תביעה נגד סוכנות נסיעות על כרטיסי טיסה

##דוגמא לכתב תביעה## ## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה:## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעת: חברת "_________ נסיעות בע"מ", ח.פ. _________, סוכנות נסיעות מורשית העוסקת בשיווק ומכירה של כרטיסי טיסה ושירותי תעופה. כתובתה: _________, תל אביב. 2. הנתבע 1: מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________. 3. הנתבע 2: מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________. 4. הנתבע 3: מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________. ## ב. הסעד המבוקש ## 5. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 11,375 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. 6. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, בהוצאות המשפט של התובעת, לרבות אגרת בית משפט, שכר עדים, וכן שכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 7. בתחילת חודש דצמבר 2002, הזמין הנתבע 3, בשם הנתבע 1 והנתבע 2, שירותי תעופה מהתובעת, אשר כללו הנפקת כרטיסי טיסה עבורם. 8. התובעת, בהסתמך על התחייבותו של הנתבע 3 ועל מערכת יחסים עסקית ארוכת שנים עם משפחתו, סיפקה את שירותי התעופה והנפיקה את הכרטיסים לנתבעים 1 ו-2. 9. הנתבעים 1 ו-2 אכן קיבלו את שירותי התעופה וטסו באמצעות הכרטיסים שהונפקו על ידי התובעת. 10. חרף קבלת השירותים וההתחייבות, הנתבעים לא שילמו לתובעת את התמורה המלאה עבור כרטיסי הטיסה ושירותי התעופה, אשר עמדה על סך של 11,375 ₪. 11. עילת התביעה נולדה במועד בו הנתבעים לא עמדו בהתחייבותם לתשלום עבור שירותי התעופה שקיבלו, וזאת לאחר שהתובעת מילאה את חלקה בהסכם. ## ד. הנזקים ## 12. נזקה העיקרי של התובעת מתבטא באי-קבלת התמורה המלאה עבור שירותי התעופה שסיפקה לנתבעים, בסך של 11,375 ₪. 13. נזק זה כולל את עלות כרטיסי הטיסה שהונפקו לנתבעים 1 ו-2, בגינם התחייב הנתבע 3, ואשר הנתבעים 1 ו-2 נהנו מהם בפועל. 14. בנוסף, נגרמו לתובעת נזקים עקיפים כתוצאה מהצורך לנקוט בהליכים משפטיים לגביית החוב, לרבות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. 15. אי-התשלום במועד גרם לתובעת גם נזקים כספיים בגין אובדן ריבית והצמדה על הסכום שלא שולם, ופגיעה בתזרים המזומנים שלה. ## ה. פירוט הטענות ## ## התחייבות חוזית של הנתבע 3 ## 16. הנתבע 3 התחייב באופן מפורש וברור בפני נציגי התובעת, ובפרט בפני גברת _________, לשאת בתשלום עבור כרטיסי הטיסה שהונפקו לנתבעים 1 ו-2, וזאת במסגרת עסקיו וקשריו עם התובעת. התחייבות זו יצרה הסכם מחייב בין התובעת לבין הנתבע 3, אשר על בסיסו סופקו השירותים. 17. התובעת, באמצעות נציגיה, הסתמכה על התחייבותו המפורשת של הנתבע 3, ורק בזכותה אישרה את הזמנת כרטיסי הטיסה והנפיקה אותם, תוך סטייה מנוהלי עבודה רגילים של קבלת תשלום מיידי, וזאת לאור האמון שרכשה לנתבע 3 ולמשפחתו. 18. טענת הנתבע 3 כי נוהל העבודה הקבוע דרש אישור מפורט וחתום מאמו, גברת _________, אינה גורעת מתוקפה של התחייבותו האישית במקרה זה, שכן התובעת פעלה על בסיס אישור טלפוני מפורש ממנו, שהיה מקובל בנסיבות העניין לאור קשרי המסחר הענפים. 