תביעה - טיסות פנים הודו
פסק דין
פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו בכתב בהמשך לתביעה המתוקנת של התובעת אשר הוגשה כנגד הנתבעים בגין סך של 14,628 ₪. על פי כתב התביעה המתוקן, סיפקה התובעת שירותי תיירות לחו"ל לנתבעים ו/או מי מהם. עוד נטען כי שולמו 2,463.92$ ארה"ב אשר עמדו על סך של כ- 11,085 ₪, בגין כרטיסי טיסה ומלון, וזאת בהמשך להזמנת הנתבעים ו/או מי מהם עבור כרטיס טיסה בחברת "אל על" תל אביב – בומביי הודו הלוך ושוב וכן עבור טיסות פנים בהודו, כמפורט בכתב התביעה המתוקן, יחד עם חדרים בבתי מלון "לה מרידיאן" ובטאג' מאהל. התביעה כוללת בנוסף טיפול בהוצאת אשרת כניסה לנתבעת 1.
בכתב התביעה המתוקן התייחסות להזמנה נוספת של הנתבעים ו/או מי מהם במשרד התובעת עבור כרטיסי טיסה של "אל על" לרומניה הלוך ושוב וכן בגין טיפול בהוצאת אשרת כניסה ובגין זאת, שילמה התובעת עבור הנתבעים 1 ו- 2 סך של 934$ ארה"ב, כאשר בוצע תשלום על חשבון אותה הזמנה בגובה 150$ ארה"ב, ומכאן הפרש על סך 789$, שהם 3,543 ₪, נכון למועד הגשת כתב התביעה המתוקן. לבסוף נטען כי על אף דרישות התובעת לשלם את החובות הנ"ל בכתב ובעל פה, הנתבעים ו/או מי מטעמם לא שילמו דבר.
בעקבות כתב התביעה המתוקן הוגש על ידי הנתבעים 1 ו- 2 כתב הגנה מתוקן ובו נטען כי סוכן הנסיעות, הנתבע 3, הינו חבר של המשפחה, אשר נהג להגיע לבית הנתבעים על מנת ליתן להם את כרטיסי הטיסה ולקחת את התמורה בעדם. עוד נטען כי הנתבעת 1 הזמינה את כרטיס הטיסה מהנתבע 3 ומעולם לא ביקרה במשרדי התובעת.
הנתבעים 1 ו- 2 טענו בנוסף כי שילמו את מלוא התמורה לנתבע 3 וזה אף הודיע לנתבעים 1 ו- 2, לאחר שקיבלו מכתב מהתובעת, כי אין להם מה לדאוג, הוא יטפל בעניין וייקח עו"ד. לעניין זה נטען בנוסף כי הנתבע 3 אף המציא לנתבעת 1 חשבוניות של התובעת ובהן רשם כי שולם עבור הנסיעות, כאשר בשלב מאוחר יותר נעלם ולא ניתן היה לאתרו. הנתבעים 1 ו- 2 אף חולקים על כך שנותרה יתרת חוב על סך 1,871 ₪, כפי שצוין באחת מהחשבוניות הנ"ל. בסוף נטען בכתב ההגנה כי, ככל הנראה, התובעת שכחה להוציא קבלות, כאשר היא פועלת כדי לתבוע סכומים ששולמו על ידי הנתבעים 1 ו- 2, כאמור לעיל.
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית לקראת דיון ההוכחות, כאשר כל צד חזר על טענותיו הנ"ל.
ביום 03/01/05 ניתן פס"ד כנגד הנתבע 3, אשר לא טרח להגיש כתב הגנה.
מנהלת התובעת, גב' מתי בנבנישתי, נחקרה במסגרת חקירה נגדית על תצהירה, שהוגש כתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת. גב' בנבנישתי העידה במהלך החקירה הנגדית כי היא לא מכירה 90% מהקליינטים של התובעת וגם לא את הנתבעים 1 ו- 2, כאשר הוזמנו כרטיסים מבלי שהנתבעים הגיעו למשרדה פיזית וככל הנראה, באמצעות הזמנה טלפונית. גב' בנבנישתי העידה כי הנתבע 3 היה קבלן משנה וכי היה הסוכן אשר ביצע את ההזמנה. מנהלת התובעת לא פסלה אפשרות לבצע תשלומים במזומן אולם העידה כי היא לא קיבלה כספים כלשהם בגין ההזמנות, כאשר התובעת נוהגת להוציא קבלות באופן מיידי, עם קבלת התשלומים.
עוד עלה מהחקירה הנגדית של גב' בנבנישתי כי הנתבע 3 עזב את המשרד בסביבות סוף שנת 2003 וכי פנתה לנתבע 3 לאחר עזיבתו והוא אמר לה שהוא לא קיבל את הכסף.
