משרד תיווך מתחרה - איסור תחרות

החלטה א. המבקש, מר שרון הראל, (להלן: "המבקש"), הוא מזה 8 שנים הבעלים של משרד תיווך בכיכר זיו שבשכונת נווה שאנן בחיפה. המשיב, מר איגור טרלין, (להלן: "המשיב"), הועסק במשרד התיווך של המבקש כעובד שכיר בתפקיד של איש תיווך החל מיוני 1997, ולאחר מכן החל מינואר 1998 עד 6.11.2000 חדל המשיב, בהסכמת שני הצדדים, מלשמש כעובדו של המבקש והחל לעבוד במשרד באופן עצמאי. ב. טוען המבקש בבקשתו שהוגשה ביום 2.12.00, שביום 6.11.00 הודיע המשיב למבקש על הפסקת הקשרים העסקיים ביניהם, וכן הודיע המשיב למבקש על כך שבכוונתו לפתוח משרד תיווך עצמאי משלו. המבקש לדבריו נתן ברכתו לכך, ואולם המשיב נטל את רשימת הלקוחות, המצורפת כנספח א' לבקשה, ושכר משרד בבנין הסמוך למשרדו של המבקש, במרחק אופקי של כ8- מטרים, והחל לשפצו לקראת פתיחת משרד תיווך. טוען איפוא המבקש שבידי המשיב רשימת לקוחות עדכנית של המבקש, ופרטי הנכסים שהכיר בתקופה בה עבד אצל המבקש. כמו כן חושש המבקש שלקוחות אלה, כאשר יבואו למשרדו של המבקש, יבחינו במשרדו של המשיב ויתקשרו עמו בהסכם תיווך, כך שהמשיב בתוך זמן קצר יתקשר עם לקוחות חדשים רבים של המבקש, שאת נכסיהם מכיר המשיב. טוען המבקש שרבים מלקוחותיו הודיעו לו שהמשיב פנה אליהם והודיע להם כי שכר משרד בסמוך למשרדו של המבקש, ובקרוב יפתח שם משרד תיווך. ג. המבקש מציין כי הוא עותר לכך שיימנע מן המשיב לפתוח עסק תיווך במרחק כה קצר מעסקו של המבקש, וכן שיימנע מן המשיב להשתמש ברשימת לקוחותיו של המבקש, כדי למנוע מצב שלקוחותיו של המבקש יתקשרו עם המשיב באופן שהמשיב יהפוך מתחרה ישיר של המבקש בשל קרבתו לעסק של המבקש, תוך ניצול של הידע שרכש וכן הלקוחות שהכיר באמצעות המבקש. המבקש גם טוען להסכמה מכללא לפיה ניתנה למשיב הרשאה בלתי מוגבלת לעבוד מול לקוחות המבקש, כשהובהר למשיב שכל הלקוחות אליהם הוא הורשה לפנות הינם לקוחותיו של המבקש בלבד, וכי רשימת הלקוחות המעודכנת, כתובות הנכסים והמחיר המעודכן הינם בבחינת נכסיו של המבקש בלבד, ובגדר "סודו המקצועי". לדעת ב"כ המבקש הגישה השלטת כיום בפסיקה היא שאין צורך בתניה מפורשת שתאסור התחרות, לא רק של שותף לשעבר או קונה עסק, אלא גם של עובד לשעבר במעבידו. בענייננו תכלית הבקשה, כך מציין המבקש, למנוע מן המשיב פתיחת עסק לתיווך בסמוך למשרדו של המבקש ולמנוע ממנו לפנות באופן יזום ללקוחות המבקש. ד. בתגובת המשיב נטען שהמבקש השהה פנייתו לביהמ"ש שכן המשיב סיים עבודתו אצל המשיב ביום 6.11.00, וכבר חודש קודם לכן הודיע המשב שבכוונתו לעזוב ולפתוח משרד תיווך. המבקש ידע שהמשיב מחפש משרד באזור ככר זיו, וכן ידע שהמשיב במו"מ עם מקום עסק שבסמיכות למשרד המבקש. המשיב, כך נטען , שכר את המקום המיועד לשמש עבורו משרד תיווך עוד ביום 5.11.00, והמבקש ידע על כך באותו יום או למחרת מן המשיב עצמו, וממשכיר הנכס, והשתהה בהגשת בקשתו כחודש ימים, כשהוא מודע לכך שהמשיב מתחייב בהתחייבויות כספיות