פסק דין עניינה של התביעה שלפני במצלמה דיגיטאלית, בה זכה התובע במסגרת "המכרז של המדינה". הנתבעת, הנה חברה בע"מ העוסקת, בין היתר, במכירת מוצרים שונים בשיטת "מכרז". תנאי ההתקשרות במכרז מפורטים בחוברת הידועה בשם "המכרז של המדינה" (להלן: "חוברת המכרז"), המתפרסמת מעת לעת על ידי הנתבעת. אציין כבר כעת כי הצד השלישי, חברת אלודה בע"מ - הנה נציגה רשמית ובלעדית של חברת אולימפוס, והיא משווקת בין היתר, מצלמות ורשמי קול. בכתב תביעתו, טוען התובע כי למרות שזכה במכרז במצלמה דיגיטאלית תוצרת "אולימפוס" דגם 310 - SP (להלן: "המצלמה") ולמרת שנגבה ממנו תשלום ראשון באמצעות כרטיס האשראי, המצלמה לא סופקה לו במועד שנקבע לכך בתקנון המכרז, אף לא לאחר מכן. התובע הוסיף וטען כי הצעתו הוגשה למכרז לצורך רכישת מצלמה שתשמש אותו בחופשה בחו"ל אשר נקבעה לתאריך 5.6.06, אלא שהנתבעת לא עמדה במועדים להם נתחייבה והוא נאלץ לרכוש בסמוך לחופשה, מצלמה חלופית - יקרה יותר. טוען התובע בכתב תביעתו, כי עם חזרתו ארצה מחופשתו בחו"ל הוא ביטל בכתובים את הסכם הרכישה עם הנתבעת, בשל אי אספקת המצלמה במועד והוא הגיש תביעתו נגד הנתבעת לפיצוי כספי בסכום כולל של 3,765 ₪, בגין ההפרש בשווי המצלמות, החזר סכומים ששילם ועגמת נפש. במסגרת כתב הגנתה, הכחישה הנתבעת את גרסת התובע בעיקר מן הטעם של העדר עילה כנגדה. לטענת הנתבעת היא משמשת כ"מתווכת" בלבד בעסקת הרכישה בין התובע לבין הספקית/המשווקת - חברת אלודה בע"מ ועל כן בד בבד עם הגשת כתב הגנתה, שלחה הודעת צד ג' כנגד חברת אלודה בע"מ (להלן: "צד ג"). לטענת הנתבעת תפקידה ב"מכרז של המדינה" מסתכם בכך שהיא מפרסמת את המוצרים בעבור יצרנים וספקי שירות שונים ועל כן היא אין לראותה כאחראית לאספקת המצלמה לתובע וכך אף עולה מתקנון המכרז המפורט בחוברת המכרז. הנתבעת גם הפנתה למקבץ פסקי דין אשר הכירו במעמדה כ"מתווכת/מארגנת משחקים בלבד" ולטענתה האחריות לביצוע עסקת הזכיה רובצת לפתחם של הרוכש (התובע) והמשווק (צד ג') בלבד. לפיכך, לגישת הנתבעת יש לקבוע כי האחריות לפיצוי התובע, אם תוכח זכאותו, מוטלת על צד ג' בלבד. צד ג' הגיש כתב הגנה במסגרתו עתר לדחיית הודעת צד ג' שהוגשה כנגדו. צד ג' טען כי הנתבעת הנה חברת פרסום ושיווק העוסקת בעריכת מכרזים פרטיים וכי היא רוכשת מממנו מוצרים כנגד חשבונית מס. בניגוד לגרסת הנתבעת, צד ג' טוען כי החובה והאחריות לאספקת המוצרים לזוכים ב"מכרז של המדינה" מוטלת במלואה על הנתבעת - ועליה בלבד וכך גם קובע סעיף ח.4 לתקנון המכרז (ר' סעיף 7 לכתב ההגנה של הצד השלישי). מוסיף צד ג' וטוען כי הוא עמד במועד שנקבע לאספקת המצלמות שהזמינה ממנו הנתבעת בהתאם לטופס הזמנה מיום 23.4.06 (נספח "א" לכתב ההגנה להודעת צד ג') וכי הוא סיפק את המצלמות לנתבעת כבר ביום 30.4.06 (נספח "ב") ועל כן לטענת צד ג' הנתבעת אינה יכולה להלין אלא על עצמה. מן הטעמים הנ"ל טוען הצד השלישי לחוסר יריבות והוא מבקש לדחות את הודעת הצד השלישי כנגדו תוך כדי חיוב הנתבעת בהוצאות. ביום 11.4.07 נתקיים דיון אליו התייצבו התובע ונציגת