בקשה לעקל ו/או לרשום הערת אזהרה על חלקה

החלטה 1. א. המבקשים הגישו לבית משפט זה תובענה למתן פסק דין שיצהיר כי העברת זכויות הבעלות שהיו רשומות על שמו של המנוח תאופיק מוחמד בוקאעי ז"ל (להלן - "המנוח"), בחלקה 9 ובחלקה 10 שבגוש 18551 מאדמות הכפר טמרה (להלן - "המקרקעין") על שמו של המשיב עוואד מרואן נעשתה שלא כדין וכי היא בטלה ומבוטלת. כן עתרו המבקשים להורות לרשם המקרקעין לבטל את רישום המקרקעין על שמו של המשיב ולהורות על רישומם על שמם של המבקשים שהינם יורשיו של המנוח. (התביעה הוגשה במסגרת ת.א. 1484/98). ב. יחד עם הגשת התביעה הגישו המבקשים בקשה "לעקל ו/או לרשום הערת אזהרה על הקרקע הידועה בגוש 18551 חלקה 9, ו10-". (בשא 8039/98). משהובאה הבקשה בפני קבעתי אותה לדיון במעמד הצדדים. במועד שנקבע לדיון הודיעו באי כח הצדדים לבית המשפט כי מוסכם עליהם שהדיון בבקשה יידחה למועד אחר וכי "עד אז הצדדים מודיעים כי המשיב לא יבצע כל שינוי במצב הקרקע לרבות העברה כלשהי לצד ג'". הצדדים בקשו כי בית המשפט יקבע מועד לדיון בבקשה במעמד הצדדים. בדיון שהתקיים ביום 26.4.99 הודיע בא כחו המלומד של המשיב, עו"ד סלים וקים, כי - "(...) אני מסכים לכך שתירשם התחייבותי כי עד למתן החלטה אחרת של בית המשפט במסגרת ת.א. 1484/98 או כל בקשה אחרת שתוגש במסגרתו, לא יבצע מרשי העברה של הזכויות במקרקעין הנדונים". בא כחם המלומד של המבקשים, עו"ד אלי עבוד, הודיע כי לאור הצהרתו הנ"ל של עורך דין וקים, הוא מסתפק בהצהרה האמורה "תוך שמירה מלאה על זכותי להגיש כל בקשה שאמצא לנכון בכל מועד, אפילו מחר". הדיון בבשא 8039/98 הסתיים, איפוא, בכך שבית המשפט רשם לפניו את הצהרותיהם והתחייבויותיהם של באי כח הצדדים כאמור לעיל. ג. ואכן, המבקשים הגישו את הבקשה שלפני (בשא 4069/99) שבה הם עותרים ליתן צו המורה למשיב ו/או מי מטעמו ו/או כל שותף שלו ו/או חברה בה הוא מעורב "להמנע באופן ישיר ו/או עקיף" מלבנות על המקרקעין ו/או על חלק מהם ולרשום משכנתא ו/או הערת אזהרה לצורך קבלת משנכתא על המקרקעין האמורים או חלק מהם והמונע מן המשיב "להקים כל מתקן ו/או עסק על הקרקע שהוא עסק ו/או מתקן של קבע". המבקשים עתרו למתן סעד כאמור במעמד צד אחד. ברם, קבעתי את הבקשה לדיון במעמד הצדדים. לאחר שמיעת חקירתם הנגדית של המצהירים מטעם שני הצדדים, סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב ועתה הגיעה שעת מתן ההחלטה לגוף הבקשה. 2. טענות המבקשים א. בקשתם של המבקשים נתמכה בתצהירו של אחד מבניו של המנוח, נאדר תאופיק בוקאעי (להלן - "נאדר"). ב. אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהמנוח היה בעלים רשום של 1/3 חלקים בכל אחת מן החלקות 9 ו10- שבגוש 18551. ג. נאדר הצהיר כי אביו המנוח היה חולה "תקופה ממושכת" ונפטר בעקבות מחלתו ביום 23.2.98. לדבריו, "אבי המנוח, סמוך למותו, היה במצב רפואי קשה ולא היתה לו היכולת ו/או האפשרות השכלית ו/או הפיזית לחתום על הסכם ו/או להתחייב מכח