תביעה של שומר באתר בניה זכאות תשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, דמי הבראה, ימי חג, פדיון חופשה שנתית


			תביעה של שומר באתר בניה זכאות תשלום פיצויי פיטורים דרך מקובלת להעמיק בדיני עבודה וזכויות עובדים היא עיון בפסקי דין להלן תקציר נרחב של פסק דין שניתן ע"י השופטת פריימן בבית הדין לעבודה בחיפה בעניין תביעה של שומר באתר בניה זכאות תשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, דמי הבראה, ימי חג, פדיון חופשה שנתית הקדמה התובע עבד כשומר באתר בניה בקיבוץ סער מחודש 1/04. מועד ואופן סיום עבודתו שנויים במחלוקת; לטענת התובע, פוטר ביום 7.3.05 לאחר שביקש לקבל תלושי שכר לתקופת עבודתו. לטענת הנתבעים התפטר מיוזמתו במועד כלשהו שלא צויין בכתבי ההגנה או בתצהירי הנתבע. שאלת זהות מעבידו של התובע שנויה אף היא במחלוקת. התובע טען לסממנים המצביעים על היותם של שני הנתבעים- מעסיקיו, בעוד שהנתבעים טענו כי מעסיקו הוא הנתבע 2. יצויין, כי בסיכומי בנתבעים מופיע הנתבע 2 לפתע כחברה בע"מ, דבר שאין לו כל ביסוס בכתבי הטענות או במסמכים שהוגשו לתיק התובע מבקש לחייב את הנתבעים בתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, דמי הבראה, ימי חג, פדיון חופשה שנתית, גמול שעות נוספות ושכר עבודה בסופי שבוע, לרבות בפיצויי הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורים. הנתבעים הכחישו זכאותו לרכיבים ולסכומים הנתבעים. נקדים ונאמר, כי מטעמה של הנתבעת מס' 1 לא הוגש תצהיר. גם הנתבע 2 בעצמו לא הגיש תצהיר, אלא את תצהירו של מר ריאן חסן, עובד הנתבע 2. תצהיר ב"כ הנתבעים אשר ייצגם בהליך, נמשך למעשה מתיק בית הדין ולא הוגש שאלת זהות המעסיק בית הדין הארצי התווה בפסק דינו המנחה דב"ע נב/142-3 חסן עליאה אלהרינאת נ' כפר רות, פד"ע כ"ד 535, את סימני ההיכר העיקריים לקביעת זהותו של המעביד: האופן בו ראו הצדדים את ההתקשרות ביניהם, מי קיבל את העובד לעבודה, מי קבע את תנאי הקבלה ומי שיבץ אותו בעבודה, מי קבע את מכלול תנאי השכר של העובד, מי פיקח על עבודתו, למי הבעלות על אמצעי הייצור, האם העבודה אשר עבורה נשכר העובד נעשית לצורך עסקו המרכזי של המשתמש בעבודה והאם יש למשתמש עסק משלו במסגרתו משולב העובד בע"ע 1334/04, נינה טופר נ' מועצה מקומית תל שבע ואח', פסק דין מיום 29/12/04, (טרם פורסם), סוכמה ההלכה כדלהלן: "המפתח בשאלת זהות המעסיק הוא ניתוח המסכת העובדתית הנוגעת לענין. על בית הדין האזורי לבחון את מכלול הזיקות שנוצרו במהלך העסקתו של העובד ולקבוע מה משקל יש לתת לכל אחת מהן ולאיזה צד נוטה מטוטלת המשקל בסופו של דבר. בית הדין יתן דעתו במיוחד לשאלה המהותית העיקרית והיא – מיהו לאמיתו של דבר, מעסיקו של העובד. כמו כן על בית הדין האזורי לתת דעתו האם העסקת העובד נגועה בפיקציה והאם מתכונת העסקתו, כפי שהייתה בפועל, פוגעת בדרך כלשהי בזכויותיו או גורעת מהן". (סעיף 11 לפסק הדין). בחינת מכלול הראיות שבפנינו תוך יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה בדבר קביעת זהותו של המעביד, מובילים למסקנה, כי הנתבעים 1 ו-2 היו מעבידיו במשותף של התובע, כפי שיובהר להלן ראשית, נציין, כי כליפה כהן (שרותי נקיון ואחזקות) הודה למעשה כי היה מעסיקו של התובע. השאלה המתעוררת היא, אם כן, האם בנוסף לכליפה כהן היתה גם הנתבעת מס' 1 מעסיקתו של התובע. בתצהירו ציין התובע כי התקבל לעבודה אצל קבוצת ש.ניר וכי בתקופת עבודתו ידע כי הינו עובד אצל קבוצת ש.ניר. עוד ציין, כי על המעיל אשר לבש בזמן העבודה היה כתוב "ש.ניר בע"מ". עם כניסתו לעבודה חתם התובע על אישור על גובה שכר ועל ויתור על תשלום שעות נוספות עקב שינה בו נרשם מפורשות כי התובע "מועסק בקבוצת ש.ניר בע"מ רח' העליה 1 נצרת עלית". המדובר כאמור במסמך אשר הופק על ידי מי מהנתבעים ולא על ידי התובע [נ/13]. התובע לא קיבל בתקופת עבודתו תלושי שכר (על אף בקשות חוזרות ונשנות מצידו) וקיבל את שכרו במזומן מידי חודש בחודשו עם קבלת השכר נדרש התובע לחתום על אישורים אשר בהם נרשם: "אני החתום מטה מצהיר שקיבלתי את משכורתי של חודש _____ במלואה ולפי מה שסיכמתי עם חברת ש.ניר ומנהלה". כליפה כהן לא אוזכר כלל באישורים הללו. אישורים כנ"ל לחודשים 2/04 עד 1/05 הוגשו וסומנו נ/1-נ/12 לטענת התובע, בתחילת חודש מרץ 2005, כאשר דרש לקבל את תלושי השכר, פוטר. נאמר לו כי תלושי השכר נמצאים אצל עורך הדין של החברה הנתבעת 1 ועליו לגשת אליו, לחתום על מסמך ולקבלם. התובע פנה לעוה"ד אליו הופנה ונדרש על ידו לחתום על "תצהיר ואישור" בו נרשם, בין היתר, כדלקמן: "הריני להצהיר כי התחלתי לעבוד אצל כליפה שרותי נקיון ואחזקות מחודש 2/04 ועד סוף חודש 11/04. הריני להצהיר כי קיבלתי את כל הכספים המגיעים לי מכליפה שירותי נקיון ואחזקות הקבלן המשנה, ומחברת שניר בע"מ, הקבלן הראשי, כגון שכר עבודה, דמי חופשה, ונסיעות ופיצויים. הריני להצהיר כי אין לי כל טענה ולא תהיה לי כל תביעה נגד כליפה כהן ונגד חברת שניר בע"מ...." לטענת התובע, רק בשלב זה הבין לראשונה כי ייתכן וקבוצת ש.