קצבת ילדים אדם לא תושב ישראל

פסק דין 1. זוהי תובענה כנגד החלטת פקיד התביעות אשר דחה את תביעתו של התובע לקצבאות ילדים בטענה כי אין התובע תושב ישראל. 2. הצדדים לא היו חלוקים בקשר למקום מגורים של התובע, אלא המחלוקת ביניהם היתה בעיקר האם הבית בו מתגורר התובע נמצא בתחום מדינת ישראל או מחוצה לו. כמו כן טען ב"כ התובע כי גם אם יתברר כי ביתו של התובע נמצא מחוץ לגבולות המדינה, כי גם אז יש לראות את התובע כתושב ישראל, מאחר ומירב הזיקות הוא למדינת ישראל. 3. על מנת להכריע בשאלת מיקום הבית, הפנה בית הדין את הנושא למשרד החוץ, וביקש כי שר החוץ יכריע בנדון. ביום 27.8.2000 נחתמה תעודה על ידי מ"מ שר החוץ, מר שלמה בן עמי, שם נקבע כי שני האתרים שצויינו במפה שהעביר בית הדין אליו "מצויים מחוץ לתחום בו חלים המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל". 4. השאלה הראשונה שאליה התייחסו הצדדים הינה תקפו ומעמדו של תעודה זו של שר החוץ, והאם ניתו להוכיח, והאם הוכח בפועל, כי הבית בו מתגורר התובע הינו בתחום מדינת ישראל. התשובה לשאלה זו הינה כי יש לראות את תעודת שר החוץ כראייה מכרעת, וכדברי הפיסקה, כ"ראייה ניצחת" לאמור בה לגבי היות שטח מסויים בתוך גבולות המדינה. בית הדין מסתמך על הפסיקה שציינה ב"כ המוסד לביטוח לאומי בבקשתה שהוגשה לבית הדין. אמנם, ענין אל טוראני (ע"פ 126/51) אינו לעניינו, כי מדובר שם לא על מיקום הגבולות אלא על מעמדו של "שטח הפקר", כאשר לא היתה מחלוקת כי העבירה בוצעה בשטח ההפקר. ואולם, פסיק הדין האחרים מתייחסים לנושא שבפנינו, ומהם עולה כי תעודת שר החוץ הינה "תשובה ניצחת" לטענה כי שטח מסויים נמצא בתוך גבולות המדינה. 5. נכון שניתן להגיע למסקנה כי קיים גם שטם מסויים של גינה מסביב לבתים הרלבנטיים, וייתכן כי חלק מהגינה כן נמצא בתוך שטח המדינה. אולם, נראה לביתה דין כי אין להסתמך על כך כדי לקבוע כי "ביתו" של התובע נמצא בשטח ישראל, ולענין זה, יש לראות את הגינה, או חלק ממנה, כטפלה לבנין עצמו, כאשר הקובע הוא איפה שוכן הבית המהווה מגוריו של התובע. 6. השאלה השנייה שהעלה ב"כ התובע הינה האם, למרות שהבית אינו נמצא בתוך גבולות המדינה, האם אין לראות את התובע כתושב ישראל, כאשר מירב הזיקות שלו הא למדינה, כגון מקום עבודה, מקום לימודי הילדים וכדומה. 7. אין לקבל טענה זו של התובע. התושבות נקבעת, בראש ובראשונה על ידי מיקום "ביתו של התובע. ניתן להתייחס לענין הזיקות כאשר עולה השאלה האם יש לראות במקום המגורים כמקום מגורי קבע או שמא שמדובר בהיעדרות ארעית משטח המדינה. במקרה דנא, אין כל ספק כי מקום מגורי הקבע של התובע הוא בבית נשוא המחלוקת. שם הוא גר לפני הגשת התביעה, ושם הוא ממשיך להתגורר עד להיום. אין כל טענה כי מדובר במגורים שיש בהם מן הארעיות או מן הזמניות, כדברי בית הדין הארצי לעבודה. על כן, אין כל חשיבות, במקרה דנא, לזיקות אחרות של התובע למדינה, ואין זיקות אלו יכולות להפוך את התובע לתושב המדינה כאשר מקום מגוריו הקבוע, מזה שנים רבות, הוא מחוץ לגבולות המדינה. 8. התוצאה היא כי התביעה נידחית. אין צו להוצאות. קטיניםקצבת ילדים