פסק דין (1) רקע תביעה בסך 18,130.40 ש"ח (צומצמה בסיכומים ל11,243.40- ש"ח) בגין נזקי תאונת דרכים למכוניתו של התובע. הנתבעת (להלן - חברת הביטוח) סירבה לפצותו בנימוק שפוליסת הביטוח בוטלה עוד לפני התאונה. השאלה שבמוקד: האם הודעה על ביטול חוזה הביטוח שנשלחה למענו של המבוטח בדואר רשום וחזרה כ"לא נדרש" תקֵפה, קרי, האם יש לראות את חוזה הביטוח כּבַּטל. (2) עיקרי העובדות התובע ביטח את מכוניתו אצל הנתבעת. פעם, פעמיים ושלוש, הייתה מכוניתו מעורבת בתאונות דרכים, וחברת הביטוח פיצתה אותו בגין נזקיו, עד שראתה לבטל את פוליסת הביטוח. כזאת עשתה על פי סעיף י"א(2) לפרק 6 לפוליסה, במכתב מיום 12.2.98, כשביטול הפוליסה, על פי האמור במכתב, הינו מיום 5.3.98. הביטול נעשה על פי מדיניותה של חברת הביטוח בגלל ריבוי תאונות בפרק זמן קצר (9.10.97; 27.10.97; 28.1.98). התרעה על אפשרות הביטול ניתנה לתובע על ידי גב' אתי לובוטון, שהייתה מנהלת סניף ירושלים של שירביט סוכנות לביטוח בע"מ, כשטיפלה בתביעת התובע בגין התאונה השלישית. (3) המכתב האמור (ת5/), שנשלח בדואר רשום, חזר ביום 8.3.98 בציון "לא נדרש". בתחילת חודש אפריל 98' ביום שהגיעו לידי גב' לובוטון מסמכי ביטול הפוליסה מן הסוכנות המרכזית בתל-אביב, התקשר התובע להודיע על תאונה מלפני כמה ימים, היא התאונה נשוא תביעה זו. זו הייתה הודעתו הראשונה על התאונה לחברת הביטוח. נמסר לו באותה שיחת טלפון על ביטול הפוליסה החל מיום 5.3.98 וכי הודעה שנשלחה אליו בעניין זה בדואר רשום, חזרה. ככלל, במקרים כגון דא, לדברי גב' לובוטון, נהגה להתקשר טלפונית, אלא שבצירוף המקרים הנזכר, נמסרה ההודעה הטלפונית לתובע כשהתקשר להודיע על תאונה נוספת. (4) דיון והכרעה אתייחס תחילה לטענה משנית, טענת ב"כ התובע - בהתבסס על סעיף 20 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג1973- - כי הודעת הביטול צריכה להיות הודעת "המתקשר". סוכנות הביטוח איננה "המתקשר". חברת הביטוח היא הנתבעת, והיא זו שרשאית לבטל את הפוליסה, מה שאין כן - סוכנות הביטוח. אמת, וכדברי פרופ' ג' שלו "אין די לשם שכלול הביטול, בהודעה או בידיעה שהגיעה לצד השני ממקור אחר" [דיני חוזים מהדורה שנייה (תשנ"ה1995-) 263]. ואולם, טוען ב"כ המלומד של הנתבעת, אין מדובר בהודעה ממקור זר. כל מגעיו של התובע היו עם סוכנות הביטוח. 3 תביעות קודמות הגיש, ובכולן קיבל פיצויים באמצעות סוכנות זו, ולאחרונה, בהמחאה שנשלחה אליו בדואר רשום, בעצם הימים שבהם שנשלחה אליו באופן דומה הודעת הביטול. בכותרת הודעת הביטול, קיימת התייחסות לפוליסה הספציפית של התובע. בעבר כבר נדחתה טענה דומה, הגם שלא נדונה לגופה. [ע"א 821/79 סקוריטס משרד לביטוח בע"מ נ' יוסף אברמסקי ואח' פ"ד לד (3) 617, 622]. על יסוד האמור לעיל, ובהתחשב במעמדו של סוכן הביטוח על פי דיני השליחות, בהתאם לסימן ו' שבפרק א' לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א1981-, ראיתי לדחות את הטענה. (5) מכאן לטענה העיקרית: ב"כ המלומד של התובע ייחד בסיכומיו דברים נכוחים על אודות הבדל שבין ביטול חוזה 'רגיל' על