקבוע שאכן תביעתו של התובע שקרית, כלשונה של הנתבעת או כי התובע הזיק במכוון למכוניתו, מעבר לנזקיה האמיתיים בגין התאונה, הכל על מנת כי המכונית תוכרז כאבדן כללי. לענין זה אני מעדיף את גירסת התובע אף מול "ממצאי" הבדיקה. 10. שונים הדברים בכל הקשור לשאלת הנזק. על התובע להוכיח נזקו ולא הוכח כאילו די במחירון מכוניות, על מנת לקבוע את ערכה של המכונית. השמאי מטעם התובע לא הוסיף למעשה מאומה פרט להמצאת מחירון. בניגוד לאמור בתביעה הוא מאשר את ההפחתות בגין היות המכונית מונית לשעבר ובגין תאונות קודמות שעברה. כל השוני בין חוות דעתו לחוות דעת השמאי מטעם הנתבעת, המצאת מחירון המכונית. אכן, ב"כ התובע, מנסה להאחז בסוג המכונית והדגם וזאת בהסתמך על השמאי מטעמו וכן בהתאם לחוות דעת אחרות שציינו זאת - אולם אלו לא הוצגו ביחס לתוכנן ועורכיהן כלל לא נחקרו. כל נושא דגם המכונית כלל לא הועלה במהלך הדיון והדבר לכאורה אף לא עולה ברורות מרשיון הרכב. על שמאי המפרט מחירה של מכונית לציין הכיצד הגיע למסקנתו ואינו יכול להסתמך על מחירון, זאת ותו לא. אם נתיר גישה זו, אין לנו צורך בשמאות ודי לנו בהצגת המחירון. בנסיבות אלו, לא ניתן להסתמך אלא על חוות הדעת מטעם הנתבעת. עם זאת, בכל הקשור לשרידי המכונית, אין מקום להפחתת ערכם. הנתבעת היא זאת שהורתה לתובע להעביר את המכונית למוסך כפי שהורתה. היא זאת שנצרכה לזמן על מנת לבחון את התביעה ורק לאחר מספר חודשים הודיעה לתובע על דחיית תביעתו. בנסיבות אלו, לא הוכיחה כאילו אכן נאמר לתובע לבוא ולקחת את המכונית מהמוסך, כפי שאף אם היה נאמר לו זאת, הרי לאור דחיית התביעה שלא כדין, הוצאה המכונית מחוץ למוסך. אם אכן הנתבעת היתה מקבלת את התביעה, היה עליה או להודיע מפורשות לתובע לסור וליטול השרידים, טרם פירוק המכונית כפי שתאר התובע או למכור בעצמה את השרידים. עם זאת בנסיבות הענין, אין לזכות את התובע בעגמת נפש כמבוקש על ידו. 11. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע 25,300 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 23.5.98 וכן בהוצאות משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מעת ההוצאה ועד התשלום בפועל וכן 7,500 ש"ח שכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים ותעדכן. חוזהרכבפוליגרף (מכונת אמת)נזק לרכב