פסק דין בפני תביעות כספיות שהוגשו במסגרת תביעה ותביעה שכנגד בתיק ת.ק 2967/06 בית משפט לתביעות קטנות נתניה. התובעת, טענה כי הזמינה מבעלת סלון כלות הנקרא "רגע לפני" (להלן "הנתבעת") לקראת חתונתה אשר אמורה הייתה להתקיים ב- 10.7.06 שמלת כלה מדגם דימיטריוס, איפור, תסרוקת, 3 תסרוקות ניסיון, תכשיטים, אביזרי שמלה, הינומה חדשה וכך גם תסרוקת של אם הכלה אצל ספר בשם חיים הכול תמורת סך של 3,400 ₪ כמפורט בהסכם שנחתם בינה לבין הנתבעת ביום 16.4.06 - מוצג א'. הוסיפה התובעת כי בהמשך משהגיעה למדידת שמלה בפעם השלישית שכנעה אותה הנתבעת לאחר שהביאה לה שמלת כלה שאותה גזרה מבד סטן ולא מאותו בד שממנו אמורה היתה להיות שמלת הכלה מדגם "דימיטריוס" שהיה בד קשה, שתשנה את בד השמלה לבד סטן זה ממנו גזרה את השמלה בציינה את יתרונות בד הסטן, והיא התובעת נתנה הסכמתה לשינוי זה בבד שממנו תהיה עשויה שמלת הכלה לחתונתה. התובעת טענה כי ביום חתונתה, בשעה שנקבעה לה הגיעה לסלון הנתבעת כדי ללבוש את שמלת הכלה, לצאת לצילומים ומשם לאולם אירוע החתונה ולהפתעתה כי רבה ולדאבון ליבה גילתה כי שמלת הכלה איננה מוכנה כלל, כל החלק התחתון של השמלה היה פרום ללא מכפלת, משולש תחרה אשר היה אמור להיות תפור בחלק הקדמי של השמלה לא היה תפור כלל אלא חובר על ידי סיכות וכך גם צווארון השמלה לא היה מוכן. השעה היתה כבר שעת אחרי הצהרים 16:45 וכך עמדה היא לבושה בשמלת כלה שאינה גמורה עד תום והנתבעת והתופרת מסתובבות סביבה ומנסות לתפור את השמלה ולתקנה, והיא עצמה חשה כאבלה. בהמשך כך הוסיפה התובעת משהסתיים מעמד זה וסברה היא שהפגמים תוקנו, יצאה מסלון הנתבעת ונכנסה לרכב הממתין לה ואז חשה בדקירת סיכות והוברר לה כי חלק של תחרה משמלתה מחובר בסיכות ואילו דוקרות אותה, צווארון השמלה נפרם, היא עצמה היתה בסערת רגשות אולם היה עליה לצאת לצילומים וכך עשתה. בהמשך הגיעה לאולם אירוע החתונה, "שמיים ירוקים" שמו, ישבה לנוח בחדר המנוחה ולאחר זמן קצר ירדה במדרגות האולם כדי להגיע לאולם קבלת האורחים שהחלו לבוא לקראת חתונתה כלפתע חישוק עם גומי שהיה מחובר לשמלתה נפרם לחלוטין ונקרע, תחתית השמלה נפרמה ואז היה עליה לתפוס בידיה את חישוק השמלה כדי שלא יפול ומי שעזרה לה בצרתה זו היתה מנהלת האירועים באולם השמחות אשר הבחינה במתרחש ויחד עם התובעת נכנסה לשירותי האורחים, מצאה חבל ובאמצעותו ניסתה לקשור את חישוק השמלה שלא יתפרק. פתרון זה לא עלה יפה ואז הצליחה מנהלת האירועים באמצעות שדכן סיכות לחזק את התחרה לחישוק כדי שלא תפול תחתית השמלה ובאופן זה יכולה הייתה היא לצאת לקהל האורחים, וכך יצאה היא לחופתה מאוכזבת ועצובה. התובעת עתרה בתביעתה לחיוב הנתבעת בסכום הנזקים שנגרמו לה באופן שיוחזר לה סך של 2,400 ₪ ששילמה לתובעת בהתאם להזמנה מוצג א' זאת לאחר שהנתבעת ויתרה על סך של 1,000 ₪ לטענתה בגין האירועים שנגרמו לה כמפורט בתביעתה וכן עתרה שייפסק לזכותה פיצוי כספי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה ובסך הכול עתרה לחיוב הנתבעת בסך של 17,800 ₪. התובעת תיארה בעדותה בבית המשפט את אופן השתלשלות העניינים כדלקמן: "לקראת חתונתי שהיתה צריכה להתקיים ביום 10.7.06 הייתי צריכה להזמין שימלה ותסרוקת וקוסמטיקה וכיוצ'. הגעתי לסלון כלות של רחל סיני שנמצא ברחוב שטמפפר בנתניה כדי להזמין שימלה לחתונה. הרגשתי שאני מתחברת למקום הזה של הסלון כלות של סיני רחל ואחרי ששוחחתי איתה וראיתי שם את מה שיש בסלון כלות לצורך החתונה שלי נערך הסכם ביננו ואני חתמתי על ההסכם. ההסכם מוגש ומסומן א'. ההסכם הזה כלל הזמנת שימלה לערב החתונה כולל איפור ותסרוקת ותסרוקת נסיון ותכשיטים ואביזרי שימלה ותסרוקת של אם הכלה אצל חיים והינומה חדשה. עבור כל זה הייתי צריכה לשלם 3,400 ש"ח כמפורט בהסכם שנחתם ב-16.4.06. שילמתי על חשבון ההסכם 600 ש"ח מיד כשנחתם ההסכם. הגעתי למדידות מס' פעמים בערך 7, 8 פעמים, הגעתי למדוד את שימלת הכלה לקראת החתונה. כשבחרתי את השמלה מתוך דוגמאות של שמלות שהיו אז הבד של השמלה היה צריך להיות קשה כשלמעשה במדידה השלישית הנתבעת הביאה לי שימלה שהיא גזרה אותה ושהיא היתה בעצם מסטן ולא מבד קשה והיא אמרה שדווקא זה יהיה יותר יפה ובגלל שיש ביננו חיבור טוב אז במקום הבד הקשה תעשה לי מהבד הסטן. בגלל שראיתי שהיא כביכול מתאמצת בשבילי אז אמרתי בסדר והסכמתי שהשמלה תהיה מסטן ולא מהבד הקשה. הובטח לי שעל השמלה יהיו הרבה מאוד אבנים, אבל בקושי היו 6, 7 אבנים בחלק העליון של השמלה וממש לא ראו אותם. ביום החתונה מהשעה 12:00 עד השעה 14:20 בערך הייתי אצל הספר שהוא ממש מעבר לרחוב ששם נמצא סלון הכלות של הנתבעת, אני הייתי יכולה לבחור אם אני רוצה אצל ספר יעקב או אצל ספר חיים או ספר אחר מבין רשימת ספרים שהיא נתנה לי ואני בחרתי את יעקב מהכוכב. הייתי אצלו, עשיתי תסרוקת והייתי כבר מוכנה מבחינת תסרוקת ואז היה עלי לבוא לסלון הנתבעת כדי להתאפר כי שם מתאפרים למטה. באמת באתי והיתה המאפרת ואיפרה אותי, לא אחרתי והגעתי בזמן ואפילו לפני הזמן. הייתי אמורה להתאפר עד השעה 16:00 ובשעה 16:00 להתלבש כלומר ללבוש את שמלת הכלה ובשעה 17:00 אמור היה להגיע הצלם. סיימתי להתאפר ועליתי בסלון הכלות במדרגות ברזל צרות למקום ששם לובשים את השמלה ואז נוכחתי לתדהמתי שהשמלה לא מוכנה זה אומר שהשמלה היתה למטה עוד לא עשו לה את התפר של המכפלת, כלומר הכל למטה היה חוטים חוטים פרומים ולא היה תפר בקצה השמלה למטה. השאירו את זה פתוח. בשמלה מהמותניים למטה היה מן משולש שאמורה לרדת ממנו תחרה והוא לא היה תפור כלל לשמלה, הוא עמד על סיכות מחובר ככה לשמלה עם סיכות. את הצווארון שהיתה אמורה לעשות לי ועל זה התעכבנו בכל אחת מהמדידות הוא לא היה מוכן ולא מחובר בכלל, הם הינדסו אותו, היה משהו גולמי שהם עוד לא עשו אותו בכלל. אחרי שהלבישו לי את השמלה וראיתי מה קורה והשעה היתה כפי שציינתי כבר אחרי בערך 16:45 והייתי ממש בשוק אז הנתבעת התחילה לתפור את התחתית של השמלה שלי כדי לעשות את