תביעה צמיגים

פסק דין 1. בפניי תביעה כספית בסך 6,660 ₪ אשר הוגשה על ידי התובעת בגין אספקת 4 צמיגים לנתבעת שתמורתם לא שולמה. בדיון ההוכחות עלה, מעדותו של עד התובעת, כי הצמיגים סופקו בפועל על ידי נהג מטעם חברת "תמיג" שלטענתו היא חברת בת של התובעת. לטענת התובעת, הצמיגים סופקו על פי הזמנת הנתבעת ולטענת הנתבעת היא לא הזמינה מעולם את הצמיגים האלה, אלא שבמסגרת היחסים המסחריים בינה לבין התובעת, הורדו בחצריה 4 צמיגים לנסיון ומשאלה לא התאימו לה, ביקשה בכתב ובעל פה מנציגי התובעת לבוא ולקחתם חזרה, אך פנייתה זו לא נענתה. 2. הצדדים חלוקים בשאלה, האם הנתבעת הזמינה את הצמיגים מהתובעת והתחייבה לשלם עבורם, או שכטענת הנתבעת, הצמיגים מעולם לא הוזמנו על ידה מהתובעת, התובעת לא היא שסיפקה אותם אלא אלה הורדו בחצרי הנתבעת לצורך ניסיון, על ידי מי מטעם חברת "תמיג" וביוזמתו ומשלא התאימו לנתבעת ולצרכיה, היא הודיעה לתובעת לבוא ולקחתם חזרה. לטענתה, היא מעולם לא הזמינה את הצמיגים ולא התחייבה לשלם תמורתם. מהראיות והעדויות שהובאו בפני עולה כי דין התביעה לתשלום תמורת הצמיגים להידחות. המצב המשפטי הרגיל הוא, שכאשר בעל דין מודה כי קיבל סחורה לידיו והחזירה לספק, עליו נטל ההוכחה שהסחורה הוחזרה לספק. במקרה נשוא תביעה זו, הנסיבות שונות. 3. מעמד התובעת כתב התביעה בתיק זה, מבוסס על טענת התובעת, שהיא זו אשר סיפקה לנתבעת את הסחורות בהתאם להזמנת הנתבעת. רק בעת חקירת עד התובעת, מר ביטון, עלה שאין חולק כי הצמיגים שייכים לחברת "תמיג", הגיעו לחצרי הנתבעת על ידי נהג שביצע הובלות עבור חברת "תמיג", אשר אינה צד לתביעה שבפני והינה אישיות משפטית נפרדת, ולטענת התובעת, אשר לא הוכחה, היא חברת בת שלה. (עמ' 3 סיפא עד עמ' 4 רישא לפרוטוקול). באמרת אגב אציין כי אין זה ראוי שעובדת היות הצמיגים בבעלות "תמיג" ועובדת הגעתם לחצרי הנתבעת על ידי נהג של חברת "תמיג" ולא על ידי מי מטעם התובעת, עלתה רק בעת דיון ההוכחות. התובעת לא הציגה כל ראיה להיות חברת "תמיג" חברת בת שלה ועל אי הבאת ראיה כבר נאמר : החזקה הראייתית בדבר הימנעות הנתבע מהבאת ראיה רלוונטית, הקובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא הייתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גרסת הצד שכנגד. "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595). איני מקבלת את טענת ב"כ התובעת בסיכומיו, לפיה, חברת "תמיג" שמשה כצינור שיווקי בלבד, כל עוד לא הוצגו מסמכים בעניין זה. כבר מהטעם הזה דין התביעה להידחות. 4. למעלה מן הצורך, אדון בשאר נסיבות המקרה נשוא תביעה זו. התובעת לא הציגה בפני, כל הזמנה מטעם הנתבעת לרכישת הצמיגים, נשוא תביעה זו, ו/או תעודת משלוח חתומה על ידי מי מטעם הנתבעת ולא הציגה כל מסמך, המקשר בין מסירת הצמיגים לנתבעת וחיוב התובעת על ידי חברת "תמיג" לתשלום תמורתם. דברי לעניין אי הבאת ראייה, יפים גם לעניין זה. אין כל הוכחה לקשר בין התובעת לחברת "תמיג" לעניין ההרשאה של חברת "תמיג" שהתובעת תגבה את התשלום עבור סחורותיה. ראוי לציין שעדי הצדדים אישרו בפניי, שהתנהלות היחסים המסחריים ביניהם לא הייתה בכתובים וההזמנות בוצעו בעל פה. ניתן לקבל את גרסת הצדדים לגבי עצם ביצוע ההזמנות בעל פה, אך הספקת