ומשקיע מאמץ בשיפוץ מקום עיסקו. ה. לגופו של ענין, טוען המשיב שמטרת הבקשה היא לקבל חסינות מפני תחרות חופשית בתור שכנו, מתוך כוונה לפגוע בעיסקו ובפרנסתו של המשיב ומתוך נקמנות גרידא על כך שהמשיב החליט, בניגוד לרצון המבקש, לעזוב את המשרד. עוד טוען המשיב שהוא לא קיבל ולא לקח מן המבקש כל רשימת לקוחות. גם לא היה כל סיכום, לא בעל פה ולא בכתב, גם לא במשתמע, בין המבקש לבין המשיב שאין המשיב רשאי לפתוח משרד בסמוך למבקש. המשיב מעוניין לפתוח משרד דווקא ב"מרכז זיו" שהוא איזור מרכזי ובו תנועת אנשים רבה, וחיפש מראש משרד קטן (כ15- מ"ר) בשכר דירה נמוך. העובדה שמשרד כזה נמצא בסמיכות למבקש היא מקרית בלבד. עוד מציין המשיב שמשרדו נמצא במיקום פנימי, כשחומה גבוהה מפרידה בין שני המשרדים וכדי להגיע ממשרד המבקש למשרד המשיב יש לבצע עיקוף גדול, ולכן המרחק האפקי של 8 מ' אינו רלוונטי. לתגובה מצורפות תמונות המדגימות טענה זו, נספח א'. עוד מציין המשיב שבמרכז זיו ממוקמים רוב משרדי התיווך הפועלים בנווה שאנן וזאת ברדיוס של כ 80- מטרים, ואף במרחקים קרובים של כ 10- מ'. גם לענין זה מצורפות לתגובה תמונות, נספחים ב' + ג', ומשרדים אלה פועלים בתחרות בריאה ביניהם. ו. מציין המשיב כי הטענה שלקוחות שיבואו למשרד המבקש יבחינו גם במשרד המשיב, לאו טענה היא, שכן כל אדם המגיע לכל משרד תיווך אחר במרכז זיו מבחין ממילא ביתר המשרדים האחרים הסמוכים זה לזה. עוד מדגיש המשיב שהוא מתווך במקצועו, זו פרנסתו היחידה, והוא מפרנס יחיד של משפחתו. בנוסף מציין המשיב שהוא לא פנה לשום לקוח של המבקש. אשר לרשימת הלקוחות מציין המשיב כי אין היא בלעדית של המבקש וממילא איננה בגדר סוד מקצועי או מסחרי והוא מפנה להגדרת "סוד מסחרי" בסעיף 5 לחוק העוולות המסחריות תשנ"ט1999-. מציין המשיב שיש ולקוחותיו של מתווך רשומים במספר משרדי תיווך, ואין למבקש בלעדיות ביחס ללקוחות הפונים למשרדו. אשר לרשימת הלקוחות, נספח א', מציין המשיב שזהו מאגר נכסים למכירה ו/או השכרה שנאסף ממקורות שונים, כגון עיתונים ולוחות מודעות, וכל אחד יכול לאסוף נתונים אלה ואין זה בבחינת סוד מקצועי או מסחרי של המבקש. יתר על כן, רשימת הלקוחות מעצם מהותה היא דינמית, מתעדכנת כמעט כל שבועיים, ורשימת הנכסים למכירה מתעדכנת כמעט כל חודשיים לערך. ז. בדיון שהתקיים בפניי במעמד הצדדים ביום 5.12.00 הודיע ב"כ המשיב כך, בעמ' 1 לפרוט': "אני מצהיר ומתחייב שאנחנו לא פנינו ולא נפנה לכל לקוח של המבקש. כמובן שאין בכך למנוע שאם מישהו יפנה אלינו לא נדחה את זה ואולם אנחנו מיוזמתנו, לא במישרין ולא בעקיפין , לא ניצור שום קשר עם לקוח של המבקש, לא המשיב עצמו ולא מי מהעובדים אם יהיו לו כאלה. הלקוחות של המבקש זה אלה שהיו לו עד 6.11.00". ח. שני הצדדים נחקרו בקצרה על תצהיריהם. המבקש ציין (עמ' 3 לפרוט') שלא ראה את המשיב לוקח את דו"ח הלקוחות (נספח א') מן המשרד, אך לטענתו הוא יודע שהמשיב כן פנה ללקוחות משרדו של המבקש. לטענת המבקש