הנתבעת ועדויותיהם נשמעו. התובע חזר על גרסתו ובתמיכה הגיש את חוברת "המכרז של המדינה" הרלוונטית. מנגד נציגת הנתבעת לא הכחישה גרסת התובע בציינה כי אכן "רוב הטענות של התובע הן נכונות", אלא שהוסיפה וטענה כי אין להסתפק בתעודת המשלוח שהוגשה מטעם צד ג' כראיה לאמיתות הטענה כי אכן צד ג' סיפק את כל המצלמות שהזמינה ממנו הנתבעת. נציגת הנתבעת הוסיפה וטענה באופן שרירותי כי "יכול להיות שהגיע מספר מסוים אך לא לכלל הלקוחות" (ר' שורה 21 בעמ' 4 לפרוטוקול). לאחר ששקלתי את העדויות שנשמעו בפני ועיינתי בקפידה בכתבי הטענות והמסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, אני בא לעובדות ולמסקנות הבאות: התובע הגיש ל"מכרז של המדינה" הצעה לרכישת המצלמה נשוא התביעה שלפני, ביום 8.4.06 והצעתו, ע"ס 1,434 ₪ בצירוף הסך של 65 ₪ בגין דמי משלוח, התקבלה. משכך, גם חוייב כרטיס האשראי של התובע בתשלום ראשון (מתוך שישה) על סך 239 ₪ (אישור הוצג במהלך הדיון). הנתבעת לא הכחישה כי נכון לתאריך 23.5.06 המצלמה לא סופקה ללקוח. יתרה מזאת, משמצאתי עדותו של התובע אמינה ובהעדר ראיות לסתור אני מקבל גרסתו לפיה, גם לאחר מועד האספקה לו טענה נציגת הנתבעת בדיון - 23.5.06 - המצלמה עדיין לא סופקה לתובע. זאת ועוד, גם מתקבלת טענתו של התובע לפיה בשיחה טלפונית מתאריך 28.5.06 הובטח לו על ידי נציגת הנתבעת כי המצלמה תסופק לו לא יאוחר מתאריך 1.6.06. ראה בתמיכה נספח ו' לכתב ההגנה של הנתבעת בו מצוין בדוח פירוט פניות, כי בתאריך 28.5.06 הלקוח (התובע) עודכן כי המצלמה תסופק לו בימים הקרובים. חרף המתואר לעיל, גם הפעם לא סופקה המצלמה ללקוח ואני מקבל גרסתו, כי נאלץ לרכוש מצלמה חלופית לצורך תיעוד חופשתו בחו"ל. בעניין אחרון זה, אינני מקבל טענת הנתבעת לפיה הצד השלישי אחראי לאי אספקת המצלמה במועד וזאת נודע לנתבעת לאחר שפנתה לבירור עם הצד השלישי ונמצא כי אין "באפשרותו לספק לתובע כרטיס זיכרון בנפח 128MB אלא רק 2 כרטיסי זיכרון כל אחד בנפח של 64NB" . אני גם דוחה טענת הנתבעת לפיה למשמע הצעה זו "סירב התובע" וביקש לבטל את העסקה למרות שהמוצר היה מוכן כבר זמן רב למסירה לידיו בנוסף ל-2 כרטיסי הזיכרון המווים תחליף הולם ואף ראוי לכרטיס הזיכרון בו זכה" (ר' סעיף 28 לכתב ההגנה של הנתבעת). להלן אפרט הטעמים שהובילוני למסקנות הנ"ל: ראשית, משנתתי אמון מלא בעדות התובע ובהעדר ראיות לסתור, אני מקבל גרסת התובע הטוען כי אכן נמסר לו על ידי הנתבעת ביום 23.5.06 כי יש בעיה עם הזיכרון במצלמה ואף הוצע לו פתרון חלופי. אולם בעניין זה ובניגוד לגרסת הנתבעת, אני מקבל גרסת התובע אשר העיד כי כבר למחרת היום פנה לנתבעת והודיע כי הוא "מוכן לקבל את המצלמה בלי הזכרון בכלל" (שורה 8 בעמ' 3 לפרוטוקול), אלא שגם הפעם המצלמה לא הגיעה ליעדה עד למועד שנקבע לחופשה - 5.6.06. שנית, גרסת ההגנה לפיה הנתבע סירב להצעה להחלפת הזכרון במצלמה כעולה מכתב הגנתה של הנתבעת לא מצאה כל זכר בתשובת הנתבעת לב"כ התובע במכתבה מיום 14.8.06 אשר העתקו צורף לכתב ההגנה (נספח ז'). נהפוך הוא במכתב