תביעה נגד מוסך מורשה של מזדה
פסק דין
בפני תביעה כספית בסך 13,230 ₪, אשר הוגשה על ידי התובע, בעלים של רכב מסוג מזדה לנטיס מ.ר. 27-860-65 שנת ייצור 1999 (להלן - הרכב) נגד הנתבעת. הנתבעת, אשר בין השאר, מפעילה מוסך מורשה של מכוניות מזדה (להלן - המוסך).
טענות התובע
1. הרכב נרכש מהנתבעת כרכב חדש וטופל במוסכים מורשים של הנתבעת, הטיפולים בוצעו באופן סדיר ועקבי, גם לאחר שחלפה תקופת האחריות.
אחד הטיפולים היה ביום 3.6.03, הרכב הוכנס למוסך לביצוע טיפול תקופתי של 60,000 ק"מ ו/או 48 חודשים וטרם הכנסתו למוסך, היה תקין וללא כל בעיה.
בוחן מטעם הנתבעת טען בפני התובע, כי תוך כדי הטיפול נתגלתה תקלה וכי יש להחליף גומיות תומכי מנוע, כיוון שאלה התייבשו והחלפתן נכללת במסגרת הטיפול השוטף. התובע אישר ביצוע עבודה זו (להלן - הטיפול).
2. בסיום הטיפול הרגיש התובע רעידות ברכב, אשר הקרינו לכיוון ההגה, הוא חזר למוסך, הבוחן ערך נסיעת מבחן נוספת, אישר את הרעידות והכניס את הרכב למוסך לבדיקה נוספת.
הבוחן טען שיש להוסיף שמן גיר, ערך נסיעת מבחן נוספת בנוכחות התובע ועדיין הורגשו רעידות. הבוחן אמר שיש להחליף חלק שעלותו מאות שקלים (נשם או פילטר), התובע אישר זאת, החלק הוחלף, בוצעה נסיעת מבחן נוספת ביחד עם התובע ושוב הורגשו הרעידות. לאור זאת, הבוחן החזיר חזרה את החלק שהוחלף.
3. הבוחן טען שאין פתרון לרעידות, התובע פנה למנהל המוסך, צביקה דבח, התלונן בפניו וגם הוא אמר שאין מה לעשות.
התובע נטל את הרכב, מתוך אמונה שאין פתרון לרעידות. הוא המשיך לנסוע ברכב מספר חודשים וביום 21.1.04 פנה למוסך מורשה אחר, לביצוע טיפול 75,000 ק"מ ברכב. הוא התלונן על הרעידות ושוב נענה, כי לא נתגלתה כל בעיה.
4. כשהגיעה העת לבצע לרכב טיפול 85,000 ק"מ, פנה התובע ביום 29.11.04 למוסך "בלתי תלוי", מוסך "הנציב", התלונן על אותן רעידות ובעל המוסך הראה לו, כי הגיר שבור וההברגות נשחקו ולא ראויות לשימוש. לגרסת התובע, עובד מטעם הנתבעת ביצע פעולות להסתרת הנזק, כיוון שהשבר בגיר הודבק באמצעות דבק פרופוקסי וכן, נוסרו הברגים והודבקו ראשי הברגים באמצעות סיליקון, כך שבפועל לא היה מתחת לראש הבורג כלל בורג.
התובע נאלץ להחליף את הגיר ולהשבית את הרכב למספר ימים.
5. בהתאם לדו"ח השמאי, קיים שבר בבית הגיר בקדח הברגה עליון של תושבת מרכזית אחורית, אובחנו סימני שחיקה בקדח הברגה אמצעי בתושבת מרכזית אחורית, אובחנו סימני ניסור ושארית סיליקון כתום בבורג העליון, שאמור להדק את פחית התושבת לבית הגיר וקיימים סימני חומר הדבקה על גבי שבר בית הגיר בקדח הברגה עליון של התושבת המרכזית.
בהתאם לחוות דעת השמאי, הנזק הישיר לרכב הוא 6,552 ₪.
