##דוגמא לכתב תביעה## ## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעת: גב' שרה לוי, ת.ז. _________, מרחוב _________, תל אביב. 2. הנתבע: מוסך "________ בע"מ", ח.פ. _________, מרחוב _________, חיפה. ## ב. הסעד המבוקש (באופן מפורט) ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: א. סך של 3,600 ש"ח בגין השבת הוצאות תיקון הטורבו שבוצע לריק, בתוספת ריבית והצמדה מיום התשלום ועד ליום התשלום בפועל. ב. סך של 3,000 ש"ח בגין עוגמת נפש שנגרמה לתובעת עקב הטיפול הרשלני והמחדלים של הנתבע, אשר הותירו אותה עם רכב שאינו תקין. ג. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. ביום _________ (תאריך משוער), הכניסה התובעת את רכבה, מסוג _________ משנת ייצור 1995, עם קילומטרז' של כ-225,000 ק"מ, למוסך הנתבע, לאחר שאיתרה יציאת עשן לבן מהרכב. 5. הנתבע, באמצעות עובדיו, אבחן את התקלה כקלקול בטורבו של הרכב והציע לתובעת לתקן את הטורבו בתמורה לתשלום בסך 4,500 ש"ח, תוך הבטחה לאחריות של חצי שנה על התיקון. 6. התובעת הסתמכה על אבחון הנתבע ואישרה את ביצוע התיקון, ושילמה את הסכום המוסכם. 7. יום לאחר ביצוע התיקון הראשון, התברר לתובעת כי העשן הסמיך לא חדל, והרכב הוחזר למוסך הנתבע. 8. בבדיקה חוזרת, התברר לנתבע כי הטורבו שתוקן אינו תקין וכי נדרשת החלפתו בחדש. לאחר דין ודברים, הוסכם על שיפוץ הטורבו הקיים בתשלום נוסף של 300 ש"ח, אשר לא שולם על ידי התובעת. 9. לאחר התיקון השני, נדלקה נורת שמן ברכב, תקלה שלא הייתה קיימת קודם לכן, והנתבע איתר קלקול במנוע הרכב. 10. עילת התביעה נולדה עם גילוי העובדה כי תיקון הטורבו בוצע לריק, וכי הנתבע לא אבחן נכונה את התקלה המקורית ברכב, ובכך גרם לתובעת נזקים כספיים ועוגמת נפש. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 11. עילת התביעה נובעת מחוזה למתן שירותים שבוצעו על ידי הנתבע בתחום עיסוקו, וכן מעוולת רשלנות שבוצעה על ידו. 12. סכום התביעה מצוי בסמכותו העניינית של בית משפט השלום. 13. מקום מגוריה של התובעת ומקום עסקו של הנתבע מקנים סמכות מקומית לבית משפט זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת אבחון מקצועי ## 14. הנתבע, כמוסך מקצועי ובעל מוניטין, חב חובת זהירות מוגברת כלפי התובעת לאבחן באופן יסודי ומקיף את התקלות ברכבה, בטרם ביצוע תיקונים יקרים שעלולים להתברר כחסרי תועלת. 15. הנתבע כשל באבחון נכון של התקלה המקורית ברכב, כאשר קבע כי הקלקול הוא בטורבו בלבד, מבלי לבדוק באופן מעמיק האם קיימות תקלות נוספות, ובפרט במנוע, אשר השפיעו על תפקוד הרכב. 16. אבחון חלקי זה הוביל לביצוע תיקון בטורבו בעלות של 4,500 ש"ח, אשר בדיעבד התברר כהוצאה לריק, שכן הרכב נותר בלתי תקין עקב קלקול במנוע שלא אובחן. 17. על הנתבע היה לבחון, קודם לביצוע תיקון הטורבו, אם החלפתו תהווה מענה מספק לתקלה ותחזיר את הרכב לתקינות מלאה, ובכך למנוע מהתובעת הוצאות מיותרות. 