הנ"ל טענה הנתבעת כי פנתה לספק הרלוונטי (צד ג') בבקשה לספק המוצר במועד המוקדם הניתן, אך "כאמור הדבר לא היה בשליטתה" (סעיף 5 למכתב הנ"ל). שלישית, בכתב הגנתו, טען צד ג' גרסה שונה מזו שטענה הנתבעת ומשטענת צד ג' הוכחה כדבעי ולא נסתרה על ידי הנתבעת, אני מקבל גרסת צד ג' בנקודה זו. כזכור, לטענת צד ג' הוא עמד במועד אספקת המצלמות לנתבעת בהתאם להזמנה שבוצעה וכראיה - צורפו טופס הזמנת מוצרים ותעודת משלוח (נספח "א" ו- "ב" בהתאמה). מנגד, הנתבעת אשר טענה למחדלים מצידו של צד ג', בכל הקשור לזכרון במצלמה, לא הרימה הנטל ולא הוכיחה גרסתה והיא גם נמנעה מהגשת ראיות רלוונטיות אשר יכלו לשפוך אור על הפרשה במחלוקת בינה לבין צד ג'. הימנעות זו של הנתבעת מוחזקת כנגדה ופועלת לחובתה. זה גם המקום לציין, כי אינני מקבל טענתה המרכזית של הנתבעת לפיה יש לזהותה כ"מתווכת" בלבד המלווה עסקה שנחתמה בין הרוכש לספק (טענה שנתקבלה בלא מעט תביעות שהוגשו כנגדה), זאת מאחר ובנסיבות המיוחדות של המקרה אשר לפני, הוכח כי ה"איחור" באספקת המצלמה אינו קשור במעשה או מחדל של צד ג' . למסקנה זו הגעתי בין היתר לאחר שהוכח כי הנתבעת התרשלה בכך שלא עמדה במועד האספקה המפורט בתקנון "המכרז" מסיבות התלויות בה - ובה בלבד, אולם חרף זאת, היא ניסתה להתנער מחובתה והפנתה אצבע מאשימה כלפי צד ג' - אשר הוכח ללא ספק כי הוא מצידו, עמד בהתחייבויותיו. ויוטעם: הנתבעת מנסה לפטור עצמה מחבותה על פי סעיף 10 לתקנון המכרז. בסעיף הנ"ל נקבע אמנם כי חברת המכרז לא תהיה אחראית לאיחורים באספקת מוצרים ושירותים אלא שהכוונה וכך מצויין בתקנון לכאלו "הנובעים מנסיבות שאינן בשליטתה". כאמור לעיל, הנתבעת לא הוכיחה טענתה כאילו צד ג' היה אמור לספק את המצלמה ישירות לתובע, ולמצער לא הוכיחה כי העיכוב באספקת המצלמה לתובע, נבע בשל פועלו של צד ג'. חיזוק נוסף גם מצאתי במעשה הטוב שעשתה הנתבעת, והסכימה לקבל את הודעת התובע בדבר ביטול העסקה ואף פנתה לחברת האשראי, כטענתה, בהודעה מתאימה ובכך מנעה מהתובע תשלומים מיותרים נוספים. משום הטעמים שפורטו לעיל, אני בא למסקנה כי במקרה שלפני, האיחור באספקת המצלמה ובעקבותיו, ביטול העסקה, נבע מנסיבות הקשורות בנתבעת בלבד ולפיכך האחריות לפיצוי התובע, ככל שייפסק, תוטל על הנתבעת בלבד ולא מצאתי כי יש לייחס לצד ג', אחריות כלשהיא. משכך, ההודעה לצד השלישי נדחית כבר עתה. משבאנו לכאן, יש לבחון, מהו סכום הפיצוי לו זכאי התובע מן הנתבעת? כזכור, התובע העמיד תביעתו על סכום כולל של 3,765 ₪. להלן אתייחס לכל ראש נזק בנפרד: החזר תשלום ראשון בצירוף החזר דמי משלוח: בכתב תביעתו התובע עותר להחזר הסך של 65 ₪ בגין דמי משלוח בצירוף הסך של 239 ₪ בגין תשלום ראשון ששילם לנתבעת באמצעות כרטיס האשראי. מנגד, לטענת הנתבעת כספו של התובע הוחזר לו במלואו (סעיף 31 לכתב ההגנה). בדיון שנתקיים לפני הציג התובע אסמכתאות המאמתות גרסתו לעניין גביית תשלום ראשון והן לא נסתרו בראיה ממשית מצד הנתבעת על כן אני מקבל הטענה כי שולם הסך של 239 ₪. בנסיבות בהן אין חולק כי עסקת הרכישה