תלונות על התנהגות של פקידה בחו"ל

פסק דין התביעה 1. 1. התובעת רכשה מן הנתבעת מס' 1 (להלן צבר) חבילת נופש, שאותה כינתה "גרועה". שם תואר זה נתנה התובעת לחבילה משום שהנתבעת לא האירה את עיניה - כך טענה - שהמרחק מנמל התעופה מָאלְפֶּנְסֶה שליד מילאנו באיטליה מרוחק שעות נסיעה אחדות מן המקום שבו הוזמן בעבורה המלון. המלון היה בטוסקנה והתובעת טענה, כי הנסיעה עד שם גזלה ממנה "שניים מתוך שבעה ימי החופשה המתוכננת". 2. 2. לכתב התביעה צירפה התובעת את מכתבה לצבר ובו נאמר, כי פקידה במשרד הנתבעת הציעה לה את עיסקת החבילה. הפקידה אמרה לתובעת, כי הנחיתה תהיה בנמל התעופה מילאנו אך בפועל היתה הנחיתה במרחק של כארבעים ק"מ ממילאנו. היא קיבלה בנמל התעופה את המכונית ששכרה ואז נתברר לה כי עליה לנסוע כארבע מאות ק"מ עד למלון שהזמינה. עוד באה בטענה שהיה עליה לשלם את אגרת הכביש המהיר שבו נסעה בשיעור של "כשלוש מאות יורו". למלון הגיעה בשעת לילה מאוחרת וכך הפסידה שני ימי טיול (הנסיעה הלוך והנסיעה חזור). 3. 3. המלון שהוזמן בעבורה היה במרחק כעשרים וחמישה ק"מ מפירנצה. בחדר נתגלתה תקלה, שכן היתה סתימה במקלחת וזו הציפה אותה במים. בתגובה לבקשתה ממנהלי המלון לתקן את הסתימה הציעו לה לעבור לחדר אחר, קטן יותר ופחות נוח, במבנה סמוך. התובעת סירבה להצעה ונשארה בחדר ובו הסתימה במשך ששת ימי הטיול. 4. 4. כמו כן היו בפי התובעת תלונות על התנהגותה של פקידת החברה המקומית, שאצלה היה עליה לאשרר את טיסתה בחזרה ארצה. היא עשתה זאת בסופו של דבר על ידי שיחת טלפון לפקידת צבר בארץ. 5. 5. על יסוד כל אלה תבעה התובעת מצבר להחזיר לה את מחצית הסכום ששילמה בעבור החבילה: 7,926 ₪, דהיינו 3,960 ₪ (למעשה מתייחס סכום זה להזמנת החבילה בעבור התובעת ובעבור בן זוגה, שאינו צד לתביעה). 6. 6. לבקשת צבר הורה בית המשפט לצרף כנתבעת נוספת את הנתבעת מס' 2, ספק חבילת הטיול (להלן תמוז). הגנת צבר 7. 7. צבר טענה בכתב הגנתה, שהפקידה במשרדה הסבירה לתובעת את נמלי התעופה העומדים לרשותה וכן הוסבר לה שמועדי טיסות השכר אינם סופיים וכדומה. התובעת לקחה חומר כתוב שנמסר לה, חזרה כעבור ימים אחדים והזמינה את החבילה, שכללה את המלון PIAN D'ERCOLE RESORT (עמ' 92 בנ/1) למשך ששה לילות. 8. 8. הפקידה של צבר הזמינה לתובעת ולבן זוגה את החבילה כשמדובר בטיסה לנמל התעופה של וֶרונה והעבירה את ההזמנה לצבר. 9. 9. אולם כעבור שבוע הודיעה חברת טיסות השכר באמצעות תמוז לצבר, כי הטיסה שונתה ותהיה לנמל התעופה של מילאנו, מָאלְפֶּנְסֶה. מאוחר יותר הודיעו לתובעת כי מועד ההמראה מנתב"ג יידחה בכשלוש שעות. 10. 