המכפלת, המקום שם הוא צר מאוד המקום ששם תופרים ואני עמדתי במקום הצר הזה עם השמלה עלי והנתבעת היא והתופרת שלה התחילו לתפור את המכפלת כשהשמלה עלי והם מסובבים אותי כל הזמן מסביב לתפור את הקצה של השמלה ואת כל השבונצים האלה, הייתי נראית כמו מלכת אסתר בפורים, כלומר לבושה בשמלה לא גמורה ועובדים עליה והשמלה היתה נראית כמו איזה שמלה שעובדים עליה עבור ילדה בת 12 שצריכה להתחפש. התחלתי להגיד שזה לא בסדר ואני מרגישה כמו אבלה ושממש בא לי לבכות אז הנתבעת נתנה לי חוט ולהכניס אותו לפה וללעוס אותו ולנשוך את זה כדי שלא אתרגז וזה כדי לבטל דיני אבלות. לגבי המשולש שהיה מחובר עם סיכות לחדר הקידמי של השמלה שלי אז היה מחובר בצורת משולש עם סיכות רגילות שמחזקות אותו לשמלה ולא היה תפור בכלל ובאותו רגע את זה עוד לא ראיתי, רק כשנכנסתי לאוטו ראיתי שכל המשולש הזה מחוזק בסיכות כי כשהתיישבתי נדקרתי ואז ראיתי שזה מחובר לסיכות. הסיכות היו מחוברות ברווחים גדולים וזה ממש היה תלוי כמו כרעי תרנגולת. כל החלק של הצווארון שהיה צריך להיות מחוזק עם כפתורים כל שניה נפרם למרות שהיו שני כפתורים אבל החיבור של השמלה לצווארון כל הזמן נפרם. הצלם היה למטה וכך ירדתי עם השמלה שלא היתה גמורה למעשה. הצלם היה המום וכל מי שראה אותי עם השמלה עמד המום. אני מודה שאני כעסתי והייתי בסערת רגשות כי ראיתי מה קורה כי זה ערב חתונתי. עוד יותר גרוע שנכנסתי לאוטו ראיתי את המשולש שלא תפור ומחובר בסיכות שציינתי שדקרו אותי וממש הייתי בשוק. הלכנו לבית הראשונים להצטלם והיה לי פרצוף חמוץ. הצלם ניסה לעודד אותי ולהצחיק אותי וכך מי שהיה איתי. לא היתה לי ברירה והגעתי למקום החתונה שזה היה באולם שמיים ירוקים ברעננה. עליתי לחדר המנוחה שם וישבתי כמה דקות. המקום היה יפה ואני רציתי, וזאת היתה תוכניתי להתערבב עם האורחים עוד לפני החופה, אז ירדתי במדריגות כדי להגיע לאורחים שהתחילו להגיע ובשמלה במותניים היה חישוק עם גומי כזה שמחוברת אליו תחתית שלמטה היא ברזל והכל היה אמור להיות עטוף בבד טול כמו רשת כזה. איך שירדתי במדרגות כל החלק הזה של התחתית שהיה צריך להיות מחובר לחישוק העליון של המותניים נפרמה לחלוטין ונקרע ובגלל שזה היה גומי אז לא היה איך לקשור את זה כי הכל ברח ונפרם. התחתית ממש נפלה. אז תפסתי את החישוק ביד שלי כלומר את הידיים הנחתי על המותניים כדי שלא יפול לגמרי וככה ירדנו למטה. מנהלת האירועים של המקום ליוותה אותי והיא ראתה את זה ויחד איתה נכנסנו לשרותים של אורחים שזה מקום צר מלהכיל שמלת כלה ומנהלת האירועים ניסתה לעזור לי בכך שלקחה חבל וניסתה לקשור את זה שזה לא יתפרק ואז יצא שלמעשה נראיתי נפוחה מהחיזוק הזה בחבל וגם ראו את זה וזה היה ממש נורא. מנהלת האירועים הצליחה להשיג שדכן עם סיכות והתחילה עם שדכן לחזק את הטול לחישוק כדי שזה לא יפול. גם הטול למטה נפתח לגמרי והחישוק ממש נפתח לי, הברזל התפרק. אני רוצה לציין שעוד כשהייתי בחדר המנוחה באולם שמיים ירוקים התקשרה אלי