הודעה על הקדמת טיסה - תביעת פיצויים

פסק דין 1. התובעים רכשו מהנתבעות זוג כרטיסי טיסה ללונדון ובחזרה. הכרטיסים נרכשו טלפונית באמצעות מוקד שמפעילה נתבעת מס' 1 (להלן: "גוליבר"). על פי המוסכם התחייבו הנתבעות להטיס את התובעים מתל אביב ללונדון ביום 1.5.05 ומלונדון לתל אביב ביום 5.5.05. טיסת התובעים מלונדון לתל אביב, שעתידה הייתה להמריא בשעה 23:35 היא עומדת בבסיסה של תובענה זו. 2. התובעים טוענים כי יום לפני מועד הטיסה המתוכנן התקשרו לנציג של הנתבעת מס' 2 (להלן: "השטיח המעופף") בכדי לאשר את טיסתם. באותה שיחה אישר הנציג את הטיסה ללא שהודיע להם על השינוי בשעת הטיסה. 3. ביום המיועד, 5.5.05, הגיעו התובעים, לטענתם, לנמל התעופה בשעה 21:40 ואז התברר להם כי הטיסה הוקדמה לשעה 22:30 ולכן לא יוכלו לעלות עליה. התובעים נאלצו לחזור מנמל התעופה ללונדון, ללון במלון, לרכוש כרטיסי טיסה נוספים ולבזבז יום נוסף בנסיעות. עוד נאלצו התובעים בשל הגעתם לישראל בערב שבת לשכור שירותיה של מונית שתסיעם לביתם בטרם כניסת השבת. 4. התובעים מבקשים פיצוי עבור עלות שני כרטיסי טיסה מלונדון לתל אביב (2,935 ₪), מונית מנמל התעופה ללונדון (580 ₪) לינה בלונדון (497 ₪), הפסד יום שבוזבז בנסיעות (450 ₪ לכל אחד מהם), נסיעה מנמל התעופה בן גוריון לירושלים (180 ₪) ועוגמת נפש (4,000 ₪ לכל אחד מהתובעים). 5. בכתב התביעה מזכירים התובעים כי לאחר הגעתם לישראל התברר להם כי נציג גוליבר התקשר לתובע מס' 2 למכשיר הטלפון הסלולרי והודיע לו על השינוי בשעת הטיסה אך מאחר והתובע מס' 2 לא נטל עמו את המכשיר לא קיבל את ההודעה. התובע מס' 1 לא קיבל כל הודעה על השינוי. 6. השטיח המעופף, אשר מפעילה את הטיסה, טענה כי אינה שולטת על מועדיה או על שינויים. לטענתה, הוקדמה הטיסה על ידי חברת אל על והיא הודיעה לגוליבר על השינוי. לשיטתה, על גוליבר להודיע ללקוחותיה. באשר למידע שנמסר בעת אישרור הטיסה טוענת השטיח המעופף כי הנציג שקיים את השיחה עם התובעים מסר להם על מועד הטיסה החדש. 7. גוליבר טוענת כי עם קבלת ההודעה על השינוי בשעת הטיסה התקשרה למספר הטלפון אותו השאירו התובעים במיוחד למסירת הודעות ולמצבי חירום כדי להתריע בפניהם על השינוי. משלא נענתה השאירה הודעה קולית במשיבון. היא מבהירה כי זו דרך התקשורת היחידה שהושארה על ידי התובעים. עוד טוענת גוליבר כי התובעים התרשלו בכך שהתייצבו לטיסה באיחור, בשעה 21:55 או בשעה 22:00, בעוד שהיה עליהם להתייצב לטיסה 3 שעות לפני מועד הטיסה המתוכנן. 8. מתיאור הטענות שלעיל מתחייב דיון בשלוש סוגיות עיקריות: א. משמעות השארת ההודעה על השינוי במועד הטיסה על ידי גוליבר במכשיר הטלפון הסלולארי של התובע מס' 2 שנשאר בישראל. ב. אופן מסירת ההודעה על השינוי במועד הטיסה על ידי השטיח המעופף בעת שהתובעים התקשרו לאשר את טיסתם ומשמעותו. ג. משמעות הגעת התובעים לשדה התעופה באיחור אף ביחס למועד הטיסה המתוכנן. 