10. לתובעת מסרה צבר את המסמכים הבאים: שני כרטיסי טיסה ועליהם פרטים בדבר אישרור הטיסה וחובה לבדוק את שעות הטיסה (סעיף 20.1 לכתב ההגנה של צבר). כמו כן נמסר לתובעת שובר לבית המלון שהזמינה ולמכונית ששכרה. צבר ציינה כי הודות לקשריה שודרגה המכונית בלא תשלום נוסף. 11. 11. בהמשך כתב הגנתה, המפורט יתר על המידה, הרחיבה צבר את הדיבור על יתר טענות התובעת. 12. 12. על יסוד כל האמור בכתב התביעה, ביקשה צבר לדחות את התביעה. הגנת תמוז 13. 13. תמוז טענה בכתב ההגנה שלה, כי יש לדחות את התביעה נגדה משום שלא היה לה כל קשר חוזי עם התובעת ואם מישהו חייב לתובעת דבר מה, הרי צבר היא הכתובת. 14. 14. מעבר לכך טענה תמוז, כי התביעה מוגזמת במידה בלתי סבירה. 15. 15. תמוז הסבירה בכתב הגנתה, כי לטיסות שכר - טיסה שבשכמותה טסה התובעת לאיטליה - יש שלושה נמלי תעופה באיטליה: מילאנו, רומא וורונה. עוד טענה תמוז, כי "חזקה על כל מטייל בר דעת וכן על סוכן המייעץ לו כי הוא בודק את המרחק [בין נמל התעופה ליעד הסופי]." בחוברת (נ/1) שצבר מסרה לתובעת נאמר במפורש, כי המלון שהזמינה מרוחק כעשרים ושלושה ק"מ מפירנצה. 16. 16. תמוז הדגישה בכתב התביעה, כי התובעת נחתה בנמל התעופה של מילאנו בשעות הבוקר, אך הגיעה משום מה למלון רק סמוך לחצות, היא עצמה טענה בכתב התביעה, כי מדובר בנסיעה של שש שעות ולבסוף תבעה פיצוי בגין אבדן שני ימי טיול. כמו כן דחתה תמוז מכל וכל את טענתה, כי שיעורי האגרה ששילמה בגין נסיעה בכבישי האגרה המהירים הגיעו לכשלוש מאות יורו, סכום הגדול פי עשרה ממה שהיה עליה לשלם. דיון 17. 17. בבית המשפט אמר נציג צבר בתגובה לשאלת בית המשפט, שהתובעת לא קיבלה את תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), תשס"ג-2003 (להלן התקנות) בכתב, כפי שהתקנות הללו מחייבות. אולם עוד אמר, כי לתובעת הוסבר כל מה שהיה עליו להסביר לה בקשר לחבילת הטיול. עוד אמר, כי התובעת קיבלה את המדריך נ/1 וכן כל פרט שהיה דרוש לה והיא הזמינה את חבילת הטיול רק לאחר שעיינה בכל המסמכים שהיו ברשותה. 18. 18. בעלי הדין חזרו בקצרה על עיקרי גירסותיהם בכתבי הטענות שלהם. מסקנות בית המשפט 19. 19. צבר לא עמדה בהוראות התקנות בכל הנוגע למסירת הפרטים המפורטים בהן במלואן לתובעת. 20. 20. עם זאת אין בית המשפט מוצא לנכון לדון אותה לחובה בעניין זה באשר בית המשפט שוכנע שכנוע מוחלט, כי לידיעת התובעת הובאו כל הפרטים שהתקנות מחייבות להביא לידיעתה. 21. 21. עיון בכל טענות בעלי הדין - לרבות בתגובתה של התובעת לכתב ההגנה של צבר, שחרגה מעבר לכל מידה וסבירות - שכנע את בית המשפט, שתביעה זו היא תביעת סרק ממדרגה ראשונה. 22. 22. התובעת התעלמה בטענותיה הרבות מכך, שהודע לה במועד - שבועות אחדים לפני הטיסה - שטיסות שכר אינן טיסות סדירות וכי חברות המפעילות טיסות שכר משנות את מועדי טיסותיהן והדבר מותר להן על פי כל דין. 23. 