הנתבעת מיוזמתה בגלל שראתה איך יצאתי כם השמלה כפי שתארתי וביקשה לעזור שכן היא דאגה כנראה וסיפרתי לה מה קורה כי היא אמרה שאם אני רוצה לחזור לסלון הכלות כדי שתתקן את הליקויים ואמרתי לה שאני לא יכולה כי אני ברעננה באולם ומנהלת האירועים מנסה לעזור לי לתקן בעזרת שדכן את השמלה. ככה יצאתי כשהשמלה מחוזקת במהדקים של השדכן לחופה וככה עמדתי בחופה כשאני מאוכזבת מאוד ועצובה, לא יכולתי לקבל את האורחים כמו שתכננתי בהתחלה לפני החופה וגם בחופה עצמה כך עמדתי עם השמלה כשהיא מחוזקת בסיכות. החתונה עצמה היתה מדהימה אבל אני עצמי הייתי עצובה בגלל השמלה שלא היתה מוכנה ושהתפרקה לגמרי וזה עבורי ככלה היתה אכזבה גדולה. למחרת יום החתונה הגעתי לנתבעת להחזיר לה את השמלה הפגומה הזו. אני קמתי מוקדם בבוקר באותו יום כי הייתי עצובה בגלל השמלה, הכל חזר אלי. אז הגעתי אליה וכשבאתי לנתבעת אז באמת הרמתי את קולי כי כעסתי מאוד על מה שהיה ולא שלטתי על זה והנתבעת אמרה לי שהיא מתנצלת והיא שכחה להשלים את כל השמלה כפי שהוזמנה. כל הזמן היא התנצלה ואמרה שהיא שכחה להשלים את תפירת השמלה ובגלל זה היו כל הליקויים. עברה כבר שנה וכל הזמן אני חושבת על זה ויש לי עוגמת נפש מכל זה עד כדי כך שאני ממש רוצה להתחתן עוד פעם עם בעלי רק כדי שתהיה לי שמלה יפה כפי שחלמתי עליה ללא כל פגם ותקלות. לענין זה שהנתבעת טוענת שאני חייבת לה 1,000 ש"ח אז אני אומרת שביום שבאתי למחרת אליה לסלון להחזיר לה את השמלה אז היא מיד אמרה שאת ה-1,000 ש"ח הנותרים שאני חייבת לה עד לסך של 3,400 ש"ח היא לא דורשת שכן היא מיד ידעה שהיא לא צריכה לקבל סכום זה ולכן אני מבקשת לדחות את התביעה שהגישה בענין זה. אני אומרת שבכלל כל התביעה שהגישה התובעת במסגרת התביעה הנגדית היא תביעה קנטרנית. היא הכניסה דיבורים על חמותי שמעולם לא רבתי איתה והיא מספרת דברים שלא היו מעולם. טוענת שאחרתי דבר שלא היה מעולם, טוענת שאני צריכה לשלם לה 250 ש"ח על תסרוקת של חמותי אבל אני אומרת שזה סכום שלא הייתי צריכה לשלם אותו שכן במסגרת ההסכם זה כלל תסרוקת אחת של אם הכלה או אם החתן, לא משנה מי ולא משנה אצל מי. זה בנוסף לתסרוקת של הכלה, זה חלק מהעסקה. בקשר לסכום של 800 ש"ח שהיא טוענת שכביכול צווארון השמלה לא הוחזר לה, אני אומרת שזה לא נכון, אני החזרתי את השמלה עם הצווארון עם כל הסיכות כפי שהיא חיברה ואת כל התכשיטים, כך שאין בזה ממש. כך גם אני מבקשת לדחות את התביעה שלה לפגיעה במוניטין או על איומים או על הטרדות שכן לא היה דבר כזה. התביעה שלה היא קנטרנית, סתם תביעה". אחותה של התובעת גב' עופרה סולימני ציינה בעדותה הדברים הבאים: "אני רוצה לספר שבזמן שאחותי היתה אצל הנתבעת כדי ללבוש את השמלה, אחותי התקשרה אלי טלפונית נסערת מאוד ואמרה לי שהיא עומדת ושהשמלה לא גמורה ושעכשיו מנסים לתפור לה את הצווארון כשהיא עומדת ותופרים את הצווארון לשמלה עליה ואחותי אמרה לי שהיא ממש בשוק כי השמלה כולה לא גמורה, לא רק הצווארון אלא