6. לטענת התובע, הנתבעת, היא שגרמה לנזק והסתירה זאת ממנו. לאור זאת, הוא עותר לחיוב הנתבעת בתשלום מלוא הנזק וכן הוצאות שמאי, אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש ובסך הכל, עותר לחייב את הנתבעת בסך 13,230 ₪.
טענות הנתבעת
1. הטיפול ברכב, שלטענת התובע במהלכו נגרם הנזק, היה כשנה וחצי טרם שהתובע פנה אל הנתבעת בעניין זה.
הנתבעת אינה אחראית לנזקים הנטענים.
2. הנתבעת מכחישה את טענות התובע ולטענתה, טיפול 45,000 ק"מ והחלפת הגיר, לא בוצעו במוסך מורשה מטעמה.
לגרסתה, רכב המוכנס לטיפול במוסך, לא נבדק טרם הטיפול, אלא רק לאחריו ולאור זאת, אין לדעת אם היו תקלות ברכב טרם הגעתו למוסך.
לגרסתה, לאור טענות התובע לגבי הרעידות, נעשו בדיקות נוספות ונאמר לו שהרעידות הקלות שהיו, הן בגדר הסבירות.
3. הנתבעת מכחישה את קרות נזק לרכב בעת הטיפול ולכן, לא היה צורך להתריע על נזק בפני התובע. לגרסתה, מעולם לא נאמר לתובע, כי יש בעיה שאינה ניתנת לפתרון.
4. ביום 13.11.03, כחמישה חודשים לאחר שהרכב טופל, הגיע התובע למוסך וטען, כי נורית כרית האוויר דולקת. אם אכן הייתה בעיית רעידות, היה מתלונן גם לגביה.
5. הבדיקה במוסך הנציב הייתה כשנה וחצי לאחר הטיפול, מה שמצביע על כך שלא היה מדובר בתקלה של ממש.
6. הנתבעת מכחישה מכל וכל, כי מי מעובדיה גרם לשבירת הגיר, הדביק את הגיר, ניסר ברגים וכו'.
לגרסת הנתבעת, הגם שהיא מכחישה את קרות הנזק ואת אחריותה, אם אירע שבר בתושבת הגיר, ניתן היה לרתכו ולא להחליפו ובכך למזער את ההוצאות.
דיון
המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה, האם הנתבעת גרמה לנזקים הנטענים על ידי התובע לרכבו.
1. התובע הצהיר בפני, כי מנהל מוסך הנציב, איציק זקן, התקשר אליו כאשר רכבו היה במוסך הנציב, כדי שיבוא לראות את השברים בגיר, הברגים המנוסרים וראש הבורג המודבק. איציק זקן הוא זה שטען בפניו, כי נעשו פעולות להסתרת הנזקים שנגרמו לרכב ובין היתר, הדבקת השבר בבית הגיר באמצעות דבק, ניסור הבורג והדבקת ראש הבורג באמצעות סיליקון, מה שגרם למסתכל לחשוב שקיים בורג מתחת לראש הבורג.
2. בחקירתו הנגדית השיב התובע, כי "בכל טיפול ומוסך שהיית העלתי את הבעיה ובדקו את תקינות המנוע, אמרו שהכל תקין" (עמוד 4 שורות 5-6 לפרוטוקול).
3. התובע אישר, כי יש לבצע טיפול לרכב כל 15,000 ק"מ או 12 חודשים, לפי המוקדם. הוא אישר שטיפול 30,000 ק"מ ו- 60,000 ק"מ נעשה אצל הנתבעת, כאשר לטענתו, הנזק אירע בעת טיפול 60,000 ק"מ. עם זאת הוא אישר, כי טיפול 45,000 ק"מ נעשה במוסך "צ'סנר עדאל", שאינו מורשה מטעם מזדה. מכאן, שהתובע לא יכול להצביע על קשר נסיבתי בין הטיפול שנעשה אצל הנתבעת ובין הנזק הנטען על ידו.
4. התובע סתר עצמו, כאשר בכתב התביעה (סעיף 5) טען, כי ביצע את כל הטיפולים במוסכים מורשים מטעם מזדה ובחקירתו אישר, כי ביצע לפחות טיפול אחד במוסך שאינו מורשה, לא ברור כלל אם יש לאותו מוסך רישיון ממשרד התחבורה ועל גבי החשבונית לא מצוין שהוא מורשה מטעם משרד התחבורה (עמוד 2 שורה 27 עד עמוד 3 שורה 10 לפרוטוקול).
