הסכם בעל פה עבודה בהתנדבות במטה בחירות - זכאות לשכר

דרך מקובלת להעמיק בדיני עבודה וזכויות עובדים היא עיון בפסקי דין להלן תקציר נרחב של פסק דין שניתן ע"י השופטת יהלום הדס בבית הדין לעבודה בתל אביב בעניין הסכם בעל פה עבודה בהתנדבות במטה בחירות - זכאות לשכר הקדמה : בפנינו תביעה לתשלום שכר עבודה. התובעת טוענת כי עבדה במסגרת מערכת בחירות בעיריית לוד, בתקופה שבין 1.2.02 ועד ליום הבחירות 14.5.02 וכי היא זכאית לשכר. תחילה הוגשה התביעה כנגד מקסים לוי ז"ל ומר אמיל חדד. לאחר מכן צורפה מפלגת הליכוד כנתבעת 3 לתביעה. משהודע כי מקסים לוי ז"ל נפטר, נתבע תחילה עזבונו ואולם ביום 4/7/05 הודיע ב"כ התובעת כי התביעה נגדו נמחקת. עוד יצויין כי לאחר שמיעת הראיות והגשת חלק מהסיכומים, נפטר עו"ד דוד בורשטיין, ב"כ התובעת העובדות העולות מחומר הראיות : א. בחירות לעירית לוד ולמועצת העיר הקיימו בחודש מאי 2002. ב. סיעת הליכוד התמודדה בבחירות ובראשה מקסים לוי ז"ל. ג. התובעת היא מורה ומרצה במקצועה וכן עוסקת ביחסי ציבור. התובעת היתה פעילה במערכת הבחירות לעירית לוד בשנת 2002. קיימת מחלוקת באיזו מתכונת, האם כעובדת או כמתנדבת ואם כעובדת - מה שכרה. ד. התובעת היתה ברשימת המועמדים לבחירות בסיעת הליכוד, במקום 21. ה. סיעת הליכוד קיבלה במערכת הבחירות הנדונה שלושה מנדטים. ו. התובעת הגישה תביעה כנגד סיעת עוז בהסתדרות, בה טענה כי עבדה עבורה לקראת הבחירות לתפקיד יו"ר מרחב השפלה, בתאריכים אפריל מאי 2002, ותבעה שכר עבודה. תביעתה התבררה בפני כבוד השופטת שרה מאירי (עב 3670/03) ונדחתה על פי פסק דין טענות התובעת : א. התובעת התקשרה בהסכם בעל פה עם מקסים לוי ז"ל ועם הנתבע אמיל חדד, בשם מפלגת הליכוד, בהסכם לפיו תרכז את מטה הצעירים ואקדמאים של המפלגה לקראת הבחירות לראשות העיר, להן התמודד מקסים לוי ז"ל בראש סיעת הליכוד. ב. בין הצדדים סוכמו תנאי השכר, לפי שכר מרצה- 100 ₪ לשעה ובנוסף תשלום הוצאות טלפון, נסיעות ושימוש במחשב. ג. התובעת לא קיבלה שכר על עבודתה ומכאן התביעה טענות הנתבע חדד : א. בעל הדין הנכון בתביעה הינו מפלגת הליכוד. ב. יש לדחות את התביעה על הסף בשל העדר יחסי עובד ומעביד, חוסר סמכות עניינית, העדר יריבות. ג. התובעת היתה מתנדבת טענות מפלגת הליכוד : א. בין התובעת ובין מפלגת הליכוד לא התקיימו יחסי עובד ומעביד. ב. התובעת הייתה מתנדבת. ג. התובעת הייתה ברשימת הליכוד ובמסגרת זו פעלה לבחירת מר לוי לראשות עיריית לוד. ג. התובעת לא הוכיחה את רכיבי התביעה גדר המחלוקת : בפסק הדין להלן נדון באלה: א. האם התובעת היתה עובדת או מתנדבת. ב. ככל שהיתה עובדת - על ידי מי הועסקה. ג. ככל שמי מהנתבעים העסיק את התובעת כעובדת, אילו סכומים מגיעים לתובעת עבור עבודתה. מטעם התובעת העידו התובעת בעצמה