דברים נוספים והיא ממש באבל כאילו זה לא יום חתונה, כי היא עומדת והשמלה לא גמורה ועוד מעט החתונה. החלק של התחתון של אחותי אמרה שהתופרת עומגת וגוזרת את החלק התחתון כדי לעשות את המכפלת ולעשות את הסיום ואחותי היתה ממש נסערת מאוד כשדיברה איתי. כבר כשאחותי הגיעה לגן האירועים ואני חיכיתי לה והיא אמרה לי שהשמלה שלה מתחילה להתפרק ויש סיכות בשמלה וככה היא ירדה מהאוטו והגיעה לאולם. עוד לפני שהיא הגיעה לחופה ושהיא עוד היתה באולם אז כל החלק העליון של השמלה כלומר התחתית התפרקה כולה ואז היתה מנהלת אירועים שניסתה לקשור לאחותי את זה עם חבל וזה לא הלך, ואז היא רצה והביאה מהדק גדול והיינו שם כמה נשים ומנהלת האירועים יחד איתי ניסינו להחזיק ולהדק עם מהדק עם סיכות. המהדק היה גדול. החופה לא התקיימה בזמן כי אחותי לא יכלה להגיע לחופה עם שמלה מפורקת ובסופו של דבר התקיימה החופה באיחור וזה היה המצב. אחותי היתה מאוכזבת מכל מה שקרה ועד היום היא מדברת על זה". הנתבעת עתרה לדחיית תביעת התובעת שהוגשה נגדה. הנתבעת אישרה שנחתם הסכם הזמנה- מוצג א' בינה לבין התובעת הכולל הזמנת שמלה פלוס אביזרים הכול כמפורט בהסכם זה. כך גם אישרה שלאחר שנחתם ההסכם מוצג א' הציגה בפני התובעת אפשרות שהשמלה שהוזמנה תיתפר מבד סטן במקום הבד העבה המקורי ולכך הסכימה התובעת. הנתבעת טענה ששמלת הכלה נתפרה במקצועיות וללא כל פגם. התובעת ביום חתונתה לטענתה הגיעה לסלון הכלות בשעה 16:00 התאפרה, עלתה למחלקה המיועדת לכך על מנת ללבוש את שמלת הכלה, אלא שאז התעורר ויכוח באשר לתוספת מחיר עבור תסרוקת אם החתן שכן זו עשתה תסרוקת אצל ספר בשם יעקב ולא אצל ספר בשם חיים - דבר אשר הוביל לכך שהתובעת התרגזה והביעה מורת רוח מהשמלה. הנתבעת אישרה שצווארון השמלה לא היה מחובר שעה שלבשה התובעת את שמלת הכלה ושחיברה את הצווארון לשמלה שעה שהתובעת לבשה את השמלה לקראת החתונה אלא שלטענתה כך היה צריך להיות ועל כך ידעה התובעת מראש. באשר לחלק משולש קדמי של השמלה טענה הנתבעת שמשולש זה נקרע שעה שהתובעת התרגזה. עוד טענה שאם נשארו סיכות בחלק זה של השמלה כי אז הייתה יכולה התובעת לחזור לסלון הכלות אחרי הצילומים אליהם יצאה לפני החתונה והיה נעשה התיקון הנדרש. הוסיפה הנתבעת שכל יתר הטענות שמעלה התובעת לגבי פגמים בשמלה אין להם יסוד. עוד ציינה שלא ויתרה היא לתובעת על אותם 1,000 ₪ שנותרו לתשלום תמורת ההזמנה כמפורט בהסכם מוצג א' ועליה לשלם סכום זה וכך גם עליה לשלם סכום של 250 ₪ עבור תסרוקת אם החתן, וסכום כספי בגין עוגמת נפש ופגיעה במוניטין שנגרמו לה. בתביעתה שכנגד עתרה הנתבעת (היא התובעת שכנגד) לחייב את התובעת (היא הנתבעת שכנגד) בסכומים הבאים: 1. יתרת חוב שלא שולמה בגין ההזמנה מוצג א' בסך של - 1,000 ₪. 2. תשלום עבור תסרוקת אם החתן בסך של - 250 ₪. 