##דוגמא לערעור ## ערעור על החלטת כב' הרשמת וולך מיום 19.6.00 בתיק בש"א ________ אשר דחתה בקשה להטלת עיקול זמני, בטענה כי לא חל שינוי נסיבות, וזאת בניגוד לראיות שהוצגו המעידות על שינוי מהותי בנסיבות הכלכליות של המשיבה. ##סוג ההליך: ##ערעור ##הערכאה עליה מערערים: ##בית המשפט המחוזי ##מספר התיק שבו ניתנה ההחלטה שעליה מוגש הערעור:## בש"א ______ ##תאריך מתן ההחלטה שעליה מוגש הערעור:## 19.6.00 ##המועד שבו הומצאה ההחלטה נשוא הערעור: ## [תאריך] ##המותב המוסמך לדון בערעור:## בית המשפט המחוזי ##סכום אגרת בית המשפט: ## [___ ש"ח] ##סכום הערובה:## [___ ש"ח] ##האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין בקשר לאותה מסכת עובדתית:## לא ##המועד האחרון להגשת הערעור:## [תאריך] ##א. הסעד שניתן או שהתבקש ולא ניתן בהחלטה שעליה מערערים ## 1. בהחלטה נשוא הערעור, דחתה כב' הרשמת וולך את בקשת המערער להטלת עיקול זמני על כלי רכב שבבעלות המשיבה, וזאת בנימוק כי "אין בבקשה חדשה זו כל שינוי נסיבות לעומת אלה שהיו בעת הגשתה, בעת שנדחתה על ידי כב' הרשמת ריכטמן ונימוקי הדחיה שלה יפים גם לענין בקשה זו. הבקשה נדחית". 2. הסעד שהתבקש ולא ניתן הוא צו עיקול זמני על כלי רכב שבבעלות המשיבה, אשר נועד להבטיח את מימוש פסק הדין, ככל שיינתן לטובת המערער, וזאת לאור חשש ממשי להברחת נכסים וקשיים כלכליים של המשיבה. ##ב. עיקרי ההחלטה שעליה מערערים ## 3. ההחלטה נשוא הערעור דחתה את בקשת המערער להטלת עיקול זמני, תוך קביעה כי לא חל שינוי נסיבות מהותי מאז דחיית הבקשה הקודמת על ידי כב' הרשמת ריכטמן. 4. כב' הרשמת וולך קבעה כי נימוקי הדחייה של הבקשה הקודמת תקפים גם לבקשה הנוכחית, וכי לא הוצגו בפניה עובדות חדשות המצדיקות סטייה מההחלטה הקודמת. 5. ההחלטה התעלמה מפירוט הנסיבות החדשות שהוצגו על ידי המערער בסעיף 3 לבקשה ובסעיף 17 לתצהיר שצורף אליה, אשר הצביעו על פעולות המשיבה המעידות על קשיים כלכליים וחשש ממשי להברחת נכסים. ##ג. סיכום הטענות ונימוקי ההתנגדות להחלטה ## ##טעות בקביעת היעדר שינוי נסיבות ## 6. שגתה כב' הרשמת קמא בקובעה כי אין בבקשה כל שינוי נסיבות לעומת הבקשה הקודמת, שכן המערער פירט באופן מובהק בסעיף 3 לבקשה ובסעיף 17 לתצהיר שצורף אליה נסיבות חדשות ומהותיות שלא היו קיימות בעת הגשת הבקשה הקודמת. 7. ההחלטה התעלמה לחלוטין מהעובדות החדשות שהוצגו, לרבות משיכת כספים מפוליסת ביטוח מנהלים על ידי המשיבה והודעות על מכירת כלי רכב ופיטורי עובדים, אשר מצביעות על הידרדרות משמעותית במצבה הכלכלי של המשיבה. 8. קביעתה של כב' הרשמת קמא כי נימוקי הדחייה של הבקשה הקודמת יפים גם לעניין הבקשה הנוכחית, מתעלמת מהשינויים המהותיים שהוצגו, ואינה מנומקת כראוי בהתייחס לעובדות החדשות. 9. ההחלטה אינה מתיישבת עם השכל הישר וניסיון החיים, שכן פעולות כגון משיכת כספים מפוליסות ביטוח ומכירת נכסים, במקביל לפיטורי עובדים וירידה במכירות, מהוות אינדיקציה ברורה לקשיים כלכליים ולחשש להברחת נכסים. 