9. אשר לנושא הראשון, התובע מס' 2 העיד כי השאיר את מכשיר הטלפון הסלולרי שלו בישראל ולכן כאשר התקשרה גוליבר להודיע לו על השינוי לא יכול היה לקבל את ההודעה. עוד הוא טען כי לא עודכן שעליו לתת מספר טלפון למסירת הודעות (פרוטוקול מיום 7.5.07). יש לציין כי בעת הדיון ביום 4.7.07 אמרו התובעים כי מי שהחזיק את מכשיר הטלפון הסלולרי שלהם בארץ אחז במספר הטלפון שלהם בלונדון. 10. נציג גוליבר אישר כי החברה אינה מבקשת לקבל מספר טלפון שבו שוהה הנוסע בלונדון והסתפקה בהשארת הודעה במכשיר הטלפון הסלולרי שנשאר בישראל. 11. דומה כי הן גוליבר והן התובעים אחראיים לכשל זה: גוליבר אמורה לוודא כי התובעים משאירים מספר טלפון זמין לצורך מסירת הודעות ולהסביר להם את החשיבות שיש בכך והתובעים אמורים להשאיר בידי גוליבר מספר טלפון של מכשיר שבו יוכלו לקבל הודעות ולבדוק מעת לעת אם נתקבלו הודעות כדי לאפשר קבלת מידע על שינוי אפשרי במועדי הטיסה, על אחת כמה וכמה כאשר קיים אדם בישראל שהמכשיר ברשותו וכך גם מספר הטלפון של התובעים בלונדון. 12. אשר לנושא השני, כאמור, בין הצדדים הייתה מחלוקת עובדתית בשאלה מה נאמר לתובעים בעת שהתקשרו אל השטיח המעופף כדי לאשר את טיסתם. התובעים טענו כי הנציג שאל אותם אם הם יודעים את שעת הטיסה והם השיבו שכן (עמ' 1, ש' 7-8). הנציג טען כי אמנם אינו זוכר את השיחה הספציפית עם התובעים אך שגרת עבודתו היא שהוא חוזר על מועד הטיסה באופן מפורש במהלך השיחה. בהקשר זה אציין כי הנציג אישר בעדותו כי לא ידע ששעת הטיסה שונתה אלא רק ידע מה שעת הטיסה המעודכנת וחזר עליה בפני התובעים בשיחה (ר' עדות ציון קרומבה בדיון שהתקיים ביום 4.7.07). 13. מתוך הראיות עולה כי אף לשיטת השטיח המעופף היא אינה מוסרת מידע ברור לנוסעיה לפיו השתנתה שעת הטיסה שכן הנציג המשוחח עם הנוסעים המתקשרים לאשר את הטיסה אינו יודע כי התרחש שינוי ואינו מפנה את תשומת לבם לשינוי שעת הטיסה באופן מפורש. לטעמי, התנהלות זו אינה ראויה ועל השטיח המעופף לוודא פוזיטיבית בעת אישור טיסות שמועדן שונה כי הנוסע מודע לשינוי ולא להסתפק באמירת שעת הטיסה החדשה. לפיכך, אני מוצא כי השטיח המעופף התרשלה כלפי התובעים בכך שלא הבהירה להם מפורשות בעת שיחת אישור הטיסה כי שעת הטיסה שונה והסתפקה, לשיטתה, באמירת שעת הטיסה העדכנית. 14. נוכח מסקנה זו איני נצרך להכרעה איזו גירסה יש להעדיף לגבי הדברים שנאמרו בשיחה ואולם מקובלת עלי עדות התובעים כי אם היה נמסר להם כי שעת הטיסה השתנתנה היו מגיעים לשדה התעופה מוקדם יותר. 15. אשר לנושא השלישי, כאמור התובעים הגיעו לשדה התעופה באיחור (שעה וחצי לפני מועד הנסיעה המתוכנן). כפי שעולה ממכתבם של התובעים הם אכן התייצבו לטיסה בשעה 22:00. מעדות התובע מס' 1 עלה כי התובעים התייצבו לטיסה בשעה 21:55 (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 23.7.06, ש' 5). 16. עם זאת, אף שמדובר בהפרה של תנאי הכרטיס הודתה נציגת השטיח המעופף, בהגינותה, כי אף אם היו מגיעים התובעים בשלב כזה (שעה וחצי לפני הטיסה) הם היו עולים לטיסה (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 7.5.07 ש' 23-24). מכאן ששאלת האיחור בהגעת התובעים לשדה התעופה אינה הגורם, אף לשיטת השטיח המעופף לכך שלא עלו לטיסה. 