בוטלה, החזקת כספי התובע על ידי הנתבעת מהווים עשיית עושר ולא במשפט והתובע זכאי להשבת הסך של 239 ₪. אשר לדרישת התובע להשבת הסך של 65 ₪ - הדרישה נדחית, בהעדר ראיות מצד התובע אשר לפתחו רובץ נטל ההוכחה. ההפרש בין רכישת המצלמה החלופית לבין מכיר רכישת המצלמה במכרז: לטענת התובע, בשל אי אספקת המצלמה עד למועד הטיול שתכנן בחו"ל, הוא נאלץ לרכוש מצלמה חלופית בסכום כולל של 2,895.27 ₪ (קבלה הוגשה) ועל כן לטענתו הוא זכאי להפרש ובסך של 1,461 ₪. מעיון בקבלה שהוגשה נחזה כי התובע רכש מצלמה חלופית בדיוטי פרי בנתב"ג בצירוף תיק למצלמה וכרטיס זיכרון. מעיון במפרט המצלמה בה זכה התובע במכרז של המדינה, כנחזה מחוברת המכרז, עולה כי ההצעה במכרז אינה כוללת תיק למצלמה ועל כן אינני מאשר התשלום בגין רכישת התיק. מאידך, משקבעתי לעיל כי בשל אי אספקת המצלמה בה זכה התובע במכרז עד למועד הטיול בחו"ל נאלץ התובע לרכוש מצלמה חלופית בסכום גבוה יותר, הוא זכאי להפרש בין התשלומים, היינו להפרש בין הסך של 2835 ₪ (סך של 570 דולר + 59.99 דולר לפי שער יציג של 4.5 ₪ ) ששילם התובע בפועל עבור רכישת המצלמה החלופית לבין הסך של 1,434 ₪ (סכום הזכיה במכרז). משכך זכאי התובע לפיצוי בגין ההפרש: 1,401 ₪ ( =1,461 ₪ - 2,835 ₪). למען הסר ספק אציין כי מצאתי לאשר לתובע הסכום ששילם בגין רכישת כרטיס הזכרון שרכש התובע למצלמה החלופית, משטענת הנתבעת להפרש מהותי במחירי כרטיס הזיכרון לא הוכחה בפני. עגמת נפש, טירדה והפרש ביטוח: התובע גם עתר לפיצוי בסך 2,000 ₪ בגין עגמת נפש, בגין הטרדה מיותרת והשוני בין טיב המצלמות. לאחר ששקלתי את מלוא הנתונים שהובאו בפני, אינני סבור שמן הראוי לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין השוני בין טיב המצלמות שכן בנקודה זו התובע נמנע מהבאת ראיות אשר בכוחן לאשר גרסתו. כמו כן, התובע טען כי הצעתו במכרז מקורה ברצונו לרכוש מצלמה לצורך טיול בחו"ל ואין מחלוקת כי הגם שזו לא סופקה עד למועד הטיול הוא הצליח לרכוש מצלמה חלופית ולא נטען בפני ,כשם שלא הוכח, כי התובע לא תיעד את חופשתו בחו"ל או שלמצער התמונות יצאו באיכות ירודה. יתרה מזאת, גם טענת התובע לשוני מהותי בטיב המצלמות לא הוכחה וכזכור, לפתחו של התובע רובץ נטל ההוכחה. יחד עם זאת, שוכנעתי, כי התובע זכאי לפיצוי כולל בגין ההוצאות, אבדן הזמן והטרחה - נוכח עגמת הנפש שנגרמה לו ואני פוסק לו סך של 300 ₪ במרכיב נזק זה. אשר על כן, התובע זכאי לפיצוי מהנתבעת בסכום כולל של: 1,940 ₪ (= 300 ₪ + 1,401 ₪ + 239 ₪ ). לסיכום: תק 3732/06: התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת בחלקה ואני מורה כדלקמן: הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,940 ₪ בצירוף אגרת בית המשפט ששולמה בסך של 87 ₪. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יתווספו הפרשי הצמדה וריבית החל ממועד הגשת התביעה 6/11/06 ועד למועד התשלום בפועל. תק 3732.1/06: ההודעה לצד השלישית נדחית ללא צו להוצאות. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים. מכרז