19. התכחשותו של הנתבע 3 לחוב לאחר שהתובעת מילאה את חלקה בהסכם והנתבעים 1 ו-2 קיבלו את שירותי התעופה, מהווה הפרה יסודית של התחייבותו החוזית ושל עקרון תום הלב, ואינה יכולה להתקבל על הדעת. 20. התחייבותו של הנתבע 3 לשלם עבור כרטיסי הטיסה הייתה ברורה וחד משמעית, והיא נתמכת בעדויות מהימנות של נציגי התובעת, אשר הותירו רושם אמין על בית המשפט, וכן בעדותו של הנתבע 1, אשר אישר את השתלשלות האירועים. ## עשיית עושר ולא במשפט של הנתבע 1 ## 21. הנתבע 1 קיבל שירותי תעופה בדמות כרטיס טיסה, אשר איפשרו לו לטוס ליעדו, ובכך התעשר שלא כדין על חשבון התובעת, אשר סיפקה את השירות מבלי לקבל תמורה מלאה בגינו. 22. נסיעתו של הנתבע 1, אשר נטען על ידו כי הייתה "לצורכי מצווה" בלבד, נקבעה על ידי בית המשפט כנסיעת עסקים, ובכך מתחזקת הטענה כי נהנה מיתרון כלכלי משמעותי על חשבון התובעת. 23. על אף שהנתבע 1 לא התחייב אישית לתשלום, עקרונות דיני עשיית עושר ולא במשפט מחייבים אותו להשיב לתובעת את שווי ההנאה שקיבל, וזאת על מנת למנוע התעשרות בלתי צודקת על חשבונה. 24. התעשרותו של הנתבע 1 באה לידי ביטוי בכך שקיבל שירות יקר ערך – כרטיס טיסה – מבלי לשלם עליו, ובכך חסך לעצמו הוצאה משמעותית שהיה עליו לשאת בה אלמלא פעולות התובעת. 25. בנסיבות העניין, כאשר הנתבע 1 נהנה בפועל משירותי התעופה, מוטלת עליו חובה להשיב לתובעת את שווי ההנאה שקיבל, וזאת מכוח עקרונות הצדק והיושר, גם אם לא היה צד ישיר להתחייבות החוזית הראשונית. ## אחריות הנתבע 3 כמתחייב עיקרי ## 26. הנתבע 3, בהיותו הגורם שיזם את ההזמנה והתחייב מפורשות לתשלום עבור כרטיסי הטיסה של הנתבעים 1 ו-2, נושא באחריות חוזית מלאה כלפי התובעת לתשלום מלוא סכום החוב. 27. עדותה של גברת _________, עובדת התובעת, אשר הייתה קוהרנטית ומהימנה, חיזקה את הטענה כי הנתבע 3 התחייב אישית לתשלום, וכי אלמלא התחייבות זו, ההזמנה לא הייתה מאושרת. 28. טענת הנתבע 3 כי אמו, גברת _________, היא בעלת הסמכות הבלעדית לאישור הזמנות, אינה פוטרת אותו מאחריותו האישית, שכן הוא זה שיצר את המצג וההתחייבות בפני התובעת. 29. התנהלותו של הנתבע 3, אשר התכחש לחוב לאחר שגילה כי אמו אינה מוכנה לשלם, מעידה על חוסר תום לב וניסיון להתנער מהתחייבותו המפורשת, ואין לאפשר לו ליהנות מכך. 30. הפסיקה קובעת כי צד שהתחייב באופן מפורש כלפי ספק שירותים, נושא באחריות לתשלום, גם אם התכוון שצד שלישי ישלם בפועל, וזאת במיוחד כאשר הספק הסתמך על התחייבותו. ## נוהל עבודה חריג ואמון ## 31. התובעת פעלה במקרה זה על פי נוהל עבודה חריג, אשר כלל אישור טלפוני בלבד, וזאת לאור קשרי המסחר הענפים וארוכי השנים שהתקיימו בינה לבין משפחת _________, ובפרט עם הנתבע 3. 32. נוהל חריג זה נבע מהאמון הרב שרכשה התובעת למשפחת _________ ולנתבע 3, אשר היו לקוחות ותיקים ומוערכים, ועל כן הסכימה לסטות מהדרישה לתשלום מיידי או אישור בכתב. 33. הנתבע 3 ניצל את האמון שניתן בו ובמשפחתו על ידי התובעת, וגרם לה לספק שירותים יקרים מבלי לקבל תמורה, תוך שהוא מנצל את נוהל העבודה המיוחד שהתפתח עקב קשרי המסחר. 34. התובעת לא הייתה מאשרת את ההזמנה ומנפיקה את הכרטיסים אלמלא התחייבותו המפורשת של הנתבע 3, ועל כן יש לראות בהתחייבות זו כבסיס לאחריותו המלאה. 