ניר אינה מעסיקתו היחידה התובע סרב לחתום על האישור הנ"ל . את משכורתו האחרונה קיבל התובע בצ'ק ליום 15.3.05, מחשבון של "כליפה שירותי נקיון ואחזקות - כהן רות". יש לציין, כי על פי האישורים נ/11, ו-נ/12 התובע עבד וקיבל שכר גם בחודשים 12/04 ו- 1/05, וכאמור, ביום 15/3/05 קיבל שיק עבור משכורת 2/05, כך שההצהרה עליה נדרש התובע לחתום, וסרב, ולפיה עבד עד 11/04, איננה משקפת את תקופת עבודתו האמיתית. גם ההצהרה לפיה קיבל דמי נסיעות ודמי חופשה אין לה כל תימוכין בתלושי השכר. אם אכן, כטענת הנתבעים, אין לתובע יחסי עבודה עם קבוצת ש.ניר, מדוע היה על התובע לחתום כי קיבל ממנה את כל הכספים המגיעים לו בגין עבודתו? הנתבע הגיש לבית הדין תלושי שכר של התובע אשר בהם נרשם כי המעסיק הינו כליפה שירותי נקיון ואחזקות כן הוגש הסכם שנערך ביום 1.01.04 בין קבוצת ש.ניר ובין כליפה כהן שרותי נקיון ואחזקות, ממנו עולה כי קבוצת ש.ניר (המזמין) מעוניינת לקבל מאת כליפה כהן (הקבלן) שירותי נקיון באתרים שונים. בהסכם זה קיים בלבול רב במושגים, כאשר כליפה כהן מכונה, מחד, "הקבלן", אולם, מאידך, בגוף ההסכם מופיעה התייחסות אליו כאל המזמין. בסעיף העוסק בהעסקת עובדים נאמר: "מוסכם בזה בין הצדדים כי בהקשר להסכם זה עם המזמין, פועל הקבלן כעצמאי ולפיכך: א) העובדים אשר יועסקו מטעמו בנכס בתקופת הסכם זה, או בקשר איתו יהיו ויחשבו עובדים שלו בלבד ואין נוצרים בינם לבין כליפה שרותי נקיון כל יחסי עבודה שהם. ב) אין לקבלן או לעובדים שיועסקו מטעמו כנ"ל , כל תביעות שהן כלפי כליפה נקיון ואחזקות שלפי טבען קשורות ביחסי עבודה" עוד הוגש, "טופס הסדר תשלום תוספת כוללת למעט עובדי אבטחה" [נ/14] עליו הוחתם התובע עם קבלתו לעבודה בו נרשם בכתב יד כי המעביד הינו כליפה שרותי נקיון ואחזקה אמנם, מחומר הראיות שהונח בפנינו עולה, כי כליפה אכן הנפיק לתובע תלושי שכר, יתכן שבאופן רטרואקטיבי ולא מידי חודש, אך אין די בכך בכדי לקבוע כי הוא המעסיק הבלעדי של התובע. כבר נקבע בעניין זה, כי "חובת תשלום השכר, או תשלומו בשלמות, לא תמיד היא חזות הכל, ויכול שהצד השלישי ישא בחובת התשלום... אולם גם בהתקיים מבחן חובת התשלום - למותר לציין, כי אין זה קובע מי מבצע טכנית את התשלום (בבחינת "צינור לתשלום"), אלא מי הנושא בחובה המשפטית לשלם לעובד את שכרו". כך למשל, קבע בית הדין הארצי, כי אופן תשלום השכר הוא בבחינת קטגוריה ניטראלית שאינה מהווה מבחן לקביעת יחסי עובד מעביד. (ראה - ע"ע 370/03 עבדאלפתאח עבדאלקאדר ואח' נ' נתי- המרכז לאיטום ובידוד בע"מ, פס"ד מיום 8/8/05). הנתבעת 1 לא טרחה להביא מי מטעמה כדי להעיד בפנינו, ואף מר כליפה כהן, אשר נכח בדיונים נמנע מלהעיד ולמסור את גרסתו לעניין. הימנעות זו מדברת בעד עצמה ומחלישה את גרסת הנתבעים העדויות היחידות אשר הובאו בפנינו הינן עדותו של התובע ועדותו של מר ריאן חסן (להלן "ריאן"), אשר העיד מטעם הנתבעים וטען כי הינו עובד של כליפה, לא ברור באיזה תפקיד ומדוע נשלח הוא להעיד במקומו של מר כליפה כהן. ריאן נדרש ליתן הסבר מדוע באישורים החודשיים נ/1-נ/12 רשום כי התובע קיבל את שכרו מקבוצת ש.ניר והסביר כי נפלה "טעות דפוס" וכי מעסיקו הבלעדי של התובע היה כליפה כהן. טענתו זו של ריאן אינה מקובלת עלינו כלל ועיקר. מעדיפים אנו את גירסתו של התובע, שעשתה עלינו רושם מהימן, ולפיה התקבל לעבודה אצל הנתבעת 1, כפי שמשתקף באישורים שניתנו מידי חודש בחודשו בהם נרשם כי התובע קיבל את שכרו "לפי מה שסיכם עם חברת ש.ניר ומנהלה" . גם המסמך נ/13 בו חתם התובע כי הוא מתקבל לעבודה ומועסק בחברת ש. ניר בע"מ כשומר באתר בניה בקיבוץ סער, תומך בגרסה זו כאמור, אין כל עדות של מנהל הנתבעת 1 או של מר כליפה כהן בשאלה מי היה זה שקיבל את התובע לעבודה, ומי העסיקו. אין בהסכם שנערך בין הנתבעים ביום 1.01.04, כדי לסתור טענת התובע כי התקבל לעבודה אצל חברת ש. ניר, סיכם שכר עם חברה זו, קיבל בגדי עבודה עליהם מוטבע הלוגו של חברת ש. ניר ומידי חודש נדרש לאשר לאותה חברה כי קיבל מלוא שכרו ממנה. גם בסיום עבודתו של התובע מעורבים שני הנתבעים. התובע נדרש להתייצב אצל ב"כ הנתבעת, המייצג את שני הנתבעים, ונתבקש לחתום על הצהרה לפיה לא יהיו לו כל טענות כנגד שני הנתבעים בגין תקופת העסקתו מצב של העסקה במשותף הוכר בפסיקה כאשר מתקיימים התנאים הבאים: "אין חולק כי יכול ויהיו לעובד "מעבידים במשותף" (ע"א 158/68... בעמ' 874). אימתי ייחשבו שניים כ"מעבידים במשותף"? על כך השיב בית דין זה: "רק עת שניים "באים כאחד" כמעבידים של פלוני, אפשר לראות יחסי עובד מעביד בין השניים "ביחד ולחוד" לבין העובד. ומתי יתקיים תנאי זה? התנאי יתקיים עת מדובר בשותפים, בפעילות "משותפת" של השנים או בהתקשרות חוזית של שניים על מנת לקבל "עבודה" מפלוני. על כל פנים, ליחסים כאלה יהיה רק חוזה אחד והצדדים לאותו חוזה יהיו, מצד אחד ה"עובד" ומצד שני - שנים "כאחד" שבשירותם מבוצע חוזה העבודה (דב"ע מ"ג 2-22... בעמ' 327)". - דב"ע נ"א/ 52-3 דוד יצחק נ. תנועת מושבי העובדים בא"י, פד"ע כ"ג שוכנענו כי התובע התקבל לעבודה ע"י הנתבעת 1 וראה עצמו עובד שלה. גם הנתבעת 1 ראתה בתובע עובדה ודרשה להחתימו על מסמכים שונים בקשר לתנאי העסקתו הן בתחילת העבודה, הן במהלכה והן בסיומה. עם זאת, גם הנתבע מודה כי היה מעסיקו של התובע וסיפק לו תלושי שכר. תשלום המשכורות יתכן ונעשה על ידו, כאשר תשלום משכורת 2/05 נעשה מטעמו בשיק של כליפה רות. בנסיבות אלה מוצאים אנו לקבוע כי קבוצת ש.