10. כב' הרשמת קמא נתנה משקל יתר לעובדה שהוגשה בקשה קודמת שנדחתה, והתעלמה מהצורך לבחון כל בקשה לגופה, במיוחד כאשר מוצגות נסיבות חדשות ומהותיות המצדיקות בחינה מחודשת. ##התעלמות מראיות מהותיות המעידות על קשיים כלכליים ## 11. שגתה כב' הרשמת קמא שעה שלא נתנה משקל לראיות המפורטות בסעיף 17 לתצהיר המערער, המעידות על פעולות אקטיביות של המשיבה המצביעות על קשיים כלכליים חמורים וחשש ממשי להברחת נכסים. 12. ההחלטה התעלמה מהמידע שהתקבל מסוכן הביטוח בדבר משיכת כספים מפוליסת ביטוח מנהלים, וכן מהמידע שהתקבל מעובדי המשיבה בדבר מכירת כלי רכב ופיטורי עובדים, שהם אינדיקטורים ברורים למצב כלכלי רעוע. 13. כב' הרשמת קמא לא בחנה את כל הראיות שהוצגו בפניה, ובפרט את הפירוט המקיף בסעיף 17 לתצהיר, אשר לא הופיע כלל בבקשה הקודמת, ובכך התעלמה מליבת טענות המערער. 14. ההחלטה התבססה על הנחה שגויה כי לא הוצגו ראיות חדשות, בעוד שהמערער פירט את מקורות המידע שלו והצביע על בסיס עובדתי מוצק התומך בטענותיו בדבר קשיים כלכליים של המשיבה. 15. התעלמות מראיות אלו, שהן בעלות משקל רב בהערכת הסיכון למימוש פסק דין עתידי, מהווה טעות מהותית בהערכת מצבה של המשיבה ובצורך במתן סעד זמני. ##טעות ביישום הלכת שינוי נסיבות ## 16. שגתה כב' הרשמת קמא ביישום הלכת שינוי נסיבות, שכן היא לא הכירה בנסיבות החדשות שהוצגו כשינוי מהותי המצדיק בחינה מחודשת של הבקשה לעיקול זמני. 17. ההחלטה סוטה בצורה מהותית מהעקרונות המשפטיים הנוגעים לבחינת בקשות לסעדים זמניים, אשר מחייבים התייחסות לכלל הנסיבות הרלוונטיות, ובפרט לנסיבות חדשות המעידות על שינוי במצב הדברים. 18. כב' הרשמת קמא לא נימקה מה הוביל אותה לסטות מהגישה המקובלת בפסיקה, לפיה יש לבחון בקשה לסעד זמני לאור מכלול הנתונים העדכניים, ובמיוחד כאשר מוצגות ראיות חדשות המצביעות על חשש ממשי. 19. ההחלטה התעלמה מהפסיקה הקובעת את הפרמטרים לצורך קבלת החלטה בבקשה לסעד זמני, ובפרט מהצורך לאזן בין זכויות הצדדים תוך מתן משקל לחשש מפני הברחת נכסים. 20. יישום שגוי זה של הלכת שינוי הנסיבות הוביל לדחיית הבקשה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק והיעילות, ועלול לסכל את יכולתו של המערער לממש את זכויותיו בעתיד. ##התעלמות מהחשש הממשי להברחת נכסים ## 21. שגתה כב' הרשמת קמא בכך שלא נתנה דעתה לחשש הממשי והמבוסס להברחת נכסים על ידי המשיבה, כפי שפורט בסעיף 17 לתצהיר המערער, ובכך סיכנה את יכולתו של המערער לגבות את חובו. 22. ההחלטה התעלמה מהעובדה כי המערער פירט פעולות קונקרטיות של המשיבה, כגון משיכת כספים ומכירת כלי רכב, המעידות על כוונה להקטין את מצבת נכסיה הזמינים לגבייה. 23. כב' הרשמת קמא לא התייחסה כלל לטענת המערער כי בהעדר צו עיקול זמני, יקשה עליו לממש את פסק הדין אם יזכה בתביעתו, ובכך התעלמה מההשלכות המעשיות של החלטתה. 24. ההחלטה אינה עומדת במתחם הסבירות, שכן היא מתעלמת מסימני אזהרה ברורים המצביעים על מצב כלכלי רעוע של המשיבה ועל חשש ממשי לפגיעה ביכולת הגבייה. 25. דחיית הבקשה לעיקול זמני בנסיבות אלו, כאשר קיים חשש ממשי להברחת נכסים, מהווה טעות מהותית המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור. ##טעות בהערכת מאזן הנוחות ## 26. שגתה כב' הרשמת קמא בהערכת מאזן הנוחות בין הצדדים, שכן היא לא נתנה משקל מספק לנזק שייגרם למערער אם לא יינתן צו העיקול הזמני, אל מול הנזק שייגרם למשיבה ממתן הצו. 27. ההחלטה התעלמה מהעובדה כי הנזק שייגרם למערער במקרה של אי-מתן הצו הוא בלתי הפיך, שכן הוא עלול לאבד את יכולתו לגבות את חובו, בעוד שהנזק למשיבה ממתן הצו הוא זמני וניתן לפיצוי. 