3. תשלום בסך של 800 ₪ בגין צווארון שמלת הכלה שלא הוחזר לה. 4. תשלום בגין עוגמת נפש ופגיעה במוניטין. ובסך הכול עתרה הנתבעת (היא התובעת שכנגד) לחיוב התובעת (היא הנתבעת שכנגד) בסך של 17,800 ₪. התובעת (היא הנתבעת שכנגד) עתרה לדחיית התביעה שכנגד שהוגשה נגדה בציינה שאין לחייבה בתשלום כלשהו שכן אין בתביעה שכנגד זו דבר בהיותה תביעה קנטרנית. הנתבעת (היא התובעת שכנגד) ציינה בעדותה הדברים הבאים: " יש לי סלון כלות ויש לי 25 שנות נסיון. כשיש לכל מיני כלות בעיות עם שמלות שעושות בסלונים אחרים אז הם באים אלי שאציל אותם. התובעת הזמינה אצלי שמלה + אביזרים הכל כמו שכתוב בחוזה שהוגש ונחתם ע"י הצדדים. התובעת הזמינה שמלה בדגם שמיובא מאנגליה, הבד היה מאוד קשה בשמלה הזו שהראיתי לתובעת. השובל היה מאוד ארוך ואת זה היא הזמינה. אחרי שנחתם החוזה ובאותו מעמד אני אמרתי לה שיש אפשרות שאני אתפור לה שמלה מבד יותר דק ובלי שובל בגלל שאני מכירה את המצבים בישראל שזה מתלכלך ושלא קל לרקוד עם השובל ואז היא הסכימה שהשמלה תהיה מסטן ובלי שובל ואת זה אמרה התובעת היום בעדותה. נכון שהיא באה למדידות מס' פעמים. הצווארון שהיא ביקשה ממני זה היה צווארון בסגנון כזה שצריך לעמוד והצווארון לא גדול. השמלה שהזמינה היתה סטרפלס גם מקדימה וגם בגב. חיפשנו דרכים לעשות לה את הצווארון ככה שהוא יוכל לעמוד כי השמלה היתה פתוחה והייתי צריכה בסיס לצווארון. מצאנו דרך שאני אעשה שני תיקתקים מעל החזה והצווארון יתחבר עם תיקתקים. אמרתי לתובעת שהתיקתקים נפתחים וכדי שזה לא יפתח בחתונה היא צריכה להיות אצלי לפחות שעה לפני שהיא יוצאת והיא היתה צריכה לצאת לצילומים בשעה 17:00 כדי שאני אתפור את הצווארון לשמלה. יומיים לפני החתונה התובעת היתה אצלי בסלון והיחסים היו מצויינים והיא סיפרה לי שהיא כמעט לא רצתה להתחתן ואני אמרתי לה שזה יצר הרע וזה יכול לקרות לפני כל חתונה ויש לי נסיון. אחרי המדידה היא היתה מרוצה ויצאה. כשהגיע יום החתונה 10.7.06 אז בשעה 16:00 התובעת היתה בסלון הכלות. בסלון הכלות ישנה גם המאפרת והתובעת כבר התאפרה והיתה מאוד מרוצה מהאיפור. אז הגיעה עובדת של ספר יעקב וביקשה כסף עבור התסרוקת שעשתה חמותה של התובעת. ליעקב אני שולחת כלות ולא שולחת את החמות כי יעקב לוקח 100 ש"ח יותר מאשר חיים. מהתובעת לא ביקשתי שום תוספת מחיר על זה שעושה תסרוקת אצל יעקב. אני אמרתי לתובעת שאת אם החתן לא שלחתי לעשות תסרוקת אצל יעקב אלא אצל חיים. אמרתי לה שאמא שלה יכולה לעשות תסרוקת אצל חיים כי אמא של הכלה מאותה עדה ודיברה איתי יפה ולכן הסכמתי לזה. מאותו רגע רונית לא היתה אותה רונית כמו שהיתה קודם ואני לא רוצה לספר מה היא אמרה על חמותה. אמרה לי שחמותה כל היום היא בילבלה לה את הראש ואם את אומרת שבכלל לא ראית אותה אותו יום, אז אני אומרת שאת ככה אמרת לי. אחרי שהתובעת התאפרה היא עלתה למעלה ללבוש את שמלת הכלה. בדרך כלל שעה לפני שהכלה יוצרת לצילומים אנחנו מלבישים את הכלה בסלון כי שמלת הכלה חוזרת מניקוי ואנחנו מסתכלים כדי לראות אם הכל בסדר ולפעמים במכבסה יש מכונה שאולי דברים נתפסים באיזה מקום ואולי איזה חוט יוצא, אז מה שקרה עם