ניר וכליפה כהן היו מעבידיו במשותף של התובע, לצורך קבלת שירותי שמירה בקיבוץ סער ויחוייבו על כן ביחד ולחוד בכל סכום שיפסק לזכות התובע, אם ייפסק, כפי שיובא בהמשך התביעה לתשלום שעות נוספות לגירסת התובע, בתקופה שמיום תחילת העבודה עד ליום 08/12/04 (להלן: התקופה הראשונה) עבד התובע בימים א'-ה' בשבוע מהשעה 16:00 עד 06:30 בבוקר למחרת. בנוסף, התובע עבד ברצף מיום ששי ב-12:00, עד 06:30 בבוקר יום ראשון. בתקופה מיום 09/12/04 ועד ליום 07/03/05 עבד התובע בימים א'-ה' מהשעה 15:30 עד 07:00 בבוקר למחרת. בסופי השבוע היה התובע מגיע לעבודה ביום ששי ב-12:00, ונשאר במקום העבודה עד 07:00 בבוקר יום ראשון. בדיון שהתקיים בפני כב' הרשם נוהאד חסן, אישר ב"כ הנתבעים והמפקח מטעם הנתבע (ריאן) את גרסתו של התובע באשר לשעות בהן נמצא הוא באתר השמירה הנה כי כן, עולה מסגרת קבועה של שעות עבודה, במשך שתי תקופות עבודה, האחת 5 ימים בשבוע, במשך 14.5 שעות ביום ובסופ"ש 42.5 שעות עבודה, ובתקופה השנייה, 5 ימים בשבוע במשך 15.5 שעות ביום ובסופ"ש 43 שעות עבודה. תמורת עבודה זו קיבל התובע סך של 3,200 שקלים נטו בלבד. נדגיש, על אף שהתובע לא ביסס תביעתו על הפרשי שכר מינימום, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה עמד שכר המינימום החודשי במשק על סך של 3,335 ש"ח (סך של 17.93 ש"ח לשעה וסך של 133.42 ליום). הנה כי כן, השכר אשר שולם לתובע מדי חודש בחודשו לא הגיע לשכר המינימום (בהתחשב בכך שעבד 7 ימים בשבוע) וודאי שלא כיסה גמול עבור עבודה בשעות נוספות וגמול עבור עבודה במנוחה שבועית לטענת הנתבעים, התובע לא נדרש להישאר אחרי השעה 24:00 זאת מאחר ולא היה צורך בשמירה משעה זו. טענה נוספת אשר העלו הנתבעים היא שסוכם עם התובע ששכרו יהיה שכר גלובלי חודשי ויכלול גם גמול עבור עבודה בשעות נוספות. עוד טענו הנתבעים, שהתובע חתם על "טופס תשלום הסדר תוספת כוללת" וכי בכל חודש חתם על אישור לפיו "קיבל את המשכורת במלואה" ואין לו דרישות נוספות. אין בידנו לקבל טענותיהם של הנתבעים. באשר לטענת הנתבעים כי התובע לא נדרש לעבוד אחרי השעה 24:00, ונשאר ללון בעבודה כיון שלא הייתה לו אפשרות לחזור לביתו, הרי שאם כך הדבר, היה על הנתבעות לדאוג לו לסידורי הסעה, ולא להשאירו ללון באתר הטענה כי התובע, נשוי ובעל משפחה, התנדב מיוזמתו להשאר ללון במקום העבודה וללא סידורי לינה הולמים (ללא מיטה או מזרון, ר' עדותו בעמ' 11 לפרוטוקול) הינה טענה מקוממת המלמדת על יחסם המנצל והמשפיל של הנתבעים לתובע. יחס זה בא לידי ביטוי בתשובתו של ריאן לשאלה מדוע התובע לא שב לביתו: "...לא הייתה לו אפשרות לחזור, לא היה לו רכב ולא תחבורה. זה מה שסוכם בתחילת העבודה, זה המצב הקיים, אתה רוצה לעבוד במצב כזה בקשה ואם לא יש אנשים אחרים" [ע' 15 ש' 1-3]. סבורים אנו כי התובע נדרש גם נדרש לעבוד עד שעות הבוקר, אם כי בחלק מן השעות לא היתה התנגדות לנתבעים כי התובע יוכל לישון במקום - ר' נ/13 בעניין דנילוב (תב"ע 5624/01 (ת"א) דנילוב מיכאל – תמנון שירותי מיגון בע"מ, פס"ד מיום 18/5/04, טרם פורסם) קבעה כב' השופטת גליקסמן כי יש לאבחן בין שומר ובין בעל מקצוע אחר. עצם שהייתו של שומר (יחיד) באתר שמירה הוא בבחינת ביצוע עבודתו של השומר. כך, שלא כמו במקרים בהם עצם השהייה במקום הינה נלווית לביצוע העבודה העיקרית (מדריכים חינוכיים, נהגים באגד וכיו"ב). משעצם השהייה של השומר באתר מהווה ביצוע עבודה, ואפילו הוא רשאי לנום את שנתו בחלק מהזמן, נמצא התובע, בעניין דנילוב, זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות לרבות בגין השעות בהם נם את שנתו. בית הדין הארצי אישר בפסק דינו (ע"ע 1302/04 תמנון שירותי מיגון בע"מ – מיכאל דנילוב, ניתן ביום 1.6.05 וטרם פורסם) את פסיקת בית הדין האזורי בעניין דנילוב בפסק דין נוסף של בית הדין הארצי, בעניין אבו רמוז (ע"ע 1054/04 אבו רמוז פאדל – ברקת חברה לבניין בע"מ, ניתן ביום 29.5.05 וטרם פורסם), קבע בית הדין הארצי כי זכאי השומר לגמול עבודה בשעות נוספות, וזאת גם אם היה רשאי לנום את שנתו באתר הבניה (כאן מסתמך בית הדין על מסגרת קבועה של שעות העבודה של המערער שעמדה על 12 שעות מידי יום). התובע העיד כי בפועל, לא הייתה במקום השמירה מיטה כי אם שמיכה בלבד. אולם, אף אם ישן בשעות אלו, זכאי הוא על פי הפסיקה שהבאנו לעיל, לגמול עבודה בשעות נוספות באשר לטענה כי עם התובע סוכם על שכר גלובלי, הרי שכאשר מדובר בעובד העובד שעות נוספות באופן קבוע והעובד אף במנוחה שבועית באופן קבוע, מבלי שהמעביד סיכם בנפרד מה יהיה שכרו של העובד עבור שעות העבודה הרגילות ומה יהיה הגמול הנפרד עבור השעות הנוספות ושעות העבודה במנוחה שבועית, מדובר בסיכום פסול אשר אינו עומד בהוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר. במקרה זה, התובע לא קיבל אפילו את שכר המינימום על שעות העבודה הרגילות, כך שודאי שלא קיבל תשלום כלשהו, גלובלי או אחר, עבור השעות הנוספות. הזכות לגמול עבור עבודה בשעות נוספות ולגמול עבור עבודה במנוחה שבועית הינה זכות קוגנטית ואף אם תובע "מסכים" לעבוד ללא תמורה בשעות נוספות מאחר והינו מעוניין בעבודה, אין בכך כדי להצביע על כוונתו לוותר על גמול עבור עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית החריג