35. הפסיקה מכירה בחשיבות עקרון תום הלב והסתמכות צדדים על מצגים והתחייבויות, ואין לאפשר לנתבע 3 להתנער מהתחייבותו תוך ניצול לרעה של האמון שניתן בו. ## אחריות הנתבע 1 מכוח עשיית עושר ## 36. הנתבע 1, אשר נהנה בפועל משירותי התעופה שסיפקה התובעת, התעשר שלא כדין על חשבונה, ועל כן עליו להשיב את שווי ההנאה שקיבל, וזאת מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. 37. העובדה שהנתבע 1 לא התחייב אישית לתשלום אינה פוטרת אותו מחובת ההשבה, שכן עקרונות הצדק מחייבים כי מי שנהנה משירות או נכס של אחר מבלי לשלם עליו, ישיב את שווי ההנאה. 38. בית המשפט קבע כי נסיעתו של הנתבע 1 הייתה נסיעת עסקים, ובכך חיזק את הטענה כי קיבל טובת הנאה כלכלית משמעותית על חשבון התובעת, ועל כן עליו לשאת במחצית התביעה. 39. חובת ההשבה מכוח עשיית עושר ולא במשפט נועדה למנוע מצב שבו צד אחד מתעשר על חשבון צד אחר ללא צידוק משפטי, וזאת גם בהיעדר יחסים חוזיים ישירים. 40. התובעת סיפקה שירות יקר ערך לנתבע 1, והוא נהנה ממנו במלואו, ועל כן אין זה צודק לאפשר לו להמשיך ולהתעשר על חשבונה מבלי לשלם את התמורה הראויה. ## התכחשות לחוב וחוסר תום לב ## 41. התכחשותו של הנתבע 3 לחוב, לאחר שהתובעת מילאה את חלקה בהסכם והנתבעים 1 ו-2 קיבלו את שירותי התעופה, מהווה חוסר תום לב מובהק וניסיון להתנער מהתחייבות תקפה. 42. טענת הנתבע 3 כי אינו חב בתשלום, למרות שהיה מוכן לשאת בתשלום של הנתבע 1 (כפי שעולה מפרוטוקול הדיון), מעידה על חוסר עקביות וניסיון להתחמק מאחריות. 43. הפסיקה קובעת כי צד אינו יכול להתנער מהתחייבותו לאחר שהצד השני מילא את חלקה בהסכם, וכי התנהלות כזו מהווה הפרה של עקרון תום הלב החוזי. 44. התנהגותו של הנתבע 3, אשר שינה את גרסתו והתכחש לחוב לאחר שאמו סירבה לשלם, אינה עולה בקנה אחד עם דרישות תום הלב וההגינות ביחסים עסקיים. 45. בית המשפט התרשם כי הנתבע 3 התחייב לשלם את כרטיסי הטיסה בתקווה שאלו ישולמו באמצעות אמו, ומשראה כי פעולותיו לא מתיישבות עם מחשבותיו, החליט להתכחש לחוב, דבר שאינו יכול להתקבל. ## מהימנות העדויות ## 46. עדותה של גברת _________, נציגת התובעת, הייתה קוהרנטית, סדורה, עניינית והותירה רושם מהימן על בית המשפט, הן לעניין כנות תשובותיה והן לעניין השתלשלות המקרה ופעולותיה. 47. עדותו של הנתבע 1, מר _________, תמכה בגרסת התובעת באשר להשתלשלות האירועים, ובכך חיזקה את הטענה כי הנתבע 3 הוא זה שהתחייב לתשלום. 48. מנגד, עדותו של הנתבע 3, אשר התכחש לחוב, נתפסה כפחות אמינה, במיוחד לאור העובדה שהיה מוכן לשאת בתשלום עבור הנתבע 1 בשלב מסוים. 49. בית המשפט נתן משקל רב לעדויות נציגי התובעת ולעדות הנתבע 1, אשר תאמו זו לזו והציגו תמונה ברורה של ההתחייבות וההתנהלות. 50. קביעות בית המשפט באשר למהימנות העדויות מהוות בסיס איתן לקבלת התביעה כנגד הנתבע 3 במלואה וכנגד הנתבע 1 בחלקה. ## אחריות משותפת וסולידרית ## 51. בנסיבות העניין, כאשר הנתבע 3 התחייב לתשלום עבור הנתבעים 1 ו-2, והנתבע 1 נהנה בפועל משירותי התעופה, קיימת אחריות משותפת וסולידרית לתשלום החוב. 52. הנתבע 3 נושא באחריות חוזית מלאה, ואילו הנתבע 1 נושא באחריות מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, ועל כן יש לחייב את שניהם בתשלום. 