הנתבעת 1 נחקרה במסגרת חקירה נגדית על תצהירה ובמהלכה העידה, בין השאר, כי היא איננה זוכרת בדיוק מתי הנתבע 3 הביא חשבוניות לביתה, כאשר היא איננה זוכרת אם מדובר גם לאחר קבלת התביעה. במהלך החקירה, המבקשת העידה בנוסף כי היא לא הסתכלה על החשבוניות הנ"ל בעת שהנתבע 3 הביא אותן לידיה ואף הוסיפה כי היא לא ראתה שקיימת יתרה לתשלום.
הנתבעת 1 אישרה במהלך החקירה שימוש בוואוצ'רים עבור בתי מלון ושימוש בכרטיסים ווואוצ'רים לטיסות פנים. ב"כ התובעת הציגה את כרטיסי הטיסה והנתבעת 1 אישרה כי כתוב בהם את שם התובעת ואת כתובת התובעת, ללא זכר לשם הנתבע 3.
המבקשת נשאלה בנוסף כיצד בוצעו התשלומים והשיבה כי היא ביצעה זאת במזומן. המבקשת נשאלה בנוסף כיצד היא השיגה את המזומן עבור הנתבע 3 והשיבה כי היא שילמה לו במזומן. עוד עלה מהחקירה כי הנתבע 1 ביקשה כסף מבעלה והייתה מעבירה את הכסף לנתבע 3.
במהלך החקירה הנגדית, התיר ביהמ"ש לצרף תדפיס חשבון בנק ממנו עולה כי הנתבעים משכו 1,800 ₪ במזומן וכן חשבונית על סך 1,871 ₪, וזאת במהלך שנת 2003. לבסוף העידה המבקשת כי היא נהגה אף לשלם לנתבע 3 סכומים בתשלומים.
הנתבע 2 נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד כי הוא אכן ידע כי נשלחו התראות ואגב כך אמר לאשתו לצלצל לנתבע 3, אולם הוא לא תמיד היה מעורב בשיחות ביניהם. הנתבע 2 הוסיף והעיד כי הוא לא טיפל בנסיעה להודו, כאשר הטיול לרומניה היה טיול שורשים של הורי אשתו.
ב"כ הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב בעקבות דיון ההוכחות השני אשר התנהל במעמד הצדדים. בסיכומי ב"כ הנתבעים נטען, בין השאר, כי אין לראות בהכרח בכך שהתובעת לא קיבלה כסף הוכחה לכך שהנתבעים לא שילמו בגין הכרטיסים וההוצאות הנוספות לידי הנתבע 3. בנוסף לכך נטען כי הוכח על ידי הנתבעים כי נשארה יתרת חוב בסך של 1,871 ₪ וביום 30/05/05 הוצג תדפיס חשבון בנק ממנו עולה כי הנתבעת משכה 1,800 ₪ במזומן לצורך ביצוע התשלום הנ"ל.
בנוסף לכך נטען בסיכומי הנתבעים כי לא ברור מדוע עם עזיבתו של הנתבע 3 את התובעת, החליטה התובעת לעשות סדר, כאשר יש לקבוע בנוסף כי הנתבעים אכן העבירו את הכספים לידי הנתבע 3 ועל כן – יש לדחות את התביעה.
ב"כ התובעת הגישה את סיכומיה ובהם טענה כי הנתבעים ו/או מי מהם הזמינו את הכרטיסים ואת השירותים השונים מאת התובעת, אולם לא שילמו את כל החובות אשר נצברו בגין שירותים אלה. כמו כן נטען בסיכומי ב"כ התובעת כי הנתבעים 1 ו- 2 נכשלו בהוכחת עצם ביצוע התשלומים על ידם, תשלומים אשר שולמו, לגירסת הנתבעים, במזומן, כאשר נטל ההוכחה בטענת פרעתי רובץ, מתחילתו ועד סופו, על הנתבעים – נטל כבד במיוחד. לעניין זה נטען בנוסף כי על מנת להרים נטל זה, מחובת הנתבעים 1 ו- 2 היה לזמן את הנתבע 3 כעד מטעמם ולנוכח ההלכה הפסוקה לפיה כאשר בעל דין אינו מזמן לעדות עד שעדותו נחוצה וחיונית, יש בכך כדי לכרסם בראיות בעל הדין עד כדי דחיית ההגנה.