והגב' רבין סופיה, אשר שימשה כפעילת בחירות במערכת הבחירות הנדונה. מטעם מר חדד העיד מר חדד בעצמו ומטעם מפלגת הליכוד העידה הגב' אלה רוזנברג, עובדת בגזברות המפלגה עובדת או מתנדבת : בפסיקה נקבע כי מתנדב הוא עובד במובן המילולי של המילה, היינו מבצע עבודה עבור המעסיק. עם זאת, אין מתקיימים במתנדב יחסי עובד-מעביד עם מעסיקו. סממני המתנדב הם בין השאר העובדה שהוא בא לעבודה מרצונו, מבצע עבודה ללא תמורה כספית, אינו צד לחוזה עבודה בכתב, אינו קשור במסגרת מחייבת של שעות עבודה או ימי עבודה, אינו מחויב לתקופת עבודה מוגדרת ורשאי לחדול מלעבוד בכל עת שיחפוץ לפי שיקול דעתו בלבד, אינו כפוף למרות המעסיק. מעצם טיבם, יחסי ההתנדבות אינם מעוגנים בהסדר חוזי מוסכם או במסמך בכתב, אף שאין לשלול אפשרות זו נקבע כי עבודת המתנדב אינה מצמיחה זכויות וחובות מכח הסכמים קיבוציים ובאין הוראה מיוחדת בחוק לא חלים עליהם חוקי המגן. (ע"ע (ארצי) 1270/00 פרידמן - הוז, פד"ע לח 39; ע"ע (ארצי) 1403/01 סרוג'י - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם; תב"ע (אזורי ת"א) 5666/02 אבל נ' רדיו אפ. אם השפלה בע"מ, לא פורסם; דב"ע (ארצי) נג/78-0 פייגלשטוק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 283) הפסיקה עמדה על השוני המהותי שבין יחסי עובד ומעביד ובין יחסי התנדבות בפסק הדין בעניין ע"ע 1270/00, אהובה (אגי) פרידמן נ' אליעזר הוז, פד"ע לח 39: "יחסי עובד ומעביד ויחסי התנדבות הם תרתי דסתרי, במובן זה שקיומם של יחסים מסוג אחד שולל קיומם של יחסים מן הסוג האחר. אין מצבי כלאיים... ... אין לשלול אפשרות שמתנדב יקבל, בקשר לעבודתו, תשלום או טובת הנאה בלא שיש קשר ישיר בין התמורה המתקבלת לעבודה המבוצעת. נסיבות כאלה אינן משקפות, בהכרח, קיומם של יחסי עובד ומעביד מהות עיסוקה של התובעת במועדים הרלבנטיים : מחומר הראיות עולה כי בתקופת מערכת הבחירות התובעת פעלה במסגרת מטה הצעירים והאקדמאים, לגיוס פעילים ובוחרים לטובת סיעת הליכוד. התובעת פרטה את פעולותיה בסעיף 22 ואילך לתצהיר. התובעת ישבה בחדש שעליו שלט "מטה הצעירים והאקדמאים", שנמצא בצמוד למטה הבחירות של הליכוד (תמונות שצורפו לתצהיר התובעת וכן עדות מר חדד התובעת היתה ברשימת המועמדים לבחירות : הובהר מחומר הראיות כי התובעת נכללה ברשימת המועמדים לבחירות לעירית לוד. לטענת התובעת, הוצבה במקום ה- 21 שהוא אינו ריאלי (שכן מר חדד הודה בעדותו שצפו לקבל 8-9 מנדטים בלבד). אין בכך כדי לשנות מהעובדה שהתמודדה ברשימת הליכוד לבחירות. כמתמודדת, פעלה מן הסתם לחיזוק מעמדה של הסיעה בקרב תושבי העיר. לפיכך, את פעולותיה במסגרת מערכת הבחירות, יש לראות כפעולה של מתמודדת לבחירות ולא של עובדת לתובעת הוצע תפקיד בעיריה : מעדות מר חדד עולה כי מקסים לוי ז"ל הבטיח לתובעת