18. מחדלו של הנתבע באבחון המקיף והנכון של התקלה, מהווה הפרה יסודית של חובתו המקצועית ושל הסכם השירות שנכרת בינו לבין התובעת. ## הטעיה והצגת מצגי שווא ## 19. הנתבע הציג בפני התובעת מצג שווא לפיו תיקון הטורבו יפתור את בעיית העשן הלבן ויחזיר את הרכב לתקינות, ובכך הטעה אותה להסכים לביצוע התיקון ולשלם עבורו. 20. מצג שווא זה, אשר התברר כלא נכון, גרם לתובעת להסתמך על אבחון הנתבע ולקבל החלטה שגויה, שהובילה להוצאה כספית משמעותית ללא כל תועלת. 21. הנתבע, כמומחה בתחומו, היה מודע או צריך היה להיות מודע לכך שתיקון הטורבו לבדו לא יפתור את כלל התקלות ברכב, ובכל זאת הציג בפני התובעת תמונה חלקית ומטעה. 22. התנהלות זו של הנתבע עולה כדי הטעיה, אשר פגעה באוטונומיה של התובעת לקבל החלטות מושכלות בנוגע לרכבה ולכספה. 23. התובעת, בהיותה לקוחה שאינה בקיאה בענייני רכב, הסתמכה באופן מלא על מומחיותו של הנתבע, ועל כן מצג השווא שהוצג בפניה מהווה הפרה חמורה של חובת הגילוי וההגינות. ## הפרת חובת יידוע וגילוי נאות ## 24. על הנתבע הייתה מוטלת חובה ליידע את התובעת מראש על כלל התקלות האפשריות ברכב, ובפרט על האפשרות שתיקון הטורבו לא יפתור את הבעיה באופן מלא, וכי ייתכן שיידרשו תיקונים נוספים ויקרים. 25. הנתבע לא יידע את התובעת על כך שאבחון התקלה מורכב ודורש בחינה מחודשת בכל שלב, ובכך מנע ממנה להעריך את ההוצאה הכוללת הצפויה ולשקול את כדאיות התיקון. 26. במקרה שלא ניתן היה לאבחן ולאמוד מראש את כלל הליקויים ברכב, היה על הנתבע להודיע על כך מראש לתובעת, ולהותיר בידיה את ההחלטה אם וכמה להשקיע ברכב. 27. מחדלו של הנתבע ליידע את התובעת באופן מלא ושקוף, פגע בזכותה לקבל החלטה מושכלת, בפרט לאור העובדה שהייתה בקשיים כלכליים והייתה מוכנה להשקיע סכום קצוב בלבד. 28. חובת הגילוי הנאות חלה על הנתבע מכוח היותו בעל מקצוע, והפרתה מהווה עילה לתביעה בגין נזקים שנגרמו לתובעת. ## רשלנות מקצועית ## 29. הנתבע, כמוסך מקצועי, חב חובת זהירות כלפי התובעת לבצע את עבודתו במיומנות, בזהירות ובהתאם לסטנדרטים המקובלים בענף המוסכים, חובה שהופרה במקרה דנן. 30. ביצוע תיקון בטורבו, אשר התברר כחסר תועלת בהיעדר מנוע תקין, מהווה רשלנות מקצועית, שכן מוסך סביר ומיומן היה בודק את תקינות המנוע קודם לביצוע תיקון כה יקר. 31. העובדה שהרכב חזר למוסך יום לאחר התיקון הראשון, וכי נדלקה נורת שמן לאחר התיקון השני, מעידה על רשלנות בבדיקה ובביצוע התיקונים על ידי הנתבע. 32. הנתבע לא נקט באמצעי זהירות סבירים ולא ביצע את הבדיקות הנדרשות על מנת לוודא את תקינות הרכב בכללותו, ובכך גרם לתובעת נזק כספי ועוגמת נפש. 33. רשלנותו של הנתבע באה לידי ביטוי גם בכך שלא התחשב בנתוני הרכב, גילו והשימוש הרב בו, אשר היו צריכים להדליק נורות אזהרה לגבי כדאיות תיקון חלקי. ## הפרת הסכם ## 34. בין התובעת לנתבע נכרת הסכם למתן שירותי תיקון רכב, במסגרתו התחייב הנתבע לתקן את הרכב באופן שיחזיר אותו לתקינות מלאה, תמורת תשלום. 