התובעת הוא שהלבשתי את התובעת בשמלה. אני אומרת שזה לא נכון שכל החלק התחתון לא היה גמור ושהיה צריך לעשות את המכפלת בסוף השמלה, אני אומרת שהתובעת משכה את השמלה מהמותניים כל זמן והיתה עצבנית ואפילו ביקשה ממני סילחה. נכון שהצוורון לא היה מחובר ונכון שחיברתי את הצווארון באותו זמן שהיתה אצלי ונכון שנתתי לתובעת חוט שתכניס לפה כי זה מנהג כי ידעתי שאני צריכה לתפור את הצווארון לשמלה. להכניס חוט לפה וללעוס אותו זה מנהג אשכנזי ואם התובעת אומרת לי שהיא לא אשכנזייה אז בכל זאת אני אומרת שהיא ידעה שאני צריך לתפור את הצווארון לשמלה. בקשר לחלק הקידמי של השמלה שזה מן משולש כזה אז אני אומרת שברגע שהתובעת משכה את השמלה ולא נתנה לנו להלביש אותה וכל הסלון רעד מהצעקות שלה אז היא לא נתנה לי לטפל בה אז המשולש הזה נקרע. אם היו סיכות בחלק הזה של המשולש אז היא היתה יכולה לחזור אלי אחרי הצילומים מבית הראשונים לנתניה כדי שאתפור את זה ואחר כך לנסוע לאולם האירועים ברעננה כי זה בדרך שלה, אבל היא לא חזרה. אני רוצה לומר שאני התקשרתי אל התובעת והיא אמרה לי שהיא בדרך לאולם האירועים, כי בדרך כלל אני מתקשרת לכלות לשאול מה קורה, והיא אמרה שהכל בסדר ואמרה שלא צריכה לחזור לאיפור ותיקונים אחרי הצילומים. בקשר לחישוק עם הגומי שהיה לה במותניים עם התחתית של השמלה, אז ברגע שיש גומי אין אפשרות שזה יפול כי הגומי תפור ולא גומי מושחל, אז אני אומרת שלא קרה לה שום דבר. יום למחרת החתונה התובעת הגיעה אלי והחזירה את השמלה אבל את הצווארון לא החזירה. אני בטוב ליבי אמרתי לה שהצווארון ישאר לה כי היא אהבה אותו. אפילו התובעת אמרה לאחותה בזמן המדידות שאני הבנתי אותה מצויין בקשר לשמלה. בקשר ל-1,000 ש"ח שנותרו לתשלום אז יומיים אחרי החתונה בעלה בא אלי ואמר לי שאישתו רוצה לפנות לתביעות קטנות וכדי שזה לא יהיה אי נעימות אני אפצה אותה. מאחר ואף אחד לא אוהב להגיע לבתי משפט ובמיוחד שהרגשתי שאני לא אשמה אז בגלל שהוא גם צעק אז אמרתי לו שאישתו יכולה להגיש תביעה קטנה אם היא רוצה ולא וויתרתי על 1,000 ש"ח. אחרי שבוע או שבועיים חברה שלה התקשרה אלי ואמרה שהיא מתקשרת מעיתון שבוע בנתניה, שאלתי מה קורה ושאלה מה אני אומרת על כל המקרה הזה ושאלה אם אני מוכנה לפצות את התובעת ונדלקה לי נורה אדומה ואמרתי שאפנה לשבוע בנתניה ולא נתתי תשובה, ובאמת שבוע אחרי זה פניתי לעיתון שבוע בנתניה ובאתי לשם ושאלתי את השם של האישה שהציגה עצמה כחברה של התובעת ואמרו שיש כזו ושהיא בחופשת לידה. ניגשתי למנהל ודיברתי איתו והמנהל אמר לי שאני אעזוב את הענין. כללית לא ויתרתי על 1,000 ש"ח. אני דורשת 1,000 ש"ח של יתרת התשלום המגיעה לי. אני לא דורשת סכום של 800 ש"ח על הצווארון, אני דורשת 250 ש"ח על התסרוקת של חמות הכלה ואני דורשת גם את סכום יתרת הכסף עד גובה התביעה שכנגד על עוגמת הנפש ופגיעה במוניטין שלי ועל ההטרדה שנגרמה לי. מבקשת לדחות את