הסכם ו/או לחתום על מסמך כלשהו". ד. נאדר הצהיר כי בעת שבא כח המבקשים ניגש לרשום את צו הירושה שהוצא לאחר פטירתו של המנוח "הוברר לו כי בקרקע בוצעה עיסקה ביום 11.6.98 על סמך מסמכים שחתמו על ידי התובע ז"ל ביום 22.5.98 (שטר מכר) ואשר תוקן בטיפקס מאוחר יותר מהיום 22.2.98 (...)". נאדר טען כי המשיב ביצע את העברת הזכויות במקרקעין הנ"ל על שמו "תוך ביצוע זיוף ו/או שימוש במסמכים מזוייפים". לדבריו, המשיב "רכש הקרקע ללא תמורה ותוך שימוש במסמכים מזוייפים". לטענתו, החתימה המופיעה על שטר המכר אינה חתימתו של המנוח "אלא זוייפה על ידי אחר". כן טען כי המנוח "לא קבל מאומה מן העסקה, לא תמורה כספית ולא ששווה ערך". עוד טען נאדר בתצהירו כי המחיר עליו דיווח המשיב לשלטונות מס שבח "אינו ריאלי, דבר שמצביע על זיוף ומירמה"; וכי "אני מחזיק בקרקע וממשיך להחזיק בה דבר שמחזק המסקנה והראיה שמדובר במעשה זיוף". 3. טענות המשיב א. המשיב הגיב על הבקשה והביע את התנגדותו למתן צו מניעה כמבוקש. המשיב תמך את תגובתו בתצהיר. ב. בתצהירו טען המשיב כי ביום 22.2.98 נערך הסכם בינו לבין המנוח, הסכם "אשר במסגרתו רכשתי ממנו את זכויותיו בשתי החלקות 9 ו10- בגוש 18551". ג. המשיב הצהיר כי ההסכם נערך במשרדו של הנוטריון עורך דין סובחי אלחאג' מחיפה וכי המנוח חתם על ההסכם וכן על יפוי כח בלתי חוזר בפני הנוטריון עורך דין סובחי אלחאג' "וזאת באותו מעמד". ד. המשיב הצהיר כי דיווח על העיסקה האמורה לשילטונות מס שבח מקרקעין בנצרת על פי טפסי מש"ח אשר נחתמו על ידי המנוח ועל ידי המשיב "בפני הנוטריון עו"ד סובחי אלחאג' ובאישורו". לדבריו, הוא אף שילם את המסים המגיעים ממנו בגין העיסקה ולאחר קבלת האישורים המתאימים מן הרשויות המוסמכות "דאגתי לביצוע העברת זכויות בממכר משם המנוח לשמי בלשכת רישום המקרקעין". ה. עוד הצהיר המשיב כי העברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין בוצעה "על סמך שטרי מכר אשר נחתמו על ידי המנוח ועל ידי ביום 22.2.98 במפני הנוטריון עו"ד סובחי אלחאג' אשר אישר בחתימתו כי הצדדים הופיעו בפניו בתאריך הנ"ל וחתמו על שטרי המכר". עו"ד אלחאג', כך המצהיר, אישר את חתימת הצדדים על שטרי המכר בסמוך לתאריך ביצוע ההעברה בלשכת רישום המקרקעין "ולפיכך תחילה הוא רשם תאריך אחר מהתאריך שבו חתמנו בפניו וכנראה גילה את טעותו ואז דאג לתקן את התאריך ולרשום את התאריך בו חתמו הצדדים על שטרי המכר". המשיב הוסיף והצהיר כי - "10. גם עו"ד וואאל חאג' אשר אישר את שטרי המכר על פי תקנה 16(א1) לתקנות המקרקעין, וכנראה טעה תחילה ורשם תאריך אחר ומיוזמתו הוא תיקן את התאריך, לדעתי ללא כל צורך". המצהיר טען בתצהירו כי אין אמת בטענה בדבר זיוף וכי תיקון התאריך "נעשה על ידי עורכי הדין סובחי וואאל אלחאג' כדי לתקן טעות ותו לא". ו. המצהיר הוסיף וטען כי למעשה לא היה כל צורך בשימוש בשטרי המכר שנחתמו על ידי המנוח ועל ידו ביום ביצוע העיסקה "היות והיה ברשותי יפוי כח בלתי חוזר המסמיך