לכלל קבוע בצו ההרחבה בענף השמירה לפיו, מעביד רשאי בהסכמת העובד, להוסיף על שכרו של העובד בעד יום עבודה פלוני תוספת כוללת בשיעור של 9% לפחות משכר עבודתו הרגיל המשתלם לפי תעריף המצורף להסכם ואזי יהיה המעביד פטור מלשלם לאותו עובד גמול עבור עבודה בשעות נוספות בעד עבודה שבוצעה באותו יום עבודה. עוד נקבע, כי הסכם כאמור בין העובד למעביד יערך בכתב, והעתק ממנו ישלח למועצת הפועלים אשר בתחומה מועסק העובד. התובע אמנם הוחתם על "טופס הסדר תשלום תוספת כוללת למעט עובדי אבטחה" כאמור בצו ההרחבה, אולם, לא הוכח כי העתק ממנו נשלח למועצת הפועלים אשר בתחומה מועסק העובד, וממילא, לא שולמה לתובע תוספת כוללת של 9%. נציין, כי הסכמה כזו אפשרית בהתייחס לשעות עבודה נוספות בימי חול ואינה חלה על עבודה בימי מנוחה שבועית באשר לחתימת התובע על האישורים נ/1-נ/12 ולפיהם קיבל כל המגיע לו מידי חודש בחדשו, כמו גם מסמך נ/13 בו מוותר התובע מראש על זכויות לשעות נוספות ותשלום עבור שבתות וחגים הרי שאין מדובר בכתב ויתור כמשמעותו בחוק. ככלל, אין לתת תוקף לויתור על זכות קוגנטית המוקנית מכוח חוק מגן. כזו היא הזכות לגמול בגין עבודה בשעות הנוספות, המוקנית מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951. התובע העיד כי אינו יודע קרוא וכתוב , כך שלא ידע כי ויתר על זכויותיו. התובע אף לא ידע כלל על אילו סכומים "ויתר". אין ליתן על כן תוקף לאותם כתבי ויתור חישוב השעות הנוספות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א-1951 (להלן "החוק"), בעד שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום על המעביד לשלם לעובד שכר עבודה לא פחות מ- 125% מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ- 150% מהשכר הרגיל שעות נוספות בימי חול החישוב יערך על פי שכר המינימום אשר עמד על 17.93 שקלים לשעה. תקופה א' -מאחר והתובע לא הגיש חישוב מפורט ועל מנת לפשט את חישובינו אנו קובעים כי תקופה א' הינה מיום 01/01/04 ועד 31/12/04. התובע עבד באופן קבוע 14.5 שעות בימים א'-ה'. בתלושי השכר החלקיים אשר הוגשו לתיק לא פורטו מס' ימי העבודה שעבד התובע מידי חודש אולם בתלושים אין כל שינוי בשכרו של התובע מחודש לחודש ומכאן אנו למדים כי לא חל כל שינוי בעבודתו וכי מדובר במתכונת עבודה קבועה. הנתבע הגיש את האישורים לפיהם התובע קיבל שכר עבור חודש 12/04 [נ/11] דבר אשר מוכיח את עבודתו בחודש זה אנו קובעים כי התובע עבד בממוצע 30 ימים בחודש, כאשר מתוכם עבד 21.5 ימי חול בממוצע ו- 4.33 משמרות סופ"ש בממוצע. לפיכך, החישוב ייעשה כדלקמן: 21.5 ימים * 12 חודשים = 258 ימי חול לתקופה זו. 258 8 (שעות רגילות) = 2064 שעות 17.93 (שכר מינימום לשעה)= 37,007שקלים. 258* 2 (שעות 125%) = 516 * 22.41 (125%) = 11,563 שקלים. 258 * 4.5 (שעות 150%) = 1161 * 26.89 (150%)= 31,219 שקלים. סה"כ היה זכאי התובע לשכר בסך: 79,789שקלים. מהסכום המגיע לתובע על פי החישוב כמפורט לעיל, יש להפחית את הסכום ששולם לתובע (3,20012)= 38,400 שקלים . לפיכך הנתבעים חייבים בגין התקופה הראשונה עבור שעות נוספות בימי חול את הסך של 41,389 שקלים תקופה ב' (1.01.05- 7.03.05)- התובע עבד 15.5 שעות ביום חול באופן קבוע (א'-ה'). אין בידינו תלוש שכר לחודש מרץ 2005 ואף לא כרטיס נוכחות ועל כן לא ניתן לקבוע כמה ימים במדויק עבד התובע בחודש זה. בנוסף,לא מצאנו כי שולם השכר הרגיל לחודש זה, אולם התובע לא תבע רכיב של שכר חודש מרץ ולכן אנו סבורים כי לא הוכיח במידה מספקת את תביעתו להפרשי שעות נוספות בחודש מרץ 2005. לפי החישוב הממוצע שאוזכר לעיל: התובע עבד 21.5 ימי חול חודשיים = 43 ימים. 43 * 8 = 344 שעות רגילות * 17.93 = 6,168 שקלים. 43 * 2 = 86 שעות 125% * 22.41 = 1,927 שקלים. 43 * 5.5 = 236.5 שעות 150% * 26.89 = 6,359 שקלים. סה"כ היה זכאי התובע לשכר בסך: 14,454 שקלים. מהסכום המגיע לתובע על פי החישוב כמפורט לעיל, יש להפחית את הסכום ששולם לתובע עבור החודשיים (3,2002)= 6,400 שקלים . לפיכך הנתבעים נותרו חייבים בגין התקופה השניה עבור שעות נוספות בימי חול את הסך של 8,054 שקלים גמול בגין עבודה בשבתות* בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, מנוחה שבועית של עובד הינה בת 36 שעות רצופות לפחות. היות ולתובע לא היו 36 שעות מנוחה, יש לחשב את עבודתו בערב שבת ובמוצאי שבת כעבודה במנוחה שבועית לענין סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה תקופה א' התובע עבד 42.5 שעות החל מיום ו' בשעה 12:00 ועד לשעה 06:30 בבוקר יום א'. התובע עבד 4.33 משמרות סופ"ש בחודש בממוצע. בכתב התביעה תבע התובע שעות סופ"ש על פי חישוב של 150% לכל שעות המשמרת. לפיכך, על פי חישוב זה זכאי התובע לשכר על : 42.5 שעות משמרת * 4.33 שבועות * 12 חודשים * 26.89 (150%) = 59,381 שקלים תקופה ב' התובע עבד 43 שעות החל מיום ו' בשעה 12:00 ועד לשעה 07:00 בבוקר יום א'. התובע עבד 4.33 משמרות סופ"ש בחודש בממוצע. בכתב התביעה תבע התובע שעות סופ"ש על פי חישוב של 150% לכל שעות המשמרת. לפיכך, על פי חישוב זה זכאי התובע לשכר על : 43 שעות משמרת * 4.33 שבועות * 2 חודשים * 26.89 (150%) = 10,013 שקלים התביעה לפיצויי הלנה בגין תמורת השעות הנוספות סעיף 17א (א) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, קובע: "הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי,,,, תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים". סעיף 9 לחוק, קובע כי המועד לתשלום שכר עבודה על בסיס חודשי, הינו עם תום החודש בעדו הוא משתלם, ואילו סעיף 1 לחוק מגדיר את היום הקובע לבחינת היותו של השכר מולן, כיום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה תביעת התובע הוגשה לבית הדין ביום 10/04/05 משכך, הרי שזכות התובע לפיצויי הלנת שכר בגין תמורת שעות נוספות שמועד תשלומן קדם ליום 10/04/04, התיישנה. (המדובר בתמורת השעות הנוספות ושעות השבת של חודשים ינואר עד מרץ 2004, המהווים רבע מהסכומים שנקבעו לעיל בגין "התקופה הראשונה"). באשר לתשלום השעות הנוספות שבוצעו מחודש אפריל 2004 ואילך, הרי שנסיבות המקרה שבפנינו, מצדיקות פסיקת פיצויי הלנת שכר בגין גמול עבודה בשעות נוספות לחודשים שהחל מחודש אפריל 04' וזאת לאור התנהלות הנתבעים וניצול חולשתו של התובע שלמולם. נזכיר, כי התובע לא קיבל אפילו את שכר המינימום הקבוע בחוק, הנתבעים ביקשו להחתימו ללא הבנתו על כתבי ויתור שונים כאשר עם גמר עבודתו ביקשו שוב להחתימו על הצהרה לפיה אין לו כל טענות, הצהרה בה כלולות היו עובדות מוטעות באשר לתקופת עבודתו של התובע וזכויות שלכאורה קיבל אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אנו מורים כי תמורת השעות הנוספות אשר בוצעו החל מחודש אפריל ואילך, תישא פיצויי הלנת שכר. גמול העבודה בשעות נוספות לחודשים ינואר-מרץ 2004, ישא הפרשי הצמדה וריבית פדיון חופשה ודמי הבראה תקופת העבודה כפי שנקבעה על ידינו הינה מיום 1.1.04 ועד 07.03.05. קרי שנה וחודשיים לערך. מתלושי השכר עולה כי לתובע לא שולמו דמי חופשה ודמי הבראה בכל תקופת עבודתו. לפיכך, התובע זכאי בתקופת עבודתו ל-14 ימי חופשה, בשכר של 133.42 שקלים ליום (ע"פ שכר המינימום ליום באותה שנה) ובסה"כ : 1868 ש"ח. משאין לפסוק לתובע אלא מה שתבע, ישלמו הנתבעים לתובע את הסך שנתבע כפדיון חופשה- 1792 ש"ח. אין פיצויי הלנה על פדיון חופשה התובע זכאי ל-5 ימי הבראה עבור שנת עבודתו הראשונה וליום הבראה נוסף עבור שנת עבודתו השניה, סה"כ סך של 1830 שקלים. אשר על כן זכאי התובע לדמי פדיון חופשה בסך של 1,734 ש"ח ולדמי הבראה בסך 1830 ש"ח וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מ- 07/03/05 ועד התשלום המלא בפועל התביעה לפיצויי פיטורים ולפיצויי הלנת פיצויי פיטורים לטענת הנתבעים, התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים הן מהטעם שלא עבד תקופה של שנת עבודה מלאה - תקופת עבודתו הינה מיום 01/01/04 ועד 11/04, והן מהטעם שעזב מרצונו החופשי ולא פוטר. באשר לתקופת העבודה, מחומר הראיות שהוגש בפנינו עולה כי תקופת העבודה הינה החל מיום 01/01/04 ועד 07/03/05, כמבואר להלן: הנתבעים הודו בסעיף 5 לסיכומים כי התובע החל עבודתו ביום 01/01/04. מנ/11 ו- נ/12 עולה שהתובע עבד גם בחודש דצמבר 2004 וגם בחודש ינואר 2005. שכרו האחרון של התובע לחודש 2/05 שולם לו בהמחאה ביום 15/03/05. הנתבעים אישרו את גרסתו של התובע בכתב התביעה [ראה פרוטוקול הדיון מיום 08/02/06] בנוגע לשעות העבודה ולא טענו כי תקופת העבודה אותה ציין התובע אינה נכונה. לפיכך אנו קובעים, כי התובע עבד תקופה של למעלה משנה בנתבעות באשר לנסיבות סיום יחסי עובד מעביד, התובע טען בתביעתו כי פוטר מעבודתו ביום 7.3.05 לאחר שנדרש לחתום על תצהיר המאשר כי קיבל תלושי שכר ואת כל הכספים המגיעים לו , וסרב. החתימה על התצהיר נדרשה במשרד ב"כ הנתבעים. עם זאת, מחקירתו עולות גרסאות שונות, אחרות. בחקירתו טען כי פוטר לאחר שביקש תלושים ומר ריאן אמר לו לא לבוא לעבודה, הביא מישהו במקומו ואמר לו לא לחזור. זה היה כשהיה בעבודה, ריאן בא לעבודה ואמר לתובע ללכת. בהמשך החקירה חזר בו ואמר שריאן רק שלח עובד אחר שאמר לו- לתובע - לעזוב את המקום, ועם ריאן הוא דיבר טלפונית מר ריאן כלל לא נחקר בנושא זה. בתצהירו של מר ריאן נאמר כי התובע התפטר. לנוכח האמור, ובשל הגרסאות השונות שהעלה התובע באשר לנסיבות סיום עבודתו, לא שוכנענו כי התובע פוטר. אשר על כן, תביעתו לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת- נדחית זכאות התובע להפרשי שכר בגין עבודה בחגים בהתאם לחישובים אותם פרטנו לעיל, ובהתחשב בכך שבמהלך שנת עבודתו של התובע, עבד התובע בפועל גם בימי חג, שכן עבד מדי יום ביומו, משמרת של 14.5 שעות ויותר, זכאי התובע להפרשים בין שכר עבודה של יום עבודה רגיל ביום חול לבין השכר לו הוא זכאי בעבודה בחג בהתייחס ל- 10 ימי חג בשנה ההפרש בין שווי משמרת בחג לבין שווי משמרת ביום חול, עומד על סך של 154 שקלים, ועל כן זכאי התובע עבור 10 ימי חג לסך של 1,540 שקלים. התובע תבע סך של 1,280 שקלים בלבד ועל כן זהו הסכום שייפסק, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 07.03.05 ועד התשלום המלא בפועל סוף דבר אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, ישלמו הנתבעים לתובע, יחד ולחוד, את הסכומים כמפורט להלן: א. גמול עבודה בשעות נוספות ובשבתות: התובע תבע סך של 105,768 בפריט זה, ואין לפסוק לו יותר משתבע. זאת ועוד, תביעתו התבססה על תחשיב כולל לכל תקופת