התביעה. עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם. עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדות של התובעת והעדה מטעמה אחותה עופרה סולימני. עדותן היתה כנה, רצינית, אחראית ומדויקת. נחה דעתי כי זכורים היו להן כל פרטי השתלשלות האירועים וניתן לסמוך על גרסתן. לא כך באשר לעדות הנתבעת בה אין אני נותנת אמון. עדותה היתה בלתי כנה, חמקנית מלאת סתירות ואי דיוקים וניכר היה כי מנסה הנתבעת להתחמק מאחריותה לקרות האירוע נשוא הדיון ותוצאותיו. קובעת אני בקבלי גרסת התובעת שהוכחה בפני ולא נסתרה בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבעת כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה כלפי התובעת בכך שלא השלימה את תפירת שמלת החתונה שהוזמנה ממנה על ידי התובעת לקראת יום החתונה ובמועד המיועד לכך ושעה שהתובעת הגיעה לסלון הנתבעת ערב חתונתה במועדים שנקבעו על ידי הצדדים ועמדה במלוא ההתחייבות שנטלה עליה - לא סיפקה לה הנתבעת את שהתחייבה באופן שלא הושלמה תפירת שמלת הכלה, חלקים משמלת כלה זו כלל לא נתפרו אלא היו מחוזקים בסיכות, מכפלת שמלת הכלה לא נתפרה, הצווארון לא חובר לשמלה כראוי ומבלי שייפרם, התפירה הייתה קלוקלת דבר שגרם לכך שתחתית השמלה נפרמה מחשוק השמלה ובכך לא עמדה הנתבעת בתנאי ההסכם (מוצג א') ולא סיפקה לתובעת שמלת כלה מושלמת וראויה לכלה ביום חתונתה. עפ"י ההסכם - מוצג א' התובעת הייתה אמורה לקבל תסרוקת עבור אם הכלה אצל ספר בשם חיים, כלומר מגיעה הייתה לה תסרוקת נוספת חינם על פי ההסכם. בין אם קיבלה תסרוקת זו אם החתן או אם הכלה אין זה מעלה או מוריד בעיני כפי שכך גם עולה מעדויות הצדדים. העובדה שהתסרוקת של אם החתן בוצעה בפועל אצל ספר בשם יעקב ולא אצל ספר בשם חיים שעה שאל שניהם מופנים לקוחות על ידי הנתבעת אין לה משמעות מיוחדת שהרי לא הוכיחה הנתבעת איכותו של כל אחד מהם וכך גם לא הוכיחה כי קיים הפרש כספי כלשהו בסכום שיש לשלם למי מהם. בנסיבות כפי שפורטו בעניננו, ובנזקים כפי שנגרמו על ידי הנתבעת לתובעת שעה שלא קיימה כלל התחייבותה על פי ההסכם - אין להפרש מחיר זה עבור תסרוקת לאם הכלה ו/או לאם החתן אם קיים שכזה דבר שלא הוכח משמעות כלשהי בענייננו . בקבלי תביעת התובעת שהוכחה בפני ואשר לא נסתרה בראייה ממשית כלשהי על ידי הנתבעת קובעת אני כי מוטלת על הנתבעת אחריות לקרות האירועים נשוא הדיון ועליה לפצות את התובעת עבור ההפסדים ועוגמת הנפש שנגרמו לה. הפיצוי הכספי שעל הנתבעת לשלם לתובעת נקבע על ידי בסך כולל של 5,000 ₪ . לסכום, אני מחייבת הנתבעת רחל סיני לשלם לתובעת יהודאי רונית סך של - 5,000 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. אני מחייבת הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של 500 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק בדין ועד התשלום המלא בפועל. התביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבעת (היא התובעת שכנגד) כנגד התובעת( היא הנתבעת שכנגד) - נדחית. אירועים (תביעות)