28. כב' הרשמת קמא לא איזנה כראוי בין האינטרסים של הצדדים, ובכך העדיפה באופן בלתי מוצדק את האינטרס של המשיבה על פני האינטרס הלגיטימי של המערער להבטיח את מימוש פסק הדין. 29. ההחלטה אינה מביאה בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים, ובפרט את העובדה כי מתן צו עיקול זמני, המלווה בערובה מתאימה, מהווה סעד מידתי שנועד להגן על זכויות המערער מבלי לפגוע יתר על המידה במשיבה. 30. טעות זו בהערכת מאזן הנוחות הובילה לדחיית הבקשה באופן שאינו צודק ואינו מאוזן, ועלול לגרום לעיוות דין למערער. ##התעלמות מהצורך להבטיח את מימוש פסק הדין ## 31. שגתה כב' הרשמת קמא בכך שלא נתנה דעתה לצורך המהותי להבטיח את מימוש פסק הדין, ככל שיינתן לטובת המערער, ובכך סיכנה את יעילות ההליך המשפטי כולו. 32. ההחלטה התעלמה מהעובדה כי מטרתו העיקרית של סעד זמני היא למנוע מצב שבו זכייה בתביעה תהפוך ל"נייר חסר ערך" בשל היעדר נכסים הניתנים לגבייה. 33. כב' הרשמת קמא לא התייחסה לכך שהמידע שהוצג על ידי המערער מצביע על חשש ממשי כי בהעדר צו עיקול, המשיבה עלולה להבריח את נכסיה ולהותיר את המערער ללא יכולת גבייה. 34. ההחלטה אינה מנומקת כראוי בהתייחס לחשיבות הבטחת מימוש פסק הדין, ובכך היא חוטאת למטרתם של סעדים זמניים בדין הישראלי. 35. דחיית הבקשה לעיקול זמני בנסיבות אלו, כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה ביכולת הגבייה, מהווה טעות משפטית ועובדתית המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור. ##טעות בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי ## 36. שגתה כב' הרשמת קמא בהפעלת שיקול דעתה השיפוטי, שכן היא לא בחנה את הבקשה לגופה ולא נתנה משקל ראוי לטענות המערער ולראיות שהוצגו. 37. ההחלטה אינה עומדת במתחם הסבירות, שכן היא מתעלמת מנתונים מהותיים וברורים המצביעים על הצורך במתן סעד זמני, ובכך חורגת משיקול דעת סביר. 38. כב' הרשמת קמא לא נימקה באופן מספק מדוע היא דוחה את טענות המערער בדבר שינוי נסיבות, ובכך לא עמדה בחובת ההנמקה המוטלת על ערכאה שיפוטית. 39. ההחלטה התעלמה מהלכה הפסוקה, לפיה ערכאת ערעור תתערב בשיקול דעתה של ערכאה קמא כאשר שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה, כפי שאירע במקרה דנן. 40. הפעלת שיקול דעת לקויה זו הובילה לדחיית הבקשה באופן שאינו צודק ואינו עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט, ועלולה לגרום לעיוות דין למערער. ##התעלמות מהפסיקה בנוגע להתערבות ערכאת ערעור בסעדים זמניים ## 41. שגתה כב' הרשמת קמא בכך שהחלטתה אינה מתיישבת עם עקרונות הפסיקה בנוגע להתערבות ערכאת ערעור בהחלטות בדבר סעדים זמניים, אשר קובעת כי התערבות תתאפשר במקרים חריגים של טעות מהותית. 42. ההחלטה התעלמה מהעובדה כי במקרה דנן, נפלה טעות מהותית בקביעה כי לא חל שינוי נסיבות, וכי טעות זו מצדיקה את התערבות ערכאת הערעור. 