פי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג1973-, לבין ביטול חוזה-ביטוח על פי חוק חוזה הביטוח, תשמ"א1981-. הדברים הללו אינם שנויים במחלוקת. עיקר הוא לענייננו, סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א1981-, וזו לשונו: "ביטל אחד הצדדים את החוזה על פי תנאיו או על פי חוק זה, מתבטל החוזה כעבור 15 ימים מהיום שבו נמסרה הודעת הביטול לצד השני". "על פי תנאיו", קרי, תנאי הפוליסה, ובהם הוראה חוזית מפורשת, המחייבת את הצדדים מכוח חתימתם על הפוליסה, סעיף י"ב(1) שבפרק 6: "כל הודעה של "החברה" למבוטח תיעשה בכתב לפי כתובת המבוטח אשר ניתנה ל"חברה" לאחרונה". (6) חברת הביטוח עמדה בכך. ניתן לטעון כי בנוסח זה יש משום ויתור של המבוטח על האפשרות לסתור טענה בדבר ביצוע מסירה, כשזו נעשתה כמוסכם, בדואר רשום ואל הכתובת הנכונה. סעיף 10 הנ"ל אינו נזכר בסעיף 39 לחוק חוזה הביטוח שכותרתו "סייגים להתנאה", ובו מנויים סעיפים שאין להתנות עליהם. משמע, ניתן להתנות על סעיף 10, והתנאה המוסכמת על הצדדים - גוברת. [ראה: א' ידין חוק חוזה הביטוח, התשמ"א1981- פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג' טדסקי, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, הפקולטה למשפטים האוניברסיטה העברית בירושלים (תשמ"ד) 53]. (7) בשינויים המחוייבים, יפים לעניין זה דברים מפי הנשיא לנדוי בע"א 821/79 סקוריטס משרד לביטוח בע"מ נ' יוסף אברמסקי ואח', פ"ד לד(3) 617, 612: "המשתמע מן התנאי שבסעיף 6 של הפוליסה הוא שאם חל שינוי בכתובתו של המבוטח, עליו להודיע על כך לחברת הביטוח, ואם לא עשה כן, די במכתב רשום שנשלח אל כתובתו האחרונה, אף אם המכתב לא הגיע אל תעודתו. בית-המשפט המחוזי עצמו אומר שאין להטיל על החברה המבטחת את הנטל לחקור ולדרוש מדוע חזר המכתב הרשום. הערה נכונה זו אינה עולה בקנה אחד עם מתן תוקף למכתב רק בתנאי שהמכתב הגיע בפועל אל המבוטח." אך לטובת התובע, ברוח כללי הפרשנות של חוזי-ביטוח, במגמה להעדיף פרשנות כנגד המנסח ובעד הצרכן, נצא - לצורך הדיון - מנקודת הנחה כי הגם שהודעת ביטול הפוליסה נשלחה לכתובתו הנכונה, רשאי הוא לסתור את הטענה בדבר ביצוע מסירה. (8) לדידו של ב"כ התובע יכול שהודעת ביטול הפוליסה תיעשה בכתב, בעל-פה, בהתנהגות, "ובלבד שהצד השני יהיה מודע לכך" (סעיף 38 לסיכומיו, אם כי בסעיף 58 טען כי על פי הפוליסה "ההודעה צריכה להיות בכתב"). יהא אופן ההודעה כאשר יהא [ראה לעניין זה פסק דינו של חברי, כבוד השופט א' פרקש בת"א (י-ם) 18104/97 ברהום שרון נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)], אין עוררין על דבר חשיבות ידיעתו של המבוטח כי הפוליסה בוטלה. יש לשקוד על משמר זכויותיו כצרכן, שלא יימצא בפני שוקת שבורה בסֹברו כי רכושו מבוטח, ובדיעבד, לאחר קרות מקרה-הביטוח מסתבר כי לא כך פני הדברים. יש לאפשר לו לכלכל צעדיו ולהיערך כדבעי לביטוח חלופי, אם יחפוץ בכך. יש להבטיח החזר דמי-ביטוח, וכיוצא באלה עניינים, בבסיס כולם - הצורך לוודא את ידיעת המבוטח על ביטול הפוליסה. לא אכביר מילים בעניין