שבמקרה של זכיה, תכהן בתפקיד של קשרי חוץ בעירייה. התובעת הכחישה כי כך הובטח לה. מקסים לוי ז"ל נפטר בטרם נשמעה עדותו. לפיכך, עדותו של מר חדד בענין זה עומדת בספק. ואולם, יש לציין את דבריו במלואם לפרוטוקול, דהיינו שהובטח לה תפקיד על ידי מקסים לוי ז"ל אלא שנושא קיומה של אותה הבטחה לא היה ברור. כך העיד מר חדד: "אתה יודע מה זה פוליטיקאים, מה שלפני זה לא אחרי. לא בוער כלום, הבטיחו לה והיא תחכה וזה לגיטימי. לפעמים גם קורה שמה שמבטיחים לא מקיימים אחרי הבחירות." (עמ' 17 ש' 1-3) די בכל אלה כדי להצביע על כך שהתובעת נרתמה למערכת הבחירות על מנת לסייע לסיעה לזכות בבחירות, והשקיעה את כל מירצה לשם כך, כאשר לנגד עיניה עומד אינטרס של זכיית הסיעה בבחירות חוזה העסקה בכתב : בין התובעת לבין מי מהנתבעים לא נחתם הסכם העסקה בכתב. הובהר מעדות התובעת כי בגין מערכת בחירות קודמת, בשנת 1998, התקשרה בהסכם עם מועמד בשם בני רגב, הסכם בעל פה, וכי בסיום מערכת הבחירות נאלצה להגיש נגדו תביעה בגין אי תשלום שכר. משנכוותה התובעת פעם אחת בענין זה, היינו מצפים כי להבא, בהיותה מעורבת במערכת בחירות, תדאג להסכם התקשרות בכתב. במיוחד אמורים הדברים משהובהר כי הוגשה תביעה נוספת, שלישית, בגין תקופות חופפות בחלקן לתקופות נשוא תיק זה (עב 3760/03) ואף שם לא היה הסכם כתוב כל שהתובעת אמרה בענין זה בענייננו הוא כי הכירה את המנוח מקסים לוי ז"ל במשך שנים רבות וסמכה עליו. אין בכך כדי לסייע לתובעת. העדרו של הסכם בכתב בין התובעת לבין מי מהנתבעים, מעלה ספק בענייננו בשאלה אם מי מהם התחייב כלפיה לשלם לה שכר עבור עבודתה. הדברים נכונים במיוחד ביחס למפלגת הליכוד, כפי שיפורט להלן קיומה של מתכונת העסקה מחייבת : בכתב התביעה המתוקן טענה התובעת כי עבדה לפי מתכונת העסקה קבועה, ימים ושעות קבועים, שפורטו בכתב התביעה. בתצהירה טענה התובעת כי שעות העבודה לא היו קבועות אלא משתנות ואף פירטה את שעות העבודה בכל יום ויום. כאשר נשאלה התובעת בחקירה נגדית לפשר הסתירה השיבה: "...לטענתך שלפי כתב התביעה היו לי ימים ושעות קבועים אני משיבה שזה לא כל הזמן ויש שעות שמשתנות " (עמ' 7 ש' 13-15). התובעת צרפה לתצהיר העתק מיומנה, בו לשיטתה מפורטות השעות העבודה שלה במערכת הבחירות הנדונה. התובעת טענה כי היומן המקורי אבד. עיון ביומן מעלה כי נרשמו בו רישומים רבים, ביניהם שעות פעילות לטובת סיעת עוז (שבגינם הוגשה התביעה בתיק עב 3760/03), שעות פעילות לטובת סיעת הליכוד (הנדונה כאן) וכן עיסוקים אישיים של התובעת כגון טיסה לחו"ל, מתן שיעורים פרטיים ועוד מהיומן עולה בבירור כי השעות שהקדישה התובעת לעבודה במטה הבחירות של סיעת הליכוד, לא היו שעות קבועות כנטען בכתב התביעה. בדבריה אלה של התובעת יד כדי לערער את אמינותה הן באשר לשעות ש"עבדה" במערכת הבחיורת הנדונה, והן ערעור אמינותה באופן כללי, זאת כפי שיבואר להלן יחסי כפיפות ומרות : מתצהירה ומעדותה עולה כי לא נקבע בינה לבין מר לוי ז"ל או מי מהנתבעים מנגנון פיקוח או דיווח על שעות עבודה בפועל או על מהות העבודה עצמה. התובעת לא הייתה נתונה למרות או פיקוח מצד מי מהנתבעים.