פסק דין 1. זוהי תביעה כספית לתשלום סך של 118,947 ₪, כפי שהוצהר בעמ' 19 לפרוטוקול. 2. התובע בעל בית מלאכה בשם "מתקנית", העוסק ביצור מוצרי מתכת. לצורך עבודתו נזקק התובע למכונית מסחרית, באמצעותה הוא מוביל ומשווק את המוצרים המיוצרים בבית המלאכה. 3. הנתבעת היא חברה פרטית הרשומה בישראל כדין, העוסקת בשיווק ובמכירת מכוניות. 4. התובע רכש מהנתבעת מכונית מתוצרת G.M.C דגם ואנדורה "30 - G", שנת ייצור 1995 נושאת מס' רישוי 18-341-11 (להלן: "המכונית"). המכונית נרכשה עפ"י הזמנה מס' 33902 במחיר 129,373 ₪ והועברה לחזקת התובע בתאריך 27.4.95. 5. התובע טוען, כי את המכונית החליט לרכוש מהנתבעת, כיוון שסבר שעדיף לרכוש מכונית מחברה אמריקאית בעלת שם ומוניטין, שלה רשת מוסכי שירות ברחבי הארץ ועל סמך מצגי הנתבעת, לפיהם מכונית זו נזקקת למרווחי זמן ארוכים במערך הטיפולים השוטפים שלה, וכי יש צורך להכניסה לטיפול רק כל 12,500 ק"מ, דהיינו, פעמיים בשנה בלבד, לפי מספר הקילומטרים דבר שמביא לחסכון במספר ימי השהייה של הרכב במוסך לצורך טיפולים. לטענת התובע, ביום 19.12.05, שלחה אליו הנתבעת מכתב המודיע על שינוי בתוכנית התחזוקה של המכונית, לפיה יאלץ כל 5,000 ק"מ לבצע "זוג טיפולים קטנים", שאם לא כן, יגרם נזק למנוע אשר לא יוכר במסגרת האחריות. לטענתו, מדובר בהפרת ההתחייבות המקורית לפיה המכונית תזקק לטיפולים רק כל 12,500 ק"מ. עוד טוען התובע, כי בשל פגמים בייצור היו במכונית תקלות רבות, שהחלו כחודש וחצי לאחר הרכישה, שכללו, בין היתר, תקלות בגיר, החלפת זרוע, החלפת מאותת, שריפת פיוזים, בטריה שלא פעלה, החלפת רפידות, החלפת רדיאטור, החלפת משאבת הזרקה של סולר ועוד. לטענתו, מיד לאחר כל תקלה הובאה המכונית לתיקון במוסך פורמולה 1 בע"מ באר-שבע, אליו הופנה התובע ע"י הנתבעת, אשר ביצע במכונית תיקונים. עוד טוען הוא, כי באחד המקרים נמסר לתובע ע"י אנשי מוסך זה, שאינם מסוגלים לטפל בתקלה שמקורה היה בגיר והוא פנה בשל כך למוסך "רכב דרום", המאושר אף הוא ע"י הנתבעת, ושם בוצע תיקון שנמשך שלושה ימים. בנוסף, במקום להחליף את הגיר שהתקלקל, סופק לתובע גיר ישן שאף הוא לא תקין, ובשל כך נאלץ להכנס למוסך מונדיאל פעם נוספת ביום 5.2.99. לטענתו, לאחר הרכישה החל הרכב "לבלות" במוסכים לצורך תיקונים חוזרים ונשנים. משנוכח התובע לדעת שאלו אינם מועילים, דרש מהנתבעת להחליף את הרכב ברכב חדש מסוגו או להשיב לו את כספו, וכן לפצותו בגין נזקיו, לרבות בשל השינוי במערך הטיפולים של הרכב. התובע הודיע לנתבעת, כי עם קבלת מכונית חדשה או עם השבת כספו בחזרה, ישיב הוא לנתבעת את המכונית שרכש ממנה, וכי ימשיך להשתמש בה כדי להקטין את נזקיו, שכן, אין הוא יכול להישאר ללא רכב, כיוון שהוא זקוק לרכב לצורך פרנסתו. כל פניות התובע נענו בשלילה, כשכל מה שהנתבעת היתה מוכנה להציע לתובע, היה לבצע עבורו תיקונים במסגרת שלוש שנות