53. חיוב הנתבע 3 במלוא סכום התביעה וחיוב הנתבע 1 במחציתה, משקף את חלוקת האחריות הנכונה והצודקת בין הצדדים, כפי שנקבע על ידי בית המשפט. 54. הפסיקה מכירה באפשרות לחייב מספר נתבעים באחריות משותפת וסולידרית, כאשר כל אחד מהם תרם בדרכו לגרימת הנזק או להתעשרות שלא כדין. 55. חלוקת האחריות כפי שנקבעה על ידי בית המשפט מבטיחה כי התובעת תקבל את מלוא התמורה המגיעה לה, וכי אף אחד מהנתבעים לא יתחמק מאחריותו. ## הפרת הסכם ## 56. התובעת מילאה את חלקה בהסכם במלואו, בכך שסיפקה את שירותי התעופה והנפיקה את כרטיסי הטיסה לנתבעים 1 ו-2, בהתאם להתחייבות הנתבע 3. 57. אי-תשלום התמורה המלאה עבור שירותים אלו על ידי הנתבעים מהווה הפרה יסודית של ההסכם, אשר מקנה לתובעת זכות לתבוע את מלוא נזקיה. 58. הפרת ההסכם גרמה לתובעת נזק כספי ישיר בדמות אי-קבלת התמורה, וכן נזקים עקיפים כתוצאה מהצורך לנקוט בהליכים משפטיים. 59. הפסיקה קובעת כי צד המפר הסכם חייב לפצות את הצד הנפגע על כל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מההפרה, וזאת על מנת להעמידו במצב בו היה אילו קוים ההסכם. 60. התובעת פעלה בתום לב ובמקצועיות, ועל כן זכאית לקבל את מלוא התמורה המגיעה לה בגין השירותים שסיפקה, ואין לאפשר לנתבעים להתחמק מתשלום. ## נזקים והוצאות ## 61. התובעת נאלצה להגיש תביעה זו על מנת לגבות את חובה, ועל כן נגרמו לה הוצאות משפטיות משמעותיות, לרבות אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין. 62. הוצאות אלו מהוות נזק ישיר שנגרם לתובעת כתוצאה מהפרת ההסכם ואי-התשלום על ידי הנתבעים, ועל כן יש לחייב את הנתבעים לשאת בהן. 63. הפסיקה מכירה בזכותו של צד זוכה לקבל החזר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, וזאת על מנת לפצותו על ההוצאות שנאלץ להוציא לצורך מימוש זכויותיו. 64. חיוב הנתבעים בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין יבטיח כי התובעת לא תיפגע כלכלית כתוצאה מהצורך לנקוט בהליכים משפטיים לגביית חובה. 65. הסכום הנתבע בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין הינו סביר והולם את היקף העבודה המשפטית שנדרשה בתיק זה. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##דוגמא לפסק דין## בפני תביעה אשר הוגשה בהליך של "סדר דין מהיר" על סך 11,375 ₪ ובבסיסה מחלוקת בנוגע לשירותי תיור שסיפקה התובעת לנתבעים. טענות התובעת: התובעת הנה חברה בע"מ העוסקת כסוכנות נסיעות מורשה. סוכנות זו עסקה בין היתר, בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה, בשיווק ומכירה של כרטיסי טיסה. טוענת התובעת כי בתחילת חודש דצמבר 2002 הזמין נתבע 1 שירותי תעופה עבורו ועבור נתבע 2 . לטענתה החוב עבור שירותי התעופה של הנתבעים עומד על סך של 11,375 ₪ וזאת בעבור שני הכרטיסים שהונפקו לנתבעים אשר בעבורם קיבלו שירותי תעופה. טענות הנתבעים: לטענת נתבע 1 אין נגדו כל עילת תביעה זאת מאחר וכל ההתקשרות התבצעה בפועל מול נתבע 3 אשר במועדים הרלוונטיים התקשר עם נציגי התובעת והזמין עבורו ועבור נתבע 2 את הכרטיסים הנדונים וזאת במסגרת יחסי העבודה שהתקיימו בניהם. מוסיף וטוען נתבע 1 כי התובעת ניאותה לספק לו את שירותי