העבודה, כמו גם חישובנו אנו, ועל כן אנו פוסקים כדלקמן: הפרשים לתקופה 1/04-3/04 (התקופה לגביה התיישנה הזכות לפיצויי הלנה) בסך של 25,192 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.4.04 ועד התשלום המלא בפועל. הפרשים לתקופה שמחודש 4/04 ועד 2/05 (כולל) בסך של 80,576 ש"ח (25,192 - 105,768) בתוספת פיצויי הלנת שכר כחוק מיום 1.3.05 ועד התשלום המלא בפועל פדיון חופשה שנתית בסך 1,792 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 7.3.05 ועד התשלום המלא בפועל. דמי הבראה בסך 1,830 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 7.3.05 ועד התשלום המלא בפועל. תמורת עבודה בימי חג את הסך של 1,280 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 7.3.05 ועד התשלום המלא בפועל. כן ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט בסך של 1500 ש"ח ושכ"ט עוד בסך 6,500 ש"ח בצרוף מע"מ כחוק. התשלומים יבוצעו תוך 30 ימים מהיום. הצדדים רשאים לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין חיפוש פנימי באתר לעמוד הקודם מאמרים נוספים איך מקימים ארגון עובדים ביטול מכרז קבלני כוח אדם חוק הגנה על עובדים ערעור שכנגד הטרדה מינית בעבודה תקופת הכשרה תלונה נגד המעביד תחולת הסכם קיבוצי התערבותו בג"צ ב בחלטות בית הדין לעבודה		חיפוש פנימי באתר - תוכן עניינים - - תחומי משפט - פגיעות גוף תאונות דרכים, תאונות עבודה תביעות רשלנות רפואית משפט אזרחי דיני עבודה, נזקי רכוש, חוזים תביעות ביטוח, נדל"ן, צוואות תביעה זכויות כספיות מקדם מכירות החזר הלוואה תביעה של מורה על גמול ניהול רטרואקטיבי פיטורים של עובד בגלל תלונה על אי סדרים בניהול מכרז בחירת עובד - התאמת עובד לדרישות תקן תביעה זכויות פיצויי פיטורים עובד זר לא חוקי בגלל מעצר עבודה בהתנדבות במטה בחירות – זכאות לשכר תביעה תשלום מענק שנתי יחסי על שנה אחרונה העברת עובד למסלול קביעות תביעה עובד נמל שינוי דרגה ימאי – רב חובל תביעה אישית נגד בעל מסעדה שנסגרה צו ההרחבה לתעשיית הדפוס על ענפיו תביעה ביטול פיטורי צמצום הסכם עבודה כעצמאי עם הצגת חשבונית מס תביעה של שומר באתר בניה זכאות תשלום פיצויי פיטורים ערעור פיטורים שלא כדין - בקשה לגילוי מסמכים תביעה נגד שירות התעסוקה על אי קבלה לעבודה תניית שיפוט ייחודית לבית משפט בחו"ל תיקון הסכמי פרישה – בקשה לפיצול דיון סעיף אי התחרות בהסכם עבודה תנאים הגבלת עיסוק של עובד מימוש אופציה רכישת מניות בחברה לאחר פיטורים של עובד תביעה של מורים נגד מנהל בית ספר - הלנת פיצויי פיטורים זכויות מאבטח - תשלום על כוננות הפרשי שכר משמרת לילה זכויות קצרנית - פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה זכאות פיצויי פיטורים על חודשי הסתגלות - תנאי פרישה ועדה פריטטית העברת מורה לבית ספר אחר בגלל בעיות רפואיות - ועדה רפואית בקשה הגדלת תקופת שירות מטעמי בריאות - סעיף 100ב זכאות עובד החזר הוצאות רכב, שעות נוספות, הוצאות טלפו זכויות עובד זר פועל בניין אשרת עבודה קבלן צבירת ימי חופשה עובד מדינה - פיצויי פיטורים מעל 100% - תקשי"ר התנכלות לעובד בגלל סכסוכים פוליטיים - הפחתת שכר האם מותר לפטר בגלל מכונת אמת ? פיטורים בגלל בדיקת פוליגרף ערעור על קיצוצים בשכר עובדים - פיצויי הלנת שכר האם יש זכות לקבל הוצאות משפט שכר טרחת עו"ד בתביעות הסכם קיבוצי תכנית הבראה - ביטול פיטורים פגם שימוע דרוג של עובד - פגם בהחלטה של ממונה על שכר הסכמי עבודה שליח בחו"ל תביעה על תוספת שכר - תוספת בוררות תביעה אחות מעשית בית אבות – פיצוי פיטורים פיטורים מעבודה יציאה לימודים - מכתב אולטימטום סמנכ"ל ניכויים משכורת הסכם עבודה - דמי חבר, סל ביטוח, קרן מתנות זכות פיצויי פיטורים – צו הרחקה אזורי עבודה מעבר הקו הירוק - זכאות שירותי הסעה מהבית תביעה בגין החזר דמי נסיעות - שליח האם טיול נחשב ליום עבודה ? שחרור הכספים בפוליסות ביטוח מנהלים פיטורים של עוזרת גננת בעקבות העדרויות תביעה עובדי תעשיה אוירית - הסכם קיבוצי מיוחד השעייה מהעבודה - סעיף 48 חוק שירות המדינה (משמעת) בקשה לביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד תביעה של מתמחה משפטים - הודעה מוקדמת שכר עבודה ערעור הגדלת גמלה עקב שירות צבאי סדיר בגין מצב בריאות קצבת פרישה - ערעור על החלטת הממונה על תשלום הגימלאות אי הגשת תצהירים - בקשה לדחות את התביעה על הסף ? תביעה כנגד החלטה להפסיק תשלום קצבת הזיקנה בקשה גילוי מסמכים - דוחו"ת חודשיים מכירת מוצרים ערעור על ועדת הערר של שירות התעסוקה - הפניה לעבוד תביעה להפרשי פיצויי פיטורין בגין קיזוז סכומים מקופת הפיצויים סירוב בקשה להתקבל לעבודה כמנהלת מועדון לקוחות בקשה למינוי כונס נכסים זמני (במעמד צד אחד) חובת ההתייצבות של אקדמאים אחת לשבוע בלשכה סכסוך קיבוצי - דרישה של ההסתדרות לתוספת תקן כוח אדם תשלום פיצוי בגין הפרת חוזה עבודה - חוזה על תנאי ? תביעה נגד תנובה - תשלום שווי קו חלוקה מחלת גב פגיעה בעבודה - תאונת עבודה תביעה לקבלת רכב מיוחד - הסכם גימלת ניידות דמי לידה - יחסי עובד מעביד קירבה משפחתית המשרד לענייני דתות - משכורות רבנים פיטורים מעבודה - מורה לנגינה ערעור בגין החלטת ועדה לעררים לענין גמלת ילד נכה תיקון שומות דמי ביטוח בגין דמי שכירות