הסחורה על פי הזמנת הנתבעת אמורה להיות מלווה בתעודות משלוח עליה חתום מי מטעם הנתבעת. לעומת התובעת, הנתבעת כן העלתה על הכתב בפקס מיום 15.5.03, נספח א' לתצהירה, את דרישתה מהתובעת לקחת צמיגים אשר הושארו לדוגמא בחצריה. מסמך זה, על פי האמור בו, נשלח לאחר מספר פניות בעבר אל התובעת, אשר לא נענו, לבוא ולקחת את הצמיגים. כך גם, על חשבונית מספר 1/123301, אשר הונפקה על ידי התובעת, על שם הנתבעת, כתב מנהל הנתבעת "לא לשלם מחזירים את הצמיגים" ועל פי עדותו, לאור השארת הצמיגים במוסך, הוא זה שגם נתן הוראה להחזירם, כיוון שהנתבעת מבחינתה לא קיבלה את הצמיגים עבורה ולא על פי הזמנתה. (עמ' 6 סיפא לפרוטוקול) 5. עד התובעת העיד בפני, כי לא הוא מסר את הצמיגים לנתבעת אלא נהג מטעם חברת "תמיג" והתובעת לא העידה בפניי נהג זה. אותו נהג, הוא היחיד שיכול היה בעדותו, לשפוך אור על נסיבות מסירת הצמיגים לנתבעת, ועל השאלה האם אלה סופקו על פי הזמנתה, או כדברי הנתבעת, נמסרו לה הצמיגים לניסיון ולבדיקה באם ברצונה לרכוש אותם. את עובדת מסירת הצמיגים לניסיון מאשרת התובעת בסעיף 7 לכתב התביעה. ועל אי הבאת עד כבר נאמר: וכבר נקבע כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד" וכן "... אבכן, ככלל, אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ראה: ע"א 641/87) קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655. ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח'. פד"י מה (4), 651, 654) ודי לי בדברים אלו. אכן, גם הנתבעת לא העידה בפני את מנהל המוסך, אשר קיבל את הצמיגים וכנראה גם נכח בעת החזרתם לגרסתה, אך הסבירה זאת בהיותו תושב השטחים שאין לו אישור כניסה לארץ. 6. איני מקבלת את טענת התובעת, לפיה, העובדה שאין אסמכתא בכתב לקבלת הצמיגים חזרה על ידי התובעת, מוכיחה כי אלה לא הוחזרו לה וזאת לאור העובדה שעדי הנתבעת העידו בפניי, שהתנהלות הדברים בין הצדדים הייתה בעל פה ולא בכתב והתובעת לא הציגה בפני כל מסמך אחר לפיו ההתנהלות המסחרית בין הצדדים, הייתה בכתב, כולל הזמנת סחורות. אין כל בסיס לטענת התובעת בסיכומיה, כאילו קיימת אפשרות שהצמיגים נגנבו מהמוסך שבבעלות הנתבעת לאור עדותו של מר אמגד עאסי לפיה מדובר במוסך גדול, סגור ושמור (עמ' 7 סיפא עד עמ' 8 רישא לפרוטוקול), ומדובר בסברה בלבד. 7. לעניין ההנחות, במחיר החלפים שנרכשו על ידי הנתבעת, הנתבעת לא הוכיחה כי ניתנו לה הנחות בקניית סחורה, ולא הוכיחה כי הסכומים הנקובים בחשבוניות שהונפקו על ידי התובעת, אינם אלה שסוכמו בין הצדדים. על הנתבעת לשלם את הסכומים שלא שילמה בעבור החלפים שהוזמנו על ידה ובפועל שילמה פחות מהמחיר הנקוב בחשבונית. כאן המקום לציין, כי בחלק מהחשבוניות מצוינים סכומי הנחות אשר נתנו לנתבעת בגין רכישת סחורות - חלפים. על הנתבעת, היה להעיד לעניין זה, את מוטי מטעם התובעת, אשר לגרסתה הוא זה שאישר לה את ההנחות. לאור המפורט בפסק דיני זה, אני דוחה את תביעת התובעת לתשלום תמורת הצמיגים ומקבלת את התביעה בגין תשלום ההפרש של מחירי החלפים אשר נרכשו על ידי הנתבעת כמפורט בחשבוניות. התובעת תגיש פסיקתא לחתימתי לעניין ההפרשים של מחירי החלפים כמפורט לעיל. לאור הנסיבות בפסק דיני זה, אין צו להוצאות. גלגל רכבצמיג רכב