התעופה עפ"י הנחיית נתבע 3 וזאת מבלי לקבל תשלום באופן מיידי, הואיל והנתבע 3 זכה לאמונתה המלאה עקב הכרות רבת שנים שהתקיימה הין נתבע 3 לבין התובעת. טוען נתבע 3 כי אכן משפחתו הייתה לקוחה ותיקה של התובעת מזה שנים רבות והשתמשה רבות בשירותיה, אך לטענתו נוהל העבודה הקבוע בין התובעת לבין נתבע 3 היה שכל ניהול ההזמנות ואישורן היה באחריותה הבלעדית של אמו , גברת טובה שפירא , והתובעת ידעה היטב ופעלה כך שלא הייתה עורכת ומאשרת כל הזמנה הקשורה במי מבני המשפחה או אחרים ללא אישור מוקדם מפורט וחתום בידי הגברת טובה שפירא. מוסיף נתבע 3 וטוען כי אך ורק לטובה שפירא הייתה הסמכות הבלעדית לאישור כלשהו להנפקת כרטיסים . באשר להזמנות הכרטיסים של נתבעים 1 ו 2 טוען נתבע 3 כי מעולם לא התחייב לפרוע את חובם ועל כן אין מקום לחייבו בגינם. התביעה נוהלה ב"סדר דין מהיר", על כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. דיון ממשמעתי את עדויות הצדדים וקראתי את סיכומיהם הנני בדעה כי דין התביעה להתקבל במלואה נגד נתבע 3 ובחלקה נגד נתבע 1 וכפי שיפורט להלן: מעדותם של נציגי התובעת מר משה כפיר וגברת סטולרמן רינה, וכן עדותו של נתבע 1 מר בויום חיים הגעתי לכלל מסקנה כי יש להשית מבחינת העילה החוזית את מלוא תשלום הכרטיסים נשוא התביעה על נתבע מס’ 3 , וכנגד נתבע 1 את מחצית התביעה מעיל של "עשיית עושר ולא במשפט". גברת סטולרמן רינה הייתה בזמנים הרלוונטיים שכירה במשרדי התובעת והוזמנה לעדות על פי צו, בעדותה זו ציינה באשר להשתלשלות האירועים וכפי שעולה מעדותה התחייב נתבע 3 בתשלום הכרטיסים שהופקו לנתבע 1 ו 2 במסגרת עסקיו כי אלמלא כן לא הייתה מאשרת את ההזמנה. עוד עולה מעדותה כי בכל הנוגע למשפחת שפירא היה נוהל הזמנה אשר חרג מהמקובל זאת מאחר ולמשפחה היו קשרי מסחר ענפים מול התובעת ועל כן אישור טלפוני בנסיבות העניין אכן היה מקובל. עדותה הייתה קוהרנטית, תשובותיה סדורות, ענייניות והותירו רושם מהימן הן לעניין כנות תשובותיו והן לעניין השתלשלות המקרה ופעולותיה מכוח היותה עובדת שכירה במשרדי התובעת. כמו כן, העיד נתבע 1 בפני ובעדותו גולל את עובדות המקרה נשוא התביעה כפי שציינה גברת סטולרמן בעדותה. מנגד לעדותם העיד נתבע 3 כי מוכן הוא לשאת בתשלום של בוים למרות שאינו חב בגינה. ( פרוטוקול עמ’ 18 שורה 29 ). לדידי, נתבע 3 התחייב לשלם את כרטיסי הטיסה בתקווה שאלו ישולמו באמצעות אימו ,אך שמגילתה את הדבר סירבה לשלם סכומים אלא לתובעת בטענה כי בנה הוא זה שהתחייב ועל כן בנה ישלם. משראה הבן( נתבע 3 ) כי פעולותיו לא מתיישבות עם מחשבותיו לגבי אופן החיוב החליט הוא להתכחש לעצם קיומו של החוב נשוא התביעה. בקשר לנתבע מס' 1, עדותו בדבר נסיעתו "לצורכי מצווה" בלבד, אינה אמינה בעיני ואינה מקובלת. הנני קובע שנסיעתו נסיעת עסקים היתה, ועל אף שהוא לא התחייב אישית , עליו מוטלת החובה - עפ"י דיני עשיית עושר - לשאת במחצית (דהיינו בנסיעתו שלו בתוספת הצמדה וריבית כחוק). לאור המפורט לעייל , לא מצאתי אלא לקבל את מחצית התביעה כנגד נתבע 1, ולחייב את הנתבע 3 במלוא סכום התביעה . בנוסף ישלם נתבע 3 לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ + מע"מ. תביעות נגד חברות תעופהתעופהנופשסוכני נסיעות (תביעות)