האחריות, או למכור לתובע רכב חדש בהנחה, ולחילופין, לבצע ברכב שני טיפולי תחזוקה על חשבונה. בנוסף, התובע נדרש לשלם ושילם עבור החלפת זרוע של מערכת ההגה, למרות שתיקון זה היה במסגרת תקופת האחריות ולמרות שחובת תיקונו במסגרת זו היתה על הנתבעת. לטענתו, בגין כל יום בו הושבתה המכונית, נגרם לתובע נזק שאינו נופל מסך של 1,500 ₪, הכולל תשלום שכר עבודה לעובדי התובע, המשמשים כנהגי המכונית, שנותרו מושבתים מעבודה בשל השבתתה והוצאות נסיעה במוניות ששכרו הנהגים, כדי לשוב למקום העבודה ממקום השבתת המכונית בשל הליקויים שבה. ביום 3.1.00, כדי להקטין את נזקיו, מכר התובע את המכונית לצד שלישי, במחיר של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ. ביום המכירה היה שווי המכונית בשוק או לפי מחירון יצחק לוי, המקובל על הנתבעת, סך של 65,000 ₪. 6. הנתבעת בכתב ההגנה הכחישה טענות התובע וטענה, כי עניינה של תביעה זו הינה בנסיון חסר תום לב מצד התובע להוציא כספים שאינם מגיעים לו, תוך התנהגות חסרת תום לב העולה כדי נסיון לעשיית עושר ולא במשפט. לטענתה, שגרת טיפולי התחזוקה ברכב מסוג הרכב נשוא התביעה היתה עד לשנת 1995 כזו, שבמהלך תקופה בה עבר הרכב 75,000 ק"מ, כללה תוכנית התחזוקה דרישה לבצע ברכב שלושה טיפולים קטנים ושלושה טיפולים גדולים בעלות מוערכת של כ- 4,662 ₪. לטענתה, מעת לעת, ובמיוחד על מנת לשמר את אורך חיי המנוע ברכב, עורך יצרן הרכב שינויים בתוכנית התחזוקה של הרכבים ובמערך הטיפולים השוטפים. לכן, במהלך שנת 1995, הודיע יצרן הרכב על המלצתו לשינוי במערך הטיפולים בסוג הרכב נשוא התביעה, והמליץ על ביצוע 10 טיפולי החלפת שמן ומסנן שמן וחמישה טיפולים גדולים, בעלות כוללת של כ- 5,766 ₪. לטענתה, החלפת רפידות בלמים ברכב מחייבת תוספת ומותנית במצב הרכב כנובע מאופן השימוש בו ומן הבלאי של הרכב. הנתבעת טוענת, כי אין כל שחר לטענה כאילו לא רשמה את כל הטיפולים והתיקונים שבוצעו ברכב, וכי כל הטיפולים שבוצעו ברכב מתועדים בדו"חות היסטוריית הרכב כפי שאלו מתנהלים במחשב מוסך פורמולה 1 בע"מ, שהינו מוסך מורשה של הנתבעת ואשר בו טופל הרכב. לטענת הנתבעת, תלונתו הראשונה של התובע ביחס לרכב, וכך גם תלונותיו בהמשך, היו בעניינים מזעריים ביותר. לטענתה, פנה אליה התובע בדרישות שונות, פניותיו נבדקו לעומק, ולאחר שהרכב נבדק ע"י מנהל השירות האזורי של הנתבעת ונמצא תקין, לא היתה הצדקה לתביעותיו והן נדחו. למרות זאת, לפנים משורת הדין ועל מנת להשיג את שביעות רצון התובע, הציעה הנתבעת לתובע הנחה ברכישת רכב חדש או לחילופין, זיכוי עבור שני טיפולי תחזוקה ברכב על חשבונה, אך התובע דחה הצעות אלו על הסף. לטענתה, נמסר לתובע ואף ידוע לו מכתב האחריות אשר נמסר לו במועד רכישת הרכב, כי זרוע מערכת ההיגוי מכוסה באחריות היצרן עד לעבור כברה של 60,000 ק"מ ואילו ברכב התובע הוחלפה זרוע ההיגוי כאשר מד