לאור כל האמור לעיל, הגענו למסקנה כי התובעת הייתה מתנדבת במערכת הבחירות הנדונה. משכך, בהעדר יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין מי מהנתבעים, דין התביעה להדחות.למעלה מהדרוש נתייחס להלן לנושאים נוספים שעלו מכתבי הטענות התביעה נגד מפלגת הליכוד : התובעת טענה בכתב התביעה המתוקן כי הועסקה על ידי מפלגת הליכוד וכי ניהלה את מטה הצעירים והאקדמאים בבניין סמוך למטה הליכוד ותחת הלוגו של מפלגת הליכוד, וכן בהיותה חלק מרשימת המועמדים. בתצהירה הוסיפה טענה, שלא נטענה בכתב התביעה, ולפיה ניהלה את הסיכום אודות העסקתה מול מקסים לוי ז"ל ואמיל חדד, אשר התחייבו בפנייה בשם המפלגה. (סעיף 41 לתצהיר התובעת) מפלגת הליכוד הפנתה להנחיות מבקר המדינה- הנחיות מימון בחירות ברשויות המקומיות (ניהול חשבונות), התשנ"ג - 1993. סעיף 5 להנחיות קובע כי על המפלגה חלה חובה לנהל רישום באשר לכל הוצאה והכנסה לרבות הוצאה אשר טרם הגיע מועד פירעונה והכנסה אשר טרם נקבלה אך יש התחייבות לגביהן. סעיף 9 להנחיות קובע כי חלה חובה על עריכת הסכם בכתב באשר לכל התקשרות שסכומה עולה על 1,500 ₪. בהסכם יש לפרט את מהות ההוצאה וסכומה הגב' רוזנברג העידה מטעם מפלגת הליכוד, כי בטרם ביצוע עסקה כלשהיא או חיוב כלשהוא בשם המפלגה היה צורך בקבלת אישור קוד תקציבי מהמחשב הראשי ולצורך כך היתה דרושה חתימה על חוזה העסקה והעברתו לגזברות המפלגה. לטענתה, כל עובד במערכת הבחירות הוחתם על חוזה עבודה ועל טופס 101 (עמ' 21 ש' 7-14) וכי ישנה רשימה מסודרת של העובדים במערכת הבחירות הנדונה. באשר לתובעת העידה הגב' רוזנברג כי שמה של התובעת לא הופיע ברשימות (עמ' 22 ש' 9-10). טענת התובעת לענין המעורבות של מפלגת הליכוד בהעסקתה, אינה מקובלת עלינו. בכתב התביעה המקורי לא נטען דבר לענין מפלגת הליכוד. הטענה הועלה לראשונה בכתב התביעה המתוקן ולאחר מכן בתצהירה אין לקבל את הגירסה המתוקנת של התובעת לפיה מר לוי ומר חדד התחייבו כלפי התובעת בשם מפלגת הליכוד. ראשית, לא הוכח כי התחייבו כלפיה לתשלום שכר, וזאת כמפורט לעיל. שנית, הובהר כי מפלגת הליכוד, ככל מפלגה, מחויבת על פי כללי משרד הפנים בהסכם כתוב עם כל עובד שלה. לתובעת נסיון במערכות בחירות. חזקה שהתובעת ידעה היטב כי אין ביכולתה לחייב את המפלגה ללא הסכם כתוב, ולכן לא תבעה את המפלגה מלכתחילה מקובלת עלינו טענת המפלגה כי היא מחויבת לפעול על פי חוק המפלגות והנחיות מבקר המדינה, וכי יש להציג הסכם