הכל היה פתוח בפני המשיב והוא יכול היה להוציא רשימות חלקיות כמו דו"ח דירות מגורים בנווה שאנן. המבקש ציין בחקירה הנגדית שבכיום 5.11.00 בשעות הערב המאוחרות הודיע לו המשיב על כוונתו לפתוח משרד לארגון כח אדם, שרברבות או תיווך, והמבקש מוכן היה לברכו אם יפתח משרד כזה באזור נווה שאנן, אך כאשר ציין המשיב שייתכן והדבר יהיה אצל "צוציק", שהמבנה שלו סמוך מאד לזה של המבקש, אמר המבקש למשיב שדבר זה יהווה פגיעה במבקש. למחרת, 6.11.00, פנה המבקש ל"צוציק" והלה אמר שאכן קיימים מגעים מתקדמים בינו לבן המשיב, והמבקש ביקש ממנו להימנע מעיסקה זו, הואיל והדבר עלול לפגוע בפרנסת המבקש. לענין טענת המבקש בסעיף 10 של הבקשה בדבר "הסכמה מכללא", אישר המבקש שטענה זו מבוססת על ההיכרות הקרובה ביניהם ב- ½3 שנות עבודתם המשותפת. לענין הטענה שהמשיב לקח רשימת לקוחות ממשרדו של המבקש הסביר המבקש שהטענה מבוססת על כך שראה מודעה שתלה המשיב על העצים, ובה מוצעת דירה אטרקטיבית למכירה. המבקש התפלא כיצד יכול המשיב להציע למכירה דירה כה אטרקטיבית יומיים לאחר שפתח לעצמו משרד? ט. המשיב הסביר בחקירתו הנגדית שהוא הודיע למבקש כי הוא עוזב את המשרד הואיל ואין באפשרותו להתפרנס מחמת מיעוט העבודה. לאחר בירורים שכר המשיב חנות מ"צוציק" בשטח 15 מ"ר. אכן המיקום קרוב מאד למבקש, אך זאת משום שמקום זה התאים לתקציבו המצומצם ולתנאיו הכלכליים של המשיב. עוד ציין המשיב שבאזור ממוקמים משרדי תיווך שונים. הוא אינו שולל את האפשרות שלקוח שיבקר במשרד המבקש יראה בצאתו גם את משרדו של המשיב, אם כי משרדו ממוקם מעט פנימה, אך יש כמובן, שילוט. עוד ציין המשיב בעמ' 8 לפרוט': "הכוונה שלי שאנשים שייכנסו לצוציק ייכנסו אליי ויראו את התיווך שלי. חבל לי להשקיע כסף על שכירות אם לא אפתח במקום מרכזי". המשיב בחר עבור משרדו את השם "תיווך גרנד". כשנטען בפני המשיב שברקע המודעה של "תיווך הראל" בדפי זהב נראה ברקע המודעה המבנה של הגרנד קניון ענה המשיב שהוא מעולם לא הבחין בכך. י. לענין יצירת ההתקשרות לשכירת המשרד במבנה של "צוציק", הסמוך למבקש, ציין המשיב שהודיע למבקש שהוא עוזב יום אחרי שחתם על חוזה שכירות עם "צוציק", הואיל ורצה לגמור בטוב עם המבקש. לטענת המשיב ידע המבקש על המו"מ בין המשיב לבין "צוציק" וסבר ש"צוציק" יימנע מלהשכיר למשיב. המבקש גם אמר למשיב שדבר זה איננו לרוחו. לדברי המשיב המשרד שאותו הוא שכר מתאים לו מבחינת קשיי התקציב שלו. בחקירה החוזרת הבהיר המשיב שחודש - חודש ומחצה לפני 6.11.00 הוא כבר הודיע למבקש שבדעתו לעזוב ע"מ שהמבקש ימצא עובדים אחרים במקומו. יא. בגמר חקירתם הנגדית של הצדדים חזרו ב"כ שני הצדדים על טיעוניהם בעל פה. לטענת ב"כ המבקש פתיחת עסקו של המשיב במרחק כה קטן ממשרד המבקש תפגע בפרנסת המבקש. ספק אם ניתן יהיה ליישם את התחייבות ב"כ המשיב שלא לפנות ללקוחות המבקש. המבקש מוכן לשפות את המשיב על הוצאת השיפוץ שנגרמו לו, ולשאת בתוצאות התחייבות השכירות כלפי "צוציק". לדעת