את עורך דין אלחאג' סובחי לחתום בשם המנוח על כל מסמך לשם ביצוע התחייבויות המנוח על פי ההסכם (...) ולכן היה באפשרות עו"ד סובחי אלחאג' לחתום בשם המנוח על שטרי המכר גם לאחר פטירתו". ז. המשיב הצהיר כי הטענה על כך שהחתימה המופיעה על גבי שטרי המכר איננה חתימת המנוח, איננה אמת, וכי המנוח "חתם בפני ובנוכחותי והדבר גם אושר על ידי עורך דין סובחי אלחאג' אשר אישר את חתימתו על כל המסמכים הקשורים לעיסקה". ח. המשיב הצהיר כי על פי המוסכם עם המנוח המבקשים לא היו אמורים לקבל את שומות מס השבח וכי הוא עצמו היה אמור לשאת בכל המסים החלים על העיסקה, לרבות מס שבח מקרקעין "ואכן השומה הגיעה לידי ושולמה על ידי". ט. המצהיר הכחיש את טענתו של נאדר על דבר מצבו הרפואי הקשה של אביו המנוח ועל כך שלא היתה לו האפשרות השיכלית ו/או הפיזית לחתום על מסמכים כלשהם. לדבריו "האמת היא שהמנוח הופיע בפני עורך דין סובחי אלחאג' כשהוא במצב בריאותי ונפשי טוב, הבין את מהות העיסקה שנעשתה עמו וחתם על כל המסמכים בפני הנוטריון עורך דין אלחאג' לאחר שהסביר לו את מהות העיסקה והצהיר כי הכל מובן לו". לדברי המצהיר המנוח היה בריא בגופו ובנפשו "ונסע יחד איתי למשרד עו"ד סובחי אלחאג' בחיפה שם חתם על המסמכים הקשורים לעיסקה לאחר שקבל את התמורה המלאה". י. המשיב טען כי המבקשים חפצים להתעשר שלא כדין על חשבונו וכי הם יודעים היטב כי המנוח חתם על המסמכים וכי היה במצב שאפשר לו להתחייב לביצוע העיסקה ולחתום על המסמכים. יא. המשיב הוסיף והצהיר כי תכנן להקים, יחד עם איברהים בוקאעי, דודם של המבקשים, פרוייקט של תחנת דלק ושירותי דרך על חלק משטח החלקה 10 נשוא הדיון וכי "השגנו שינוי ייעוד והשמנו תכניות לקבלת היתר בניה על החלקה". המשיב טען בתצהירו כי מתן צו מניעה זמני יעכב את ביצוע הפרוייקט שהשקיע בו ממיטב כספו "ויגרום לכך שסכומי עתק שהשקעתי ילכו לטמיון". יב. עוד טען המצהיר שאין כל אמת בטענה שהמבקשים מחזיקים בשטח כלשהו בחלקות 9 ו10-. המבקשים, טען המצהיר, מחזיקים, בעקבות אביהם המנוח, בחלקה 8 באותו גוש ואף הקימו עליה חממה והחכירו שטח שנוסף לצד ג'. לדבריו, "המבקשים מעולם לא החזיקו בחלקות 9 ו10- והן היו מוחזקות על ידי דודיהם, איברהים וחמיד בוקאעי, ולאחר שרכשתי את זכויות אביהם המנוח בשתי החלקות, הנני מחזיק בחלקים אלה בשותפות ובמושע עם דודיהם (...)". 4. דיון א. עיינתי בחומר שלפני, במכלול נסיבות העניין ובסיכומי טענותיהם של באי כח הצדדים. הגעתי למסקנה כי המבקשים הניחו בפני תשתית ראייתית לכאורית המספיקה, בנסיבות העניין, לצורך מתן הצו המבוקש. ב. יש לזכור כי בשלב זה אין המבקשים צריכים להוכיח את צידקת טענותיהם במלואה. די בכך שיצביעו על ראיה לכאורה לכך שאם תתקבלנה טענותיהם יהיו זכאים לקבל את הסעד המבוקש על ידם. הואיל ואין מחלוקת על כך שאכן נעשו תיקונים של התאריכים שצויינו על גבי שטרי המכר; (כאשר, כזכור, טענת המשיב היא שתיקון התאריכים נעשה בתום לב ומחמת טעות שנעשתה בעת