35. הנתבע הפר את ההסכם בכך שלא ביצע את התיקון באופן מקצועי ויעיל, והותיר את התובעת עם רכב שאינו תקין, למרות התשלום ששולם על ידה. 36. הפרת ההסכם מתבטאת גם בכך שהנתבע לא עמד בהבטחתו לאחריות של חצי שנה על הטורבו, שכן הטורבו התקלקל שוב יום לאחר התיקון הראשון. 37. התובעת שילמה לנתבע סך של 4,500 ש"ח עבור תיקון הטורבו, אך לא קיבלה תמורה הולמת לכספה, שכן התיקון בוצע לריק ולא השיג את מטרתו. 38. הפרת ההסכם על ידי הנתבע מזכה את התובעת בהשבת הכספים ששולמו על ידה, וכן בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מההפרה. ## עשיית עושר ולא במשפט ## 39. הנתבע קיבל מהתובעת סך של 4,500 ש"ח עבור תיקון הטורבו, אשר התברר כחסר תועלת וכתיקון שבוצע לריק, ובכך התעשר שלא כדין על חשבון התובעת. 40. התובעת שילמה את הסכום האמור מתוך הסתמכות על אבחון הנתבע ועל הבטחתו לתיקון יעיל, אך לא קיבלה את התמורה המצופה לכספה. 41. העובדה שהטורבו המשופץ נשאר ברכבה של התובעת אינה מצדיקה את מלוא התשלום, שכן אין בו תועלת לנהיגה ברכב בהיעדר מנוע תקין. 42. בנסיבות אלו, השארת מלוא התשלום בידי הנתבע מהווה עשיית עושר ולא במשפט, ועל כן יש להורות על השבת הסכום לתובעת, בניכוי החלק היחסי של שווי הטורבו המשופץ. 43. כבוד בית המשפט מתבקש להורות על השבת הסכום ששולם לנתבע, בניכוי 20% כפי שנקבע בפסיקה, על מנת למנוע התעשרות שלא כדין של הנתבע. ## עוגמת נפש ## 44. התנהלות הנתבע, מחדליו באבחון ובתיקון, והעובדה שהתובעת נותרה עם רכב שאינו תקין למרות ההוצאה הכספית המשמעותית, גרמו לה עוגמת נפש רבה. 45. התובעת נאלצה להתמודד עם חוסר וודאות, טרחה רבה, והוצאות נוספות, כל זאת כתוצאה ישירה מהתנהלותו הרשלנית של הנתבע. 46. עוגמת הנפש נגרמה לתובעת בפרט מכך שרכבה, שהיה אמור לשמש אותה, נותר בלתי שמיש, והיא נאלצה להתמודד עם מצב מורכב ומתסכל. 47. הפיצוי בגין עוגמת נפש נועד לפצות את התובעת על הסבל, הטרחה והאכזבה שנגרמו לה כתוצאה מהתנהלות הנתבע, וזאת בנוסף לנזקיה הכספיים. 48. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעת פיצוי הולם בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה, בסך 3,000 ש"ח, בהתחשב בנסיבות המקרה ובמחדלי הנתבע. ## חובת הקטנת נזק ## 49. התובעת פעלה להקטנת נזקיה ככל הניתן, כאשר החזירה את הרכב למוסך הנתבע מיד עם גילוי התקלה החוזרת, וניסתה להגיע להסכמות עמו. 50. התובעת לא נהגה ברכב לאחר גילוי התקלות החוזרות, ובכך מנעה נזקים נוספים לרכב או לצדדים שלישיים. 51. התובעת פעלה בתום לב ובניסיון לפתור את הבעיה מול הנתבע, אך נתקלה במחדלים חוזרים ונשנים מצידו. 