האוץ הראה 73,367 ק"מ, קרי מחוץ למסגרת האחריות ועל כן חוייב התובע בתשלום החלפת הזרוע. בנוסף טענה, כי רכב התובע משמש כרכב חלוקה ושיווק וככזה נוהגים בו נהגים שונים ורבים אשר במהלך החלוקה אף עולים על מדרכות עם הרכב, ושימוש כזה ברכב יכול ומביא לנזק ישיר לזרוע העזר. עוד טוענת הנתבעת, כי נהוג לבצע ברכב בדיקה שגרתית בטרם העברת הרכב מבחן רישוי שנתי, וזאת על מנת למנוע אפשרות שהרכב יכשל במבחן הרישוי ויאלץ לעבור אותו בשנית, ואם בחר התובע שלא לעשות כן, אין לגולל האחריות לפתחה. לטענתה, היא פעלה בהתאם למחויבויותיה בכתב האחריות וסיפקה לתובע ולרכבו שרות וחלפים כנדרש. אשר על כן, מבקשת הנתבעת לדחות התביעה ולחייב את התובע בהוצאותיה ובשכר טרחת עו"ד ומע"מ. דיון 7. מטעם התביעה העידו - המומחה - משה בר-לב ז"ל, מר סמי עובדיה - עובד משרד התחבורה, אביב מאיר- שמאי רכב, אביב אופיר - נהג הרכב ובנו של התובע, דוד ברזילי - הבעלים של מוסך מונדיאל והתובע בעצמו. מטעם ההגנה העידו - ליבס נדב ואקרמן יהודית שהינם עובדי הנתבעת ונמרי דוד המומחה מטעמה. התובע בעדותו העיד על עצמו,כי במשך 25 שנים ניהל מסגריה גדולה בקמ"ג ועסק בגירים, במשאבות ובמדחסים. כן העיד שהוא איש מכאניקה, וכי התקלות לא מקובלות ברכב ובטח שלא ברכב חדש. מנהל המוסך אמר לו שתחולת האחריות מותנית בעמידה בלוח הטיפולים החדש,וביום שקיבל את המכתב מהנתבעת עבר לתוכנית התחזוקה החדשה עפ"י דרישתם. כן העיד, כי התקלה בוינקר השביתה את הרכב משום שהרכב נסע גם למרחקים. עוד העיד, כי בטרם העברת הרכב מבחן רישוי שנתי הוא הביא את הרכב למוסך הנתבעת לבדיקה. ע.ת.5 הינו עד אובייקטיבי ובעדותו העיד כי: "אם תיבת הילוכים מתחממת, הסימן של ההתחממות יופיע בכל חלקי המערכת. היתה בעיה עם סימן של התחממות. היות ורק שני רכיבים נפגעו כתוצאה מהתחממות והם כשלו כנראה, אני למד שהיה כשל בזמן הייצור או ההרכבה של אותם חלקים (הדגשה שלי - א.י) ...עקומת הבלאי צריכה להיות זהה בכל החלקים ולא יתכן שחלק מהחלקים יתבלו וחלקם לא" (עמ' 20 ש' 13 - 17 לפרוטוקול). בהמשך העיד: "דרך השימוש יכולה להשפיע על תיבת ההילוכים, אבל אז סימני הבלאי היו מופיעים בכל חלקי המערכת ולא רק בשניים. אני זוכר את המקרה ואני זוכר שכל שאר החלקים, לבד מהשניים שנפגעו, היו חדשים" (עמ' 20 ש' 21 - 23 לפרוטוקול). לאחר בחינת העדויות, נראה, כי מדובר ברכב פגום, אשר עבר טיפולים רבים מדי, חודשים ספורים לאחר שנקנה ונמסר לתובע. מכונית שנתגלו בה מיד לאחר רכישתה פגמים ותקלות כה רבים, מן הראוי שהנתבעת היתה שוקלת החלפתה עוד בהיותה בת מספר חודשים. דפי היסטוריית הרכב שצורפו מביאים למסקנה, כי מדובר בסדרת פגמים מתמשכת, וכי הרכב הוכנס לתיקונים שאינם תקופתיים מספר רב של פעמים. בע"א (ת"א) 94/79 דוד אביבי נ' בני משה קרסו בע"מ, פ"מ, כרך תש"מ, חלק שני, תש"מ 1980 נאמר ע"י כב' השופט י. קדמי: "אדם, הרוכש מכונית אינו משלם רק בעבור המכונית גופה היינו, את הוצאות-הייצור שלה עצמה- אלא, ערכה נמדד גם במידת ההנאה, הרווחה והנוחות שהיא מזכה את המשתמש בה..." הרוכש רכב חדש מצפה, כי יעשה שימוש ברכב החדש מבלי שיתקל בבעיות ובלי שיצטרך לפקוד מוסכים ולבצע תיקונים, אלא רק אותם טיפולים שוטפים הנחוצים לצורך אחזקתו של רכב חדש. מר שמואל בן ארי המומחה מטעם בית המשפט ציין בחוות דעתו, כי התובע נכנס לטיפולי האחזקה היזומים עם רכבו בצורה מדוייקת לפי הנחיות החברה, ללא החמצת שום טיפול עד להגשת התביעה. מכאן, שהתובע לא התרשל באחזקת הרכב וטיפולו. 8. מומחה בית המשפט בחוות דעתו ציין, כי יש להתייחס בחומרה לתקלה הבטיחותית שמתגלית כל שנה בזרוע מערכת ההיגוי והמחייבת את החלפתה, לדעתו על החברה לבדוק לעומק עם יצרן הרכב את הזרועות המוחלפות, ובאם הזרועות מוחלפות בגלל בלאי מהיר - יש לראות את התופעה בחומרה ולהביא לפתרונה המיידי ע"י יצרן הרכב, גם אם הסיבה היא צורת תפעול הרכב, דהיינו - עלייה על מדרכות וכד'. בעדותו בבית המשפט העיד המומחה כי: "כאשר תיבת הילוכים או מנוע מתקלקלים בתקופה קצרה לאחר הקניה זכותו של הלקוח לבקש החלפה אבל זה בתנאי שזה קורה בסמוך לרכישה. אבל אם זה קורה לאחר מס' שנים או מס' עשרות אלפי ק"מ אז בהחלט ניתן או לתקן את תיבת ההילוכים או להחליפה באחרת ויכולה להיות גם משופצת. התקלה הראשונה בתיבת ההילוכים היתה שנה ו- 11 חודש לאחר הרכישה לאחר שהמכונית נסעה 50,000 ק"מ" (עמ' 3 ש' 13 עד 17 לפרוטוקול). בהמשך העיד שאינו יודע מהן הנחיות משרד התחבורה לגבי תקלות בתיבת ההילוכים הקורות פחות משנתיים לאחר הרכישה. לאחר שב"כ התובע הציג בפניו חוזר של משרד התחבורה השיב, כי החוזר מדבר על תיקונים לאחר תאונות. התובע הביא כעד מטעמו את מר סמי עובדיה שהינו מפקח מחוזי של מחוז המרכז במשרד התחבורה אשר העיד לגבי החוזרים, כי מדובר בתלונות לגבי כל תיקון שנעשה ברכבים ולא בהכרח מדובר בתאונות. בנוסף, העיד המומחה מטעם בית המשפט כי: "השוני בין באר-שבע לתל-אביב יכול להיות בגלל הטמפרטורה והשני בגלל האבק." (עמ' 4 ש' 16 לפרוטוקול). מנגד העיד נציג משרד התחבורה, ע.ת.2 כי: "נכון שיש מקרים שלכלי הרכב יש תוכנית תחזוקה מקלה ותוכנית תחזוקה מחמירה, תלוי אם הרכב עובד בשטח או בכביש, לא תלוי בתנאי האקלים כי בארץ מזג האויר דומה ולא צריך להיות שינוי. לגבי אזורים בהם יש יותר אבק, לפיכך מחליפים פילטרים בתדירות גבוהה יותר" (עמ' 14 ש' 26 עד 29 לפרוטוקול). בחוות דעתו ציין המומחה מטעם בית המשפט, כי יש לייחס חלק מהתקלות שנתגלו לצורת הנהיגה והשימוש ברכב, אך בחקירתו הנגדית חזר בו המומחה ואמר כי: "אני לא יכול לומר שהנהג במקרה הזה התרשל בנהיגה" (עמ' 5 ש' 31 לפרוטוקול). 