מכונת קפה - תביעה

פסק דין מונחת בפני תביעה כספית אשר הוגשה בתחילה בהליך של "סדר דין מקוצר" ולימים, לאחר מתן הרשות להתגונן, עברה התביעה לפסים של "סדר דין מהיר". רקע - הצדדים ותפקידם - התובעת, כספומיץ סחר (1998) בע"מ, הינה חברה בע"מ בעלת מכונות אוטומטיות לשתייה חמה ולשתייה קרה. בתאריך 18.3.03 רכשה חברת פלורין בע"מ (להלן:"הנתבעת") מכונת קפה מסוג "סגומה" אותה הפעילה הנתבעת בתחנת מוניות ערד, לטענת התובעת מיקמה הנתבעת את המכונה הנדונה מחוץ לתחנת המוניות כשהיא ללא כיסוי אשר יגן עליה מפני פגעי מצג האוויר. לטענת התובעת על אף הסברים שניתנו לנתבעת באשר למיקום המכונה, מיקמה הנתבעת את המכונה במרחב הפתוח וללא כיסוי. זאת ועוד- בתאריך 31.3.03 נקרא טכנאי מטעם התובעת לתקן את המכונה בעקבות רטיבות, ולמכונת הקפה הוחלף כרטיס כוח שעלותו 2,000 ש"ח בקירוב, כרטיס אשר אינו כלול במסגרת האחריות עקב העובדה שהמכונה מוקמה במרחב הפתוח בתנאי מזג אוויר קשים. עלות תיקון המכונה הסתכם בסך של 2,562 ₪ ומשכך דורשת התובעת את סכום התביעה. הנתבעת מודה כי ביום 16.3.03 הזמינה מכונה אוטומטית למכירת קפה מאת התובעת, אך אחד התנאים שנרשמו הינו אחריות לשנה, ותחת הזמנה זו חתם נציג התובעת מר ניר אלינסון. הנתבעת טוענת כי לא ניתנו כל הנחיות האוסרות הצבת מכונת הקפה במקום בו הוצבה ע"י נציג התובעת, וכי במקום בו הוצבה הייתה בעבר מכונה שהופעלה באמצעות מפעיל אחר. לטענתו התמונות אותם צילם ביום 18.3.03 מדברות בעד עצמן - מאחר ומראות הם בבירור כי המכונה נשוא התביעה הוצבה תחת סוכך - ונציג התובעת לא טען כי המקום אינו ראוי להצבתה. המכונה הנדונה הובאה לעיר ערד על ידי התובעת ב- 18.3.03 אשר הציבה והרכיבה אותה תחת הסוכך, לא זאת אף זאת, גם נציג התובעת שהגיע לערד לשם תיקון המכונה ביום 26.3.03 לא טען דבר באשר למיקומה. יתרה מזו, התובעת לא דרשה את תשלום עבור תיקון המכונה משך שנה וחצי למרות פגישות ומשא ומתן לרכישת מכונות נוספות ולראשונה העלתה דרישת תשלום במכתב של ב"כ התובעת מ 11/04 . דיון אין חולק כי בין הצדדים נכרת חוזה לפיו הזמינה הנתבעת מהתובעת מכונה למכירת קפה והמכונה הנדונה הותקנה על ידי טכנאי התובעת מר אורן בלוריאן ביום 18.3.03. מנספח ב’ לתצהירו של נציג הנתבעת, מר בוקאי אמנון, עולה כי הוסכם בין הצדדים בתאריך 16.3.03 בדבר מתן אחריות למכונה נשוא התביעה, הסכמה אשר קיבלה תוקף על ידי חתימתו של מנהל התובעת-- ניר אלינסון-- בצירוף חותמת התובעת. ביום 5.6.06 התקיימה ישיבת הוכחות בה העיד מנהל התובעת מר ניר אלינסון כדלקמן: " ש. האם נתת אחריות לשנה למכונה ? ת. כן. ש.ת גם חתמתי עליה וזה דבר סטנדרטי. ח. האם נכון שבתאריך 23.3, שבוע ימים לאחר הרכישה, הוזמנת לסדר את המכונה עקב תקלה ? ח. כן " מהמוקבץ עולה תמונה לפיה - למכונת המשקאות ניתנה אחריות לשנה, אחריות אשר לא גובתה על ידי התובעת במסמך אלא ניתנה באופן גורף תחת המילים "אחריות לשנה" כל זאת למרות העובדה כי היה באפשרותה לציין את ההחרגות לסייגים אותם טוענת בהליך זה בדבר היקף האחריות - בה התחייבה. טכנאי המכונות, מר אורן בלוריאן, ציין בסעיף 7 לתצהירו כדלקמן: " מיקמתי את המכונה במרחב הפתוח, ללא הגנה כנדרש, כשהיא ללא כיסוי הרמטי המגן עליה מפני תופעות מזג אוויר, על פי הוראת הנתבעת. זאת, על אף שמסרתי לנתבעת שבשום פנים ואופן אסור למקם את המכונה במיקום האמור. הנתבעת מסרה לי, במעמד ההתקנה, כי תסדיר את הנושא הסוכך וההגנה הנדרשת למכונה" נוכח הצהרתו של טכנאי התובעת עולה השאלה - מדוע הציבה התובעת את מכונת המשקאות בחלל הפתוח בשעה בה ידעה כי נשקפת סכנה מיידית למכונה היות ומדובר בעונת החורף והמכונה הנדונה רגישה לפגעי מזג האוויר—וזאת מבלי להחתים את הנתבעת על מסמך אשר יסדיר את מערכת היחסים בין הצדדים למקרה בו תתרחש תקלה או לחלופין החרגת מסגרת האחריות לה התחייבה. התובעת אישרה כי ביום 23.3, שבוע ימים לאחר הרכישה, הוזמנה לסדר את המכונה עקב תקלה, (תקלה שתוקנה ובגינה לא חויבה הנתבעת בתשלום). גם המעמד זה, כאשר טכנאי התובעת היה נוכח המקום בו הוצבה המכונה, לא דאג הנציג להתריע בדבר הנזקים אשר נשקפים למכונה במיקום הנדון. על התובעת היה המועדים הנדונים הן ביום הצבת המכונה והן שבוע ימים לאחר מכן - יום בו תוקנה המכונה ללא תשלום- לדאוג לכך כי האחריות הנדונה תוחרג. משלא עשתה כן אין לה להלין אלא על עצמה. יש להניח כי כוונת הצדדים היתה לאחריות גורפת לכל נזק, זאת נוכח העובדה כי על אף שהמכונה הוצבה על ידי טכנאי של התובעת ושבוע מאוחר יותר תוקנה על ידי טכנאי נוסף של התובעת, לא דאגה זו להחריג את האחריות. כמו כן נמצאו סתירות בגירסת התובעת: מחד, צויין בס' 6. בכתב תביעתה שהנתבעת מיקמה את המכונה מחוץ לתחנת המוניות כשהיא ללא כיסוי. מאידך - בחקירתו ציין מר אורן בלוריאן, כי היתה סככה אך לא "הכי טובה" כטענתו. משכך, לא נותר לי אלא לדחות את התביעה. כמו כן תשלם התובעת לנתבעת הוצאות משפט בסך 750 ₪. מוצרי חשמל (הגנת הצרכן)