52. טענת הנתבע כי התובעת סירבה לאשר תיקון/החלפת המנוע אינה פוטרת אותו מאחריותו למחדליו הראשוניים באבחון ובתיקון. 53. התובעת לא הייתה מחויבת להמשיך ולהשקיע כספים נוספים ברכב ישן, בפרט כאשר הנתבע כשל באבחון הראשוני ולא סיפק פתרון יעיל. ## אחריות מקצועית ## 54. הנתבע, כמוסך מומחה ובעל שם, נושא באחריות מקצועית כלפי לקוחותיו, ובכלל זה כלפי התובעת, לספק שירותים ברמה מקצועית גבוהה. 55. אחריות זו כוללת חובה לאבחן תקלות באופן מדויק, ליידע את הלקוח על כלל ההשלכות והעלויות, ולבצע תיקונים באופן יעיל ומועיל. 56. הנתבע כשל בעמידה באחריותו המקצועית, כאשר אבחן באופן חלקי את התקלה, ביצע תיקון חסר תועלת, ולא יידע את התובעת על מלוא היקף הבעיה. 57. הפרת האחריות המקצועית של הנתבע גרמה לתובעת נזקים ישירים ועקיפים, ועל כן עליו לפצותה בגינם. 58. הפסיקה הכירה בחשיבותה של אחריות מקצועית של בעלי מקצוע, ובפרט בתחום המוסכים, וקבעה כי עליהם לפעול בזהירות ובמיומנות הנדרשת. ## קשר סיבתי בין המחדל לנזק ## 59. קיים קשר סיבתי ישיר בין מחדלו של הנתבע באבחון נכון של התקלה לבין הנזק שנגרם לתובעת בדמות תשלום עבור תיקון הטורבו לריק. 60. אילו הנתבע היה מאבחן נכונה את התקלה במנוע מלכתחילה, התובעת לא הייתה משלמת 4,500 ש"ח עבור תיקון הטורבו, שהתברר כחסר תועלת. 61. הנזק הכספי שנגרם לתובעת הוא תוצאה ישירה של התנהלותו הרשלנית של הנתבע ושל הפרת חובותיו המקצועיות. 62. גם אם לא הוכח קשר סיבתי בין תיקון הטורבו לקלקול המנוע, הרי שקיים קשר סיבתי בין מחדל האבחון לבין ההוצאה המיותרת על תיקון הטורבו. 63. הנתבע, במחדלו, יצר מצב שבו התובעת נאלצה לשלם עבור תיקון שלא קידם את תקינות רכבה, ובכך גרם לה נזק ברור ומוכח. ## חובת תום לב ודרך מקובלת ## 64. על הנתבע, כצד להסכם למתן שירותים, חלה חובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת כלפי התובעת, חובה שהופרה במקרה דנן. 65. התנהלות הנתבע, שכללה אבחון חלקי, אי-גילוי מידע מהותי, וביצוע תיקון חסר תועלת, אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות תום הלב וההגינות. 66. הנתבע ניצל את פערי הידע בינו לבין התובעת, ופעל באופן שלא שמר על האינטרסים שלה, אלא על אינטרס המוסך בלבד. 67. חובת תום הלב מחייבת את הנתבע לפעול בשקיפות מלאה, לספק מידע אמין ומקיף, ולהימנע מכל פעולה שעלולה להטעות או להזיק ללקוח. 68. הפרת חובת תום הלב על ידי הנתבע מהווה עילה נוספת לחיובו בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לתובעת. ## אחריות למוצר פגום/שירות לקוי ## 69. הנתבע סיפק לתובעת שירות לקוי, שכן התיקון שבוצע בטורבו לא השיג את מטרתו ולא החזיר את הרכב לתקינות, ובכך נחשב למוצר פגום או שירות לקוי. 70. על פי דיני הגנת הצרכן, הנתבע אחראי לאיכות השירותים והמוצרים שהוא מספק, ועליו לפצות את התובעת על כל נזק שנגרם לה כתוצאה מכך. 71. העובדה שהטורבו שתוקן התקלקל שוב יום לאחר התיקון הראשון, מעידה על פגם בשירות שניתן על ידי הנתבע. 