בכתב כתנאי לחיובה בתשלום כלשהו לעובד. לאור האמור, יש לדחות את התביעה כנגד מפלגת הליכוד סכום התביעה ואופן החישוב : משך התקופה - הובהר כי מערכת הבחירות החלה בתאריך 15.3.02. התובעת אישרה זאת בעדותה ואולם לטענתה, מטה הצעירים והאקדמאים נפתח כראשית פברואר. לא הובאה ראיה לכך שהפעילות החלה בראשית פברואר. משכך, אין מקום להתייחס לתקופה אשר קדמה למועד פתיחת מערכת הבחירות הנדונה. הבחירות נערכו ביום 14/5/02. לטענת התובעת, מחודש אפריל עבדה גם עבור הנתבעים כאן וגם עבור סיעת עוז בהסתדרות (עב 3760/03). עיון ביומנה מעלה כי לעיתים עבדה, לטענתה, כ- 24 שעות ביממה. גירסה זו אינה יכולה להתקבל שעות העבודה : התובעת לא הוכיחה את שעות עבודתה בפועל במסגרת פעילותה במערכת הבחירות הנדונה. בכתב התביעה טענה שעבדה במתכונת קבועה ובתצהיר - כמו גם בעדותה בפנינו, שללה זאת. מהרישום שערכה ביומן, הרי שעבדה, לטענתה, במרבית שעות היממה ולעיתים אף בכל שעות היממה באופן רצוף כך, ביום 1/4/02 שעבורו תבעה התובעת 11 שעות עבודה. במהלך עדותה התברר שביום זה היתה אצל רופא שיניים, לימדה שלושה שעורים פרטיים וכן עבדה 4 שעות בסיעת עוז. כל שהיה לתובעת לאמר הוא כי ביום זה עבדה הרבה שעות ו"ישנה מעט". בפרוטוקול מופיעה התיחסותה לתאריכים נוספים שאף הם מעוררים ספק רב באשר לאמינותה של התובעת בענין שעות העבודה השכר לשעה : התובעת לא הוכיחה כי שכרה נקבע ל- 100 ₪ לשעה. בתמיכה לטענה זו העידה מטעם התובעת הגב' רבין אשר שימשה כפעילת בחירות במערכת הבחירות הנדונה, ולטענתה שמעה את התובעת מספרת לפעילה אחרת (טלי) כי היא צפויה להשתכר 100 ₪ לשעה. אין בעדות זו כדי לסייע לתובעת סוף דבר : התובעת לא הייתה עובדת של מי מהנתבעים. התובעת ריכזה את מטה הצעירים והאקדמאים כמתנדבת, כחברה ברשימת הליכוד לבחירות לעירית לוד וכמי שצפויה לקבל תפקיד בעיריה ככל שהרשימה תבחר. מכל מקום, אף לו התקיימו יחסי עובד ומעביד, הרי שהתובעת לא הוכיחה כמה ימים ושעות עבדה ואף לא הוכיחה מהו השכר המגיע לה בגין עבודתה זו. גירסתה בענין זה אינה יכולה להתקבל הוצאות משפט : בכל הנוגע לתביעה כנגד מפלגת הליכוד, אנו מחייבים את התובעת לשלם לנתבעת זו הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בצרוף מע"מ. בכל הנוגע לתביעה נגד מר חדד, שקלנו לענין הוצאות המשפט את דחית התביעה כנגדו. מאידך, לא נוכל להתעלם מהזלזול שהפגין בעדותו ביחס להתחייבויות שניתנו לתובעת מטעם סיעת הליכוד ובראשה מקסים לוי ז"ל יש בעדותו זו כדי לשפוך אור על האופן שהתיחס הוא לתרומה שקיבל מהתובעת, תרומה שאין למעט מחשיבותה. לפיכך, על אף שהתביעה נגד מר חדד נדחית, אנו מחייבים אותו לשלם לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בצרוף מע"מחוזהחוזה בעל פהבעל פההתנדבותבחירות