43. כב' הרשמת קמא לא נתנה דעתה לכך שהתעלמות משינוי נסיבות מהותי, כפי שהוצג על ידי המערער, מהווה הפעלה שגויה של שיקול הדעת השיפוטי המצדיקה התערבות. 44. ההחלטה אינה עולה בקנה אחד עם הגישה המקובלת בפסיקה, לפיה יש לבחון בקשות לסעדים זמניים בזהירות וברגישות, תוך מתן משקל ראוי לכלל הנתונים והחששות. 45. התעלמות זו מהפסיקה הרלוונטית הובילה לדחיית הבקשה באופן שאינו צודק ואינו עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט, ועלולה לגרום לעיוות דין למערער. ##טעות בהתייחסות לרכיב השלמת הפרשות לביטוח מנהלים ## 46. שגתה כב' הרשמת קמא בכך שבהחלטה בבקשה הקודמת, לא ניתנה כל התייחסות לרכיב הבקשה שעניינו השלמת הפרשות לביטוח מנהלים, תוך הפניה למסמכים שצורפו בהקשר זה (סעיף 12 לבקשה). 47. ההחלטה התעלמה מהצורך לבחון את כל רכיבי הבקשה לגופם, ובפרט את הטענה בדבר השלמת הפרשות לביטוח מנהלים, שהיא חלק בלתי נפרד מהתביעה העיקרית. 48. כב' הרשמת קמא לא נימקה מדוע היא מתעלמת מרכיב זה של הבקשה, ובכך לא עמדה בחובת ההנמקה המוטלת עליה. 49. התעלמות זו מרכיב מהותי בבקשה, אשר נתמך במסמכים, מהווה טעות פרוצדורלית ועניינית המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור. 50. אי-התייחסות לרכיב זה עלולה לפגוע בזכויות המערער ולסכל את יכולתו לממש את מלוא תביעתו, ובכך לגרום לעיוות דין. ##החלטה שגויה בהיעדר נימוק מספק ## 51. שגתה כב' הרשמת קמא בכך שהחלטתה אינה מנומקת כראוי, ואינה מספקת הסבר מספק לדחיית הבקשה, במיוחד לאור הראיות החדשות שהוצגו. 52. ההחלטה מסתפקת בקביעה כללית כי "אין בבקשה חדשה זו כל שינוי נסיבות", מבלי להתייחס באופן פרטני לכל אחת מהנסיבות החדשות שפורטו על ידי המערער. 53. חסרים פרטים מהותיים בנימוק של כב' הרשמת קמא, אשר לא התייחסה לגופם של הדברים ולמשמעותם של הנתונים החדשים שהוצגו בפניה. 54. ההחלטה אינה מאפשרת למערער להבין את הרציונל שמאחורי דחיית בקשתו, ובכך פוגעת בזכותו להליך הוגן ובזכותו לדעת מדוע טענותיו נדחו. 55. נימוק לקוי זה מהווה טעות משפטית המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור, שכן הוא אינו עומד בדרישות ההנמקה המוטלות על ערכאה שיפוטית. לאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את הערעור על כל חלקיו. ##להלן דוגמא לפסק דין## 1. בפנינו ערעור במעמד צד אחד, על החלטת כב' הרשמת וולך, מיום 19.6.00, בתיק בש"א 3469/00 ,(להלן - "ההחלטה"), לפיה, נדחתה בקשת המערער להטלת עיקול זמני על כלי רכב שבבעלות המשיבה. (להלן - "הבקשה"). 2. בהחלטה נקבע על ידי כב' הרשמת, כדלקמן: " אין בבקשה חדשה זו כל שינוי נסיבות לעומת אלה שהיו בעת הגשתה, בעת שנדחתה על ידי כב' הרשמת ריכטמן ונימוקי הדחיה שלה יפים גם לענין בקשה זו. הבקשה נדחית". 3. כאמור בהחלטה, הבקשה הוגשה לאחר שבקשה קודמת של המערער לעיקול זמני, נדחתה על ידי כב' הרשמת ריכטמן ביום 27.2.00 בבש"א 1836/00, (להלן - "הבקשה הקודמת"). 4. המערער טען בין היתר, כי שגתה כב' הרשמת קמא בהחלטה בקובעה, כי אין בבקשה כל שינוי נסיבות לעומת הבקשה הקודמת. שינוי הנסיבות כאמור, פורט בסעיפים 3 לבקשה ו- 17 לתצהיר שצורף אליה. כיוון שכך לטענתו, נפלה טעות בהחלטה ולכן יש לקבל את הערעור. 