72. התובעת זכאית להשבת כספה בגין שירות לקוי שלא עמד בציפיות הסבירות ולא השיג את מטרתו. 73. אחריותו של הנתבע לשירות לקוי אינה תלויה בהוכחת רשלנות, אלא נובעת מעצם העובדה שהשירות שניתן לא היה תקין ולא עמד בהתחייבויות. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##להלן דוגמא לפסק דין## 1. תביעה ותביעה שכנגד לתשלום הוצאות אשר כל צד טוען שנגרמו לו ע"י הצד שכנגד. התובעת - בגין מחדל בטיפול ברכבה ע"י המוסך הנתבע ( להלן - "המוסך") , הוא התובע שכנגד, אשר גם הוא טוען לחובות של התובעת בגין הטיפול ברכבה ובשל אחסון הרכב במוסך עד לפינויו לבסוף ע"י התובעת. העובדות נשוא התביעות: 2. המדובר ברכב משנת 1995 עם קילומטרג' של כ-225,000 ק"מ. הרכב הוכנס לתיקון ע"י התובעת לאחר שזו איתרה כדבריה יציאת עשן לבן מהרכב. 3. הנתבע קבע כי הקלקול הוא בטורבו של הרכב והתובעת הסתמכה על קביעתו זו ואישרה תיקון הטורבו בתמורה לתשלום בסך 4,500 ₪ כפי שסוכם בין הצדדים. התובעת טענה והנתבע לא הכחיש כי הובטחה לה על ידו אחריות של חצי שנה לטורבו. יום לאחר ביצוע התיקון בטורבו של הרכב, התברר לתובעת כי העשן הסמיך לא חדל והרכב הוחזר למוסך בהסכמת הנתבע. או אז התברר למוסך כי הטורבו שתוקן, בתשלום של 4,500 ₪, אינו תקין וכי נדרשת החלפתו בחדש. לאחר דין ודברים בין הצדדים ומאמצי הנתבע לבוא לקראת התובעת ולהוזיל את עלויות, הציע האחרון לשפץ את הטורבו הקיים והוסכם בין הצדדים על תשלום נוסף של 300 ₪ בלבד. יוער, שתשלום זה נמוך ממחיר עלות השיפוץ וזאת בהיותו בתקופת האחריות. תשלום זה לא שולם עד היום ע"י התובעת. 4. הרכב חזר מתיקון שני של הטורבו ואז הסתבר למוסך כי נדלקה נורת שמן , המלמדת על תקלה, אשר גם הנתבע אינו טוען שהיתה קיימת קודם לתיקון הראשון ו/או השני של הטורבו. על כן ערך המוסך בדיקה נוספת לרכב ומצא שהמנוע לא תקין. 5. עד לנקודה זו אין מחלוקת בין הצדדים על העובדות . כל צד העיד בפירוט על השתלשלות הדברים, כל אחד, תוך שימת דגש על מחדלי השני. יצויין שלא נטען שהקלקולים הנוספים נגרמו בשל ואגב נהיגה ברכב לאחר כל תיקון, שכן הקלקולים התגלו בסמוך ומיד לאחר התיקון, והרכב כאמור ברישא, הוחזר מיידית למוסך. הסעדים הנתבעים: 6. התובעת תובעת את הוצאות תיקון הטורבו בסך 4,500 ש"ח אותם שילמה לנתבע, לטענתה לריק, וכן 3,000 ש"ח בגין עוגמת נפש שנגרמה לה בשל התיקון שלא צלח בפרט הואיל ונותרה עם רכב לא תקין. לכך הוסיפה תביעה להחזר הוצאותיה לגרירת הרכב מהמוסך לביתה. 