ב"כ המבקש המיקום בו בחר המשיב, וכן השם המסחרי ("תיווך גרנד") מצביעים על חוסר תום לב. יש להגן על זכות הקניין של המבקש ברשימת הלקוחות שלו. יב. ב"כ המשיב עמד על דחיית הבקשה. לטענתו, אין למבקש זכות קנויה להגביל את עיסוק המשיב, והבקשה נועדה למנוע תחרות ההוגנת. לענין רשימת הלקוחות הרי זו בנויה מפרטים שנלקחו מן העיתון וניתן למצאם בכל משרד תיווך . ב"כ המשיב עומד מאחורי ההתחייבות שעליה הודיע לבית המשפט שלא לפנות ללקוחות שהיו לקוחות המבקש, נכון ליום 6.11.00. כמו כן חוזר ב"כ המשיב על טענת השיהוי. יג. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בתגובה על נספחיה, בחקירות הנגדיות של הצדדים, ובטיעוניהם של ב"כ שני הצדדים, אני סבור שדין הבקשה להידחות, כפוף להצהרת ב"כ המשיב כפי שניתנה בפתח הדיון. בבקשה קיימת עתירה לשלושה סעדים: 1. לאסור על המשיב לפתוח משרד שיעסוק בתיווך דירות ועסקים ברדיוס הקטן מ 500- מ' ממקום עסקו של המבקש. 2. למנוע מן המשיב להמשיך בעבודות שיפוץ והכשרת משרד התיווך ששכר בחזית חנות "צוציק" שבסמוך למשרד המבקש. 3. לאסור על המשיב להשתמש ברשימת לקוחות המבקש שנבחרו, הוכנו, עודכנו ומעודכנות ע"י המבקש ועובדיו, ואשר המשיב ביקר אצלם, ומכיר את נכסיהם המוצעים מכירה. יד. לענין הסעדים הנ"ל 1+2: סעיף 4 לחוק יסוד החופש העיסוק קובע כי: "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכח הסמכה מפורשת בו". ב- ע"א 6601/96 AES SYSTEM נגד סער, נ"ד (3) פד"י, עמ' 850, שעליו מתבסס ב"כ המשיב, מציין כב' הנשיא א. ברק בעמ' 887: "תניות המגבילות את חופש העיסוק מעבר לאינטרסים הלגיטימיים של הצדדים נוגדות את "תקנות הציבור", ועל כן הן בטלות (סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) תוך התחשבות בסעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי). תניה המגבילה את חופש העיסוק בגדרי האינטרסים הלגיטימיים של הצדדים היא תקפה, והצד הנפגע זכאי לכל התרופות הניתנות בגין הפרת חוזה". בהמשך, בעמ' 897 כותב כב' הנשיא א. ברק: "התחייבותו של המשיב שלא להתחרות במערערת - וזו ההתחייבות היחידה שהופרה על ידי המשיב - אינה מגנה על אינטרס "קנייני" או "מעין קנייני" של המערערת. היא אינה מגנה על "אינטרס לגיטימי" של המערערת. היא נוגדת את "תקנת הציבור", ועל כן יש להכריז על בטלותה. כל שביקשה המערערת להבטיח לעצמה היא חסינות מפני תחרות. זאת היא אינה רשאית לעשות, שכן חסינות כזו נוגדת את "אינטרס הציבור". לענין זה אין כל חשיבות לסבירותה או למידתיותה של ההתחייבות שנטל על עצמו המשיב. אין מקום לבחון אם הגבלה לשמונה עשר חודש היא סבירה או מידתית. ההתחייבות כולה בטלה היא ומבוטלת". טו. במקרה שבפנינו, הסעד המתבקש לאסור על המשיב לפתוח משרד שיעסוק בתיווך דירות ועסקים ברדיוס הקטן מ 500- מ' ממקום עסקו של המבקש נועד למנוע תחרות במבקש, ואין המבקש זכאי לסעד זה מן הטעמים המוסברים ב- ע"א 6601/96 הנ"ל, בקטעים המצוטטים