5. לאחר שעיינו בבקשה, בבקשה הקודמת ובכל כתבי בי דין שבתיק, מצאנו, כי אכן יש בבקשה פירוט של נסיבות חדשות שלא היתה כל התייחסות אליהן בבקשה הקודמת. בסעיף 3 לבקשה ובסעיף 17 לתצהיר שצורף אליה מפרט המערער פעולות שהמשיבה נוקטת בהם, המצביעות לכאורה על קשיים כלכליים, כך שלו לכאורה, אם יזכה המערער בתביעתו, הרי שבהעדר צו העיקול הזמני, יקשה עליו לממש את פסק הדין. בסעיף 17 לתצהיר המערער, התומך בבקשה (להלן -"הסעיף"), הוא מפרט : "לאחרונה נודע לי מסוכן הביטוח, כי המשיבה נתנה הוראה לסוכן הביטוח למשוך את הכספים שנצברו לטובתי במהלך תקופת עבודתו בפוליסת ביטוח מנהלים מספר 6362487 וחב' הביטוח אכן העבירה כספים אלו לידי המשיבה . עוד נודע לי משיחה שניהלתי עם עובדי המשיבה, כי מנהל המשיבה פירסם מודעה למכירת כלי הרכב המפורטים בבקשה וכן הודיע לחלקם, כי החל משבוע זה, חלקם יוצא לחופשה יזומה ללא הגבלת זמן , וחלקם יפוטרו. הודעה זו נמסרה לאחר שרבים מעובדי המשיבה נמצאים בחופשות מרוכזות, יזומות על ידי מנהל המשיבה בשל העובדה שמכירות במשיבה ירדו באופן דרסטי. עובדה זו ידועה לי היטב הן מתוקף תפקידי כסוכן מכירות ומשיחות שניהלתי עם רבים מבעלי החנויות שבעבר נהגו לרכוש סחורה אצל המשיבה, אך לאחרונה אינם עושים זאת והן מהעובדה שסוכני מכירות של המשיבה עזבו והמשיבה אינה מעסיקה סוכני מכירות. " הסעיף לא הופיע כלל בבקשה הקודמת. בסעיף 16 לבקשה הקודמת צויין רק חששו של המערער , כי אם יוודע למשיבה דבר הגשת התביעה, היא עלולה להבריח נכסים באופן שיקשה עליו לגבות את חובו מהמשיבה. 6. בשלב מוקדם זה של הדיון , כאשר מדובר בבקשה במעמד צד אחד, נראה לנו, כי די בפירוט שניתן בסעיף כדי להוות בסיס לכאורה התומך בטענת המערער, כי אי מתן צו העיקול הזמני עלול להעמיד בספק או בקשיים את יכולתו לממש את פסק הדין אם ינתן לטובתו. לא מדובר בסעיף זה על חשש בלבד. המערער פירט את מקורות המידע שלו, במידת האפשר, והצביע על הבסיס העובדתי עליו הוא מסתמך בנדון. הלכה פסוקה היא , כי בערעור על החלטה בדבר מתן או אי מתן סעד זמני, הכלל הוא כי ערכאת ערעור אינה מתערבת בדרך כלל בשיקול דעתו של בית הדין קמא, אלא אם כן שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה. (בר"ע 1023/98, יוסף פלד נ' מרכז מתכות נחושתן (1993) בע"מ , טרם פורסם, ניתן ביום 10.1.99.) מצאנו כאמור לעיל, כי בנסיבותיו של המקרה דנן, קיימת הצדקה להתערבות בהחלטה . האמור בסעיף מהווה משום שינוי נסיבות לעומת הבקשה הקודמת. לפיכך, טעתה כב' הרשמת בקובעה, כי אין שינוי נסיבות בבקשה, לעומת הבקשה הקודמת. אשר על כן הערעור מתקבל. הבקשה תוחזר לכב' הרשמת לצורך ביצוע צו העיקול לאחר בדיקת כל רכיבי הבקשה לגופם. תשומת לב כב' הרשמת מופנית לכך שבהחלטה בבקשה הקודמת,לא ניתנה כל התייחסות לרכיב הבקשה שעניינו השלמת הפרשות לביטוח מנהלים, תוך הפניה למסמכים שצורפו בהקשר זה. (סעיף 12 לבקשה). המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ המערער באמצעות הפקסמיליה וכן תעביר את הבקשה לכב' הרשמת לביצוע. ערעורעיקול