7. מבעלי המוסך מצידו, בתביעה שכנגד, תובע את הנתבעת שכנגד על סך של 5,000 ₪ בגין עבודות שבוצעו על ידו, שהנתבעת שילמה עבורם. זאת בהבהירו כי נגרמו לו הוצאות לבדיקות חוזרות ונשנות וכן לטענתו נשא בהוצאות שיפוץ הטורבו, הגבוהות לאין ערוך מהתשלום הנ"ל סוכם עם הנתבעת שכנגד, בסך 300 ₪. כמו כן תובע תשלום 300 ₪ שהתובעת חייבת לו כתוספת לתיקון הטורבו עליה סוכם ביניהם כנ"ל. במסגרת זו גם תבע תשלום בגין אחסון הרכב במוסך משסרבה הנתבעת שכנגד לאשר תיקונו בתשלום. מסקנות: לאחר ששמעתי את התובעת והנתבע, עיינתי במסמכים שצורפו לכתבי התביעה וההגנה ולתביעה שכנגד לרבות תשובת התובעת לתביעה שכנגד שהובאה בדיון אני קובעת כדלקמן: 8. התובעת הזמינה עבודה מהנתבע לתיקון רכבה אשר הובא למוסך בגרירה. התובעת ביקשה כי יתוקן הרכב בכללו ולא חלק ממנו , על מנת שתוכל לחזור לעשות בו שימוש. הרכב הוכנס על ידי התובעת למוסך מומחה ובעל שם, כדברי הצדדים. מוסך אשר טיפל ברכב זה בקביעות כפי שעלה מעדויות התובעת והנתבע. על כן, אין לה לתובעת אלא להסתמך על חוות דעת המוסך בדבר התיקון הנדרש והערכתו על עלות התיקונים. על המוסך הנתבע לתת לתובעת את הכלים לאבחן ולהעריך מה הם התיקונים הנדרשים לרכב ועלויותיהם, כאשר מטרתה של התובעת לקבל רכב תקין. המוסך לא איתר ולא העריך נכונה את כלל הקלקולים ברכב. שומה היה עליו לבחון קודם לבצוע תקון הכרוך בעלות של 4,500 ש"ח, אם בהחלפת הטורבו יהיה משום מענה לתקלה ברכב ויחזור לתקינות. כפועל יוצא מבחינה חלקית של הליקויים, הוצאות התיקון נשוא התביעה, קרי: החלפת הטורבו, שהוזמן על ידי התובעת עקב אבחון המוסך, היווה הוצאה לריק. אין בו תועלת או תוחלת לנהיגה ברכב בעתיד אלא אם כן יבוצע תיקון מקיף לרכב הטעון החלפת מנוע. 9. מנגד, לא הוכח ע"י התובעת כי קיים קשר סיבתי בין הקלקול במנוע לעבודה שבוצעה ברכב לתיקון הטורבו. עגמת הנפש אשר התובעת טוענת לפיצוי המגיע לה בגינה, היא בין השאר ובפרט מכך שרכבה אינו תקין למרות תיקון הטורבו שבוצע בו. לא הוכח, כי אי התקינות נגמרה דווקא מהתיקון והתובעת גם לא טענה זאת בכתב התביעה. התובעת לא הרימה את נטל הראיה ונמנעה מהבאת עדות או ראיות אחרות שיוכיחו קיום קשר סיבתי כאמור. 10. המוסך, באמצעות מנהלו טוען כי הוא מוסך בעל שם וניסיון וכן טוען , בהסתמך על מומחיותו ונסיונו והיכרותו את הרכב , כי אין כל קשר בין תיקון הטורבו לקלקול המנוע. עוד הוסיף וטען כי הטורבו תקין כיום ובכך בלבד טיפל. מהימנה עלי עדות זו של הנתבע, אשר כאמור לא נסתרה בראיות התובעת . לפיכך ובהתחשב בנתוני הרכב , גילו והשימוש הרב בו אני דוחה את טענת התובעת לקיום קשר סיבתי בין התיקון למצב המנוע . 11. לסיכום , אני קובעת כי חובת המוסך לאבחן נכונה את הקלקול ברכב וככל שהדבר מורכב וטעון בחינה בכל שלב מחדש, היה על המוסך ליידע על כך את התובעת מראש. אבחון התקלה ,בטרם ביצוע התיקון , היה מאפשר לתובעת להעריך את ההוצאה הכוללת הצפויה. אם וככל שלא ניתן היה לאבחן ולאמוד מראש את הליקויים ברכב, היה על המוסך להודיע על כך מראש לתובעת וההחלטה אם וכמה להשקיע ברכב היתה נותרת בידי התובעת. התיקון בוצע אם כן לריק, כיוון שבהעדר מנוע תקין אין תועלת בתיקון