זה, שהוא - עקרונית - מוסכם. לגבי דידי, עיקר הוא כי שוכנעתי שהתובע ידע גם ידע על ביטול הפוליסה, ומכל מקום - ראוי להחזיקו ככזה. (9) בטרם אפרט נסיבות העניין דנן שהביאוני למסקנה בדבר ידיעת התובע על ביטול הפוליסה, או ייחוס ידיעה שכזו, ראוי להזכיר את הוראת סעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א1971-: "מקום שחיקוק מתיר או מחייב להמציא מסמך על ידי הדואר, בין שהוא נוקט לשון "המצאה" ובין שהוא נוקט לשון "נתינה" או "שליחה" או לשון אחרת, רואים את ההמצאה - אם אין הוראה אחרת משתמעת - כמבוצעת - (1) אם דוור מכתב המכיל את המסמך והמען על המכתב היה כשורה ודמי המשלוח שולמו מראש או שהמכתב היה פטור מתשלום דמי דואר או נושא עליו סימן המעיד כי הוא נשלח בשירות המדינה; (2) במועד שבו היה המכתב מגיע לתעודתו בדרך הרגילה של הדואר, אם לא הוכח היפוכו של דבר". (10) "ואם ב'דואר רגיל' כך, ב'דואר רשום', על אחת כמה וכמה" [ע"א 544/93 ראש עיריית טירת הכרמל נ' אפרים כהן תקדין-עליון כרך 93(3) 920] בעניין אחר נפסק על ידי כבוד השופט (כתארו אז) לנדוי כי - "לדעתי, אדם המקבל הודעה מאת הדואר שמכתב רשום נתקבל עבורו, רואים אותו כאילו בפועל קיבל את המכתב כעבור הזמן הדרוש כדי לקבלו, ואם הוא מתעלם מן ההודעה ללא סיבה מספקת, אין שומעים לטענתו שלא קרא את תוכן המכתב, ממש כאילו קיבל את המכתב לידיו והשליכו לסל". [ע"א 618/74 פאעור נ' קמיל, פ"ד כט(2) 682, 686; וראה: תקנות 480 ו497- לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-]. אלא "שהחזקה הראייתית בדבר ביצוע המסירה, אינה חלוטה אלא לכאורית וניתנת לסתירה על ידי מי שהמכתב דוור אליו" (ע"א 544/93 הנ"ל, שם). (11) התובע לא עמד בנטל להוכיח כי הודעה על דבר דואר רשום עבורו, לא הגיעה אליו. אדרבא, דומני, כאמור לעיל, ומן הטעמים שיפורטו להלן, כי ידע על ביטול הפוליסה. (א) מנהלת סניף ירושלים במועד הרלבנטי בסוכנות הביטוח שירביט, גב' לובוטון, הצהירה, כאמור, בסעיף 4 לתצהיר עדותה הראשית כי "כשטיפלתי בתביעת התובע בגין התאונה השלישית התרעתי בפניו על האפשרות שהביטוח יבוטל, לאור ריבוי התאונות". בחקירתו הנגדית אישר זאת הנתבע - "הייתה התרעה, היו 3 תאונות, אמרה לי את זה. ידעתי שיש לי סיכוי שהביטוח יבוטל. ש. היא אמרה לך שעשית הרבה תאונות ובגלל זה יבטלו. ת. כן. הייתה התרעה". (ב) זמן קצר קודם לשיחת הטלפון מתחילת חודש אפריל בין התובע לבין גב' לובוטון קיבל הנתבע מעטפה ובתוכה שיק מאת חברת הביטוח בקשר לתביעה קודמת [סעיף 7 לתצהיר עדותה הראשית של גב' לובוטון; עמוד 5 לפרוטוקול; השווה: פיסקה 3 לפסק דינו של הנשיא א' ברק בבש"א 2489/98 צמח ויקטור נ' המועצה המקומית רמת השרון, תקדין-עליון כרך 98(3) 14]. (ג) המכתב הרשום ובו הודעה על ביטול הפוליסה, חזר בציון "לא נדרש", ולא בשל מען לא ידוע וכיוצא באלה בעיות של דיוור. הנה כי כן, דומני, ברצותו נוטל התובע את דבר-הדואר, וברצותו - נמנע מכך. (ד) כבקי ורגיל בטיפול בתביעות שבעקבות תאונות דרכים בשל נסיונו הקודם, היה מקום לצפות מהתובע שיימסור הודעה לחברת הביטוח