5. מר איציק זקן, הבעלים של מוסך "הנציב", אשר גילה את התקלה בגיר, הצהיר בפני, כי הרכב הוכנס לטיפול ביום 29.11.04 ובמהלך הבדיקה הוא גילה שבתומך הגיר המרכזי אחורי יש דבק פרופוקסי וסיליקון אדום שיוצא מבעד לברגי תומכי הגיר. כן גילה, כי נעשה "פיסול" או עיבוד של חלק מבית הגיר שהיה שבור בסמוך לקדח בורג התושבת. תוך כדי בדיקה, נשלף ראש בורג מברגי תומכי הגיר והיה מנוסר ומודבק לקדח באמצעות סיליקון כשחלקו התחתון לא קיים. שאר הברגים היו רופפים ולא ניתן היה לסוגרם, עקב "חרישת" ההברגות. תקלה זו נגרמת עקב הברגה לא זהירה, חזקה או עקומה.
6. בחקירתו הנגדית השיב מר איציק זקן, כי אינו מתמחה במכוניות מסוג מזדה, אם כי אין התמחות מיוחדת לרכבים אלה, אך יש לו הכשרה בגירי מכוניות.
לגרסתו, לא ניתן היה להחליף רק את מעטפת הגיר, כיוון שמעטפת חדשה יקרה יותר מהחלפת כל הגיר כולל עבודת ההחלפה.
הוא אישר שהשמאי ראה את החלקים שהוחלפו, כאשר הם היו מחוץ לרכב, לאחר פירוקם ולא ראה אותם בתוך הרכב טרם הפירוק.
7. השמאי מטעם התובע, מר פידל חגי, העיד בפני, כי בדק את הרכב לאחר פירוק הגיר ממנו ואינו יודע אם זה הגיר שהיה בתוך הרכב טרם פירוקו. הוא השיב, כי אינו יכול לקבוע במדויק מתי אירע הנזק לגיר, אלא, שבסטייה של מספר חודשים, הנזק נראה מתאים לתאריך בו טען התובע שנגרם הנזק. זאת על סמך פני השטח של השבר.
8. מנהל המוסך המרכזי של הנתבעת, בו בוצע הטיפול, מר צבי טבח הצהיר בפני, כי אין תרשומת לגבי טענות התובע, לפיהן התלונן על רעידות בסיום הטיפול ואינו יכול לזכור זאת מפאת עבור הזמן הרב. עם זאת, על פי הרישום, לאחר כחמישה חודשים ממועד הטיפול, הוכנס הרכב למוסך בתלונה של נורית כרית האוויר ולא הייתה כל תלונה לגבי הרעידות הנטענות.
לגרסתו, על פי ההיסטוריה של הרכב, ביום 30.6.03 הרכב הוכנס למוסך אחר, לתיקון נזק שארע כתוצאה מתאונת דרכים ולא ברור מה הנזק שנגרם.
9. בחקירתו הנגדית השיב, כי בעת שרכב נכנס למוסך, אינו נבדק ותלונות הלקוח נרשמות בטופס כרטיס עבודה בעת פתיחתו. במהלך הטיפול, הרכב נבדק. כאשר ללקוח יש תלונות בסיום העבודה והתלונה רלוונטית, דהיינו, זוהתה בעיה מסוימת, היא נרשמת במקום אחר בטופס. אם לא מזהים בעיה, אין מה לרשום. גם כאשר מזוהה בעיה במהלך הטיפול, מודיעים ללקוח אודותיה והיא נרשמת בכרטיס העבודה. כמו כל לקוח, גם התובע חתם על כרטיס העבודה גם כאשר הרכב הוכנס, 5 חודשים לאחר מכן, לתיקון נורית כרית האוויר ולא נרשמה תלונה לגבי רעידות.