הטורבו. נכונים הדברים בפרט כאשר מדובר ברכב ישן, אשר ספק אם בעליו יהיה מעוניין להשקיע בהחלפת מנוע. מעבר לכך, למוסך היה ידוע ונמסר לפני ביצוע התיקון, ע"י התובעת, כי היא בקשיים כלכליים והיא מוכנה להשקיע רק סכום קצוב בתיקון. לפיכך, המוסך אף בא לקראתה בהצעת המחיר, כאמור לעיל. 12. אשר על כן אני קובעת כי התובעת זכאית להחזר הוצאותיה בגין תיקון הטורבו בסך 4,500 ₪ אך זאת בהפחתה של 20% מהסכום, הואיל והטורבו המשופץ נשאר ברכבה . בכך יש משום איזון בין נזקי התובעת בגין התנהלות הנתבע, ובין הנתבע , תוך התחשבות במאמץ, העבודה והחלקים שהושקעו על ידו ברכב. אני דוחה את התביעה לתשלום עבור הוצאות הגרר אותם שילמה התובעת לפינוי הרכב מהמוסך, שכן לא הוכח שהצורך בגרר נבע מהתנהגות המוסך. התביעה שכנגד: בהתייחס לתביעה שכנגד אני קובעת: 13. בעל המוסך העיד כי בא לקראת התובעת במחירי העבודה ואף התובעת הודתה בכך. יחד עם זאת, אין בית משפט מוסמך לשנות בדיעבד את הסיכום בין הצדדים על מהות העבודה והעלויות הכרוכות בה , רק בשל הסכסוך שהתגלע ביניהם מאוחר יותר. על כן, אין לחייב כיום את הנתבעת שכנגד בתשלום תעריפים גבוהים מאלו שסוכם עליהם בין הצדדים , גם עם ניתנה הנחה בגינם בזמנו. 14. לעניין עבודות נוספות ,אם בוצעו ע"י המוסך, היה על בעל המוסך לקבל את הסכמת התובעת מראש לביצוען ולקבל אישורה להצעת מחיר. אני דוחה את התביעה שכנגד לתשלום למוסך מעבר להצעות המחיר והסיכומים שהיו בין הצדדים על מחיר התיקון. יתירה מכך, מעיון בנספח לתביעה שכנגד ושמיעת עדות בעל המוסך עולה כי לא בוצעו תיקונים ברכב בנוסף לאלו עליהם סוכם בהזמנת העבודה, למעט בדיקה מקיפה נוספת של הליקויים ברכב לאור הקלקול החוזר ונישנה בטורבו אשר אין להטילו על הנתבעת שכנגד. 15. אני מקבלת את התביעה שכנגד לתשלום דמי איחסון הרכב במוסך לאחר תיקון הטורבו ומשסרבה הנתבעת שכנגד לאשר תיקון/החלפת המנוע ולשלם עבור עבודה נוספת זו. הנתבעת שכנגד, אינה רשאית לעשות דין לעצמה ולהשאיר את הרכב במוסך מבלי להזמין ממנו את התיקון הנוסף הנדרש. אין הנתבעת שכנגד רשאית לאלץ את המוסך להחליף מנוע על חשבונו, בפרט כאשר לא הוכח כל קשר סיבתי בין תיקון הטורבו לקלקול המנוע. 16. על כן זכאי התובע שכנגד לתשלום מהנתבעת שכנגד בגין איחסון הרכב במשך 16 יום במוסך וכפי שהעיד דמי האיחסון עומדים על סך של 85 ש"ח ליום,ובסה"כ עבור כל התקופה האמורה : 1,600 ₪. סכום זה יקוזז מהתשלום בו חוייב המוסך לשלם לתובעת כאמור לעיל. 17. לפיכך, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 3,600 ש"ח, ממנו יקוזזו דמי האיחסון בסך 1,600 ₪ בהם חוייבה הנתבעת שכנגד. התשלום הסופי העמוד על סך של 2,000 ש"ח ישולם ע"י הנתבע תוך 30 יום מממועד קבלת פסק הדין וישא ריבית והפרשי הצמדה עד יום התשלום בפועל. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. מוסךכתב תביעהרכבמסמכים