9. לאחר שראיתי ושמעתי בפני את עדי התביעה מחד, ואת עדי ההגנה מאידך, והתרשמתי מהם, ולאחר שבחנתי בשים לב את מכלול הטענות והראיות ושקלתי כל הנ"ל - הגעתי לכלל מסקנה, כי עדויות התביעה היו עקביות ולא נסתרו, וכי גרסת הנתבעת איננה יכולה להתקבל. עדי ההגנה 1 ו- 2 הגישו תצהירי עדות ראשית ובטרם העדתם נמחקו, בהסכמה, סעיפים רבים מתצהיריהם. כמו כן, ע.ה.1 בחקירתו הנגדית השיב, כי כל האמור בתצהירו אינו מידיעתו האישית. גם את עדותה של ע.ה. 2 אין לקבל משום שעל מרבית השאלות היא השיבה שאינה יודעת, לא זוכרת וכי אין לה הכשרה במכונאות. ע.ה.3 בחקירתו הנגדית העיד כי היו שתי תקלות משמעותיות ברכב והן החלפת משאבת הזרקה ושיפוץ תיבת ההילוכים (עמ' 31 ש' 14 - 15), מכאן, שאף לגרסתו היו פגמים ברכבו של התובע. 10. עסקינן במשפט האזרחי ומידת ההוכחה הנדרשת היא כ"הטיית מאזן ההסתברויות", בספרו של כב' השופט י.קדמי "על הראיות", חלק שלישי נאמר כי: "...די לנושא בנטל השכנוע שגרסתו תשכנע את בית המשפט ב- 51%, מתוך 100% המבטאים ודאות מוחלטת, על מנת לצאת ידי חובתו; ואין נפקא מינה שנותרים 49% של אי ודאות" (ר' עמ' 1548). במקרה דנן, התובע נושא בנטל. כפי שפירטתי לעיל, הוכח בפניי ואף שוכנעתי שהתובע הרים את הנטל המוטל עליו בתיק זה. הנזק 11. באשר להוצאות שנגרמו לתובע, לטענתו, בגין שינוי במערך התחזוקה - ביום 19.12.95 הודיעה הנתבעת לתובע על השינוי במערך התחזוקה. מומחה בית המשפט בחוות דעתו ציין, כי שינוי שגרת הטיפולים כרוך בביצוע 10 טיפולים "קטנים" נוספים, כאשר ביצוע טיפול "קטן" מחייב החלפת שמן, מסנן שמן מנוע ובדיקת הרכב, טיפול אשר אורך כשעה נטו במוסך. כן ציין, שהוא רואה בחיוב את ביצוע החלפת שמן ומסנן שמן המנוע בתדירות גבוהה יותר, וזאת לצורך שמירה על אורך חיי המנוע. לדבריו, מדובר בפעולה זולה יחסית, וכי שינוי זה הינו לגיטימי אם יצרן הרכב החליט לגביו. בחקירתו הנגדית העיד, כי מקובל שיצרן הרכב משנה מעת לעת את תדירות שגרת טיפולי האחזקה וכי זכותו של כל יצרן לשנות את זמני הטיפול. על כן, איני רואה לנכון לפסוק לתובע הוצאותיו בגין שינוי במערך התחזוקה. לגבי ערך הרכב - ביום מכירת הרכב לצד ג' עמד ערך הרכב, עפ"י מחירון לוי יצחק, על סך 65,000 ₪. לאחר ניכוי הסכום אותו קיבל התובע בגין מכירת הרכב, יעמוד ערך הרכב על סך של 29,900 ₪ נכון ליום הגשת התביעה. 12. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאותיו, משוערך להיום, כדלקמן: החלפת זרוע של מערכת ההגנה 904 ₪ אובדן 3 ימי עבודה בשל הצורך בבדיקות חוזרות במשרד הרישוי 7,698 ₪ אובדן 24 ימי עבודה בגין שהיית הרכב במוסך לצורך איתור הליקויים וביצוע התיקונים 61,584 ₪ מחיר הרכב ביום המכירה בניכוי הסך תמורת מכירת הרכב 51,149 ₪ פיצוי בגין עוגמת נפש 25,000 ₪ סה"כ - 146,335 ₪ סוף דבר 13. הנתבעת תשלם לתובע את הסך של 146,335 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 17,000 ₪. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. אספקהרכב