בנוסף לכך נטען בסיכומי התובעת כי אין לקבל את טענת הנתבעים 1 ו- 2 לפיה הנתבע 3 הוא השליח של התובעת. לעניין זה נטען כי הורי הנתבעת 1 קיבלו קבלה והיעדר הוצאת קבלה בגין אותם תשלומים אשר נעשו, ולו לכאורה, על ידי הנתבעים מעידה על כך כי לא בוצעו תשלומים לתובעת בפועל. קיימת טענה נוספת בסיכומי התובעת לפיה אין טענות מפורטות בנוגע למועדי התשלום אלא טענה כללית וגורפת לפיה הנתבעת שילמה את מלוא הכסף על הכרטיסים.
ב"כ התובעת הוסיפה וטענה בסיכומיה כי יש לייחס חוסר מהימנות וחוסר אמינות לעדותם של הנתבעים, כאשר ניכרים בעדותה של הנתבעת ביטויים כגון "לא זוכרת", "אולי", "אני לא יכולה לחתום על בטוח בכלום" וכיו"ב. בנוסף לכך נטען כי הנתבעים קיבלו מכתבי התראה אולם לא טרחו להתייחס אליהם, כאשר נטען על ידם כי בעקבות זאת פנו לנתבע 3 אשר הבטיח להם כי הכל מסודר. לבסוף נטען בסיכומי ב"כ התובעת כי בעקבות היעדרותה של הנתבעת, הצדדים נאלצו לקבוע דיון הוכחות נוסף ועל כן – יש לקחת טרחה זו בחשבון בעת קביעת שכ"ט עו"ד.
דיון
הנתבעים מעלים טענת פרעתי כאשר אין חולק כי נהנו מהשירותים אשר סופקו על ידי התובעת. טענת ההגנה היחידה אשר נטענת על ידי הנתבעים הינה כי שילמו את מלוא הסכומים שהיה עליהם לשלם ישירות לנתבע 3 עבור התובעת. אין ביהמ"ש מקבל טענה זו, שכן הנתבעים לא הוכיחו כי אכן ביצעו תשלומים במזומן לידי התובעת. לא די בהצגת תדפיס יחיד של חשבון בנק אודות משיכה בסך של 1,800 ₪ כדי להצביע בהכרח על תשלום אשר בוצע בפועל לידי הנתבע 3. בנסיבות העניין, היה על הנתבעים לזמן את הנתבע 3 כדי לבסס את טענות הגנתם, כאשר מעבר לכך שצוין כי הנתבע 3 נעלם, לא פורט על ידם מה נעשה על מנת לאתרו בפועל.
בנוסף לכך, הנתבעת לא הכחישה כי ייתכן שקיבלה את החשבוניות אשר הוזכרו לעיל לאחר קבלת התביעה. הנתבעים אף לא טרחו לפרט מתי שילמו את מלוא התשלומים בפועל, כאשר אף לגירסת הנתבעת עולה ולו לכאורה כי בוצעו מספר רב של תשלומים, ואף זמן מה לאחר שטסו ונהנו משירותי התובעת. הנתבעים טענו כי הם שילמו את מלוא התשלומים במזומן ולא הוכח כי טרחו כלל לדרוש קבלה בגין ביצוע אותם תשלומים בפועל. אזרח אשר משלם תשלומים במזומן ללא קבלה נוטל לידיו סיכון וקושי להוכיח תשלום אשר נעשה כביכול במזומן. בנוסף לאמור לעיל יצוין כי מכרטיסי הטיסה ניתן היה לראות בפועל, כפי שעלה מהחקירה הנגדית, כי התובעת היא זו אשר נותנת את השירותים לנתבעים ולא ברור מדוע הנתבעים הסתפקו בטענת הנתבע 3 לפיה ידאג לשכור עו"ד ויטפל בכל העניין. טענה זו, אשר נשמעה מפי הנתבעת, הינה טענה עמומה ומעלה תמיהות.
כמו כן יצוין כי עדותה של הנתבעת לא הייתה חד משמעית, ובהתייחס לשאלות רבות – לא ידעה הנתבעת להשיב עליהן בוודאות.
לאור כל האמור לעיל הנני קובע כי הנתבעים לא הוכיחו כי אכן ביצעו תשלומים בגין מלוא סכום התביעה בפועל לידי הנתבע 3, כאשר הם נהנו משירותים אשר סופקו על ידי התובעת, ובעת שהתובעת התריעה על היעדר תשלומים, לא פעלו הנתבעים כנדרש וסמכו על הנתבע 3 אשר, לטענתם, הודיע כי יעזור להם, אולם ברגעים הקריטיים, כשיכול היה לעזור ולהופיע לדיון – לא היה בנמצא. על כן, הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים 1 ו- 2, ביחד ו/או כל אחד לחוד, לשלם לתובעת סך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
חיפוש פנימי באתר
