תשלום חוב על גלישה באינטרנט
פסק דין
מבוא וטענות הצדדים
1. לפניי תביעה לתשלום סך 2,670 ₪ (נכון ליום 15.7.04) בגין גלישה באינטרנט.
2. התובעת מתבססת על רשומותיה בדבר תנאי החבילות שבמסגרתן צרך הנתבע את שירותי התובעת.
3. הנתבע כופר בחלק מן החוב, בטענה שהרשומות אינן משקפות את התנאים שהוסכמו.
דיון והכרעה
4. לא מצאתי טעם טוב לפקפק באמינותן של רשומות התובעת, חרף אי-הוכחתם של כל התנאים הנדרשים למתן מעמד ראייתי של 'רשומה מוסדית'. אני מעדיף אותן על זיכרון בעל-פה, שאינו נתמך בתרשומות ובמסמכים, של דברים שאירעו לפני מספר שנים.
5. לא מצאתי טעם טוב לפקפק ברשומה נ/8 מאת הספק המתחרה, ובעדות הנתבע שלפיה היא הומצאה לו בעקבות בקשתו לקבל נתונים אודות חשבונו אצל החברה המתחרה בתקופה הרלבנטית. אני מקבל את טענת הנתבע שלא סביר ליחס לו הסכמה לתנאים גרועים מאלה שמהם נהנה אותה עת אצל הספק המתחרה; ואכן החשבוניות שצירפה התובעת נוקבות בסכומים גבוהים מאלה שפורטו ב-נ/8.
6. מ-ת/1 עולה כי לחבילה הראשונה צורפה הטבה של 300 שעות גלישה חינם בחודשיים הראשונים.
7. אין לנתבע טענה נגד החבילה השניה, שלפיה חויב בפחות מדולר ליום עבור כל יום בחודש (סה"כ 29$ בצירוף מע"מ). לפי רשומות התובעת חבילה זו נכנסה לתוקף ביום 26.3.01.
8. מן הנתונים הללו מצטיירת, בהסתברות גבוהה מ-50%, התמונה הבאה:
9. הנתבע הסכים לנסות את שירותיה של התובעת, שהיו צפויים להיות זולים מאוד בחודשיים הראשונים, נוכח ההטבה הנזכרת. באופק ההתקשרות עמדה החבילה החלופית, ללא ההטבה האמורה אך בעלות אטרקטיבית של 29$ בחודש בצירוף מע"מ. נראה כי הסוכן, או המוקדן, הזמין את הנתבע ליהנות מן ההטבה הנלווית לתכנית הראשונה, שללא ההטבה הייתה פחות אטרקטיבית, ולאחר מכן להמיר אותה לתכנית השנייה. הנתבע לא צפה אפשרות של תשלום סכומים גבוהים כנקוב בחשבוניות בגין פברואר ומרץ, ועליהם עיקר תרעומתו. נראה, אפוא, כי החיובים שבמחלוקת נוצרו עקב השיהוי בהחלפת החבילה בתקופה מיום 20.2.01 (תום תקופת ההטבה) עד יום 26.3.01 (החלפת החבילה). השאלה היא מי אחראי לשיהוי זה.
10. נספח ד' לתצהיר התובעת מהווה ביטוי אותנטי לכך שכבר ביום 29.5.01, קרי: סמוך לתקופה הנדונה, הופתע הנתבע לשמוע על 'חבילת הפנטום' (החבילה הראשונה). מכאן אני מסיק שנפלה עמימות בהסברים שנתן הסוכן או המוקדן לנתבע.
11. התובעת לא המציאה ראיה כלשהי שממנה אוכל להסיק כי הנתבע הועמד בבירור על תנאי החבילה הראשונה וההטבה הנלווית, ועל הנטל המוטל עליו ליזום מבעוד-מועד שינוי של החבילה, לבל יחויב בחיובים גבוהים מן האופטימאלי מבחינתו. לא נחתם חוזה בכתב, לא צורפה תרשומת של סיכום בעל-פה, לא צורפה תרשומת של מתן הבהרות, לא צורף תדפיס של תנאי התקשרות הכוללים הבהרות כאמור.
12. הנטל בהוכחת התביעה הוא על התובעת. עליה היה להראות כי השיהוי בשינוי החבילה נגרם באשמו של הנתבע, תוך התעלמותו מנתונים והסברים שניתנו לו.
13. לאור האמור, אני קובע כי היא לא הרימה נטל זה, וכי היא הציגה לפני הנתבע מצג שלפיו לא ישלם יותר מ-29$ לחודש בצירוף מע"מ (קרי: פחות מאשר אצל הספק המתחרה), כפי שאמנם חויב בגין החודשים אפריל ומאי 2001.
14. התובעת גם לא הקטינה את נזקה, והמשיכה לתת לנתבע שירותים חרף אי-תשלום. לו ננערה התובעת במועד סביר, כגון לאחר פיגור בתשלום של חודשיים – היה סיכוי רב להבהרת העניין לפני הצטברותם של חיובים נוספים.
15. התוצאה היא שהנתבע אינו חייב לנתבעת אלא את הסכום של 29$ בצירוף מע"מ גם בגין החודשים פברואר ומרץ 2001, ובסה"כ כ-420 ₪ (לפי ממוצע החיובים בגין אפריל ומאי), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.4.01 (אמצע התקופה) עד היום. סכום זה עולה לסך 594 ₪.
סיכום
16. התביעה מתקבלת בחלקה, בסכום של 594 ₪.
17. הנתבע הציע לשלם לתובעת סכום זה עוד לפני ההליך [סעיף 18 בתצהיר הנתבע שלא נסתר], ולפיכך הוא זכאי לשכ"ט עו"ד בגין התגוננותו בהליך, בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ.
18. לאחר קיזוז, על התובעת לשלם לנתבע סך 1,906 ₪.
19. הסכום ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן ישא הרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.
20. הגזברות תשיב לנתבע את העירבון שהופקד בסך 1,500 ₪.
חיפוש פנימי באתר