סמוך לאחר התאונה, כדרך שנהג בה בעבר [כך נאלץ להודות בחקירה הנגדית (עמוד 4). בתצהיר העדות הראשית, (סעיף 6), ניסה להציג מצג שונה]. בתאונה הרביעית שינה ממנהגו ופנה במישרין, לכתחילה, אל המוסך. לדבריו, אמר לו בעל המוסך כי ייקרא לשמאי (עמוד 4 לפרוטוקול), הגם שבתאונות הקודמות - לדברי התובע - הופנה לשמאי על ידי סוכנות הביטוח. דומני, (גם על יסוד דבריו המבולבלים בעמוד 4 לפרוטוקול) כי התובע ביקש לדחוק את הקץ במקרה הטוב, או להערים על סוכנות הביטוח במקרה הרע, ולנסות 'לסגור עניינים' עם בעל המוסך ועם השמאי ואז לבוא לסוכנות הביטוח עם מעשה עשוי בתקוה להתגבר על בעיית הכיסוי הביטוחי. (12) על הטעמים הנ"ל יש להוסיף את הדברים שלהלן שתרמו גם הם להתרשמות כללית שלילית על חוסר מהימנות. (א) התובע התקשה בענין פשוט וברור לכאורה - מועד התאונה - עניין שיש לגביו תיעוד (לדבריו, בעמוד 3 לפרוטוקול, ביום התאונה הכניס את המכונית למוסך). בתצהיר עדותו הראשית טען כי היה זה ב24- או ב25- למרץ 1998. בחקירתו הנגדית לא זכר כלל באיזה חודש אירעה התאונה (שם). (ב) לכתחילה, בסעיף 5 לתצהיר עדותו הראשית וכן בתשובות לשאלון (סעיף 7), הצהיר התובע על שתי תאונות קודמות בלבד. רק בחקירתו הנגדית הודה כי היו שלוש. (ג) מכוניתו נרשמה על שם גיסתו ולא על שמו. הסבר מבולבל ניתן לעניין זה (עמוד 2 לפרוטוקול) שאינו מניח את הדעת. דומה כי רישום המכונית ע"ש גיסתו נועד לשם הערמה ["אני לומד בישיבה, זה רשום על שמי, אני יכול להחזיק ברכב, אך יש לי הנחות בתלמוד תורה בשביל הילדים" (שם)]. (ד) בסעיף 7 לכתב התביעה ובסעיף 4(ב) לתצהיר התשובות לשאלון, טען התובע כי בנוסף לנזק שעל-פי חוות דעת השמאי (10,116.40 ש"ח כולל מע"מ) נגרמו למכוניתו נזקים נוספים בסך של 6,887 ש"ח. בחקירתו הנגדית (עמוד 1) שינה טעמו והסביר שה- "6,000 [הכוונה ל6,887- - נ' ס'] זה בתוך החוות דעת". או אז נודע לראשונה מפי התובע כי "לא תיקנתי את הרכב כי מכרתי אותו, לא היה כדאי לי להשקיע בו" (עמוד 1 לפרוטוקול). לא למותר לציין כי לא הובאה כל ראייה לעניין המחיר שבו נמכרה המכונית וההפסד הנטען: "מכרתי אותו במחיר מאוד נמוך". (13) כללו של דבר: ניתנה לתובע התרעה על האפשרות שהביטוח יבוטל בשל ריבוי תאונות; נשלחה אליו הודעה על ביטול פוליסת הביטוח, בכתב, בדואר רשום, מבעוד מועד, כדין, כדי שיוכל להערך כדבעי. You may take a horse to the water, but you can’t make him drink. מבוטח שמבקש לנהוג שלא בתום לב ולהשתמט מקבלת הודעה על ביטול הביטוח, ונוקט בדרכי עקלתון, יכול להתעלם גם מפנייה בטלפון, בפקס, או בדרך אחרת. חברת-הביטוח עשתה את אשר לאל-ידה ויצאה ידי חובתה במישור החוקי ובמישור ההסכמי. (14) ההודעה על ביטול הביטוח הובאה כדין לידיעת המבוטח. בהתחשב במועד משלוחה בדואר רשום (12.2.98), במועד חזרתה (8.3.98), ובמועד התאונה (24.3.98 או 25.3.98, לפי הנטען בתצהיר), אני קובע כי בעת קרות מקרה הביטוח הנטען, לא היה לתובע כיסוי ביטוחי. התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ כדין. חוזהדואר רשוםביטול חוזהדואר