23. אכן, עובדה זו היא כבר מן המפורסמות. בית משפט זה בדעה, כי בצד חובתן של רשויות, סוכנויות וכל מי שמשרת את הציבור, חלה על צרכן חובה שלא לעצום את עיניו ולהתאים את עצמו לדינמיקה של החיים במאה העשרים ואחת. 24. 24. טענותיה של התובעת בקשר לנמל התעופה של מָאלְפֶּנְסֶה ועל המרחק ממנו לעיר מילאנו גובלות בגיחוך. אדם הטס מכל מקום בעולם לישראל נוחת ב"נמל התעופה של תל אביב". איש אינו אומר לו ששמו של נמל התעופה נושא את שמו של ראש ממשלתה הראשון של ישראל. וגם ההיפך הוא נכון: אומרים לו שינחת בנמל התעופה בן-גוריון (נתב"ג) ואין אומרים לו שינחת בתל אביב. רוב נמלי התעופה בעולם נמצאים במרחק כלשהו מן העיר שאותה הם משרתים והדברים ידועים זה עידן ועידנים ומן המפורסמות שאינן צריכות ראיה וחבל שהתובעת טרחה להעלות קובלנתה על כך שנמל התעופה של מילאנו, מָאלְפֶּנְסֶה, מרוחק כשעה וחצי נסיעה מן העיר. וכי ציפתה שנמל התעופה יהיה ליד הדוּאוֹמוֹ בעיר? אין לך כרך בעולם, שנמל התעופה הבינלאומי שלו יהיה סמוך לבתי העיר. יש והמרחק אף גדול מארבעים ק"מ. 25. 25. התובעת ידעה שהיא מזמינה בית מלון בטוסקנה, לא הרחק מפירנצה. כל זה היה כתוב באופן חד משמעי בחוברת נ/1 שקיבלה לעיון לפני השלמת עיסקת חבילת הטיול. 26. 26. יתר על כן, בחוברת נמצאת גם מפה. מי שטס לנמל התעופה של מילאנו ובדעתו לנהוג לאזור פירנצה ואינו מודע לאחר עיון בחוברת שקיבל, שמדובר בשעות אחדות של נהיגה, עוצם את עיניו למציאות וקובל קבילות שאין להן שחר. 27. 27. בית המשפט דוחה גם את טענות התובעת בכל הקשור לשהות בבית המלון. לא זאת אלא אף זאת: טענתה של התובעת מצטיינת ממש בזריית חול בעיניו של בית המשפט. לדעתו של בית משפט זה, אדם שהמקלחת בחדר המלון שלו מוצפת ובעלי המלון אינם מתקנים את התקלה אך מציעים לו לעבור לחדר אחר, והוא מעדיף להמשיך ולגור באותו חדר שבו יש הצפת מים, במקום לעבור לחדר אחר (אפילו הוא קטן יותר), אינו אדם סביר והוא תורם, מבחינה משפטית, תרומה של מאה אחוזים ל"סבלותיו". 28. 28. בהיעדר גירסה בדבר תקלות בכביש האגרה דוחה בית המשפט גם את הטענה, כאילו הנסיעה מנמל התעופה מָאלְפֶּנְסֶה עד למלון היתה חייבת להמשך כעשר - שתיים עשרה שעות. למצער, אין כל הצדקה לתבוע פיצוי בגין אבדן שני ימי טיול. 29. 29. בעיני בית המשפט אין לתובעת עילת תביעה נגד אף אחת מן הנתבעות גם לגבי אבדן יום טיול אחד או נזק אחר כלשהו. 30. 30. אם אירעו בנסיעה זו לתובעת ולבן זוגה אי נעימויות, אין להם להלין אלא על עצמם. 31. 31. בית המשפט מקבל את כל טענותיהן של הנתבעות ודוחה את התביעה. 32. 32. התובעת תשלם לכל אחת מן הנתבעות 1,000 ₪ הוצאות משפט. סכום זה ישא ריבית כדין והצמדה מיום הגשת התביעה ב-19.11.2007 ועד לתשלום המלא בפועל. נופשסוכני נסיעות (תביעות)