17. כמפורט לעיל, הכשל המרכזי שהוביל לאיחור בהגעה לשדה התעופה נובע מדרך התנהלותה של השטיח המעופף. השטיח המעופף הייתה צריכה להבהיר באופן מפורש ויזום בעת שיחת האישור כי שעת הטיסה השתנתה ולא להסתפק, אף לשיטתה באמירת שעת הטיסה העדכנית. כאשר חברת תעופה או ספק שירותים כמו השטיח המעופף משנה את שעת הטיסה עליו לנקוט צעדים יזומים כדי להבטיח שהמידע יגיע לנוסעים. 18. כשל נוסף נוגע לכך שגוליבר לא דאגה לקבל מספר טלפון של התובעים בלונדון או להעמיד אותם על הצורך בבדיקת הודעות על שינוי אפשרי במועד. בנוסף, משלא הצליחה גוליבר להודיע לתובעים על השינוי היה עליה לעשות נסיונות נוספים לאתרם ולהודיע להם ובכל מקרה להודיע לשטיח המעופף מי הנוסעים שלא נמסרה להם הודעה כדי שהאחרונה תוכל לעדכן אותם באופן מיוחד כאשר יתקשרו אליה לאשר את טיסתם. 19. בהתחשב בנימוקים שפורטו לעיל, אני סבור כי יש לחלק את האחריות בין הנתבעות באופן שבו השטיח המעופף תחוב ב- 75% מהנזק וגוליבר ב- 25%. 20. הנתבעות טענו לקיומו של אשם תורם המוטל על התובעים הן בשל הגעתם באיחור והן בשל אי השארת מספר טלפון זמין. איני סבור כי יש לזקוף לחובת התובעים כל אשם באשר להגעה באיחור. נוכח הודאת השטיח המעופף כי לא זו הסיבה לאי עלייתם למטוס אין קשר סיבתי בין התרשלותם של התובעים לבין הנזק. עם זאת, דומה כי גם לתובעים אחריות מסויימת בשל אי השארת מספר טלפון בלונדון ואי בדיקה עם האדם שנשאר בארץ והמכשיר היה ברשותו אם הגיעו הודעות ומה תוכנן. בהביאי בחשבון את האשמה המוסרית של שני הצדדים במקרה זה אני סבור כי יש לזקוף לחובת התובעים אשם תורם בגובה של 20%. 21. אשר לנזק, התובעים זכאים לפיצוי על ערך כרטיסי הטיסה - 2,935 ₪; המונית והלינה בלונדון - 1,077 ₪ והנסיעה משדה התעופה בן גוריון שנעשתה במונית בשל הקרבה לכניסת השבת - 180 ₪. 22. אשר לנזקים האחרים שנתבעו, הפסד בגין יום שבוזבז בלונדון ועוגמת נפש, לא הובאו ראיות לגבי הפסד שנגרם לתובעים במהלך יום זה. התובע מס' 1 העיד כי הפסיד יום חופשה אך לא הביא כל ראיה לכך והתובע מס' 2 לא העיד על הפסד. עם זאת אני נכון להניח כי נגרמו הפסד, אי נוחות וטרחה בשל העיכוב בחזרת התובעים ארצה ואני מעריך הפסד זה בסכום של 500 ₪ לכל אחד מהתובעים. 23. לאור האמור לעיל אני מעמיד את נזקו של כל אחד מהתובעים על סכום של 2,596 ₪. 24. לסיכום, הנתבעות, יחד ולחוד, ישלמו לכל אחד מהתובעים סכום של 2,077 ₪. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. עוד ישלמו הנתבעות לכל אחד מהתובעים הוצאות משפט בסכום של 250 ₪. 25. 25. הסכומים ישולמו בתוך 21 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי הנתבעות. 26. 26. מובא לידיעת הצדדים כי ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 15 יום. תביעות נגד חברות תעופהפיצוייםתעופההקדמת טיסה