רישום התאריכים מלכתחילה); והואיל ועצם הודאת המשיב בתיקון התאריכים על גבי שטרי המכר והעלאת טענה מצידו באשר לנסיבות התיקון מעבירה את נטל הבאת הראיות אל שיכמו של המשיב עצמו; והואיל ואין מחלוקת על כך שהמנוח נפטר יום אחד בלבד לאחר התאריך שנרשם על גבי שטרי המכר כאמור לעיל; הרי שנסיבות אלה יחדיו מעוררות סימן שאלה באשר לכשרות העברת הזכויות על שמו של המשיב, וממילא משמשות בסיס מספיק למתן צו מניעה זמני כמבוקש. ג. לא נעלם מעיני השיקול בדבר מאזן הנוחות. אני מודע לכך שמתן צו המניעה שיאסור על המשיב לבנות על המגרש או לרשום משכנתא או הערת אזהרה לצורך קבלת משכנתא, יכול שיגרום לו נזק ממון אם יסתבר בסוף הדרך כי דין התביעה להדחות. ברם, נראה לי כי הואיל ובניה על המקרקעין האמורים או עשיית דיספוזיציה כלשהי בהם לטובת צד ג' עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך למבקשים, הרי שהכף נוטה לכיוון היענות לבקשה. 5. בעניין נשוא החלטה זו התחלתי לדון בעת שכיהנתי כשופט בית המשפט המחוזי בפועל. ההחלטה ניתנת, על כן, בתוקף הסמכות שניתנה לי על פי סעיף 15(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984-. 6. אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשה ומורה כדלקמן: א. אני אוסר על המשיב ו/או מי מטעמו ו/או כל שותף שלו ו/או חברה שבה הוא מעורב, לבנות על המקרקעין הידועים כחלקה 9 ו10- בגוש 18551 ו/או על חלק מהם. ב. אני אוסר על המשיב לרשום משכנתא ו/או הערת אזהרה לצורך קבלת משכנתא על המקרקעין האמורים או על חלק מהם. ג. אני אוסר על המשיב להקים מתקן ו/או עסק כלשהם על המקרקעין האמורים. ד. צו מניעה זה ייכנס לתוקפו רק לאחר שהמבקשים יפקידו ערבות בנקאית עצמאית על סך של 100,000.- ש"ח, צמודה עד ליום פרעונה, לא מותנית ולא מוגבלת בזמן, לפצות את המשיב על כל נזק העלול להגרם לו על ידי צו מניעה זה אם התובענה שבת.א. 1484/98 תדחה או שהצו יפקע מסיבה אחרת. אם המבקשים לא יפקידו ערבות בנקאית כאמור תוך 7 ימים מהיום, הצו יפקע מאליו. ה. צו מניעה זה יישאר בתוקפו עד למתן פסק דין בתיק העיקרי, ת.א. 1484/98 או עד למתן החלטה אחרת. פיסקה 5 של החלטה זו הושמעה בפומבי בנוכחות עו"ד עבוד בא כח המבקשים ועו"ד סלים וקים בא כח המשיב והמשיב בעצמו. ניתנה היום ח' בניסן תש"ס, 13 באפריל 2000. מותר לפרסום מיום 13/04/2000 עודד גרשון, שופט עו”ד עבוד: מדובר במשפחה קשת יום. כולם פועלים. אבקש 45 יום כדי להפקיד את הערובה. ולהשאיר את הצו עד אז. לא ייגרם כל נזק שכן כך היה המצב עד עכשיו. עו"ד וקים: אני מתנגד. וגם הסכום אינו גבוה מספיק וגם אין הצדקה לעכב את הפקדת הערבון. לכן אבקש שההחלטה לא תתוקן ותשאר בעינה ללא תיקון. החלטה בנסיבות העניין, אני נעתר לבקשה באופן חלקי כך שבמקום שהמבקשים יפקידו את הערובה שעליה דובר בהחלטה בתוך 7 ימים מהיום. יהיה עליהם להפקידה בתוך 21 יום מהיום. אם לא יפקידו את הערובה בתוך 21 יום מהיום, יפקע הצו מאליו. עיקולהערת אזהרה