10. מר טבח אישר, שלצורך החלפת הגומיות, פורקו הברגים של תושבת בית הגיר ואם היו עובדים לא נכון, סגירה עקומה או חזקה, ייתכן והיה נגרם נזק, אך הנזק היה נראה והנתבעת היתה לוקחת אחריות ומתקנת זאת. לגרסתו, מדובר במוסך של היבואן ואין כל בעיה "לקחת אחריות" בעת הצורך.
לגרסתו, גם התאונה בה הרכב היה מעורב וגם הטיפול במוסך האחר, יכולים היו לגרום לסדק בתושבת הגיר, שהופך בהמשך לשבר.
11. עובד המוסך, זיוי עישה, הצהיר בפני, כי טיפל ברכב ביום 3.6.03, בהתאם לחתימתו על כרטיס העבודה. הוא לא זוכר את פרטי המקרה ולא זכור לו דבר מה חריג. הוא, כמי שטיפל ברכב, לא עשה את הנטען בכתב התביעה, לא ניסר בורג, לא הדביק אותו ולא גרם כל נזק לרכב.
בחקירתו הנגדית השיב, כי לא דיבר עם מר טבח לגבי הרכב.
12. מר איליה אלבכרי, בוחן רכב במוסך, לא זכר דבר מבדיקת הרכב.
13. ככלל, נחה דעתי מגרסת ההגנה.
אם אכן התובע גילה תקלה שלא הייתה טרם שנכנס הרכב למוסך, היה עליו להשאירו ולא לשלם, עד שזו תיפתר ולדרוש לפרק כל חלק שטופל באותו טיפול. בנוסף, עפ"י עדות מר טבח, שלא נסתרה, אילו בסיום הטיפול היה הבוחן מגלה רעידות ברכב והיתה בעיה כלשהי, דבר זה היה נרשם בכרטיס העבודה.
יתרה מכך, כחמישה חודשים לאחר הטיפול, ביום 13.11.03, הכניס התובע את רכבו למוסך בטענה, כי נורית כרית האוויר דולקת. אם אכן הייתה בעיה קרדינלית של רעידות, היה מתלונן גם על כך.
בכל מקרה, אילו היה מדובר בתקלה עקבית וקשה של רעידות, יש להניח שהתובע לא היה ממתין שנה וחצי, עד שיכניס את הרכב לטיפול ואגב אותו טיפול, יבדוק שוב את נושא הרעידות.
14. התובע לא הוכיח, כי הנזק הנטען על ידו, נגרם על ידי הנתבעת.
מדובר בנזק שנגרם כשנה וחצי טרם שהתובע, לטענתו, "גילה" אותו. כשבעה חודשים קודם לכן, טופל הרכב במוסך שאינו מורשה על ידי מזדה ובהמשך, היה מעורב הרכב בתאונה, שעל פי דו"ח השמאי, בוצעו בעקבותיה תיקוני פח.
כל טענות "הסברה" הנטענות ע"י ב"כ התובע בסיכומיו, אינן מוכיחות, כי הנזק אירע במוסך של הנתבעת.
מכרטיס העבודה, אשר נפתח חמישה חודשים לאחר שהרכב היה במוסך עולה, כי התובע לא התלונן בעת פתיחתו, על רעידות ברכב והוא חתום על טופס פתיחת הכרטיס.
15. מעבר לכך שהתובע סתר עצמו, כאשר בכתב ההגנה טען שהרכב עבר טיפולים רק במוסכים מורשים ובחקירתו אישר שלא כך היה הדבר, אלא שלפחות טיפול אחד עבר במוסך שאינו מורשה, התובע לא ידע להסביר מדוע, לאחר שהרכב טופל במוסך צ'סנר עדאל, הוא הביא את הרכב לטיפול אצל התובעת לאחר 7 חודשים ו- 10,000 ק"מ כאשר יש לבצע טיפול כל 15,000 ק"מ או 12 חודשים, לפי המוקדם (עמוד 3 שורות 11 עד 19 לפרוטוקול).
16. מהמקובץ בפסק דיני עולה, שהתובע לא הוכיח את תביעתו ואת טענתו, כי הנתבעת גרמה לנזק הנטען על ידו.
אני דוחה את התביעה.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות שכר טרחה, בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ.
חיפוש פנימי באתר