לעיל. הוא הדין לגבי הסעד השני שנועד למנוע מן המשיב להמשיך בעבודות השיפוץ במשרד אותו שכר. גם לגוף הענין אינני רואה הצדקה לסעדים המבוקשים בשים לב לעובדה שבאותו אזור עצמו קיימים מספר משרדי תיווך בסמיכות זה לזה, כעולה מן התמונות שצורפו בנספחים א', ב', ג' לתגובת המשיב, כך שגם אין הצדקה לטענת המבקש שלקוחות הבאים למשרדו יבחינו במשרדו של המשיב, שהרי באזור קיימים, כמוסבר, מספר משרדי תיווך הסמוכים זה לזה. פשיטא, ששם הפירמה של משרד המבקש (תיווך הראל) שונה משם הפירמה של משרד המשיב (תיווך גרנד). גם אין לקבל את טענת המבקש שהמשיב בחר בשם הפירמה שלו, תיווך גרנד, משום שמודעת הפרסומת של משרד המבקש בדפי זהב היא על רקע תמונת הגרנד קניון, שהרי אין למבקש זכות מוקנית על שם זה. טז. לענין הסעד השלישי: רשימת הלקוחות הנספחת לבקשה מורכבת משני חלקים: החלק האחד: "דו"ח מגורים מכירה" משמע: פירוט אנשים שפנו למשרד המבקש וביקשו להיעזר בו למכירת נכס מקרקעין. החלק השני: "דו"ח מגורים ביקוש", משמע, אנשים שפנו למשרד המבקש ומעוניינים לרכוש דירה. אינני סבור שיש בדוחו"ת אלה משום סוד מקצועי או מסחרי ואני מקבל בענין זה את טענת ב"כ המשיב המפנה להגדת "סוד מסחרי", ו"סוד", בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט1999-: "מידע עסקי, מכל סוג שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודותיו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודותיו". מעיון בדו"ח מגורים מכירה (שהוא החלק העיקרי כמצויין בדברי ב"כ המבקש בעמ' 2 לפרוט', שורה 9), מסתבר שבעמודה המסומנת באות מ' מופיעים סימונים, חלקם הארי, באותיות ע' או ש' או ה'. מהסבריו של המבקש מסתבר שהאות מ' היא קיצור של "מקור", דהיינו, בעמודה זו מפורט המקור ממנו נתקבלו הנתונים באופן ראשוני. האות ע' היא קיצור של "עיתון". האות ש' משמעה שהנתון היה בתיווך הראל אך ייתכן שדלף לאנשים מחוץ למשרד המבקש. האות ה' פירושה שהנתון ידוע רק בתיווך הראל. מעיון בדו"ח מסתבר שחלק גדול מאד מן הנתונים סומן באות ע', משמע, שהמקור הוא עיתון. יובהר שאינני בא חלילה להפחית מערכה של עבודת עריכה שהושקעה בלי ספק בריכוז ועיבוד הנתונים שבדו"ח, נספח א', דהיינו, גם כשמדובר במידע שרובו הגדול מבוסס על נתונים שבעיתון, עדיין יש צורך למיין, לרכז, לעבד את הנתונים, ולעדכנם מזמן לזמן, אך אין המבקש זכאי לטעון לייחודיות ביחס לנתונים אלה, שניתנים לאיתור וגילוי גם על ידי אחרים, ע"י השקעת מידה סבירה של מאמץ, וע"י איסוף הנתונים מן העיתון, מיונם, ועיבודם. מכאן שגם לסעד השלישי המבוקש אין המבקש זכאי. יז. התוצאה מכל האמור לעיל היא שאני דוחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני, פרט לכך שאני נותן תוקף של החלטה להצהרתו והתחייבותו של ב"כ המשיב, כפי שבאה לידי ביטוי בישיבת ביהמ"ש מיום 5.12.00, עמ' 1, שורות 4-7. הוצאות הבקשה תיקבענה בתום הדיון בתיק העיקרי. תיווךסעיף הגבלת תחרות / מניעת תחרות