חנות קיצבת שאירים - תביעה לגימלת הבטחה הכנסה תיקון תביעה - סעיף סעדים תקנה 129 תקנות בית הדין לעבודה - המצאת כתבי בי דין תביעה - טענה כי פוטר - טענו כי התפטר מיוזמתו תביעה לתשלום שכר עבודה - מסמך מאומת ע"י רו"ח נתבקשה להגיע לקבל את השיק במשרדי החברה אך לא הגיעה תביעה לתשלום שכר עבודה - כתב הגנה לא הוגש צווי מניעה זמניים האוסרים להתקשר בהתקשרות עסקית עם לקוחות צו מניעה פיטורים - מרכזת טיפול בעולים מינוי כונס נכסים זמני על תוכנת מחשב עובד פוטר "מהיום להיום" - מגיע לו דמי הודעה מוקדמת ? נכות כללית - דרגת אי כושר בשיעור של 74% לצמיתות ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים - לא התייחסה למכתבים ערעור על החלטה של רשמת - לא נתנה החלטה לגופה של הבקשה פיצוי הלנה בין הסכם פשרה אשר קבל תוקף של פסק דין בקשה לחייב הפקדת ערובה - תקנה 519 תקנות סדר הדין האזרחי דוגמא למינוי מומחה רפואי לבדיקת קשר סיבתי נציגי ציבור הוזמנו ולא הופיעו - האם דוחים דיון בבית דין לעבודה ? תביעה להכיר כפגיעה בעבודה - שליח איש תחזוקה תביעה נגד מבטחים להכיר בתור ידועה בציבור פיטורים עקב צמצומים - דמי אבטלה מפעיל מחשבים - תביעה פיצויי פיטורים ביטול פיטורים מעבודה בבית חולים תביעות זכויות סוציאליות - הסכם פשרה הליכים משמעתיים - מפקח ביחידה לאיכות הבנייה שבמינהל ההנדסה בעירייה בקשה פסילת שופטת בגלל עניין אישי - משוא פנים בקשה למתן חשבונות ערעור על החלטת רשמת בית הדין הארצי - דחיית בקשה להארכת המועד להגשת ערעור התפטרות של הורה - זכאות לפיצויי פיטורין הנהלת אל על - ועדת משמעת עובד פוטב עקב התנהגות אלימה, תקיפת עובד, שימוש בסמים - פיצויי פיטורים ? תביעה לפיצויי פיטורין - מועד סיום העבודה שנוי במחלוקת ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה - ערעור החלטה רשמת ערעור - לא נקבעו בתקנות כללים שונים לגבי סמכות מקומית סעיף 31 (ד) חוק בית הדין לעבודה מחיקת תביעה מאר והתובע לא הגיש תצהיר גילוי מסמכים תיק נקבע לדיון מהיר ביום הצדדים לא התייצבו תביעה לתשלום דמי טיפול ארגוני - צו הרחבה תביעה לתשלום בגין עבודה בשבתות במונית שומר בסופרמרקט "זיל וזול" פוטר - הפסידה מכרז בקו-אופ דמי ההבראה - טענה כי התובע לא עבד שנה מלאה תביעה - הובטח בעל פה בעת קבלתו לעבודה רכב צמוד כתב תביעה סטודנטית - 150% שעות נוספות, ימי חג, שבתות נשלחה הביתה אינה מתאימה לביצוע פרוייקט פיצויי פיטורים ? צו מניעה אוסר לפרסם מכרז למנות מנהל חדש בקשה להורות להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות - אם תדחה תביעה טעות חישוב, פליטת קולמוס, השמטה מיקרית תיקון פסק דין ? בקשה לסילוק התובענה על הסף - הנתבעים אינם ישויות משפטיות החלטה לדחות ישיבת שימוע - על מנת לממש את זכות הטיעון לא אושר לעבוד שעות נוספות דמי מחלה עפ"י הסכם קיבוצי 50% משכר הכרה כידועה בציבור כדי שתוכל לקבל פנסיית שארים ממבטחים ערעור דיון מהיר - בקשת רשות ערעור 15 יום מיום קבלת פסק הדין צו מניעה להימנע מפנייה ללקוחות בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בבאר שבע צו מניעה זמני - פיטורים משיקולים פוליטיים ערעור על פסק דין בחיפה - פיצויי פיטורים יחסי עובד ומעביד - מנכ"ל עובד צה"ל הלנת שכר תביעות משכורת חודש דמי הבראה פדיון חופשה הפרת חובות נאמנות כעובדים סוכן ספרים עצמאי - פגיעה בעבודה ויכוח בין תובע לשופט משכורת שאינה כוללת מענק עידוד הפרת התחייבות לקבלת אופציות בקשה דחופה לתפיסת מטלטלין ולמינוי כונס נכסים במעמד צד אחד ההלכה המתירה תיקון כתבי טענות בכל שלב משלבי הדיון פסק דין לפי תקנה 49(ב) לתקנות בית הדין לעבודה האם לצורך חישוב פיצויי הפיטורים אין לכלול את העמלות ? נתבעת לא הופיעה לדיון למרות שהוזמנה כדין חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - צווי עיקול על דרך השגרה ? תקנה 1 א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט - 1969 בקשה למתן סעדים זמניים במסגרת בקשת צד בסכסוך קיבוצי פסק בוררין - הממונה האזורי על יחסי העבודה במשרד העבודה והרווחה גילוי מסמכים ומתן פרטים נוספים פוטר סירב להבדק במכונת אמת לאחר שנחשד בגניבת כסף הצעה להתפטר ולהמשיך לעבוד כקבלני משנה עצמאים תביעה לשכר עבודה שבועיים מה מיועדת להבטיח ערבות בנקאית כתב ערעור ? תקנה 18 תקנות בית הדין לעבודה (אגרות) בקשה לתיקון כתב תביעה כדי להוסיף נתבעת נוספת שחקן מכבי תל אביב נפגע במהלך "משחק ליגה" פסק דין הצהרתי מדיניות המונעת מקציני הים להציג את מועמדותם במכרזים פנימיים ערעור תחום חופש העיסוק והגבלתו ערעור ברשות על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב תביעה לקבלת זכויות פנסיה - התיישנות פיצויי פיטורים - מחסנאי רופא תעסוקתי - מסגר עתירה למתן צו מניעה זמני - אוניות המרצת פתיחה - מדינת ישראל שר התחבורה העברת תביעה לדיון בפני המוסד לבוררות מכח חוק הספורט דחיית תביעה החזר 600 ש"ח בכתב ההגנה נאמר כי כלל לא העסיק את התובע פיטורים עקב צימצומים העברת תביעה למוסד לבוררות של התאחדות הספורט בישראל הפרה בוטה של תנאי הסכם העבודה תביעה לתשלום דמי טיפול ארגוני תביעה לשכר עבודה, פדיון חופשה, הודעה מוקדמת, ודמי נסיעות תביעה לשכר עבודה, נסיעות ובונוסים סעיף 5 (ב) חוק פיצויי פיטורים לא היו יחסי עובד ומעביד - בעלות במניות תביעה נמחקה - טען כי אינו הנתבע הנכון תביעה לפיצוי בגין אי הפרשות תגמולים לפוליסת ביטוח מנהלים סוכן מכירות - תביעה לתשלום פיצויי פיטורים תביעה אי ביצוע הפרשות לקופת גמל תביעה לתשלום השלמת פיצויי פיטורים תנאי פרישה של אנשי צבא קבע - עתירה עובד תקף מעביד - הפחתת פיצויים ? חופש העיסוק סוד מסחרי - עבודה של רוקח הסכם זכיינות - יחסי עובד מעביד הסכם סודיות - חשיפה של סוד מסחרי אישור להארכת חל"ת ל-3 שנים נוספות בעל הבית לא נתן מכתב פיטורים - הציע לעבור לחברה אחרת בקשה להטלת עיקול זמני על כלי רכב החזר הוצאות נסיעות תביעה דיון מהיר - שכר עבודה רשימת עובדות - דיון בית דין לעבודה פיצוי בגין מניעת השתכרות דפס - פיצויי הלנת פיצוי פיטורים 9% בגין מענק פרישה אי תשלום מלא של רווחים לעובדים בהתאם לנוהל כתב אישום בגין הפרעה למפקח משרד העבודה והרווחה תשלום תוספות יוקר במהלך תקופת עבודה נושא תביעה עקרוני - מדיון מהיר לדיון רגיל טכנאי מילוי דיו - פיצויי פיטורים פיטורים בהודעה טלפונית עובד שהתפטר וחזר בו מהתפטרותו ערעור גימלאות תוך 60 יום ממועד קבלת החלטה על שיעור הגימלה הפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות - תושב שטחים תקנה 12 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) הפקדת ערובה - תושב בשטחי האוטונומיה בשליטת הרשות הפלשתינית הודעה לעובד שהוא לא מפוטר דחיית בקשה לכלול פלוגתאות ברשימת הפלוגתאות מסעדה נסגרה - תובע לא קיבל פיצויי פיטורים פיטורים חשאיים תביעה פיצויי פיטורים נגד בעלים של חנות נעלים שכר עבודה מולן תשלום משכורת באיחור ערעור ברשות של המדינה הפרת הוראות חוקת העבודה לעובדים במוסדות ההסתדרות תשלום על כוננויות של רופא ערעור על פסק דין שניתן בחוסר סמכות האם פסק דין נחתם בהרכב חסר לאור פטירתו של נציג הציבור סרוב לתת מכתב פיטורים בטענה שהעובד התפטר ולא פוטר עמיתי קרן הפיצויים - הסכם קיבוצי הרחקת חבר מחברות בעמותה בקשה לצו עיקול בגלל כוונה להפסיק את הפעילות העסקית תביעת איש מכירות נגד חברה שעוסקת בהתקנת צלחות לויין פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה - האם מעשה בית דין תביעה של פקידה נגד חברה לעבודות בניין התפטרות עקב מצב בריאות לקוי הסכם קיבוצי כללי לתעשיית הדפוס אי הצעת עבודה אחרת בקשה לפסילת נציגי ציבור הבהרה של פסק דין דחיית בקשה לצרוף צד לתביעה צו מניעה שמירה על סודיות בקשה להצהיר על קיומם של יחסי עובד-מעביד בקשה בכתב לביטול פסק דין שניתן בהעדר עובד לא דאג להחתים כרטיסי העבודה קורס הכשרה - עבודה חודש אחד תביעה לתשלום שעות נוספות עבודה במסגרת קרן BIP - קרן למנע התקפי לב חוזרים דור המעבר - אנשי קבע משרד הבטחון תקיפה בגלל פיטורים רוקח - סודות מסחריים מבחן הפיקוח - קשר אישי איסור תחרות - עיבוד תמלילים מו"מ לא הסתיים בעסקה - סוד מסחרי תאונה בעת פעולות נלוות לעבודה - תאונת עבודה ? יציאה לחל"ת ל- 3 שנים סעד זמני מבקרת פנים בעל בית סגר חברה פתח חברה חדשה - פיצויי פיטורים שינוי נסיבות בקשה חדשה עיקול תביעה לתשלום הפרשי שכר מינימום תשלום על עבודה בימי חג אי תשלום פיצויים בגלל גניבה דחיה של מועד דיון - פניה לסיוע משפטי עיקול הפקדות לקופת פיצויים של מעביד תאונת עבודה טעמי צדק תביעה על דמי ביגוד מכרז העסקת מוקדנים בזק עבודה עם חשבוניות אצל חוקר פרטי - יחסי עובד מעביד ? אי התייצבות בלשכה בלי סיבה שותפים לחיצת יד תביעה סעד - חדשי הסתגלות פנסיה מוקדמת הסכם פרישה טענה של חברות - אין יריבות משפטית בית דין מקומי למשמעת של עובדי עירייה מתאמן לפי חוק חוקרים פרטיים - יחסי עובד מעביד ? פיטורים עקב אילוצי המערכת העדרות מתמחה 30 יום סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי תביעה על החזר ניכוי הלוואה הפרעה למפקח משרד העבודה והרווחה פיטורים אחרי לידה - אפליה ? שחרור כספים שהצטברו בקופת גמל ד"ר יוסף בכר - רואה חשבון - שאלות הבהרה עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה פרישה של מורה פנסיה בשיעור 48% ממשכורתו הקובעת תקנה 21 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) שאלות הבהרה רואה חשבון תוקף התפטרות חבר מועצה עירייה - 48 שעות פיטורים הורדה בדרגה גיל פרישה הסכם קיבוצי - אל על מהו סופר דיינים ? צלם טלויזיה - העדרות מהעבודה תביעה נגד עמידר חובה שבדין להפריש לגמל ? הקמת עסק מתחרה לאחר התפטרות / פיטורים פיטורים על ידי קצין בטחון - קב"ט עזיבת עבודה בגלל יחס משפיל תובע גר בחו"ל - ערובה ? הפרשת 8.33% לקופת תגמולים חקירה פומבית בגין חשדות גניבה משרד תיווך מתחרה - איסור תחרות מחלוקת לגבי בורר איסור תחרות לתקופה של שנתיים החזר חצי אגרה - בית דין עבודה דיון במהלך פגרת בתי המשפט נושא הפקדת ערובה של תושבי האוטונומיה מכתב לגבי תפקוד בעבודה של עובד ערעור על החלטה לא לכלול פלוגתאות - רשימת פלוגתאות קצבת ילדים אדם לא תושב ישראל בקשה לביטול פסק דין בגלל אי התייצבות לדיון חוק הגמלאות - ערעור תביעה של זבנית פיצויי פיטורים מזכירה בכירה - שעות נוספות עובד שלא קיבל הודעה שהוא מפוטר תלושי שכר עבודה במסעדה זכויות מצילים - פיטורים זכויות מחסנאי - פיצויי פיטורים תובע נפטר - מה עושים ?